SEEKING the world תור את העולם

היהודים באיסלנד Jews in iceland

Sat, 31 Dec 2011 09:46:00 +0000

מצ"ב כתבה שפורסמה בנושא הנ"ל.

פורסם בעיתון הארץ במדור חדשות מהארץ והעולם

יהודי איסלנד מפולגים: האם להפוך לקהילה?

על אף שהם חיים באחת המדינות הנאורות בעולם, 100 היהודים בארץ הקרח והאש מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך: שנאת זרים נפוצה כאן, כולם מפחדים

ג'ודי מלץ, ניו יורק טיימס
· 30.12.2011 04:55

רייקיאוויק. אפילו באחת הקהילות הקטנות בעולם - לא יותר ממאה איש - נראה שיהודים לא מסוגלים להסכים ביניהם. ובמקרה של איסלנד, העניין עקרוני ביותר: האם הם בכלל רוצים להיות מזוהים כיהודים?

מצד אחד, הכרה רשמית תזכה את היהודים המתגוררים באי הצפוני במימון ציבורי, דבר שיאפשר להם להקים בית כנסת וכיתות לימוד תורה, ולקבל מזון כשר בחגים. מצד שני, כפי שאומר מייק לוין, אמריקאי המשמש הדובר הלא רשמי של הקהילה הזערורית, כל העניין הוא פתח לצרות: "ראשית, יהיה עלינו לחתום על מסמך לאישור היהדות, ולא בטוח שכולם מעוניינים. בהמשך יהיה צורך למנות ראש קהילה".

לוין מוסיף כי ראש הקהילה יצטרך לשמש גם "גזבר" וגם נציג רשמי, למשל במקרה של משבר במזרח התיכון, כשהתקשורת תרצה לראיין מישהו".

From יהודים באיסלנד

גיא גוטרמן ובתו. את היהודים מחוץ לרייקיאוויק ניתן למנות על יד אחת . צילום: ג'ודי מלץ

רוב האיסלנדים הם לותרנים, אולם בשנים האחרונות זכו דתות אחרות, ובהן האיסלאם והבודהיזם, בהכרה רשמית. מסיבה זאת שוקלים בימים אלה גם היהודים את האופציות העומדות בפניהם.

הסוגיה הפכה רלוונטית במיוחד לאחר שתנועת חב"ד שמה עינה על ארץ הגייזרים, הקרחונים והרי הגעש לפני כמה חודשים. באביב האחרון הגיע לבירה רייקיאוויק שליח מטעם התנועה, הרב ברל פוזנר, כדי לקיים סדר פסח. כיוון שלא ידע היכן למצוא את היהודים פרסם מודעה בעיתון מקומי שבה הזמין לסדר את כל יהודי איסלנד.

"זה היה הסדר הכשר הראשון שנערך אי פעם באיסלנד והגיעו יותר מ-50 איש", אומר פוזנר בגאווה. לאור ההצלחה חזר הרב לאי גם בראש השנה כדי לארגן תפילות וארוחות חג. "כינסנו כאן מניין ראשון מאז מלחמת העולם השנייה ועבור רבים זו היתה הפעם הראשונה שבה שמעו תקיעת שופר".

עם יהודי איסלנד נמנים אמריקאים, ישראלים, אוסטרלים, רוסים ודרום אמריקאים. רובם חיים כאן כתוצאה מנישואים למקומיים. לוין לדוגמה פגש את אשתו האיסלנדית בבית הספר למוזיקה בווינה. מאז 1986 הוא מנהל שירות הסעדה ומארגן מפגשים פעמיים-שלוש בשנה לציון החגים היהודיים.

מי שמסייעת ללוין היא הישראלית סיגל הר-משי, שגדלה באשקלון והגיעה אף היא לאיסלנד ב-1986. הר-משי באה כדי לעבוד בתעשיית הדגים, כפי שעשו רבים ממשוחררי צה"ל באותה תקופה. היא ואחותה פגשו במפעל את בעליהן לעתיד. למרות שאינה שומרת מצוות, הר-משי העובדת כטבחית במלון אומרת שקיבלה בברכה את אנשי חב"ד. "פירוש הדבר פחות עבודה למייק ולי", היא אומרת.

יהודים לא חוגגים את חג המולד?

לפני כעשר שנים, בפעם הראשונה בתולדותיה, פתחה איסלנד את שעריה למהגרים במספרים משמעותיים, בעיקר ממזרח אירופה ומדינות ערב. "זה נחמד לראות אנשים בעלי עיניים חומות", אומרת הר-משי בהומור. לדבריה, כיום היא מרגישה פחות יוצאת דופן במדינה שאימצה לה, וזאת על אף שלטענתה העוינות לישראל והתמיכה בפלסטינים נפוצות מאוד.

גלן ברקן הגיע לרייקיאוויק מלונג איילנד, ניו יורק, לפני כשבע שנים. הוא בעליו של קפה באבאלו, מקום מפגש אהוב על סטודנטים ואמנים ברייקיאוויק שמנת הדגל בו היא עוגת גבינה ניו יורקית. על מדף מוצבת חנוכייה ששלחה לו אמו ומסביבה מגוון סופגניות. בשיחה עם "הארץ" שהתקיימה לפני חנוכה, סיפר ברקן כי לקראת החג הוא מתכוון להוסיף לתפריט גם לביבות. לדבריו, בשנים שבהן הוא חי באיסלנד לא נתקל באנטישמיות. "האיסלנדים די בורים בכל הקשור ליהדות", הוא אומר, "רבים שואלים אותי ‘מה, אתם לא חוגגים את חג המולד? אתם לא מאמינים בישו'?". ברקן עקר לאיסלנד בעקבות בן זוגו, שלא הצליח לקבל אזרחות אמריקאית. השניים הם ככל הנראה הזוג החד-מיני הראשון באי שחציו יהודי וחציו נוצרי. "כומרית קראה בעברית את שבע הברכות מתחת לחופה שהוקמה באולם ו-200 איסלנדים צעקו ‘מזל טוב' ו'לחיים'. זה היה מחזה מוזר", הוא משחזר.

From יהודים באיסלנד

גלן ברקן וסיגל הר-משי בקפה באבאלו. "האיסלנדים די בורים בכל הקשור ליהדות" . צילום: ג'ודי מלץ

מי שרואה את הדברים קצת אחרת היא הופ קנוטסון, ותיקת היהודים באיסלנד ומי שמכונה בפי ברקן "האמא של הקהילה היהודית". קנוטסון לא חשה בנוח למשמע התואר. "אני יהודייה במוצאי בלבד", היא אומרת ומדגישה כי היא מעדיפה את הכינוי "שומרת הרשימה", כלומר רשימת היהודים.

"ב-69' נסעתי לטיול באירופה, באתי לאיסלנד ל-24 שעות והתאהבתי. זה היה כמו לבוא לכוכב אחר. משום כך החלטתי לעבור לחיות כאן", היא מספרת. בניגוד לברקן, קנוטסון אינה מכחישה את תופעות האנטישמיות באיסלנד. "ברור שהן קיימות. שנאת הזרים נפוצה כאן", היא פוסקת.

כך לדוגמא לפני כמה שנים אירע מקרה שבו תיעד צוות צילום נער מתכונן לבר המצווה שלו. למחרת רוסס צלב קרס על הרכב המסחרי של הצוות. במקרה שאירע לאחרונה רוססה הכתובת "יהודים אינם רצויים כאן" על חלון הראווה של חנות אופניים במרכז רייקיאוויק.

"בורות היא חלק מהעניין במקרים האלה", אומרת קנוטסון ונזכרת כי לפני כמה שנים, כשביקש התיאטרון הלאומי של איסלנד להעלות מחדש את "כנר על הגג", נציגיו ביקשו להשתתף בסדר פסח כדי לראות "איך יהודים אמיתיים נראים". לעומת זאת, לוין מתייחס לתופעת שנאת הזרים בכל הרצינות, ומספר כי בכל פעם שהתבקש בשנים האחרונות להופיע לאירוע כנציג הקהילה היהודית, התעקש שיתלווה אליו שומר ראש.

את היהודים שמתגוררים מחוץ לרייקיאוויק אפשר למנות על יד אחת. גיא גוטרמן, שנולד וגדל בנס ציונה, חי עם אשתו האיסלנדית ובתם התינוקת בכפר דייגים קטן בקצה חצי האי המערבי, כשלוש שעות נסיעה מרייקיאוויק. אתר האינטרנט שהוא מפעיל משמש להזמנת סיורים באי לדוברי עברית.

זוג יהודי אחר באי הם ג'ייקוב ואנדריאה קספר, המתגוררים כ-50 ק"מ מדרום לחוג הקוטב. ילדיהם מדברים שלוש שפות: איסלנדית, אנגלית ועברית. אנדריאה, ילידת ישראל, מנסה לאסוף מידע על יהודי איסלנד לצורך מחקר, אך מספרת כי "אף אחד מהם לא מעוניין להשתתף. כולם כאן מפחדים".

ייתכן שהפחד מוצדק. לאיסלנד אין היסטוריה נעימה במיוחד כשמדובר ביהודים. בשנות ה-30, כשיהודים ניסו לברוח מגרמניה, איסלנד לא רק סירבה לפתוח בפניהם את שעריה אלא גם גירשה את אלה שהצליחו להגיע לאי. את הזיכרון הזה קשה למחוק אפילו כיום, כשהגברת הראשונה של איסלנד היא יהודייה וישראלית.

דורית מוסאייף נולדה בירושלים ונישאה לנשיא איסלנד אולפור רגנאר גרימסון ב-2003, לאחר מות אשתו הראשונה. היא אהודה ופופולרית בקרב האיסלנדים, אולם מעדיפה לשמור מרחק מהיהודים. "היא מעולם לא ניסתה ליצור אתנו קשר", מספר לוין. גם הר-משי מציינת כי מוסאייף לא מתייחסת להזמנות שנשלחות אליה לקראת אירועים או חגים.

אל שאלת הזהות של יהודי איסלנד קשורה כעת תנועת חב"ד. האם היא זו שתהפוך את הקבוצה הלא מאורגנת לקהילה של ממש? לרב פוזנר יש תוכניות בכיוון הזה, אולם בקרב היהודים הדעה הרווחת היא אמביוולנטיות. "הייתי רוצה שילדיי יכירו את היהדות", אומר לוין אך מבהיר כי אינו מאושר מהמהלך של התנועה החרדית, "נקבל מהם את מה שאפשר לקבל".

בעל האתר יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

מטס ניווט מצדה 11-11-11

Sat, 19 Nov 2011 13:48:00 +0000

לתאריך מיוחד זה ארגנה אגודת האז"מים מטס ניווט למצדה, ואליו הצטרפו גם מטוסים מהתעופה הכללית בעזרתו של שי פופר.

הניווט התבצע בשני מקצים, המקצה התחרותי והמקצה הלא תחרותי, ואני הצטרפתי למקצה הלא תחרותי, וזאת מכמה סיבות : בכדי לטוס למצדה לא בנתיב הרגיל שכבר טסתי בו לא פעם, בכדי לטוס בתאריך המיוחד הזה, בכדי לטוס ליעד הזה, שהיה מועמד לאחד משבעת פלאי העולם בתחרות העולמית, ובכדי לטוס ביחד עם חברים.

ביום המטס הגעתי לנקודת ההמראה בשדה תימן ושם קיבלתי את מעטפת מסלול הניווט, עם כל המידע הדרוש למעט נקודות הציון של הנקודות, ואחרי התארגנות שכללה מציאת נקודות הביקורת על המפה, סימונם ואיתור נקודות הציון והכנת המטוס לטיסה יצאנו לדרך במסלול הניווט.

המראנו לקראת הצהריים כאשר נקודת ההתחלה הייתה צומת דרכים לאורך כביש ב"ש ונתיבות, מעט דרומית/מזרחית ליישוב ברוש, ומשם התחיל הניווט במסלול הבא- מפגש ואדי וכביש הנמצא מעט צפונית מערבית ליישוב תקומה, משם צפונית מזרחית לצומת T עם שביל הנמצא צפונית מערבית לברור חיל, משם מזרחה למפגש ואדי ומסילת רכבת הנמצא צפונית לצומת בית קמה, משם דרומה למפגש מסילת רכבת וכביש על הכביש לקיבוץ דבירה, משם דרומית מזרחית למפגש ואדי וכביש הנמצא מעט דרומית מערבית לצומת שוקת, משם מזרחה למפגש ואדי ושביל הנמצא מערבית לתל ערד, בהמשך מזרחה לצומת T הנמצא מצפון מזרח לערד, בהמשך לדרום מזרח לצומת הנמצא מזרחית לנווה זוהר, וצפונה לנקודת הסיום הנמצאת על הלשון לחופו המערבי של ים המלח, וכמובן אחרי כן לנחיתה במנחת מצדה.

במפה המצורפת תוכלו כמובן לראות את מסלול הטיסה במלואו.

From ניווט מצדה 11-11-11

לאורך מסלול הטיסה כמובן צלמנו את הנופים, אך היות והראות ביום זה לא הייתה הכי טובה, אזי היה קושי לצלם תמונות ברורות וחדות ואת כולן תוכלו לראות בלינק הבא:-

https://picasaweb.google.com/108099394291917075741/111111?authuser=0&authkey=Gv1sRgCKi_rpq4kJj4YA&feat=directlink

From ניווט מצדה 11-11-11

אחרי כשעת טיסה נחתנו במצדה, שם עצרנו לחניית ביניים ומנוחה, כולל שיחה חביבה עם חביב החביב, ורק אז שבנו לשדה תימן במסלול הרגיל, דהיינו בנתיבים.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

רעידה קלה בהר הגעש KATLA

Wed, 09 Nov 2011 12:42:00 +0000

בתאריך 8/11/2011 הוגשה רעידה קלה בהר הגעש ולהלן הדיווח מה- ICELAND REVIEW שאותו אתם יכולים גם לקרוא בלינק הבא-
http://www.whatson.is/daily_news/?cat_id=16567&ew_8_r_f=121&ew_8_r_t=135&news_category_id=

November 09 | New Quake in Iceland’s Katla Volcano Was Felt in Vík

An earthquake of the magnitude 3.2 on the Richter scale hit yesterday morning in the southernmost part of the Katla caldera in Mýrdalsjökull glacier. Tremors of this size are rather common but because of its epicenter it could clearly be felt in Vík and the vicinity.

Mýrdalsjökull. Photo by Geir Ólafsson.

Several local residents reported the quake to visir.is. It was followed by another one measuring 2.5 points on the Richter scale.

According to a statement from the Civil Defense Department, no further quakes were picked up by sensors in the area after 10:20 am yesterday.

The Icelandic Meteorological Office reported yesterday that there is no visible volcanic activity in the southernmost part of the Katla caldera but earth scientists continue to monitor the developments there closely.

Click here to read more about Katla

מטס למדבר סוכות 2011

Sat, 29 Oct 2011 13:54:00 +0000

מטס למדבר

כמו תמיד, ארגנה אגודת התעופה הכללית, אפשרות להשתתף במטס של האז"מים, (האגודה לתעופה ספורטיבית קלה ע"ש שלומי ברושי ז"ל).
המטס כלל נחיתה וניווט ברחבי המדבר שהתקיים במועדים 14-15 לאוקטובר 2011.

בגלל האופי המיוחד של המטס, החלטתי כמובן להצטרף, אך לא בלי חששות לגבי הנחיתה במנחתים שטיבם לא היה מוכר לי.

כמוני נרשמו מטוסים נוספים מהתעופה הכללית, ובסופו של דבר השתתפו בו 8 מטוסים מהתעופה הכללית והשאר היו כמובן אז"מים כ- 27 במספר.

התארגנות למטס
כחלק מתהליך זה נדרשנו (הטייסים) למסור לאגודה פרטים על: המטוסים, הטייסים והאורחים הנלווים אליהם.

התהליך כלל גם פנייה לשלטונות רת"א (רשות התעופה האזרחית) לצורך קבלת אישורים לנחיתה במנחתים שהיו כלולים במסגרת המטס, ועל כך אמר שי פופר ואני מצטט "בלשון הפקח כשאנו בפיינל: "צפו לאישור מאוחר".... אנחנו עובדים בכל הדרכים כדי לקבל אישור רת"א לנחיתות במנחתים במיישר ובציחור."

אחרי שהאגודה עמדה בדרישות רת"א, התקבל, בסופו של דבר, האישור בדקה התשעים ביום 11/10/2011 ערב חג הסוכות, ולכן התדריך למטס הופץ טלפונית לכל המשתתפים ובעקבות כך גם נערך תדריך טלפוני ע"י שי פופר כהשלמה לתדריך הכתוב.

כחלק מההתארגנות, דאגתי לציין ע"ג מפת הנתיבים את נקודות הציון והמנחתים של המטס, לבצע תכנון של מסלול הטיסה לכל חלק, של כל אחד מהימים, להכין תכנית טיסה וללמוד את הנתונים שנמסרו לגבי המנחתים והמגבלות שלהם.

במהלך ההתארגנות היו מספר אנשים שפנו אלי בנושא הסיכונים של הנחיתה במנחתים כאלו או ביקשו לנהוג בזהירות יתרה במהלך הנחיתה ולאחריה, הכל מתוך כוונה טובה, ואני הקשבתי להם וציינתי שלקחתי בחשבון את הסיכונים וכמו כן הכנתי אלטרנטיבות אחרות כגון נחיתה בעין יהב (במקרה והמנחת אינו ראוי לנחיתה).

בדיעבד אני יכול להגיד כי המנחתים היו טובים ובטוחים לנחיתה והם לא נפלו מהמנחתים שנחתי בהם בקניה במהלך מטס הספארי שערכתי שם בשנת 2005 ראה כתבות בלינקים

http://www.aopa.org.il/site/userfiles/files/Fly&tell/YLkenya.doc

http://www.aopa.org.il/site/userfiles/files/Fly&tell/YLkenya.pps

היום הראשון של המטס 14/10/2011

כל המטוסים והאז"מים שהשתתפו במטס היו אמורים ביום זה להגיע בכוחות עצמם עד השעה 15:00 למנחת המיישר הנמצא ממערב לכביש 40 וכ- 25 דרומית מזרחית למצפה רמון.
ביום זה הגשתי כבר לקראת השעה 11:00 מירשה טיסה בנתיבים מתימן דרומה דרך טללים למצפה רמון ומשם באישור הבקרה לאורך הנתיב המקווקו למנחת המישר.

From מטס המדבר

בשעה היעודה 14:00 המראתי בדרכי למנחת וכעבור כ- 50 דקות מצאתי עצמי ממזרח למנחת. לאחר שזיהיתי את המנחת ואת המטוסים החונים ליד מסלול הנחיתה.
מסלול טיסה שניתן לראות אותה גם בטיסה בגוגל earth בלינק שבהמשך ..\Videos\תימן-מיישר.kmz

From מטס המדבר

נכנסתי לתבנית נחיתה לפי הפירוט שנמסר לנו, דהיינו כניסה לצלע מתה בגובה 1700 רגל ולצלע עם הרוח ב- 1600 רגל. המסלול בשימוש היה מסלול 09 ולכן הכניסה לפיינל היה בפנייה שמאלית, ותוך מספר דקות נחתתי במנחת, לא לפני שנמסר לי בקשר, לכוון את הנגיעה לדגל הכתום שהיה בשליש המסלול.

אין ספק כי המראה של כמה עשרות מטוסים החונים לאורך ובצד המסלול באמצע המדבר היה מראה מרהיב ביופיו, שלא כל יום רואים.

אחרי הנחיתה פניתי את המסלול דרומה באטיות בכדי להימנע מכניסה במהירות גבוהה לקפלי קרקע קטנים, עד שהגעתי למקום החניה.

From מטס המדבר

במהלך מחצית השעה שאחרי הנחיתה שלי, הגיעו כמובן עוד מטוסים.

לקראת השעה 15:30 התכנסו כל הטייסים בסככה שהוקמה במקום, לקבלת תדרוך למטס הניווט של אחר הצהריים של יום זה.

From מטס המדבר

מיד אחרי התדרוך ניגש כל טייס למטוסו, בכדי להתכונן להמראה למסלול הניווט, אך היו מספר מטוסים שהחליטו שלא לצאת למטס זה, מסיבות שונות.

כמו שאר המטוסים שיצאו לניווט זה, המראתי למסלול הניווט שהחל מהמנחת לכיוון דרום מערב לאורך נחל פארן עד לחיבורו לנחל שגיא, משם מזרחה עד למצוקי ציחור, והמשך מזרחה לאורך נחל חיון עד למפגש עם כביש הערבה. בנקודה זו ממשיכים צפונה עד לצומת מנוחה (הק"מ ה- 101) ומשם ממשיכים לצפון מערב חוצים את נחל פארן עד להר כיפה, ואז מערבה בחזרה למנחת.

מפת מסלול יום זה שניתן לראות אותה גם בטיסה בגוגל earth בלינק שבהמשך ..\Videos\ניווט 14-10-2011.kmz

From מטס המדבר

לחלק זה של המסלול, כמו גם למסלול יום המחרת בבוקר, לא היה צריך להגיש מירשה נפרד לכל מטוס, אלא הוגש מירשה כללי ע"י אגודת האז"מים, ורק במקרים מיוחדים במסגרת ההאזנה לבקרה- "חגב" מטוסים נדרשו להציג את מקומם ואת השתתפותם במטס זה, ופרט לכך לא היה צורך להשתמש בקשר למעט האזנה גם לתדר הפנימי של המטס.

קשה לתאר במילים את המראה המרגש של המדבר בטיסה בגובה נמוך של 1000 מעפ"ש, בשעות של אחר הצהריים ובמיוחד מראה הנחיתה בשעות בין הערביים כשיש עדיין אור מלא ובכל זאת מרגישים שאוטוטו השמש תשקע.

From מטס המדבר

אחרי הנחיתה ובמהלך ההכנות של נעילת המטוס ועיגונו לקראת הלילה, החלה השקיעה ושוב מראה שורת המטוסים על רקע השקיעה במדבר זה מראה מדהים שקשה לתאר במילים.

From מטס המדבר

יותר מאוחר הגיעו שירותי הקייטרינג והחלו את ההכנות לארוחת הערב. ארוחת הערב הדשנה והטעימה באוויר החופשי ועל רקע נופי המדבר הקסומים היוותה סיום נעים ליום המטס הראשון.

From מטס המדבר

מעט אחרי הארוחה, החלו להדליק את המדורה שסביבה ניתן התדרוך לבוקר יום המחרת, בו נאמר כי המטס יתחיל כבר בשעה 06:00 לאז"מים האיטיים ו- 06:30 למטוסי התעופה הכללית, בהמשך הייתה שירה ושיחות מסביב למדורה ובתוך כך החלו חלק מהמשתתפים לפרוש ללינת לילה שנערכה מתחת לכיפת השמיים, מי בתוך אוהל ומי בתוך שק שינה מתחת לכנף המטוס. אני בחרתי לישון בשק שינה מתחת לכנף.

From מטס המדבר

היום השני של המטס 15/10/2011

לקראת השעה 05:00 התעוררתי לאור הזריחה, לקולות השקט של המדבר, ולאוויר הקר של שעות הבוקר המוקדמות.

From מטס המדבר

לקראת השעה 06:00 התחלתי להתארגן למטס, ביצוע בדיקות למטוס והכנתו לטיסה, ובשעה 06:30 ולא לפני שחזיתי בזריחת השמש במדבר,

From מטס המדבר

המראתי למסלול הניווט של בוקר יום, יפה זה, שהחל כמובן ממנחת המישר צפונה להר מפרק הנמצא על גבולו הדרומי של מכתש רמון, משם מערבה לאורך נחל נקרות עד לצוקי לוץ, דרומה דרך מעלה שגיא עד להר כרכום ובהמשך עוד דרומה דרך בקעת צניפים עד לשדה אברהם, הגובל בחלק הצפוני של CTR רמון, מנקודה זו צפונה דרך צוקי ציחור ונחל ציחור לנחיתה במנחת ציחור הנמצא מדרום לכביש 13 היוצא מצומת ציחור.
מפת מסלול הטיסה שניתן לראות אותה גם בטיסה בגוגל earth בלינק שבהמשך ..\Videos\מיישר-ציחור.kmz

From מטס המדבר

כמובן שגם חווית ההמראה בשעת בוקר מוקדמת ובאווירה המדברית היא משהו שלא כל יום עושים, וגם היא מרגשת ומרשימה מאד.

From מטס המדבר

לקראת השעה 08:00 הגעתי למנחת ציחור, וגם במקרה זה כמו ביום הקודם המראה של עשרות מטוסים שעומדים לצידי מסלול הנחיתה באור בוקר, היה מראה מרהיב, וגם כאן בכניסה ימנית בגובה 1500 רגל למסלול 27 הביאו אותי לנחיתה בתוך דקות, גם במנחת זה נדרשתי להסיע את המטוס בזהירות יתרה מהמסלול לנקודת החנייה עקב תוואי הקרקע.

From מטס המדבר

מה שהפתיע אותי ואני מניח את האחרים גם, שהקייטרינג היה כבר במקום, השולחנות היו ערוכים לארוחת הבוקר ושבדוכן ההגשה היה מכל טוב.

From מטס המדבר

אחרי אכילה ושתייה לשובע, והמתנה של כ- 15 דקות, התכוננתי שוב להמראה בחזרה לתימן, כחלק מהמשך ציר הניווט של יום זה, אלא שבניגוד ליום האתמול ובוקר יום זה, היה צריך לאחר ההמראה להודיע לבקרה "חגב" על היציאה לניווט ועל שדה היעד של כל מטוס.

לקראת 08:45 המראתי לדרכי במסלול הניווט שהתחיל כמובן ממנחת ציחור צפונה דרך הר כיפה ונחל עשוש עד למואה העתיקה, משם מערבה לכיוון מצד נקרות, טיסה לאורך נחל נקרות ובחיבורו עם נחל מרזבה פנייה לצפון מערב לכיוון בקעת צין, מנקודה זו טיסה צפונה לאגם ירוחם תוך חציית המכתש הגדול ובהמשך דרך צומת טללים לרמת חובב ומכאן חזרה לשדה תימן, הביתה.
מפת מסלול הטיסה שניתן לראות אותה גם בטיסה בגוגל earth בלינק שבהמשך ..\Videos\ציחור-שדה תימן.kmz

From מטס המדבר

כמו בכל שאר הניווטים גם במקרה זה מראה הנחלים המתפתלים ותצורות הנוף הנגלים מתחת לכנפי המטוס, הם משהו מרהיב שאין מספיק מילים לתאר.

From מטס המדבר

לקראת השעה 10:00 נחתי חזרה בשדה תימן, עייף מעט מחוסר שעות שינה אך מרוצה עד הגג מהניסיון והנוף שחוויתי במהלך יומיים אלו.

תודה לרון גפני מ- www.skypics.co.il שאיפשר לי להשתמש בתמונות שלו לצורך כתבה זו ולצורך השלמת הפאזל של סדרת התמונות מהמראות בדרך למנחת המיישר ועד לסיום המטס.

בכל התמונות תוכלו לצפות בלינק הבא –

https://picasaweb.google.com/108099394291917075741/isSkKI?authuser=0&feat=directlink

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

סדרה של 6 רעידות אדמה בקרחון מירדל

Sat, 29 Oct 2011 13:02:00 +0000

ב- 28/10/2011 התרחשו סדרה של 6 רעידות אדמה בקרחון מירדל, באזור הר הגעש קטלה, כך דווח ב- ICELAND REVIEW, פרסום אותו תוכלו לקרוא בלינק הבא-

http://www.whatson.is/icelandreview/daily_news/Minor_Series_of_Earthquakes_by_Katla_Volcano_0_383707.news.aspx

28.10.2011 | 11:31

Minor Series of Earthquakes by Katla Volcano

Six earthquakes measuring between two and three on the Richter scale—the strongest of which was close to three—were picked up by sensors on Mýrdalsjökull glacier in south Iceland, close to the volcano Katla which lies underneath the icecap, yesterday.

Mýrdalsjökull. Photo by Páll Stefánsson.

Another tremor, measuring 2.1 on the Richter scale, followed in the night along with some smaller quakes. Earth scientists are monitoring the area due to increased seismic activity in the past months, visir.is reports.

This latest series of earthquakes is considered to be similar in character as those preceding it and not an indication of any other activity in the volcano, as stated in another article on visir.is.

Last week sensors picked up 535 earthquakes in the entire country, including two series which hit north of Siglunes by Siglufjördur in north Iceland and off Reykjanes peninsula in the southwest. The largest quakes measured 3.4 points on the Richter scale.

In past weeks manmade earthquakes have been reported as a result of Reykjavík Energy pumping water into the ground on Hellisheidi, upsetting the inhabitants of Hveragerdi. Last week much fewer tremors caused by this activity were reported than the week before.

Click here to read more about the manmade earthquakes, here to read about another sharp series of earthquakes in north Iceland and here to read more about Katla.

רעידות אדמה בצפון איסלנד

Wed, 19 Oct 2011 12:51:00 +0000

ב- 18/10/2011 התרחשו 3 רעידות אדמה קלות בצפון איסלנד, ולהלן הכתבה מתוך ICELAND REVIEW אותה תוכלו לקרוא בלינק הבא-

http://www.whatson.is/icelandreview/daily_news/Three_Sharp_Earthquakes_Hit_North_Iceland_0_383390.news.aspx

19.10.2011 | 11:30

Three Sharp Earthquakes Hit North Iceland

Three earthquakes measuring well over three points on the Richter scale, the strongest of which was 3.6 points, hit 34 kilometers north of Siglufjördur, north Iceland, yesterday morning.

Siglufjördur. Photo by Páll Stefánsson.

The staff of the Icelandic Meteorological Office informed visir.is that earthquakes are common in this area and there were no reports of people having felt the tremors.

What meteorologists thought would evolve into a series of earthquakes later subsided and the area was quiet last night, visir.is reports.

Instead sensors picked up a series of minor earthquakes in another area well-known for seismic activity; seven to nine kilometers northwest of Reykjanestá in the southwestern part of the country.

According to mbl.is, all the earthquakes were rather small although about ten in the series measured above two points on the Richter scale.

Click here to read other recent news on seismic activity.

רעידת אדמה קלה באסקיה- איסלנד

Fri, 14 Oct 2011 10:53:00 +0000

בפרסום שבוצע ב- ICELAND REVIEW בלינק הבא http://www.whatson.is/icelandreview/daily_news/Sharp_Earthquake_by_Askja_in_Northeast_Highlands_0_383205.news.aspx
התפרסמה הכתבה הנ"ל ובה דיווח על רעידת אדמה קלה.

14.10.2011 | 11:46

Sharp Earthquake by Askja in Northeast Highlands

An earthquake measuring 3.4 on the Richter scale was picked up by sensors to the north of the outer Dyngjufjöll mountain range by the volcano Askja in the northeastern highlands at 4:15 am. It was the largest in a series of minor earthquakes last night.

Askja. Photo by Páll Stefánsson.

There has been some seismic activity in the area lately with the ground trembling this week and last, according to the Icelandic Meteorological Office, mbl.is reports.

It was pointed out that the earthquakes didn’t originate inside the Askja crater itself, but rather to the northwest of it.

The strongest earthquake last night appeared to be relatively shallow, yet neither the quake nor the recent seismic activity is necessarily an indication of any other activity brewing in the area.

It is rather common for earthquakes to hit the region; a few years ago some series of earthquakes were picked up there.

Click here to read more about other recent seismic activity and potential volcanic eruptions in Iceland.

נשים באיסלנד Women in iceland

Fri, 07 Oct 2011 09:59:00 +0000

מצ"ב כתבה שפורסמה בנושא.

איסלנד: גן עדן אמיתי לנשים, או רק על הנייר?

בחודש האחרון כינה השבועון ניוזוויק את המדינה הצפונית "המקום הטוב ביותר לנשים", בתחומי החינוך, הכלכלה והמשפט

קירה קוקרן, גרדיאן

05.10.2011 06:30

ביום גשום ברייקיאוויק, בעוד הגשם מכה בסירות הדיג ובחנויות התיירים, שרת התעשייה, האנרגיה והתיירות של איסלנד מסבירה לי שהמדינה צריכה להיות הרבה יותר קשוחה בנוגע לפערי השכר בין המינים. השרה היא קטרין יוליוסדוטיר, אשה חביבה ומושכת, הנמצאת באמצע שנות השלושים לחייה ובהריון עם תאומים. בשעה שהיא מדברת, שמץ תסכול נשמע בקולה. החקיקה באיסלנד מבטיחה כביכול תשלום שווה תמורת עבודה שווה, "אז למה לא מפעילים אצלנו יותר ענישה?", היא שואלת, "אולי אנחנו צריכים להיות קשוחים יותר כלפי מי שמפר את הכללים".

אנחנו יושבות במשרדה של קטרין (אל כל האיסלנדים פונים בשמותיהם הפרטיים), בבניין סתמי הניצב כמה מאות מטרים מנמל העיר, והיא מדברת בלהט וברצינות על זכויות הנשים. כן, היא פמיניסטית. וכן, זה טוב שבממשלת איסלנד הנוכחית יש ארבע נשים ושישה גברים. אולם אין זה די. היא הייתה רוצה לראות בממשלה חלוקה מושלמת של חצי-חצי. בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008, איסלנד "מחפשת איזון בחיים שלנו, וחלק גדול מזה טמון באיזון בין גברים לנשים", היא אומרת.

ואילו יש הסבורים כי האיזון הזה כבר קיים ושאיסלנד היא למעשה הדבר הקרוב ביותר לגן עדן פמיניסטי. בשנתיים האחרונות, איסלנד עומדת בראש המדינות בעולם מבחינת שוויון בין המינים, על פי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, ובחודש האחרון, השבועון "ניוזוויק" כינה אותה המקום הטוב ביותר בעולם לנשים.

הסקר של ניוזוויק התרכז בבריאות, חינוך, כלכלה, פוליטיקה ומשפט, וגילה כי בכל התחומים הללו, ובעיקר בתחום המשפטי, איסלנד נמצאת במצב הטוב ביותר בעולם. ראש הממשלה, יוהאנה סיגורדרדוטיר, סיפרה לי בדואר אלקטרוני שהיא גאה בתוצאות הסקר, "ולא רק בגלל הנשים, אלא גם כי אנחנו יודעים ששוויון מגדרי הוא אחד הסממנים המובהקים לאיכותה הכוללת של חברה". בזכות מסע של אגודת הפקידים ועובדי המסחר, סוגיה זו נמצאת בראש סדר היום במדינה. כדי להדגיש את העובדה שהנשים באיסלנד מקבלות, בממוצע, שכר הנמוך בעשרה אחוזים משכרם של הגברים, בחודש האחרון יזמה האגודה מבצע הנחות לנשים בלבד בסכום זה בדיוק.

למי שמסתכל מבחוץ, לתנועה הפמיניסטית באיסלנד יש כוח עצום. בשלהי שנות ה-60, התבגר דור של נשים משכילות שכעסו בגלל האי שוויון בשכר. גם עקרות הבית הרגישו שלא מעריכים את עבודתן. ב-1975, הציעה קבוצה פמיניסטית רדיקלית, "הגרביים האדומים", לעשות שביתת נשים ליום אחד. המושג רוכך קצת ונהפך ל"יום חופש", וב-24 באוקטובר של אותה שנה כ-90% מנשות המדינה שבתו ממלאכתן. ברייקיאוויק התכנסו 25 אלף נשים לשמוע נאומים, לשוחח ולשיר בצוותא. תורון סוויינביארנרדוטיר, בת 45, שכיהנה כשרת הסביבה בין השנים 2007 ל-2009, הייתה בת עשר בעת "יום החופש לנשים" המקורי. "אני זוכרת את התחושה להימצא בתוך המון נשים, שהיו מאושרות כל כך", היא נזכרת. "זה היה שיעור לבנות דורי, ולדעתי סוד הצלחתנו הוא שהבאנו נשים מכל שדרות החברה, ומכל הזרמים הפוליטיים".

היכולת לגייס נשים מכל המעמדות בולטת גם היום. אשתקד, הארגון "נשים משיבות מלחמה" החיה את רוח "יום חופש לנשים", ולמרות התרעות מפני מזג אוויר סוער, הציפו 50 אלף נשים את רחובות הבירה - כשליש מהנשים במדינה. באחד מפרברי רייקיאוויק ביליתי אחר צהריים עם סיגרידור מגנוסדוטיר, אנדראה הלדרוסדוטיר ואווה דונביורנדסדוטיר. כששאלתי אותן מהן הסוגיות המטרידות אותן יותר מכול, אווה, סטודנטית לתואר שני, בת 31, דיברה על הפער בשכר. סיגרידור ואנדראה, לעומתה, דיברו בלהט על הבעיה של אלימות מינית. "אילו יכולתי לשנות רק דבר אחד, זה היה פשעי המין נגד נשים וילדים. גברים יצטרכו להילחם למען עצמם", אומרת סיגרידור, מנקה משרדים בת 35. אנדראה, מורה למוזיקה בת 27, מדגישה שבמקרי אונס, שבהם ננטשו הנאנסות כשחייהן נתונים בסכנה, העונש שקיבלו האנסים היה מזעזע בקלותו.

לדברי גודרון יונסדוטיר, מוותיקות המאבק הפמיניסטי באיסלנד, העובדת בסטיגמוט - ארגון המעניק ייעוץ לקורבנות של אלימות מינית - המדינה היא אכן "גן עדן של שוויון מיני... על הנייר", ויש פער בינו למציאות. בכל שנה, סטיגמוט והיחידה לטיפול בנאנסות בבית חולים ברייקיאוויק מטפלים בכ-250 נשים, "אבל אנחנו יכולות לספור על יד נשית אחת את ההרשעות באונס בשנה". לדבריה, עדיין קיימת בעיה של גישה "בקרב מערכת המשפט, בקרב הציבור, וגם בקרב הנשים הפונות אלינו בתחושה של בושה ואשם".

From יהודים באיסלנד

לגונה כחולה בפאתי העיר רייקיאוויק, בירת איסלנד. "אנחנו יודעים ששוויון מגדרי הוא אחד הסממנים המובהקים לאיכותה הכוללת של חברה", אמרה ראש ממשלת איסלנד . צילום: אי-אף-פי

אשתקד התפטר ביורגווין ביורגווינסון, ראש המחלקה לפשיעה מינית בעיר, לאחר שבריאיון בעיתון אמר שרבות מקורבנות האונס שתו אלכוהול או השתמשו בסמים, ועל כן הן נושאות באחריות מה בתקיפתן. בנובמבר 2010 הוא הוחזר לתפקידו.

אם כן, איסלנד איננה מושלמת, אולם נדמה כי יש לחץ ציבורי ורצון פוליטי לטפל בבעיותיה. ראש הממשלה, לסבית מוצהרת, סיפרה כי במדינה יש תנועת נשים חזקה, הדואגת שהשוויון המגדרי יישאר בשיח הציבורי. בשנתיים וחצי שהיא בשלטון - חוקק חוק שנועד להפליל לקוחות של שירותי מין; יושמה תוכנית פעולה בעניין הסחר בנשים ונאסר קיומם של מועדוני חשפניות. בסוגיית האלימות במשפחה, קטרין מספרת שהם בחרו ב"דרך האוסטרית", על פיה מי שמבצע מעשה אלימות נדרש לעזוב את הבית, ולאו דווקא הקורבן הוא שצריך לפנות למקלט. כמו כן נחקק חוק, שייכנס לתוקף ב-2013, המכריח תאגידים שבהנהלותיהם יהיו לפחות 40% מבני כל מין.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

מטס לאושקוש 2011 Flying to oshkosh

Mon, 19 Sep 2011 19:51:00 +0000

מטס לאושקוש 2011

כמו הרבה דברים שרציתי לעשות, גם על נסיעה לאושקוש וכל שכן טיסה לשם, אני חולם כבר זמן רב, ולא תמיד יצא לי לעשות זאת מסיבות שונות.

השנה, למזלי הטוב, הדבר התאפשר, ואת המסע הזה אתאר מנקודת המבט שלי, וגם אציג את נקודת המבט של טייסים אחרים שהשתתפו במטס בתוך מאמר זה, לפחות לגבי חלק מהימים או האירועים.

מעט על אושקוש

העיר אושקוש נמצאת במדינת ויסקונסין בארצות הברית של אמריקה, ומקומה הוא בצפון מזרח ארה"ב.

באושקוש מתקיים מדי שנה, בחודש יולי, פסטיבל המטוסים הגדול בעולם ולמקום מגיעים מאות מטוסים מכל רחבי ארה"ב וכמובן אף ממדינות אחרות.

הלינק לאתר הרשמי של האירוע הוא http://www.airventure.org/

From אושקוש

חלק מהמטוסים שמשתתפים באירוע מוטסים ע"י טייסים שאינם אמריקאים, אלא ע"י טייסים מלאומים אחרים, והקבוצה שאני הצטרפתי אליה באה כולה מישראל.

ההתארגנות למסע

ההתארגנות למסע החלה כבר בחודש מרץ 2011, ע"י בנצי מאיר, וזו לו הפעם ה- 3 שהוא מארגן מסע כזה.

כאשר נודע לי על כך, מיד נרשמתי למסע, מתוך כוונה שהשנה אממש את חלומי.

כחלק מההכנות התקיימו מספר מפגשים במהלך אפריל ומאי 2011, אך בגלל ששהיתי באותם זמנים בחו"ל, לא השתתפתי במפגשים אלו למעט מפגש אחד שהתקיים עוד לפני שנרשמתי אליו וידעתי מי יהיו חברי למסע, וקיוויתי לטוב.

לצערי גם במפגש האחרון שנערך כשבועיים לפני היציאה, לא הצלחתי להשתתף בגלל התחייבויות קודמות, אמנם ניסיתי להזיז אותן או לשנות את מועד המפגש על מנת שלפחות פעם אחת לפני המסע אפגוש את האנשים שאיתם אני אמור לבלות שבוע שלם, אך גם במקרה זה הדבר לא הסתדר.

למרות זאת, מבחינה היכרות עם שאר משתתפי המסע, אני יכול להגיד, לאחר מעשה, כי מבחינתי החברה הייתה נעימה וכייפית.

הדבר היחיד שכן עשיתי כהכנה למסע זה היה לצאת לטיסה מהרצליה לחיפה במהלך יוני, יחד עם שותפי לטיסה, אוריאל, וכמובן עם המדריך שיהיה אתי במטוס בארה"ב, אורי אביב, במטרה להכיר את שניהם ובאותה הזדמנות לטוס במטוס שדומה למטוס שאני אמור להטיס בארה"ב, ססנה C172 s1000, גלאס-קופטית.

כמובן שבמהלך הערכות היו גם דברים נוספים כגון: קבלת תדריכים, מצגות ומידע שוטף שנשלח במייל, הדפסת מסלולי הטיסה ועוד.

למי שחושב לעשות מסע כזה בעתיד יכול להירשם באתר אגודת התעופה האמריקאי AOPA (Aircraft Owners and Pilots Association ) בלינק הבא http://www.aopa.org/

ואח"כ להיכנס ללינק הבא http://www.aopa.org/asf/online_courses/ ושם ללמוד על מבנה המרחב האווירי בארה"ב וכיצד לנהל את הדיבור בקשר באנגלית בטיסות VFR טיסות ראייה.

כמו כן אתם יכולים להיכנס לאתר הבא http://skyvector.com/ שבו תוכלו לרשום מסלול טיסה, ולראות מפות VFR ו- IFR , כולל ניתן ללחוץ על שם של שדה תעופה ולקבל את כל הפרטים על השדה,

או לאתר דומה http://runwayfinder.com

ובאשר למזג אוויר ברחבי ארה"ב ניתן להיכנס לאתר http://aviationweather.gov/adds/

לו"ז למסע

המסע התחיל ב- 21 או 22 ליולי 2011 (כל אחד לפי מועדי ההגעה שלו בטיסה לארה"ב), ובמפגש כל המשתתפים במטס התקיים ב- 22/7/2011 בעיר מנסס (Manassas) הנמצאת במדינת ווירג'יניה (Virginia) ודרומית מערבית לוושינגטון די.סי. (Washington d.c).

מאוחר יותר התברר לי כי חלק מהחבורה הגיע עוד הרבה קודם לכן לארה"ב והגיע למקום ומועד המפגש לאחר שטייל מעט בארה"ב, והיו אחרים שתכננו לעשות זאת מיד אחרי המסע, כמוני, אך שאני מסיבות שונות ביטלתי את התכניות שלי להמשך השהות בארה"ב.

המסע כולו הסתיים ב- 29 ליולי 2011 באותו מקום, ובמהלך הימים הללו כל החבורה הייתה אמורה לטוס ברחבי ארה"ב, ובתוך כך גם לבקר מספר ימים באושקוש עצמה.

מסלול הטיסה המתוכנן

From אושקוש

ימי המסע לאושקוש יפורטו בדגש על התכנון והביצוע בפועל, בגלל המשתנים השונים - של תנאי מזג האוויר בעיקר ומשתנים אחרים שמהם יש להפיק את הלקחים לאלו שיעשו מסע זה בעתיד, ובאותה מתכונת, דהיינו טיסה בלווי מדריך שיש לו רישיון טיסה והדרכה אמריקאי, בין שהוא ישראלי ובין שהוא אמריקאי.

מסקנות ולקחים שלי לגבי איזה מדריך לצרף לטיסה

בדרך כלל מותר לטוס בארה"ב למי שיש ברשותו רישיון טיס אמריקאי או בלווי מדריך שיש לו רישיון כזה.

מי שיש לו רישיון אמריקאי, יכול להטיס בעצמו ובתנאי שהוא מבצע בחברת התעופה, ממנה שוכרים את המטוס, בדיקת כושר טיסה ועובר אותה בהצלחה, במידה ולא מעוניינים לעבור את הבדיקה, או נכשלים בה, ניתן כאמור לטוס בלווי מדריך. טייסים ישראלים יכולים בתהליך לא מסובך במיוחד להמיר/לקבל רשיון אמריקאי, אך הדבר לא יפתור אותם לבצע בדיקת כושר טיסה בחברת התעופה המשכירה את המטוסים.

במקרים בהם לטייס אין רישיון אמריקאי, אזי הוא חייב לטוס בלווי מדריך בעל רישיון כזה, ולכן יש חשיבות מיהו המדריך ומהו הניסיון שיש לו בטיסה בארה"ב בפרט ולא רק ניסיון בטיסה בכלל.

המדריכים הללו יכולים להיות מדריכים אמריקאים או ישראלים בעלי רישיון אמריקאי, ולכן יש חשיבות לבדוק מהו הניסיון שיש להם בלווי טייסים בחו"ל בכלל וישראלים בפרט, וכמו כן מהו הניסיון שלהם בטיסה ברחבי ארה"ב, וכל זאת בלי קשר לפן האישיותי של כל אחד מהם, שגם לו יש משקל וחשיבות מאוד גדולים לשביעות הרצון של הטייס שמטיס את המטוס.

מניסיוני הקצר במטס, ובלי קשר לפן האישיותי של המדריך, הגעתי למסקנה כי :-

העדיפות הראשונה, היא למדריך אמריקאי בעל ניסיון בלווי טייסים ישראלים.

בעדיפות שנייה, מדריך אמריקאי בלי ניסיון כזה.

בעדיפות שלישית, מדריך טייס ישראלי בעל רישיון אמריקאי שיש לו ניסיון בלווי טייסים ישראלים וניסיון רב בטיסה בארה"ב.

בעדיפות רביעית, מדריך ישראלי בעל רישיון אמריקאי ללא ניסיון בלווי טייסים ישראלים אך בעל ניסיון רב בטיסה בארה"ב.

בעדיפות האחרונה, טייס ישראלי בעל רישיון אמריקאי ללא ניסיון בלווי טייסים ישראלים וגם עם ניסיון מועט של טיסה בארה"ב.

כיום, כחכם לאחר מעשה, במקרה ואתם נתקלים בסוג המדריך המלווה האחרון, הייתי שוקל האם בכלל להצטרף למסע כזה.

פירוט המסע לפי ימים ולגים (LEG)

ערב ה- 22 ליולי 2011

בערב זה התכנסו כל משתתפי המסע, 19 איש ללא המדריכים המלווים הישראלים או האמריקאים, ובתוכם שתי נשים שרק אחת מהם היא טייסת בעצמה, במלון שנקבע.

כבר במועד ההגעה נאמר לי ע"י חברה' שהגיעו לפני, כי בסביבת המלון נערך טקס לציון מלחמת האזרחים האמריקאית, לאחר מכן התברר כי מדובר בחגיגות 150 שנה למלחמה החשובה שנערכה לא רחוק מהמלון במקום הנקרא "בול ראן" (bull run).

לקראת האירוע נכתבו כתבות שונות בפרסומים המקומיים, והנה אחת מהן-

From אושקוש

כתבות נוספות הנוגעות לאירוע זה תוכלו לראות באתר פיקאסה, שהלינק אליו הוא https://picasaweb.google.com/108099394291917075741/WoLBaH?authuser=0&feat=directlink

ולאתר האירוע הנ"ל כנסו ללינק הבא http://www.manassascivilwar.org/home.aspx

לצורך ציון האירוע התגוררו באותו מלון יחד אתנו, אנשים שהתלבשו כדרומיים ואף בנו בחזית המלון מאהל והציבו 2 תותחים שבהם ירו אחת למספר שעות.

תמונות המאהל והירי בתותח

From אושקוש

בערב זה יצאנו כל החבורה למסעדה מקומית לארוחת ערב, ומבחינתי זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את כולם.

ארוחות הערב המשותפות של כולם ביחד או שהתחלקו לשתי קבוצות, כפי שקרה במהלך חלק משאר הימים, שימשו את החברה' להעמקת הקשר וההיכרות בין טייסי הקבוצה וכמובן לסיפור חוויות מהטיסה במהלך מסע זה או סתם מניסיון בטיסה במקומות אחרים בעולם.

היום הראשון למסע- 23 ליולי 2011

בבוקר יום זה נסענו לשדה התעופה במנסס במטרה לפגוש את חברת התעופה ובעליה בוב bob ולקבל תדריך אחרון עבור כל ימי המסע, וגם כדי להביא 3 מטוסים משדה אחר, ליסברג (leesburg) KJHO, הנמצא מרחק טיסה של כ- 15 דקות ממנסס לכיוון צפון מערב.

הלינק לאתר החברה ממנה שכרנו את המטוסים הוא http://www.aviationadventures.com/ ובעת ההמתנה לתדריך, סיירנו במוזיאון המקומי המצוי בלובי השדה, מוזיאון המציג את התעופה בתקופת המלחמות השונות, וכמו כן עמדת לימוד בסימולטור על מחשב של הגרמין 1000 (germin) שהיה ברוב המטוסים שקיבלנו.

סרטון המוזיאון

לקראת השעה 10:00 החל התדריך למסע בחדר התדרוכים של חברת התעופה בנוכחות כולם, ובכלל זה הטייסים האמריקאים שמתלווים לקבוצה וגם בעל החברה בוב.

התדריך הסתיים לאחר כשעה, לא לפני שחילקו לכולנו גם חולצות וכובעים של המסע.

בסיום התדריך כל קבוצת טייסים, לפי המטוסים, קיבלה סט מפות וספרות מקצועית המתאימה למסלול הטיסה המתוכנן וכמו כן גם ציוד קשירה ועגינה הכולל 3 יתדות מתברגות וחבלי קשירה עבור המטוס.

בסיום כל אלו, הטייסים שמטוסיהם כבר חנו במנסס, חזרו למלון ואילו הטייסים האחרים, וביניהם אוריאל ואני, שצריכים היו להטיס את מטוסיהם מליסברג למנסס יצאנו לשם בנסיעה.

זאת ההזדמנות לציין כי למטוסים נתנו אותות קריאה השונים מאות הקריאה על זנב המטוס, וכל המטוסים נקראו air venture ומס' נוסף לכל מטוס, ואות קריאה זה שימש אותנו לאורך כל המסע כאות הזדהות מול מגדלי הפיקוח.

אני נסעתי לליסברג יחד עם אסף, זאב, אוריאל ואורי אביב והאחרים נסעו עם בוב.

השעה הייתה כבר צהריים וכל החבורה הרעבה נכנסה למסעדה מקומית ורק לאחר מכן הגענו לשדה התעופה ליסברג.

בשדה התעופה, אחרי הגשת מירשה SFRA (Special Flight Rules Area) שהוא מירשה לאזורי טיסה מיוחדים כמו של וושינגטון, אוריאל התיישב מאחורי ההגאים ולצידו אורי המדריך המלווה ואני כמובן התיישבתי מאחור והמראנו בדרכנו למנסס, ובתום טיסה של כ- 15 דקות היינו כבר על הקרקע.

לאחר סגירת המטוס וקשירתו יצאנו חזרה למלון במנסס.

בערב יום זה יצאנו שוב כולם לארוחת ערב, אלה שבערב זה הקבוצה התחלקה לכאלו שהלכו למסעדה איטלקית חלבית והיתר וביניהם אני למסעדה בשרית.

אחרי יום ארוך ומתיש, חזרנו למלון לישון לאזור כוח, כי למחרת צריכים לצאת לדרך כבר בשעה 06:00.

היום השני למסע- 24 ליולי 2011

לג מתוכנן- מנסס KHEF- מורגנטאון KMGW- דייטון KDAY

בבוקר יום זה התברר כי מזג האוויר לאורך הדרך הוא מעונן וערפילי, עקב חזית שנעה וחוצה את מסלול הטיסה.

התכנון המקורי שלנו, שנעשה יום קודם, היה שמיד לאחר ההמראה ממנסס נטוס מערבה ורק אחר כך נטוס לצפון מערב, ומשם להמשיך מערבה למורגנטאון.

לאחר ההתארגנות ובכלל זה הגשת מירשה והבדיקות לפני הטיסה, התיישבתי מאחורי ההגאים במטוס והמראתי לכיוון היעד המתוכנן, אך עקב החזית שנצפתה במסך המכ"מ שבמטוס וכמו כן עקב ההכוונה של הבקרה, נאלצנו לטוס מיד אחרי ההמראה בתחילה צפונה ובהמשך לכיוון דרום מערב, במטרה להימנע מלהיכנס לתוך החלק המרכזי של החזית , ולהיות רק בשוליים שלה.

מבחינתי השליטה על המטוס ושמירה על נתוני הטיסה במזג אוויר כזה הייתה משימה לא קלה כלל ועיקר, אך כמובן שהתגברנו ובתום כשעתיים וקצת הגענו ליעד הביניים שלנו מורגנטאון, הנמצאת במדינת וירג'יניה המערבית (west Virginia).

למרות שהיה במטוס טייס אוטומטי, נמנעתי מלהשתמש בו, במטרה להתמודד עם המטוס גם בתנאי מזג אוויר כזה.

תמונת השדה במוגנטאון

From אושקוש

במהלך הטיסה היינו בחלק מהזמן מעל שכבת העננים שבתמונה תוכלו לראות את גודלה, אך לפעמים היו גם קרעים בתוך העננים שאיפשרו לי לראות את הקרקע.

From אושקוש

לאורך תוואי הטיסה עד לשדה התעופה מורגנטאון חלפנו מעל נהר הפוטומאק (Potomac) ובחלק מהדרך לאורך כביש 68, וכמובן מעל ערים שונות שלא אפרט כאן, והכי חשוב חצינו את חלקה הצפוני של שרשרת הרי הפלאצ'ים (Appalachian).

לאחר הנחיתה במורגנטאון כולנו עשינו אתנחתא קלה וישבנו גם לאכול משהו.

From אושקוש

אחרי התעכבות של כ- 30 דקות יצאנו שוב לדרך, כאשר שבשלב זה אוריאל שוב תפס את מקומו מאחורי ההגאים, והמראנו ליעד הסופי של אותו יום העיר דייטון (Dayton), הנמצאת במדינת אוהיו (Ohio).

למזלו של אוריאל מזג האוויר השתפר מעט ולכן גם הטיסה וגם הראות הייתה טובה יותר, ובגלל כל אלו בדרך סטינו מעט לצפון מערב, לעיר בשם Newark בכדי לראות בניין מיוחד הנקרא "הסל" ( basket), שזהו למעשה מבנה/מפעל המייצר סלים ולכן המבנה עוצב בסגנון של סל קניות.

From אושקוש

מזג האוויר המשיך להשתפר, הראות הייתה טובה יותר, ויכולנו לראות בעת הטיסה את נהר אוהיו בעת חצייתו ממזרח למערב ואת שדה התעופה קולומבוס.

אחרי כשעתיים של טיסה נחתנו בדייטון, וכבר במהלך הנחיתה ראינו כי בשדה נערך מפגן אווירי, שכמובן מיד צילמנו אותו מהאוויר.

From אושקוש

זה הסרטון של המופע האוירי

מיד אחרי הנחיתה, התארגנו לנסוע למוזיאון התעופה הנמצא בקרבת העיר, מוזיאון תעופה גדול במיוחד, והגענו אליו לקראת השעה 14:30 והתברר כי במקום יש מבקרים רבים מאוד. הסתובבנו במקום כ- 3 שעות עד לסגירתו, כשבמהלך השהייה בו שמענו התפרצות של סופת רעמים וברקים, כולל גשם זלעפות שירד במשך כשעה לפחות, והודינו לאלוהים שבזמן הזה אנחנו לא באוויר, ואת הסימנים לסופה זאת ראינו כבר בדרך למוזיאון. דרך אגב הסופה הייתה צפויה לאור התחזיות.

מהמוזיאון נסענו לעיר, התארגנו במלון ולסיום יצאנו שוב לארוחה משותפת, ובסופו של יום חזרתי למלון עייף עד מאוד ומרוצה, מחכה ליום המחרת שבו נדרשנו להיות מוכנים ליציאה בשעה 06:00.

היום השלישי למסע- 25 ליולי 2011

לג מתוכנן- דייטון KDAY- לה פורט KPPO- דודג' קאונטי KUNU- ריפון RIPON - אושקוש KOSH

בוקר זה החל במזג אוויר נעים וראות טובה, יחסית ליום הקודם. אחרי תדרוך קצר של בוקר והגשת מירשים, יצאנו לרחבת המטוסים ובסיום הבדיקות וההכנות אני התיישבתי מאחורי ההגאים.

לקראת השעה 08:00 המראנו לדרכנו בכיוון צפון מערב, תוך ניסיון להתחמק מהעננות שהייתה בדרך, למרות הכל, אך מאחר והראות הייתה טובה היה קל יותר לראות את הקרקע.

From אושקוש

בערך במחצית הדרך חצינו נהר הנקרא סנט ג'וזף "יוסף הקדוש" (st. Joseph) ולקראת השעה 10:30 הגענו לשדה התעופה בלה-פורט הנמצא במדינת אינדיאנה (Indiana) ומעט דרומית מערבית לקצה הדרומי של אגם מישיגאן (Michigan lake) ולעיר שיקגו (Chicago), שם קיבל את פנינו זוג נחמד שאירח אותנו וכיבד באוכל ושתייה, כאשר התשלום היה לפי יכולתו ורצונו של כל אחד.

תמונת השדה בלה פורט

From אושקוש

ואשת הזוג שאירח אותנו בשדה ביחד עם בתה

From אושקוש

לאחר מנוחה קצרה החלפתי מקום עם אוריאל והוא המשיך בטיסה. המשך הטיסה הייתה אמורה להיות לאורך חופי אגם מישיגן וצפונה עד מילוואקי (Milwaukee) ומשם לצפון מערב עד ל דודג' קאונטי בכדי להצטוות לשיירה אחת לקראת הכניסה לאושקוש.

בפועל בדרך הייתה עננות כבדה ולכן מלה-פורט טסנו מעט צפונה ואחר כך חתכנו את הקצה הדרומי של האגם, כך שהגענו למרכז האזור העירוני של העיר שיקגו, בערך מול שדה התעופה שלהם, ומכאן המשכנו לטוס לאורך החוף.

מאחר וכאן הראות הייתה טובה יותר, ניתן היה לצלם את חופי העיר, המרינות שלאורכה, מסלול התעופה שהפך למרכז קניות וכמובן את המקדש הבהאי בקצה הצפוני של העיר.

From אושקוש

מקצה העיר שיקגו, הנמצאת כבר במדינת אילינוי Illinois, פנינו לכיוון צפון מערב ישירות לדודג' קאונטי מבלי לעבור ממש מעל העיר מילוואקי Milwaukee, בדרך עברנו גם את 6 flages great America שזהו קומפלקס ענק של מתקני שעשועים, ותוך זמן קצר מצאנו עצמנו כבר במדינת וויסקונסין Wisconsin כאשר במערב רצועת החוף ראינו אזורי אגמים רבים ומקווי מים שונים.

From אושקוש

אחרי כשעה וחצי של טיסה, אוריאל נחת בדודג' קאונטי ושם לאחר המתנה קצרה לכל המטוסים, התארגנו לצילומים של כל מהטייסים, מדריכים ומלווים וקבלת תדרוך אחרון לפני הכניסה לאושקוש, התכנסנו לשיירה של המטוסים בכדי להמשיך הלאה לאושקוש, כשהמטרה להגיע לשם עד השעה 14:00 ולפני סגירת השדה בגלל התצוגה האווירית שמתקיימת בו מדי יום בשעה 15:00.

From אושקוש

בסיום כל אלו, התיישרנו, אחד אחרי השני, ואלינו הצטרף מטוס נוסף של אותה חברת תעופה שמהם שכרנו את המטוסים. כולם הסיעו לתחילת המסלול והמראנו בדרכנו לאושקוש (Oshkosh) בשיירה תוך שמירת מרחק סביר בין מטוס למטוס.

אחרי טיסה של כ- 15 דקות כבר השתלבנו במתכונת הכניסה לאושקוש, ומהר מאוד נגלה לעינינו המראה המרהיב של מאות מטוסים חונים על הדשא מסביב למסלולים, מראה מרהיב.

זהו אולי המקום להציג את מתכונת הכניסה לאושקוש, שהיא מיוחדת במינה ושאין כנראה שני לה בעולם, שלצורך כך ניתנות הוראות מיוחדות הנקראות notam שבה כל המטוסים מתכנסים לנקודה מסוימת, ובמקרה שלנו ריפון, שם הם מזוהים מהקרקע ע"י הפקחים והם מבקשים מהמטוס לנענע את הכנפיים לאחר הזיהוי, ולאחר מכן מורים לו להמשיך לאורך ציר הכניסה לשדה, אחרי המטוסים שכבר נמצאים בציר זה.

כאשר מתקרבים לשדה, לנקודה הנקראת פיקס fisk בקר נוסף היושב על הקרקע בעמדה מיוחדות, מודיע למטוס על איזה מסלול לנחות וכמו כן לאיזה נקודה מתוך 3 הנקודות הצבעוניות שמסומנות על המסלול עליו לכוון את הנגיעה בנחיתה.

משמעות הדבר כי ייתכנו מצבים שמטוס ראשון מכוון לנחיתה בנקודה הצבעונית הראשונה על המסלול, ומיד אחריו על אותו מסלול מכוון מטוס נוסף לגעת בנקודה הצבעונית הבאה וכך גם לגבי המטוס השלישי, במילים אחרות על אותו מסלול נוחתים בעת ובעונה אחת 3 מטוסים, כאשר המטוס השני עובר וחולף מעל המטוס הראשון לצורך הנחיתה והמטוס השלישי עובר וחולף מעל השניים הקודמים בדרך לנחיתה.

צפו בסרטון הנחיתה וההסעה לחנייה באושקוש

תמונת עמדת הפיקוח הקרקעית

From אושקוש

תמונת השדה והמסלולים

From אושקוש

מה שעורר אצלי הערכה כלפי המקום והמארגנים, היה כושר הארגון ואופן ניהול תנועת המטוסים שמגיעים לנחות במקביל לכאלו שממריאים מהמקום, אני סמוך ובטוח שבארץ אף אחד מאנשי מינהל התעופה לא היה מאשר דבר כזה, בטענה של בטיחות, ואילו באושקוש זה קורה מדי יום במהלך שבוע שלם של המפגן.

כל מטוס נחת בתורו וכולם הסיעו למקום החנייה בהכוונה של מתנדבים מקומיים.
ביום הנחיתה באושקוש מזג האוויר היה אביבי ונחמד למעט קצת עננות.

מיד לאחר הנחיתה יצאנו כולנו בשאטלים של מארגני המפגן לשער הכניסה לאירוע, רכשנו כרטיסים והתחלנו לטייל במקום, ומעט אחרי שהגעתנו החל גם המפגן היומי שכלל הטסות נמוכות, מופעים אירובטים והצגות מטוסים שונים ברחבה שליד מסלול המפגן.

תמונת מפת שטח הארועים באושקוש

From אושקוש

במהלך המפגן פגשתי את שאר החבר'ה מהדרום- קפלן, פיני, אביגדור ואלי פרץ שהגיעו למקום בנסיעה ברכב ולא בטיסה.

תמונת החבורה הדרומית כולה

From אושקוש

בסיום המפגן התכנסנו כולם ליד הרכבים וישבנו יחד לשתות בירה ולשוחח על הא ועל דה. לקראת השעה 19:00 יצאנו בדרכנו למלון ומאוחר יותר יצאנו לאכול כל אחד בהתאם לחשק שלו.

בערב נסענו למקום הלינה באוניברסיטת מריאן (Marian university) הנמצאת בעיר פון-דו-לאק (fond du lac) הסמוכה לאושקוש, כשכולנו רצוצים ועייפים, אך מרוצים.

ראה מפה של המקום ביחס לאושקוש

From אושקוש

היום הרביעי למסע- 26 ליולי 2011

זהו הבוקר היחידי בימים האחרונים שלא הייתי צריך לקום מוקדם מאוד, כי נדרשנו להיות מוכנים עד שעה 08:00, כך שהיה אפשר לישון קצת יותר.

לקראת 08:30 יצאנו לדרך לשדה של אושקוש במטרה לראות ביום זה קצת יותר, ואכן היום היה קייצי ומלא אור, ואפשר היה להסתובב באופן חופשי.

כפי שניתן לראות במפת האתר של אושקוש, במרחב האירוע ישנם 4 הנגרים גדולים המסומנים באותיות A,B,C,D שבהם חברות רבות המציגות את מוצריהן, כמו גם ברחבי השטח והמדשאות שבין המסלולים.

מי שמעוניין לרכוש מוצר או לאתר חברה מסוימת ולא רוצה לעשות זאת סתם בשוטטות בין הביתנים או בתוכם יכול לעשות זאת ע"י כך שייגש לאחד מהנגרים אלו. בכניסה לכל הנגר ישנה עמדת מחשב שבה ניתן בהקשת שם המוצר או שם החברה לאתר בקלות היכן היא ממוקמת בתוך ההנגר או באיזה הנגר אחר ואז לגשת אליו ושם לאתר את מיקום המוצר/יצרן בתוכו.

במהלך השוטטות בתוך ובין הביתנים שמעתי לעתים קרובות את השפה העברית, והתברר כי חלקם הם טייסים מישראל שהגיעו לאירוע וחלקם הם ישראלים תושבי ארה"ב או אנשי עסקים כאלו בעלי רישיון אמריקאי.

אחרי יום שלם של הסתובבות ובחינה של מטוסים, אמצעי טיסה שונים ועוד, בתוך ההנגרים וביניהם, נפגשנו שוב כל החבר'ה הדרומיים בתחילת המופע, ואלינו הצטרפו ביום זה עוד 2 טייסים- חביב ויוסי ממצדה.

את תמונות והסרטים של כל הימים של אושקוש ניתן לראות בלינקים הבאים:-

כל אלו ישולבו בתוך הכתבה במועד מאוחר יותר.

בסוף יום זה, חזרנו למקום הלינה באוניברסיטה, בידיעה כי למחרת היום ייתכן ויהיה גשום.

שוב יצאנו כולנו לאכול במסעדה בסמוך לאוניברסיטה, וחזרנו לישון.

היום החמישי למסע- 27 ליולי 2011

בבוקר גילינו כי התחזית אכן התממשה, הבוקר היה גשום ומעונן, אך הדבר לא מנע מאיתנו לנסוע לתערוכה.

אמנם היה צורך להצטייד במעילי גשם ולמי שלא היה, נאלץ לקנות אחד כזה בכניסה לתערוכה, אך זה הספיק בכדי להגן עלינו בשעות הראשונות של הבוקר במהלך הסיור בין הביתנים השונים.

לקראת צהריים, מזג האוויר החל להתבהר, והגשם פסק, מה שאפשר תנועה יותר נוחה בין הביתנים והתצוגות, וזאת עד לשעת האירוע האווירי היומי, שבה שוב התכנסו כל הדרומיים באותה נקודה לצפות באירוע.

במהלך הסיור במשך היום שמעון, חיים ואני הלכנו גם לאגם הקרוב לשדה לראות מטוסים ימיים, ורק לאחר מכן חזרנו לחזות באירוע האווירי.

From אושקוש

ביום זה הייתה אמורה להתקיים טיסה של מטוס בסגנון האחים רייט, אך עקב תקלה כלשהי טיסה זו לא בוצעה.

תמונת המטוס כמו של האחים רייט על הקרקע

From אושקוש

אך כמובן ביום הקודם המטוס כן טס וכך הוא נראה באוויר

From אושקוש

כמו בשאר הימים סגרנו את היום בארוחה משותפת במסעדה ברחוב הסמוך למלון ולאחריה הלכנו לישון ולאגור כוח לקראת יום המחרת.

היום השישי למסע- 28 ליולי 2011

בבוקר יום זה היינו אמורים לצאת מאושקוש ולטוס לכיוון מפלי הניאגרה Niagara falls בלג הבא – אושקוש KOSH- לה פורט KPPO- לורן קאונטי KLPR- מפלי ניאגרה KIAG

לפני היציאה מהמלון קיבלנו תדרוך שכלל הסבר כיצד להוציא את המטוס מהדשא בהסעה, במיוחד אחרי מספר ימי הגשם שהיו בימים האחרונים, ולאחריו יצאנו בנסיעה לשדה, וכאשר הגענו למקום התארגנו במטוס, כולל בדיקות מוקדמות ודחיפת המטוס מנקודת החנייה שלו קדימה לפחות מטר אחד.

השלב הבא היה התנעת המטוס והסעתו על הדשא לקטע של מסלול הסעה עם אספלט, בכדי שכל המטוסים הסתדרו שוב בשיירה ומשם יוסעו למסלול ההמראה שייקבע ע"י מארגני האירוע.

6 מטוסים וביניהם המטוס שלי עשו זאת ללא מאמץ מיוחד, ואילו 2 מטוסים של נחמיאס ושל אסא היו צריכים סיוע בדחיפה של כמה טייסים לתחילת ההסעה .

בנקודה זו היו לי חילוקי דעות וויכוח עם אורי המדריך המלווה שלי לגבי הסעת המטוס על הדשא שהייתה אמורה להיעשות על ידי לפי סיכום מוקדם אתו ובהמשך מסיבה של טענת בטיחות הוא לא אפשר לי לעשות זאת, למרות שהיה לי ניסיון מוקדם בנחיתה והמראה על מסלול דשא בנורבגיה.

צפו בהסעת מטוס ממשטח הדשא למסלול ההסעה

לצורך הנוחות המטוסים האחרים יזוהו עפ"י המדריך המלווה למעט המטוס של אסא שבו לא היה אחד כזה.

מעט מאוחר יותר התברר כי יש נזילת שמן מהמטוס של נחמיאס, ולאחר בדיקת חיצונית של המטוס התברר כי הנזילה היא מאחת מבוכנות של המנוע, כמובן שזה יצר עיכוב רציני של כשעתיים עד שהוחלט מה לעשות, בתחילה הביאו מכונאי לבדיקת המטוס ובחינה מה ניתן לעשות ובסופו של דבר גררו אותו מהמקום להנגר קרוב לתיקון שהיה אמור להימשך מספר ימים.

תמונת המטוס המקולקל

From אושקוש

בתוך כך היה צריך לבדוק מה עושים עם שני טייסי המטוס , ובסופו של דבר הוחלט כי נחמיאס (המארגן/מדריך) יחליף את המדריך המקומי האמריקאי ג'ף במטוס אחר וכי שני הטייסים יצטרפו למטוסים אחרים שיש בהם מקום, ואילו ג'ף יישאר לוודא שמתקנים את המטוס ולקחת את הציוד של הטייסים חזרה למנסס.

אחרי סיום אירוע זה התארגנו שוב ליציאה, וניסינו לקבל קדימות על שורות המטוסים שחיכו לצאת מאושקוש, אלה שאז למזלנו (הטוב או הרע) במטוס F-16 השייך למשמר הלאומי, קרס/נסגר הגלגל הקדמי שלו בעת שנחת על המסלול, והמטוס נמרח על המסלול, אולם טייסו יצא מזה בשלום.

תקלה זו גרמה לסגירת השדה למשך שעה נוספת, עד שהוחלט להמשיך להנחית ולאפשר המראה של מטוסים על המסלולים האחרים, ובכלל זה מסלול ההסעה.

סרטון נחיתת ה- F-16 באתר YNET

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102599,00.html

תמונת המטוס F-16 לאחר שפונה מהמסלול

From אושקוש

רק לקראת שעות הצהריים אפשרו לנו בסופו של דבר, להתחיל לנוע לכיוון מסלול ההמראה, שבתוך כך ראיתי שורות של מטוסים שממתינים אף הם לתורם להסיע למסלול ההמראה ולהמריא.

From אושקוש

אחרי הסעה שנמשכה כ- 15-20 דקות מצאתי את עצמי בסופו של דבר על מסלול ההמראה והמראתי בדרכי ליעד הביניים הראשון לה-פורט.

לטיסה זו הצטרף אלינו גם אחד מהטייסים של המטוס שקורקע, ומיד אחרי ההמראה טסנו לדרום מזרח ובתוך זמן קצר מצאנו עצמנו לחופי אגם מישיגן וכעבור זמן קצר נוסף מצאנו עצמנו ממערב לעיר מילווקי, אותה פספסנו בדרך לאושקוש, היא נצפתה מימין לנו.

בהמשך הטיסה עברנו שוב את העיר שיקגו ולקראת סוף האזור העירוני חתכתי לדרום מזרח לנחיתה בלה-פורט.

בקטע זה בנצי טס לשמאל המטוס שהטסתי וצילם אותי, כמו שאנחנו צילמנו אותו וכמו שקרה במקרים אחרים שמטוסים טסו האחד לצד השני, ותמונת המטוס היא לפניכם

From אושקוש

ביציאה מלה פורט תפס את ההגאים אוריאל וטסנו משם ללורן קאונטי הנמצאת בחלק הדרומי של חופי אגם איירי Erie שמדינת אוהיו Ohio תוך חציית הקצה הצפוני של מדינת אינדיאנה Indiana.

במהלך הטיסה חצינו שוב את נהר יוסף הקדוש כמו בטיסה הקודמת ללה-פורט, ולסיום אוריאל נחת בשדה של לורין קאונטי.

לפני היציאה מלורין קאונטי התברר כי מזג האוויר במפלים הוא סגרירי וישנה עננות ואפילו ייתכן ונגיע לשם בחשיכה. לכן ויתרתי על תורי ללג הבא, כי רציתי לחוג עם המטוס מעל המפלים וקוויתי שכך נוכל לעשות למחרת היום ואוריאל המשיך להטיס גם בקטע זה, עד למפלי הניאגרה Niagara falls.

במהלך הטיסה המשכנו לאורך החוף המזרחי דרומי של אגם איירי, תוך חציית החלק הצפון מזרחי של מדינת אוהיו ובהמשך החלק הצפון מערבי של מדינת פנסילבניה, ולקראת סוף הלג נכנסנו למדינת ניו יורק לחלקה הדרום מערבי לנחיתה בשדה.

החלק היפה של קטע הטיסה הנ"ל היה אורות היישובים שטסנו מעליהם כולל Dunkirk, ו- Buffalo וכמובן בסיום לפני הנחיתה העיר והשדה של מפלי הניאגרה.

תמונת אורות היישובים מלמעלה

From אושקוש

לקראת השעה 22:00 הגענו ליעד, היישוב שליד המפלים, ומיד לאחר הנחיתה, למרות שהיה גשום, לקחנו את החפצים ובהליכה רגלית שמנו פעמינו למלון שהיה לא רחוק מהשדה.

כשהגענו למלון, ותוך כדי ההתארגנות לקבלת החדרים, סוכם בתחילה שכולם ילכו ביחד למסעדה, ואז חלקנו החליט כי לוקחים מונית ועוברים לצד הקנדי של המפלים בכדי לטייל במקום ולראות את המפלים בחשיכה מוארים בזרקורים. אני החלטתי להצטרף לנוסעים לצד הקנדי.

עלינו לחדרים ואחרי התארגנות קצרה, שתי מוניות הסיעו אותנו לכיוון מעבר הגבול, ואחרי כ- 20 דקות נסיעה מצאנו עצמנו במעבר הגבול.

כבר מהגשר המחבר בין שתי הארצות השקפנו על המפלים, אך היות והראות באותו יום לא הייתה במיטבה, לא יכולנו לראות את המפלים בצורה הטובה ביותר.

From אושקוש

בהמשך נכנסנו לתוככי העיר בצד הקנדי, ישבנו לאכול ואחרי כשעתיים התחלנו חוזרים לכיוון הגבול שוב במטרה לחזור למלון, בתוך כך התעורר בנו חשש קל מהבדיקות בצד האמריקאי, בכך שלא יהיו בהם עיכובים מיותרים, אך לשמחתנו זה לא קרה והמעבר היה קל ונעים.

תמונות מהבילוי בצד הקנדי

From אושקוש

וגם סרטון קצר

כבר במהלך ההליכה לכיוון הגבול הודענו למוניות כי אנחנו חוזרים, וכשהגענו לצד האמריקאי המוניות כבר חיכו לנו וזמן קצר לאחר מכן מצאנו עצמנו במלון.

היום השביעי למסע- 29 ליולי 2011

התקלות של היום הקודם היו תקלות שלאף אחד מהמשתתפים לא היה שליטה עליהן והפתרונות שנבחרו היו הרע במיעוטו, אך חלק מהתקלות של יום זה כפי שתקראו בהמשך לא היו מחויבות המציאות, וגרמו ללא מעט אנשים הרגשת מירמור ותסכול על כך שלא עשו מה שחלק אחר וגדול של הטייסים כן עשו.

בתכנית המקורית לג יום זה היה צריך להיות-

מפלי הניאגרה KIAG- דרך אגמי האצבע- אורנג' קאונטי 4N1- דרך ניו יורק, לאורך נהר ההדסון– משם דרך לנקסטר KLNS למנסס KHEF

בבוקר יום זה מזג האוויר היה עם עננות נמוכה לפחות בשעות הבוקר ועפ"י התחזית היו אמורים להיות ענני סערה לאורך מסלול הטיסה ובכלל זה מעל ניו-יורק, ולכן טענת המארגנים בתדרוך הבוקר הייתה כי אין אפשרות לעשות את המסלול המתוכנן במזג אוויר כזה.

לאורך כל שלבי ההתארגנות למסע זה ובמהלכו המארגנים חזרו וטענו כי המפתח להצלחת המסע הוא משמעת, ובכלל זה עמידה בלוחות זמנים, וכמו כן להישמע להוראות וההנחיות שניתנים בתדרוכים היומיים.

ממש לפני היציאה ממפלי הניאגרה נאמר בתדרוך הבוקר לכל המשתתפים כי הוחלט לטוס ישירות ללנקנסטר Lancaster ומשם לשדה הבית במנסס ולדלג על ניו יורק ונהר ההדסון עקב מזג האוויר לאורך ציר הטיסה המקורי. לגבי הטיסה מעל המפלים נאמר כי המטוס הראשון שימריא יבדוק מה קורה והאם ניתן לראות את המפלים ובהתאם לכך יחליטו כל השאר מה לעשות.

המטוס הראשון שהמריא היה המטוס של נחמיאס ואילו אני הטסתי את המטוס השני, וכבר לאחר ההמראה נאמר לנו בקשר, לא זכור לי ע"י מי, כי עקב העננות לא ניתן לראות את המפלים ולכן המשכנו ליעד שנקבע ללנקסטר, תוך דילוג על המפלים ועל המסלול המקורי ובתוכו ניו יורק ופסל החרות.

הטיסה הייתה ברובה קלה ורק בחלק קטן מהזמן נאלצתי להתמודד עם עננים וזרמי אוויר, ובדרך חצינו שוב את שרשרת הרי האפלצ'ים בדרכנו ליעד הנחיתה.

כאשר נחתתי בלנקסטר ופגשתי את נחמיאס והטייסים שהיו אתו, ומאוחר יותר את אורי והטייסים שעמו, התברר לי ולכל שאר הטייסים של 3 המטוסים שהיו במקום כי שאר המטוסים, 4 במספר ובתוכם בנצי שגם הוא אחד המארגנים, החליטו לאחר התדרוך ולמרות מה שנאמר בו, על הקרקע ליד המטוסים, (לטענת בנצי זה הוחלט באוויר), כי הם טסים במסלול המקורי וזאת למרות שבתדריך הבוקר נקבע כאמור אחרת ומבלי שניתנה האפשרות הזו מראש לכל המטוסים (כל מטוס בפני עצמו) לקבל החלטה דומה, באם לבחור לטוס במסלול המקורי או להימנע מכך.

כמובן שבאותו רגע ניצבט הלב לכל הנוכחים, כי הטייסים האחרים חוו משהו שאנחנו לא חווינו, למרות שזה היה התכנון המקורי, זאת כאשר עוד לא ידענו מה באמת ראו או לא ראו כל שאר המטוסים בגלל מזג האוויר.

כפי שעולה מתגובת הטייסים האחרים, החבר'ה של בוב דיברו אתו והעלו טיעונים וטענות לגבי היכולת או אי יכולת טיסה במסלול המקורי לאור מזג האוויר, ולאחר שזה האחרון השתכנע בדבריהם, הוא דיבר והתייעץ על כך עם בנצי שקיבל אף הוא את דעתו.

כמו שאמרתי קודם, זוהי לדעתי נקודת הכשל של מסע זה, שלא ניתנה לכל המטוסים ובכללם המטוס שלי היכולת להחליט האם לטוס במסלול המקורי כמו לשאר 5-4 המטוסים שכן עשו זאת, כי פשוט אף אחד ובמיוחד המארגן, לא טרח להודיע בקשר, בתדר הפנימי שנקבע בינינו, לשאר 2 המטוסים שכבר המריאו כי קיימת אפשרות כזו.

גם אם ההחלטה על הטיסה במסלול המקורי התקבלה באוויר, כדברי בנצי, היה ראוי שיעשה כל מאמץ להודיע על כך לשני המטוסים שטסו ראשונים, המטוס של נחמיאס והמטוס שלי.
לאור ההחלטה האמורה המטוס של בוב, וככל הנראה גם של בנצי, יצא לדרך בטיסת IFR (טיסת מכשירים) בגובה 6000 רגל, למרות שרוב הדרך היה להם קשר עין עם הקרקע בין קרעי העננים, אך בהתקרבם לשדה הנחיתה המקורי 4N1 מזג האוויר הלך והחמיר והיו עננים סמיכים, מה שלא איפשר להם לנחות בשדה בבטחה אפילו לא בנחיתת גישה של GPS, כי המגדל בשדה לא היה מאויש, ולכן לאור החשש שהנחיתה לא תתבצע בצורה טובה ובטוחה החליטו המטוסים של בוב וכנראה גם של בנצי להמשיך הלאה ונחתו בסופו של דבר בשדה התעופה סטיוארט Steward KSTW, שדה משותף לאזרחים ולחיל האוויר האמריקאי שמחזיק שם מטוסים "קטנים" כגון הגלאקסי, החוויה תוארה כך ע"י חיים "לטוס לאורך ההדסון זו חוויה שלא הייתי מחמיץ".

סרטון הנחיתה של הגלאקסי

גם המטוס של ריימונד, יצא בטיסה מזרחה לכיוון היעד המקורי, ובכדי להתגבר בחלק מהזמן על מזג האוויר הטייס נאלץ לטפס לגובה של 11000 רגל, ולאחר חציית גוש העננים, המטוס הונחת בשדה התעופה פוקונו Pocono (KMPO) ומשם הוא המריא לאחר תדלוק בדרך לניו יורק כאשר הראות הייתה סבירה, דהיינו היה קשר עין עם הקרקע, וביעד שבו הראות השתפרה הם טסו לאורך הגדה הימנית של נהר ההדסון, מנהטן, פסל החירות סביבו עשו מספר סיבובים, ואחר כך המטוס עבר לגדה השמאלית וטס מעל גרנד-זירו, והחוויה תוארה כך ע"י חזי "חוויה מעיין כמוה, שקשה לתאר במילים. טסנו מסביב לגברת אין ספור פעמים, פשוט לא היה חשק להפסיק".

From אושקוש

בסיום כל אלו המטוס חזר לשדה בפוקונו לתדלוק ולקיחת מטען שהושאר שם, ומשם המשיכו ללנקסטר לנחיתת ביניים אך מפאת מזג האוויר הם נחתו בשדה אחר ככל הנראה KABE ובהמשך טסו למנסס.

From אושקוש

המטוס של אורי, שהצטרף לשדה התעופה בלנקסטר, ניסה אך הוא לטוס במסלול המקורי, אך עקב מיכשור מוגבל במטוס (דבר שלא היה אצלי במטוס), הוא התקשה למצוא את דרכו לשדה בטוח במזג האוויר שהיה בדרך ולכן בסופו של דבר המטוס טס ללנקסטר כמוני.

From אושקוש

לגבי המטוס של אסא, אז הנה מה שהוא כתב "המראנו אחרונים משדה"ת ניאגרה על פי מרשה לטיסת מכשירים ואחרי ההמראה, ומאחר שמזג האוויר התנקה מעט, ביקשנו וקיבלנו אישור להסתובב מעל המפלים בגובה 4000 ואכן הצלחנו לראות אותם מבעד לקרעי העננים.

היעד הבא היה שדה התעופה באיתקה ניו-יורק KITH שנמצא בלב ארץ אגמי האצבע שם למדתי שלוש שנים ושם נולדה בתי הבכורה. לקראת ההגעה ביטלנו מכשירים והנמכנו לסיבוב מעל העיר ונחיתה בשדה.

תדלקנו שם והחברה הנחמדים של התחזוקה הזמינו אותנו לפיקניק שערכו במוסך. היה מעניין לראות את המוסך הגדול והנקי (מאד) ובו שני מטוסי סילון ולידם ססנה 152, אמריקה במיטבה.

משם המראנו לכיוון ניו-יורק וההדסון, טיסה של 45 דקות ושם כבר שמענו מטוסים אחרים שלנו מסתובבים ואחרי טיסה לאורך הנהר וצילומים מכל הכיוונים לקחנו כיוון מערבה לוושינגטון בדרך, מאחר שהשלפוחית הציקה עשינו נחיתת ביניים בשדה קטן בפנסילבניה שנקרא N87 ואחרי עצירה קצרה המשכנו לליסבורג לנחיתה סופית."

מה שיותר חשוב שבניו יורק עצמה מזג האוויר איפשר לכל 4 המטוסים האחרים לטוס מעליה ולאורך נהר ההדסון ולראות אותה מהאוויר כולל פסל החירות ושאר האתרים, ולאור חוויותיהם מהטיסה, הצביטה שלי ושל האחרים הפכה לכעס ותסכול, ואפילו קנאה בשאר הטייסים שמזלם שפר עליהם ויכלו לראות יעד זה.

היות ועיני אינה צרה בשאר הטייסים ואם יש כעס הוא לא עליהם, אזי הבאתי כאן את התמונות שהם ראו בטיסתם מעל העיר כולל ווסט-פוינט, הגשרים מעל הנהר המחברים בין חלקי מנהטן, נושאת המטוסים אינטרפרייז, גרנד-זירו וכמובן את קוני איילנד ובכלל זה פסל החירות.

עוד התברר לי בהמשך כי 2 המטוסים, של אסא ושל ריימונד חיכו על הקרקע ויצאו מהשדה שליד המפלים מאוחר יותר.
המטוס של חזי חיכה לנוסע נוסף ולגבי אסא דבריו נרשמו קודם לכן. חזי ביקש רשות ואף קיבל לטוס בגובה 3500 רגל מעל מפלי הניאגרה וכמובן גם הצליחו לראות את מפלי הניאגרה מהאוויר ואני שמח בשבילם שהם יכלו לראות מה שאני לא ראיתי ועוד יותר שמח להציג גם את הצילומים של המפלים ממעוף הציפור.

From אושקוש

3 המטוסים ובכללם המטוס שאני הייתי בו, יצאנו מלנקסטר למנסס לקראת שעות הצהריים המאוחרות, ואילו 4 המטוסים האחרים המשיכו מניו יורק למנסס כל אחד במסלול שלו כפי שתואר קודם, ולקראת השעה 15:00 כל המטוסים נפגשו במנסס, שם בוצעו כל ההליכים של החזרת ציוד שהושאל לנו, סיכום שעות הטיסה ותשלום עליהם וסגירת קצוות אחרות למיניהם.

המסלול במנסס ביום ובלילה כפי שטייסי המטוס של ריימונד צילמו

From אושקוש

לדברי אסא " ההתחשבנות עם החברה שהשכירה לנו את המטוס הייתה בעייתית והותירה אותנו עם קצת טעם מר בפה אבל זה מתגמד לעומת כל הימים היפים, המטוס הכייפי והחוויות שעברנו."

לגבי 2 מטוסים שהובאו מליסברג, המדריכים המלווים הטיסו אותם חזרה לשם ומשם הם הוחזרו בנסיעה, ובמקביל לכך שאר הטייסים והמלווים הוסעו מהשדה למלון ברכבים שעמדו לרשות חלק מהטייסים או המארגנים.

בסיום היום כאשר חזרנו למלון חיכתה לנו הפתעה נוספת בדמות ברכה אלקטרונית שנרשמה על השלט בכניסה למלון המברכת אותנו הטייסים הישראלים על החזרה בשלום, ומצ"ב תמונת השלט.

From אושקוש

את היום הזה ולמעשה את המסע כולו סיכמנו כולנו באותו ערב סביב שולחן ארוך שבו השתתפו כל הטייסים והמלווים, מדריכי הטיסה (למעט אחד- ריימונד) וכמובן המארגנים, כל זאת תוך כדי ארוחת ערב טובה ומשביעה, ובסופו של דבר חזרנו למלון ללינת לילה.

בסרטון זה תוכלו לראות את כל הטייסים ומלוויהם סביב השולחן

היום השמיני למסע- 30 ליולי 2011

ביום זה כל אחד יצא לו לדרכו, מי חזרה לישראל ומי להמשך טיול בארה"ב או כל יעד אחר אותו בחר, אך כל זה היה רק לאחר שכמעט כולם למעט 3 טייסים העבירו את תמונותיהם אלי לצורך ריכוזם כמקשה אחת.

גם אני שבתי ארצה ומבחינתי תם ונשלם המסע לאושקוש, אך אני מקווה שתיווצר לי ההזדמנות בעתיד הקרוב לטוס מעל ניו יורק ונהר ההדסון ולראות ממעוף הציפור את כל מה שהחמצתי במסע זה.

תמונות נבחרות של כלל הטייסים ושל כל ימי המטס אפשר יהיה לראות בלינקים הבאים לפי ימי המסע ............(הלינקים ישולבו בנפרד בקרוב).

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

התפרצות הר הגעש HEKLA באיסלנד וגם KETLA ו- Vatnajökull

Mon, 11 Jul 2011 06:34:00 +0000

להלן לינקים למידע על התפרצות הרי הגעש הללו שהראשונה בהם החלה ב- 7/7/2011 ועל השלכות ההתפרצות כולל סגירת כביש הטבעת מס' 1.
המידע לקוח מתוך אתר http://www.whatson.is/icelandreview/daily_news

From תמונות לכתבות איסלנד

The red line shows Fjallabaksleid sydri (F210) and the green line Fjallabaksleid nyrdri (F208). The red dot between Vík and Hjörleifshöfdi shows the location where the Ring Road is damaged.

תאריך DATE	כותרת נושא subject
07/07/2011	Activity in Hekla Volcano in South Iceland Subsiding
09/07/2011	Possibly Small Eruption in South Iceland Volcano Katla
09/07/2011	Cracks in Glacier, No Sign of Katla Eruption
09/07/2011	Tourists Safe in Iceland Despite Glacial Flooding
09/07/2011	Flood Video, Only Danger on Glacier, People Return Home
10/07/2011	All Is Quiet, No Eruption in Katla, Ring Road Closed
10/07/2011	Calderas in Mýrdalsjökull 50 Meters Deep

תאריך date	כותרת הנושא subject
11/07/2011	Road Closure Worries South Iceland Travel Agents
11/07/2011	Trucks and Special Bus to Ferry People across River
11/07/2011	Highland Roads Only Passable on 4x4 Vehicles
12/07/2011	Still Uncertain Whether Katla Volcano Erupted
12/07/2011	Ring Road Bridge to Be Ready Sooner Than Scheduled
12/07/2011	Passengers Saved after Bus Got Stuck in River
12/07/2011	Shooting of Ridley Scott Movie Begins by Hekla
13/07/2011	River Transport in South Iceland Resumed after Accident
14/07/2011	Glacial Flood Impacts Tourism Less Than Expected
14/07/2011	Successful Transport across South Iceland River

במקביל להתפרצות של הר הגעש אקלה, היו התפרצויות או פעולות וולקניות בהרי הגעש קטלה וונטה-ג'וקול, ולהלן הדיווחים בהקשר להרי געש אלו :-

תאריך date	כותרת הנושא subject
13/07/2011	Tremors Detected Near Vatnajökull, Iceland‘s Largest Glacier
14/07/2011	New Glacial Flood Came from Unknown Geothermal Area
14/07/2011	Minor earthquake in Iceland’s Katla Volcano

סין בעיניים שלי- מדרום לעיר קונמינג

Thu, 30 Jun 2011 17:57:00 +0000

מתוך רשמי מסע לחבל יונאן 16.4-30.5.2011

לכתבה המקבילה הכוללת מידע למטיילים כנס ללינק הבא -

http://www.seeking-the-world.com/2011/06/blog-post.html

לכתבה הקודמת שלי כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/blog-post.html

27.4.11

אנו עוזבים את החלק המרכזי/מזרחי של יונאן ויורדים דרומה.

הבוקר היקיצה מוקדמת במיוחד. האוטובוס יוצא כבר ב-7:30. מעמיסים תרמילים וממהרים לתחנה בידיעה שהכרטיסים שרכשנו יביאונו רק עד לעיר KEI-YUAN (על המפה היא נראית עיירה קטנה) ומשם נצטרך להמשיך באוטובוס נוסף. קשה להתרגל לגודל הזה של סין, ואנחנו רק במחוז אחד...

נוסעים ארבע!!!!! שעות עם נהג שלא מפסיק ללחוץ על הגז (בדיעבד מתברר שלמזלנו). התחנה הסופית נראית לי מוזרה מאוד, היא מזכירה מין מוסך בדיקה לאוטובוסים ואין בה שום כלום נוסף פרט למשרד. אחרי כמה שיניים שבורות (בקושי נשארו לי...) הם כותבים לי על פתק משהו בסינית (שאני ממש מבינה.... J ) אבל מקטעי המילים הבנתי שאין משם אוטובוס ולהמשך הנסיעה צריך להגיע לתחנה מרכזית נוספת בצד האחר של העיר. שוב אנחנו עם ההשוואות לארצנו. בעיירה קטנה שם יש לפחות 3-4 תחנות מרכזיות אל מחוץ לעיר, בהתאם ליעדי הנסיעה. כשהסינים רואים את עיני העגל שלנו... הם ממהרים להושיב אותנו במונית. מורים לנהג להיכן לקחת אותנו ואפילו כותבים את מחיר הנסיעה, כדי שלא יעשוק אותנו.

From כתבות מדרום לקונמינג

גילינו עיר מוסלמית כמעט לחלוטין ואנו מופתעים מהתלבושות של הנשים וכיסויי הראש של הגברים. כמובן שלא מצלמים, כי זה נראה לנו מוכר מהבית...

תוך זמן קצר אנו מגיעים לקצה האחר של העיר. איש לא צעיר מנסה לעזור להוריד את התרמילים מהמונית. אנחנו חשדנים כמו תיירים, יוסי מסרב בנימוס ובתקיפות למחווה, ואני רצה לקופת הכרטיסים. אבל האיש "החשוד" רץ אחרי עכשיו ואומר לקופאית משהו לא ברור (לי! לי! היא מבינה הכול...). האוטובוס יוצא ב 11:40, אבל אצלי בשעון כבר 11:50. איזו באסה! זה האוטובוס האחרון ליעד.

"החשוד" ממשיך לזרז אותי ואני לא מבינה מה הוא רוצה מחיי. מתברר כי האוטובוס עומד בתחנה וממתין לשני ה"זרים", והחשוד המרכזי הוא בעצם הנהג בכבודו ובעצמו. עכשיו כבר מובן שאנו מאפשרים לו לעזור להעמיס את התרמילים. הוא אומר בשפת הסימנים שהתקשרו אליו מהתחנה הסופית וביקשו שימתין לנו. שוב נעים לגלות את הפנים היפות של העם הסיני. אני כבר נוטה להאמין שגם הנהג הראשון, שידע לאן פנינו, דהר כל הדרך על מנת שנספיק. או שאנחנו שוב מזליסטים... J

From כתבות מדרום לקונמינג

שוב נוסעים ארבע שעות בין מנהרות ארוכות (3.43 ק"מ), בין הרים נישאים, וכמובן שבתוך הרבה ירוק. מטעי הבננות, המנגו והפירות הטרופיים המוזרים הם ההוכחה שאנו כבר בדרום.

האוטובוס מטפס ומטפס ללא הפסקה עד השעה 3:00. וכרגיל.... עוד עיירה, הפעם פיצפונה, שלתומנו חשבנו שהיא היעד – אך לא! שוב צריך להחליף אוטובוס שיוצא ממש תוך 5 דקות לYUAN-YANG- – יעדנו הסופי. החום והלחות מתחילים להיות בלתי נסבלים. קנינו בקבוק מים קרים ואני מצמידה אותו לפנים ולצוואר על מנת לצנן מעט.

הפעם המיניבוס קטנטן ולא ממש נקי, וכמו בכל הדרך, אנו שני הזרים היחידים.

From כתבות מדרום לקונמינג

הרכב מטפס ומטפס במעלה ההרים עד מעל לעננים. הנוף הנישא עוצר נשימה בהודו ואני תוהה מה כבר אפשר לראות מלמעלה כשהעננים מסתירים.

הנסיעה אינה נגמרת, עוד הר ועוד עלייה ועוד עיקול כביש הממשיך ומושך למעלה, ופתאום עצירה בשום מקום. הנהג מבקש תשלום נוסף. אני מראה לו את הכרטיסים אבל הוא מתעקש ששילמנו רק עד כאן (כש"כאן" זה אמצע שום מקום, כמובן...) שוב אין ברירה ושוב משלמים 10 יואן נוספים לאיש. אין לי מושג אם כך נהוג, או שאלו הפנים הפחות יפים של סין.

מגיעים לעיירה ססגונית. בתים צבועים בצהוב מלוא כל העין. מעניין אם יש לכך איזו משמעות.

From כתבות מדרום לקונמינג

נשים בתלבושות מיוחדות ובשלל צבעים.

From כתבות מדרום לקונמינג

כבר אחר הצהריים. עוד תחנת אוטובוסים קטנה, השרירים מכווצים מהישיבה הארוכה, ולפני שאני מתרגלת את המשפט הסיני המוכר :"סליחה, אני רוצה מלון טוב ולא יקר"... פונה אלינו סינית מתוקה באנגלית טובה ומציעה לנו להתאכסן במלונית שלה. היא גם מארגנת סיורים בסביבה וזה מתאים לנו בול.

נהג המונית שהיא לוקחת קשור כנראה למשפחה, וכך גם הגיס שיש לו מסעדה. כמו שכתבתי כבר, בסין יש ערבות הדדית ראויה להערכה בין קרובים וחברים.

התרמילים מונפים מעלה לקומה השנייה (רק מדרגות...) – כל העיירה הזו בנויה בשיפועים ובמורדות. בטח רואים עלינו שאנחנו גוועים מרעב. נשנשנו כל מיני פירות יבשים בדרך, ולא יותר. בעלת המלון לוקחת אותנו למטה למסעדה. השד יודע אם על בטן מלאה אצליח בכלל לעלות בחזרה למלון...

From כתבות מדרום לקונמינג

איזו הקלה. סוף-סוף פעם אחת אני אוכלת אוכל ממש, ממש טעים, ואפילו יש תפריט באנגלית. הפירוט לא יעשה נחת ליוצאי המוצא ה"שמי"... צלעות הבקר הנמוך בתבשיל חמוץ-מתוק, פרוסות מאותה התפוצה עם נבטי במבוק, אורז ועוד, וכבר אי-אפשר בלי בירה. זהו! התמכרתי!

בשוק קונים פירות בהחלטה ברורה שאנחנו מנסים רק כאלו שאנחנו לא מכירים, ויש לא מעט.

From כתבות מדרום לקונמינג

יום מתיש עבר על כוחותינו ומחר השכמה ב-5:00!!!!!!. לסיור עם החמודה לטרסות האורז.

28.4.11

נכון שהפסקתי לכתוב אתמול, אבל לא הצלחתי לישון. חבורת סינים קולניים עד אימה הגיעה למלון, ומכל החדרים מסביב עלו צעקות.

המתנתי מעט בתקווה שיתארגנו ויירגעו אך הם בשלהם. הם מעבירים אינפורמציה מחדר לחדר בקולי קולות. פתחתי את הדלת, הצצתי החוצה, וביקשתי יפה שיהיו בשקט כי אני רוצה לישון (כמובן שבסינית אלא מה????)

עשו כן עם הראש כאילו שהבינו, והמשיכו לצעוק כמובן... בפעם השנייה כבר אמרתי בנחישות רבה יותר "חלה"!!! (=מספיק בסינית) אבל זה כבר לא הזיז להם בכלל.

לא היתה ברירה. התלבשתי ויצאתי לפרוזדור יחפה. התחלתי לצעוק, לנופף בידיים ולטרוק להם את דלתות החדרים הפתוחות. צרחתי שייכנסו פנימה ושיסתמו כבר. הם נבהלו מ"הזרה" המשוגעת והיחפה וזחלו פנימה לחדרים. פה ושם ניסו להתגנב מחדר זה או אחר, כי חשבו שהלכתי, אבל אני, כמו שריף, תפסתי אותם שוב ושוב והחזרתי אותם לחורים.... החבורה הקולנית הזו הביאה לי את הסעיף...

From כתבות מדרום לקונמינג

התעוררתי משום מה ב-3:00 מבוהלת מחלום מטורף על חברה ללימודי הרפואה הסינית (מלפני 12 שנה...) שמתלוננת שלא חפפתי את שערותיי.... (דווקא כן... J), קלטתי ששכחתי את מעיל הגשם המוצלח שלי, שמכסה הכול, בכפר ההוא ב-BA-MEI, ובחוץ שומעים גשם זלעפות. נדמה היה לי שאני רואה כתם נוסף בעין ונבהלתי קשות.

שוב עלו מחשבות: מה אני עושה כאן בטיול של צעירים? האם לגשת לרופא עיניים? (איפה?) המקום שכוח אל. האם לשלוח את הילדים לחפש ולפקסס את היסטוריית המסמכים? או אולי לוותר על הכול, לחזור ולא להסתכן. הרבה מחשבות והשינה ממני והלאה. בקיצור לילה מוטרף.

From כתבות מדרום לקונמינג

יוצאים ב-5:30 כשעדיין חושך מסביב עם עוד זוג צעירים הולנדיים לראות את הזריחה מעל שדות האורז.

איזו זריחה ואיזה נעליים? דרך חתחתים במיניבוס קטן. הגב מתעוות והתחת כואב מהמהמורות שבשביל והגשם. אוי הגשם לא מפסיק.

מגיעים וממתינים לשמש שהבוקר הלכה לה למקום אחר. טרסות האורז המלאות מים בעונה הזו חשוכות וקשה לצלם אותן. כשהאור עולה מעט עולים גם הערפילים ומכסים את הטרסות עוד יותר. כלומר, צילומים יפים מבחינתי – יוק!

From כתבות מדרום לקונמינג

"בלי הליכה ברגל זה..." זוכרים את הציטוט? בעלת המלון, שהיא גם הכולבויניקית (כלומר המדריכה...), מוליכה אותנו בגשם זרזיפי בין טרסות שיחי תה. לטענתה יש שם שני סוגים, תה ירוק ותה חורפי (לא שאני מסוגלת להבחין בהבדלים). יש גם טרסות של נבטי אורז צפופים שיישתלו בתוך שבועיים בחלקות אחרות עד למתן הפרי. וכמובן... כמובן... איך לא??? עליות ומדרגות... הצלחתי להגיע בשלום, אך בקושי נושמת, כרגיל.

From כתבות מדרום לקונמינג

אין מקום יפה יותר בעיני משוק מקומי שוקק חיים. אנחנו נוסעים לראות שוק בוקר כפרי טיפוסי לאזור.

From כתבות מדרום לקונמינג

לשמחתנו הגשם רק מזרזף עתה ואנחנו מצלמים באטרף את נשות שבט ההאני בתלבושות הססגוניות ואת נשות שבט הדאי בתלבושות כחולות כהות.

From כתבות מדרום לקונמינג

אנחנו לא יכולים להפסיק להתרוצץ בשוק עם היופי הזה מסביב עד שהגשם מכניע אותנו, ואנחנו מתיישבים במשהו שמזכיר מסעדה לאכול קערת מרק אטריות אורז לארוחת הבוקר יחד עם רבות מנשות השוק.

From כתבות מדרום לקונמינג

בחוסר חשק גדול אנו שבים אל המיניבוס להמשך הטיול. הפעם פנינו אל כפר של אנשי שבט ההאני (HANY), או כפי שהמדריכה שלנו מכנה אותם – "אנשי הפטרייה", על שם גגות הקש של בתיהם.

אפילו הכלבים מסתתרים עכשיו מפני הגשם החזק, ואנחנו מפסידים את מראה הילדים הלבושים בשלל צבעים עם כובעים שזורים בחרוזי מתכת. הנשים רוקמות את אותם החרוזים על חזית הבגד.

From כתבות מדרום לקונמינג

אנו שבים בדרך בוצית והגשם כבד. אפילו עתה אי-אפשר לצלם את טרסות האורז. יוסי מבואס מזה ואני מנסה לנחם אותו באמירה שאם הוא יהיה נחמד אקח אותו פעם לטיול בגווילין, ושם הוא יראה מה זה טרסות... למעשה אנו עושים את דרכנו בתוך ענן אפור ורטוב. אנחנו שבים למלון לעשות הערכת מצב, ומתברר שכל הסיורים האחרים באזור עולים המון, וצריך להחליט אם נשארים או ממשיכים.

תוך כדי כתיבה אנחנו מסתכלים במפה ומתברר שאנחנו בכלל לא נמצאים ב-YUAN-YANG, אלא במקום קטן בשם XING-JIE. אין לנו מושג למה ואיך אנחנו כאן ולא במקום שביקשנו להיות. כמובן שאנחנו לא מצטערים לרגע, אבל זה מצחיק לגלות אחרי יומיים במקום אחד שאנחנו בכלל במקום אחר..... J

29.4.11

גשם סוחף שלא מפסיק מקדם את בוקרנו. אחרי ליל אתמול ההזוי והטיול המדהים בכלל לא מתחשק לקום. אבל כמו תמיד... אין ברירה, החלטנו להמשיך הלאה. מתארגנים בשקט, תרמילים הרם! ויוצאים. השעה כבר 7:00 ועדיין חושך מסביב. בעל המלון עוצר לנו משהו דמוי מונית ותמורת סכום סמלי לחלוטין (4 יואן) היא מביאה אותנו לתחנה המרכזית.

ממתינים ליד קופת הכרטיסים ומישהו ניגש ומפנה אותנו לאוטובוס. הוא מסמן בידיו שלא צריך לקנות כרטיס בקופה. התרמילים מועמסים אחר כבוד, אנחנו תופסים כיסאות רחבים (לא כל-כך טריוויאלי במיניבוסים הסיניים), ולמודי ניסיון (כך נדמה לנו) על כך שדרשו מאיתנו בעבר תוספות תשלום מוזרות, אני חוזרת שוב לקופה. האיש פוכר ידיים שוב ושוב ומסביר שאין כל צורך בכרטיס, ואני מתעקשת לדעת כמה זה יעלה. "אר-שי-בה"=28 ואני מוותרת על וויכוחים נוספים.

על חזית האוטובוס רשום בסינית היעד הבא שלנו: GE-JIU. אנחנו בודקים במפה שהכיתוב זהה, ואיזה פלא? אני כבר יודעת לקרוא סינית J ונרגעת שהיעד נכון, אבל מי יודע לגבי הכסף? האם יעשו לנו שוב את התרגיל של לקחת כסף באמצע הדרך?

From כתבות מדרום לקונמינג

אנו יוצאים לפני השעה היעודה (7:30), מה שמגביר אצלנו את אי הנוחות שאולי זה לא ממש אוטובוס רשמי. הנהג מחליק 5 יואן לשומר שפותח את שער התחנה.

מיד עם היציאה הוא אוסף אנשים שעמדו בפתח התחנה. כמה קשה כשלא יודעים ולא מכירים את הנהלים!

From כתבות מדרום לקונמינג

נוסעים בזהירות מראש ההר לעמק בגשם שלא פוסק. ערפל, הראות כמעט אפס, ויש אבנים רבות שהתדרדרו מההרים. פחד אלוהים.

From כתבות מדרום לקונמינג

הגענו בשלום לתחנה המרכזית. כמה מהאנשים יורדים, ואנו נשארים בידיעה שהוא ממשיך ליעדנו. אז הנה עוד תרגיל סיני מבריק... הנהג ממהר אלינו, מורה לנו לרדת ומעביר אותנו למיניבוס שנוסע לעיר. המיניבוס מלא ונותר רק כיסא אחד פנוי, או שנצטופף במושב האחורי. אני כועסת כי אין מקום ולא מוכנה להסדר, אבל יוסי, כרגיל, חמוד ומוותר. אני יושבת על חצי הכיסא שהותיר לי הסיני השמן (יש כאלה...) ויוסי מצטופף, המסכן, בין חבורת הסינים הצפופים ממילא. למזלו הוא נרדם מהר. אני יושבת עם שני התרמילים הקטנים עלי. אין מקום לשים אותם. לנוסעים במיניבוס אין אוויר פתאום וכולם החליטו לפתוח את החלונות לרווחה. הרוח מכה בי בעוז, ואני בתמרונים מצליחה לשלוף מהתיק התחתון צעיף, גאה בעצמי מאוד שזכרתי לארוז אותו.

From כתבות מדרום לקונמינג

אמא משחקת עם תינוקה על ברכיה ואני מגלה בפליאה שיש לילדון 6 אצבעות ברגל. קשה להסיר את העיניים....

אנחנו מגיעים לGU JIE- בשעה 10:00, ומיד רוכשים כרטיסים להמשך. המחיר שערורייתי – 66 יואן לאדם. לדעתי זה תרגיל נחמד לקחת מזרים יותר כסף, שהרי כולם שווים בסין. הם מוסיפים למחיר הכרטיס דמי ביטוח חיים סיני.....!

אז היו כאן שני תרגילים : 1. הנהג שלקח אותנו והיה אמור להמשיך עד GU JIE קיצר לעצמו את הדרך הארוכה. 2. הכרטיסים עם הביטוח לזרים.

הנסיעה אורכת כמעט כל היום. השמש מופיעה ונהיה חם מאוד. נוסעים ונוסעים ושוב נוסעים ולי אין מושג ירוק לאן זה בדיוק ולמה אנחנו מתאמצים ככה. בצהריים אנחנו מגיעים לעיירה נידחת, שם הנהג מכריז על הפסקת צהריים. המקום מפחיד קצת מבחינת ההיגיינה אז אנחנו קונים מנת אורז אחת עם מעט ירקות לשנינו, כך הסיכון לחלות יתחלק... האוכל מתברר כטעים ביותר וסביר להניח שלא נמות מזה, אבל אין כבר זמן לאכול עוד מנה כי הנהג מאיץ להזדרז.

From כתבות מדרום לקונמינג

עוד מבט במפה מראה שיש עוד 76 ק"מ, ואני מחשבת מיד שעם הנהיגה הזהירה (מדי) של הנהג נגיע ליעד בעוד שעתיים וקצת... ממשיכים לטפס בהרים בנוף אגדי. כל ההרים מחוררים בשרשרת מנהרות ארוכות. הכבישים מפותחים ומסודרים עם עשרות גשרים, כך שהנסיעה קלה ונוחה.

בבא-מוי (BAMOI) הכול נגמר. שם אנו עולים ועולים עד אינסוף. מתגלות עוד ועוד טרסות על פני כל ההרים וכל מלוא העין, והן עולות לגבהים של עד 3400מ' מעל פני הים.

From כתבות מדרום לקונמינג

קשה לצלם מאוטובוס נוסע!

From כתבות מדרום לקונמינג

וממשיכים לטפס... השמש נפלאה, הראות מצוינת, אבל אי-אפשר לצלם. המוני עיקולים, פיתולים ועצים הנטועים בצדי הדרך מונעים מאיתנו לתעד את היופי המרשים הזה. הטיפוס שוב לוקח אותנו לתוך העננים. הראות כבר מאיתנו והלאה, השמש נמצאת מצדו האחר של ההר, ואנו נותרים באפור מכוער.

From כתבות מדרום לקונמינג

בכל עיירה שנראית גדולה מעט נדמה לנו שהנה הגענו, אבל הדרך לא נגמרת. רק בשעה 4 אחה"צ אנו מגיעים לתחנה המרכזית של העיר GINGPING (להזכירכם, אנחנו בדרכים כבר מ-7:30).

From כתבות מדרום לקונמינג

יש מלון קרוב מאוד והוא מיועד לזרים (יש הפרדה בסין בין המלונות לסינים לבין מלונות ה"זרים", שחס וחלילה לא יתערבבו...). כיאה למלון עבורנו גובים בו מחיר שערורייתי... (140 יואן ללילה), ועוד על חדר מוזנח כשיש שיפוצים מסביב.... כמובן שאנחנו לא מוכנים לכך, ויוצאים לחפש משהו אחר. שתי נערות סיניות מנסות לעזור. הן לוקחות אותנו למלון חביב. עם מדרגות, מדרגות, ומדרגות...אבל בעלת הבית מסרבת להשכיר כי אין לה חשק להסתבך עם השלטונות.

שוב אנו נלקחים למלון אחר. שוב מדרג... מדרגו.... מדרגות!!! אההה! שכחתי, יש גם שיפועי עליות... והחדר כמובן נמצא "רק" בקומה השלישית... הפעם אני נותנת לילדות לעזור לי, כבר אין כוח לסחוב. ויש גם אמבטיה שלא מעל ה"בול קליעה"! כלומר יש סיכוי למקלחת היום למרות ש.... הריח כרגיל....

From כתבות מדרום לקונמינג

קולות נפץ מבהילים לרגע, אך מיד אני צועקת ליוסי "יש חגיגה!!!" ואנו שועטים למטה עם מצלמות שלופות. בבניין הסמוך, חשוך ואפור, עומדים להם מאושרים חתן-כלה ושושבינים עם מגש רחב בידיהם, והם מחלקים לכל העוברים ממתקים וגרעינים. אנו עומדים בצד ומצלמים את המנהג היפה שבו המתחתנים מכבדים את הבאים לחתונתם. השושבין ניגש אלינו ומבקש מאוד, מאוד שנכבד אותם בנוכחותנו ונעלה לאולם החתונות בקומה מעל. לא נעים, ולא רצינו כל-כך, אבל הם המשיכו להפציר וגם לקחו אותנו ביד, ליוו אותנו לשולחן פנוי וגם ביקשו מהחוגגים שכבר ישבו שם לדאוג לנו.

From כתבות מדרום לקונמינג

אולם ענק עם שולחנות עגולים קצת דומה לחתונות אצלנו, אבל כאן... מקבלים קעריות וצריך ללכת למלא אותן באורז בירכתי האולם. כנראה שזה נחשב למקום מוצלח מאוד, כי קשה ללכת על הרצפה החלקה משמן שלא ברור מתי נוקתה...

על השולחן יש הרבה מאכלים שונים ואנחנו מנסים לטעום אותם עם המקלות. לא ברור מה חריף ומה לא, יש הרבה דברים לא מזוהים. עוף, בקר, דג (אחד גדול לכולם, כי ככה נהוג בסין – וגם מביא מזל, כמו שמאמינים אצלנו), ירקות, ועוד אורז מתוק. המון מאכלים.

כמובן שאנחנו נושא השיחה והצחוק כשהם רואים איך אנו נאבקים עם המקלות. הם מציעים ושמים לנו בקערות. אני מספרת שאנו מישראל, ומספרת שאני רופאה סינית (שם זה חשוב). הם מחייכים ומנידים בראש. בכלל לא בטוח שהבינו, וסביר להניח שרובם לא יודעים היכן ישראל.

אכלנו, שבענו והותרנו. ביציאה עומדים אנשים ליד שולחן ארוך ונותנים כסף כמתנות. כרוז ברמקול מכריז על הסכומים שניתנים. החלטנו שגם אנו נותנים, והשארנו להם 10$ למזכרת. מאחר שאת הכול רושמים במחברת בצורה מסודרת, הם מגלגלים עיניים ולא יודעים איך לרשום או כמה זה ביואנים. מה שכן, הם מחתימים אותי ונותנים לי בחזרה מתנה: שקית עם גרעינים (לא קלויים...), מעט בוטנים וכמה סוכריות.

From כתבות מדרום לקונמינג

איזה כיף שהמלון קרוב! אנחנו עולים מותשים ונרדמים עם הבגדים כבר בשעה 7 בערב.

כעבור שעתיים אנחנו מתעוררים שוב לצלילי מוזיקה, והיא לא מהחתונה. בחוץ נפתחו ארובות השמיים ויורד גשם זלעפות. בסביבות השעה 9 אנחנו מצליחים להתעשת, הגשם פוסק ואנחנו יורדים לראות מהיכן הקולות. לחתונה כבר אין זכר, אבל בכיכר העיר מולנו, בחושך כמעט מוחלט, מישהו שם מוזיקה ואנשים רוקדים להנאתם. הריקודים הם איזו ווריאציה של ריקודי שנות השישים עם ריקודי עם, אבל כולם מכירים את הצעדים.

המוזיקה עושה לי חשק לרקוד אבל יוסי לא נרמז... אני קפיצית מבפנים אך לא מראה שאני מתה לרקוד. הזוגות נעים כל-כך בחן. ניגשת אלי אישה מהרוקדים ומזמינה אותי לרקוד איתה. מעולם לא רקדתי בזוג עם אשה. אני נעה במבוכה אבל נהנית מהמקצב. הפשרתי מעט והריקוד הולך לא רע. אני רומזת לה להזמין גם את יוסי לרקוד. (למה שרק אני אובך?? J...) לטענתו הוא לא רקד אף פעם. אבל גם הוא מעז ואני מתבוננת מהצד איך הוא מתפתל בין רצון לחוות משהו חדש לבין ביישנות. ואז ניגש אלי גבר סיני, "הרקדן" הטוב שבחבורה, ואנחנו מנסים לרקוד את הצעדים הלא מוכרים לי. הוא ג'נטלמן ואני מגושמת עם נעלים גבוהות וכבדות ומעיל כבד.

אחרי שעה אני רטובה לגמרי מזיעה אבל מחייכת באושר ויכולה ללכת לישון בשקט.

30.4.11

כנראה שנגזר גורלי לקום מוקדם בטיול: אני לא מצליחה לישון אחרי השעה 6 בבוקר.

From כתבות מדרום לקונמינג

היום יום שקט אבל השמים לא משהו, די מעוננים. ביציאה מהמלון אנחנו מוצאים "שוק עבדים" סיני.. בעצם שוק "עבדות"... רק נשים, מהכפרים בסביבה, עומדות שם בתלבושותיהן המיוחדות וממתינות שייקחו אותן לעבודה בבניין. הן מביאות איתן את הטוריות וסלים קלועים שבהם הן תישאנה את חומרי הבניין, מלט, חצץ וחול.

From כתבות מדרום לקונמינג

רקדני הלילה בכיכר התחלפו עם בוקר במתעמלי הטאי צ'י.

From כתבות מדרום לקונמינג

זקני העיר מוציאים את ציפורי השיר שלהם ליהנות מהאוויר החופשי.

From כתבות מדרום לקונמינג

כמו בכל עיירה אנו שמים פעמינו לשוק. כאן אנחנו מוצאים בני מיעוטים אחרים וכמובן תלבושות שונות ממה שראינו עד כה. התלבושות הן רק נשיות (משום מה הגברים לא מתקשטים, כמו בכל מקום), אך לא כולן אוהבות את המצלמה שלנו.

From כתבות מדרום לקונמינג

השוק תוסס וצפוף. מאות מוצרי מזון שונים ומשונים. ירקות ופירות מכל הסוגים, פטריות שנאספו מהיערות ומהעצים, עשבי בר שמשמשים אותם לבישול, דגים, ג'וקים קטנים וציקדות חיות... ביצי שליו ויונים מבושלות בתבלינים שונים, אטריות אורז מוכנות לאכילה, וכל מה שנשות השבטים מגדלות ואוספות בהרים או בנהרות. הן מגיעות למכור בכל בוקר ויכולות לשבת שם שעות על גבי שעות עם מספר פריטים עד שהן עוזבות את המקום.

From כתבות מדרום לקונמינג

אני מתעקשת לאכול את ה"לחם המאודה" הסיני. 2 לחמניות עגולות חמות ולבנבנות ממולאות בירקות מאודים, והמחיר רק 1 יואן. יוסי קונה תירס לבן וכך אנו חולקים ארוחת בוקר.

אי-אפשר להתאפק ואנחנו קונים מנגו, אגסים ותפוחים שיהיו ליום המחרת. עדיף לקנות כרטיסי נסיעה היום, כי מחר יום חג חשוב !!! האחד במאי, ומניסיוני בעבר (הרחוק) נתקשה למצוא אוטובוס, כי כל הסינים על גלגלים, נוסעים לבקר משפחה וקרובים. בסין יש חגים מעטים, והם אינם חגים דתיים, כך שהוחלט שיחוברו מספר ימים יחד לחגיגה אחת.

בטעות אנו נכנסים לבנק שנמצא בתחנה, ולא מבינים איך זה שהם לא מוכנים למכור לנו כרטיסי נסיעה... J. ניהלנו דו שיח של חרשים ולקח זמן עד שהראו לנו את קופת הכרטיסים ממול. כמובן ששם, בקופה, יש המון בני אדם, וכולם רוצים להבטיח לעצמם מקום נסיעה. לא שזה ממש עוזר לנו. הקופאית מנסה להסביר, בטח בסינית מעולה... שאין היום וגם מחר לא יהיה שום אוטובוס ליעד הבא שלנו. כמובן שאנחנו נלחצים. אין לי חשק להישאר פה עוד יומיים נוספים. מצאנו לבסוף כרטיס לעיירה GUJIU שממנה הגענו בדרכנו הנה. שם גם ניתן לקנות כרטיס לאוטובוס שינה לעיר הבאה, הרחוקה.

From כתבות מדרום לקונמינג

את החמודות שעזרו לנו הזמנו רק לשעות הצהריים, כי הן לומדות. המטרה היא לשכור נהג ולנסוע איתן לצלם את טרסות האורז המדהימות. מתברר שהן הזמינו עוד חברות... סיניות חמודות וממזריות... מעניין כמה התענוג הזה יעלה לנו...

הזמן חולף בעצלתיים, אין כאן יותר מה לראות. האמת, לי זה פחות מפריע. נחמד לפעמים סתם ככה לנוח ולהתבונן בתרבות אחרת. יוסי מתקשה ומבואס לגמרי מהבטלה ושותק. שוב "מודדים" את הרחובות ומחכים בקוצר רוח שהבנות הסיניות תגענה.

From כתבות מדרום לקונמינג

הבנות הגיעו. לא שתיים אלא חמישה..... (ביניהם שני בנים). אחת מהן אכן דוברת אנגלית די סבירה, ולמרות זאת לוקח לנו רבע שעה להסביר שברצוננו לשכור נהג או מונית לנסיעה לטרסות האורז. נראה שהבינו (לא ברור מה...) והם לוקחים אותנו לאוטובוס שיוצא מחוץ לעיר, אל כפר של מיעוט היאו (YAO). אלו הן הנשים בעלות השיער הארוך שאינן מסתפרות לעולם. כל החמישה מצטרפים לנסיעה. משלחת גדולה ומכובדת שמתוכה רק שתיים דוברות אנגלית.

From כתבות מדרום לקונמינג

כפר קטן מאוד. בעיבורו נהר וסכר. טרסות כמעט אין, אבל יוסי לא מוותר וכמובן מוצא אותן מעלה-מעלה במרומי ההר הגובל בכפר. ניסיונות הטיפוס שלי לא כל-כך צולחים כי באמת אין לי חשק להמשיך ולהחליק על האדמה הבוצית והחלקלקה מהגשם. הבנות הצעירות דואגות לעזור ל"סבתה" לרדת מההר. יוסי כמובן ממשיך לטפס עם הצעירה דוברת האנגלית. אחרי שסיים להקשות עליה הם חוזרים כשהיא אדומה ומזיעה מהמאמץ שלא התכוננה אליו.

תוך כדי שיטוט במרחבי הכפר מתברר שמתקיימת בו חתונה, וכל הכפר מוזמן וממתין גם לאורחים הרבים מכפרי הסביבה, שמגיעים כשהנשים במיטב מחלצותיהן הצבעוניות. והצמות העבותות. אוי כמה שאני מקנאה בהן....

From כתבות מדרום לקונמינג

טקס החתונה לא ברור לנו, והנערות לא יודעות להסביר. בעצם לא ראינו שום טקס פרט להמתנה של בני הכפר לארוחה.

From כתבות מדרום לקונמינג

חוזרים לעיר עם הצעירים שליוו אותנו, נפרדים בנשיקות ובחיבוקים ובהבטחה לשלוח במייל את התמונות המשותפות.

במסעדה נחמדה אנחנו מתכוונים לקנח את היום, וכרגיל העיניים רעבות יותר מהבטן... הזמנו "רק" 3 מנות, אבל אם מוסיפים לזה אורז... ואם הם נדיבים מאוד בכמויות... אנחנו מקבלים מנות ענק שאנחנו לא מצליחים לגמור. בכל פעם אני מתפללת מחדש שלא ניפול עם קלקול קיבה.

בחזרה למלון. הכיכר הומה מעשרות סינים עם ילדים ובלי הסובבים בכיכר. בכל פינה (למרות שבכיכר אין פינות... J ) מופיע מישהו עם בידורית ורמקול חזק, תופס לו מקום ופותח מוזיקה בפול ווליום. ההמון נחלק ובוחר לעצמו לאיזה צלילים הם מעדיפים לרקוד. רבים רבים מהם רוקדים – ספרנו בו זמנית, באותה הכיכר עצמה, 6!!!! סוגים שונים של מוזיקה כולל נגנים שתפסו פינה עם חליל וכלי פריטה לא מוכרים וזמרת.

From כתבות מדרום לקונמינג

הסינים נוהגים לשלם לבעל הבידורית על המוזיקה. רק מפעיל אחד נותר בדד, אף אחד לא אהב לרקוד לצליליו, וזה היה די פתטי לראות אותו רוקד עם עצמו.

כמו שאומרים הגששים "חזרנו עייפים אך רצוצים".... והאמת? מאוד, מאוד מרוצים. !

1.5.11

היום יום חג. אני לא ממש בטוחה אם הסינים עדיין חוגגים באמת את היום הזה או שהם רק מאושרים מהחופשה. רבים מסתובבים בתחנה ומחפשים את האוטובוס המתאים ליעדם.

From כתבות מדרום לקונמינג

כרטיסי האוטובוס שלנו מוזמנים ל- 8:00, אבל כ צפוי... יש שינוי... האוטובוס יצא, אם ירצה השם והסינים, רק ב-9:30. הנהג מנסה לשכנע אותנו שנשב במקומות "בטוחים"... כלומר נזוז אחורנית, אולי כי מתחשק לו לקחת אחרים במושבים הכי טובים ואפשר לעבוד על תיירים... אבל אנו מתעקשים לשבת מאחוריו (וככה גם רשום לנו על הכרטיסים).

סיניות קטנות ומעצבנות רואות מקום פנוי לידי ומתעקשות שזה המקום שלהן. יוסי הלך לקנות יוגורט (מצרך נדיר בסין) ולצלם מקומיות...ואני צריכה לריב איתן עד שהנהג מתערב ומסביר להן שיש עוד "לאווה"=זר נוסף שיושב לצידי. עוד הוכחה שהמקומות האלו טובים...

באוטובוס יש רק 5 אנשים, ואני שוב חוששת שהאוטובוס לא יצא בכלל כי זה לא ישתלם לנהג. מרבית האוטובוסים בסין הם מעין קואופרטיב של נהגים בעלי אוטובוסים, ולכן לא פעם העבירו אותנו מהאחד לאחר כדי לא להפסיד נוסעים או לא לנסוע ריקים.

לאט אבל בטוח האוטובוס מתמלא, ולהפתעתי אפילו יוצא בזמן.

From כתבות מדרום לקונמינג

הנוף של הטרסות מדהים כרגיל, והפעם הראות מצוינת, אבל... הנהג נוסע מהר, יש הרבה עיקולים ופיתולים, ויש עצים בשולי הדרך (כן אלו אותם התירוצים הקודמים... J). אנחנו עושים תחרות בין מהירות המצלמה ויכולת לחיצת האצבע שלנו לבין העין הרואה. בפוקס, יצאו לנו כמה תמונות לא רעות...

From כתבות מדרום לקונמינג

כך עולים ויורדים בהרים הנישאים ולא יכולים להפסיק להתלהב ולהתפעל עד שמגיעים לכפר MANHAO. כפר קטן שדרכו עוברת כל התחבורה הענקית לדרום, כולל מאות משאיות ענק, אוטובוסים, טוקטוקים וכל מה שנע על גלגלים.

הכול מתנקז לכביש צר מלא בורות גדולים, התנועה היא משני הכיוונים והסינים מוכיחים לי שוב כמה הם דומים לנו בהתנהגות בכביש... עוקפים, נדחפים, חסרי סבלנות וכמובן "תוקעים" את כל האחרים... מרבית המשאיות שייכות לסוללים שמפתחים מערכת כבישים מהירים וגשרים. זה אחד ממאות פרויקטים מגלומנים בכל רחבי יונאן, שחותך את ההרים, יוצר מנהרות ארוכות ומקשר בנסיעה כמעט ישרה את הכול.

From כתבות מדרום לקונמינג

בקצה הכפר יש נקודת משטרה. השוטרים אדיבים, אבל כולם נדרשים להוציא תעודות זהות או פספורטים. הם לוקחים לתחנה, בודקים, רושמים ומחזירים בנימוס. יש עוד 5 שעות נסיעה !!! עד תחנת האוטובוס הבאה GUJIU. אנחנו באיחור של שעה וחצי בגלל הפקק בכפר ועוד צריכים להגיע לעיר YUAN YANG, במרחק של עוד 4 שעות נסיעה, רק כדי לתפוס את אוטובוס השינה.

אנחנו מגיעים בריצה עם כל התרמילים, ומתברר ש.... לא, אינכם טועים.... בגלל החג אין אוטובוס לאן שאנחנו רוצים. אנחנו מנסים לברר בסינית עילגת (שלי) להיכן כדאי להתקדם, ושוב צץ לו מלאך גואל. הוא מסביר לקופאית שאפשר לנסוע ל- SHIPING ומשם יש אוטובוס שינה ליעדנו, JIN-HONG. קונים כרטיסים ורצים למיניבוס שעומד לצאת, והאיש רץ איתנו – כמו תמיד, מתברר שזה הנהג החברמן שלנו. יש לו כרטיסנית חמודה ומוסלמית (על פי הבגדים), אין כבר מקום, אבל היא מקימה לכבודנו בחור צעיר. שוב נוסעים 3 שעות והנהג שועט. אנחנו עדיין לא קולטים שזה לכבודנו. הכרטיסנית מתקשרת בסלולארי שלה ומזמינה בשבילנו 2 מקומות באוטובוס השינה מבלי שביקשנו. חמודה שכמותה.

מגיעים לתחנה, הנהג סוחב את תרמילי ורץ איתנו לקופת הכרטיסים. הוא דואג ומוודא שהכול תקין ורק אז נפרד מאיתנו לשלום. השעה כבר 5 אחה"צ והאוטובוס יוצא רק ב-18:30, כלומר אפשר להירגע מעט ולהרגיש כמה אנו רעבים. אוכלים מנה חמה בקיוסק הסמוך כדי להיות רגועים. אני לא מכירה אוטובוס כזה, ומשום מה חושבת שיש גם אפשרות לשבת כשלא ישנים. מתברר שטעיתי.

From כתבות מדרום לקונמינג

אוטובוס שינה הוא על קומתיים ומכיל רק מיטות קטנטנות. עו"ד צעיר דובר אנגלית דואג שנמצא את המיטות שלנו. כמובן... כמו תמיד... שוכבים בהן כבר שני סינים... אנחנו לא מוותרים, אך מצליחים לסלק אותם רק בעזרת הנהג שכועס עליהם ומסביר שאנו שילמנו על המיטות הללו. שתי מיטות קטנטנות בקומה השנייה ממש אחרונות בסוף האוטובוס. המקומות שנחשבים לטובים. מזל שאני קטנה, אחרת לא ברור איך יכול לשכב שם מישהו גבוה. הסיני שתפס את המקום של יוסי ממשיך לרטון, בעיקר כי אני משתעלת מכל האבק שאספתי בריאות, והוא בורח לחפש לו מקום אחר מחשש ה"לאווה" עוד תדביק אותו במחלות... לא לוקח זמן רב ואני נרדמת אחרי יום טלטולים קשה וארוך.

From כתבות מדרום לקונמינג

השינה לא מלאה, אני קצת רעבה, יש קפיצות וטלטולים בדרך, יש עצירות לשירותים כל שעתיים, יש הקרנת סרטי מלחמה ואלימות (שהסינים אוהבים) בקולי קולות, ויש פחד שאפול תוך כדי שינה מ"המיטה". אני מעדיפה לא לשתות ולא לקום ולנעול נעליים מחוץ לאוטובוס (בפנים אסור) או להוריד בחושך בתחנות דלק שכבות של בגדים. אז אני מתאפקת ולא עושה עד שמגיעים ב-4:30 לפנות בוקר ל JIN-HONG.

צעירה חמודה מציעה לנו ללכת לישון בפארק הקרוב עד הבוקר, כי הכול מתעורר רק ב-8:00. אנו מתמקמים ביציאה מתחנת האוטובוסים מול מלון שטוען שאין לו חדרים... ואלו שישנם יקרים מאוד. בכל זאת נהג נחמד מביא אותנו למלון סביר, אנחנו מתמקחים מעט על המחיר ועולים בחושך לחדר. מצאתי חדר פתוח ונורמלי (לדעתי) ומנסים לישון. אין בחדר חלון והלחות הכבדה לא מאפשרת לישון. בוקר טוב JIN-HING.

From כתבות מדרום לקונמינג

2.5.11

רגע לפני שיוצאים אני מאתרת חדר אחר, עם חלון גדול ומספיק גם בשירותים אבל... כמובן ששבור J. וגם "אוצר" גדול.... קערה גדולה וקולב מעוקם... יש! אפשר לכבס!

חבל לבזבז זמן על שינה. קבענו עם הנהג שיאסוף אותנו ב-9 לבנק שמוכן להמיר דולרים. בכל הערים עד כה לא מצאנו בנק כזה.

יש נהג אדיב, יש בנק שממיר, סוף-סוף אפשר להיות רגועים שלא ניתקע בלי כסף. האתר הראשון אצלנו ברשימה רשום כשמורה של האזור הטרופי. מתברר שזה מקום מטופח, גן בוטני גדול שצרפו לו "אטרקציות" מקומיות שאנו לא הקהל המתאים עבורן, כמו אנשים המתחזים לקופים וצועקים מצמרות העצים, ירייה מחץ וקשת, מופע תוכים מאולפים וכו'. הנסיעה לשם אורכת המון, המון! זמן ועולה לנו הון. אנחנו כבר חושבים לחזור לעיר באוטובוס, אבל הנהג מסביר שאין פה חיה כזו שקוראים לה אוטובוס, ונראה לנו שהוא צודק, יש שם רק אוטובוסים לתיירים (מקומיים) ומוניות הממתינות לנוסעים שהביאו.

From כתבות מדרום לקונמינג

אנחנו מסכמים עם הנהג מחיר המתנה, והוא רץ אחרינו וקונה לנו תירס חם שלא נרעב.

מחרי הכניסה גם הוא מוגזם, 120 יואן לאיש. כי פרט לעצים (ושמם הבוטני) הכל פה מסחרי. מדמים איזה שבט שנראה יותר אפריקני מסיני, או שאנחנו לא מבינים כלום. האיזור מזכיר אולי את בורמה.

From כתבות מדרום לקונמינג

להפתעתי נשות ה"כפר" מתחילות לגעת לי בבטן ובישבן, מבסוטיות לגמרי ממשמניי... אני מובכת ומוכנה להשאיר אותם שם, אבל מבינה שהן עושות זאת בחיבה ולא להרע. כנראה שזו התרבות שם.

אנחנו מטפסים על גשרי חבלים בין העצים. המקום אכן טרופי לגמרי ונוטף זיעה בלי הפסקה. בקיצור, השמורה יפה אבל לא מצדיקה את מחירה, ואני מפצה אותנו באננס ענק ומתוק.

From כתבות מדרום לקונמינג

נהגנו החביב מאושר לראותנו, ובהחלטה רגעית אני מודיעה לו שבדרך חזרה יעצור לנו בשמורה של מיעוט הדאי ((DAI. את שלט ההכוונה ראינו בדרך לכאן. אולי נזכה לראות משהו מיוחד יותר. הוא מאשר שהדרך ידועה לו, ואחרי נסיעה של שעה ארוכה אנו מגיעים לכניסה לכפר בורמזי לגמרי. כל הסממנים המוכרים לנו מתאילנד או בורמה (מהתמונות משם), והרבה, הרבה זהב.

From כתבות מדרום לקונמינג

הנהג רץ לקנות לנו כרטיסי כניסה ואנו מגלים בפעם הראשונה שאנחנו זקנים... כלומר הוא דאג לנו לכרטיסים מוזלים בחצי המחיר, כיאה לגילנו ולכבוד שרוחשים הסינים למבוגרים.

הוא מסיע אותנו פנימה וחושב שנעשה שם סיבוב קטן ונמשיך בדרכנו, אך איך אפשר לוותר על מראות מרהיבים של מקדש בודהיסטי ענק ומרשים?

From כתבות מדרום לקונמינג

בקשתנו לעצור גורמת לו למחות (בסינית כמובן). אנחנו לא מבינים כלום. מסמנים לו להמתין ושועטים בהתלהבות אל המקדש. הנהג רץ בעקבותינו ופוכר ידיים בייאוש הולך וגובר. הוא מנסה לשאול אותי על משהו מרובע עד שאני קולטת הוא מתכוון לשיחון שבו אני משתמשת (מה לעשות? אני קשת תפיסה בסינית... J). הוא לוקח אותו בהקלה ומחפש עד שמוצא את המילים "אני ממהר" ו-"יש מכאן אוטובוס". סוף-סוף קלטנו. אנו משלמים לו את מה שהתחייבנו ומוסיפים לו עוד 50 רק כדי לרצות אותו שיירגע, אבל הוא מתעקש להחזיר לנו את הכסף כי הוא לא מוכן לקחת מעבר למה שסוכם. בו בזמן הוא כותב לנו בסינית להיכן לבקש אוטובוס בחזרה ודואג איך שני החטייארים יסתדרו.

From כתבות מדרום לקונמינג

אנחנו מטיילים בנחת בשבילי הכפר שמשמר את המורשת של מיעוט הדאי, כנראה לצרכי תיירות, אבל הוא יפה מאוד וייחודי במבנה בתיו. השילוט ברור ונוח כך שניתן לעבור ממקדש למקדש עד מרכז הכפר.

From כתבות מדרום לקונמינג

בכיכר הכפר יש מזרקה ענקית ויפה. יש שם המון אדם ולנו לא ברור מדוע קבלנו 2 סוגי כרטיסים שונים, כשהאחד נראה כמו כרטיס למופע. בפינה רחוקה נראות בנות לבושות בבגדים מסורתיים וממתינות, לא ברור לנו למה.

From כתבות מדרום לקונמינג

הן ממליצות לנו להישאר כי בעוד 20 דקות יש משהו.... תיירים סינים רבים הגיעו למקום והם שוכרים תלבושות צבעוניות ומקבלים קערות אותן שהם מניחים על הראש. אני לתומי חושבת שהן מיועדות להגנה נגד השמש הקופחת מאוד והלחות המתישה... יוסי מוצא לי כיסא מאיזה מקום ואני היחידה שיכולה לשבת. כל שאר המאות עומדים וממתינים. עדיין לא ברור לנו מהי החגיגה, וצעירה חמודה לידנו, סטודנטית לרפואה סינית, מזהה שאנו ישראלים (זה יוצא דופן לחלוטין) ומסבירה שאלו חגיגות המים. למעשה אלה חגיגות תחילת האביב שנקלענו אליהן בהפתעה משמחת.

From כתבות מדרום לקונמינג

החגיגה מתחילה במצעד ססגוני ובצעדי ריקוד מסביב למזרקה. אחרי הקפות חוזרות של המשתתפים בבגדי חג הכרוז נותן את האות ומורה לכולם להיכנס פנימה לתוך בריכת המזרקה. עוד הוראה למלא את הגיגיות (אלו שחשבתי שמיועדות לראש...), וכולם מתחילים להתיז מים על כולם. חגיגת מים ענקית מצחיקה ומרשימה.

From כתבות מדרום לקונמינג

סיום חביב ליום עמוס ואנו שועטים למצוא את תחנת האוטובוס חזרה לעיר. יוסי לחוץ, לא ברור מתי יש אוטובוס, והוא מגביר את הקצב שאני לא מצליחה להדביק בחום ובלחות הבלתי נסבלת.

ממש לפני היציאה מהכפר עוצר לנו טוק טוק עם שני סינים זקנים שמציעים טרמפ ל"קולגות".. J. רק כשאנו מסבירים להיכן פנינו הוא דורש 10 יואן (וגם מקבל אותם...). אין אפילו כח להתווכח בחום הזה.

הנהג הבין ( וזה לא מובן מאליו) והביא אותנו לתחנה, והאוטובוס מחכה לנו. הגענו לתחנה בעיר אבל... בלילה הרחובות נראים לגמרי אחרת. כל החנויות פתוחות, והפעם יוסי מנווט ממש, ממש הפוך מכיוון המלון..

From כתבות מדרום לקונמינג

הולכים, הולכים והולכים עד שמעזים לשאול ומגלים שצריך לחזור את כל הדרך. על המדרכה עומד רופא שיניים ומציע לנו שיניים למכירה... לא ברור אם לעקור או להשתיל. הוא מבטיח שהוא ממש טוב בזה....

אחרי הרבה התחרבשות מצאנו את המלון. בחדר יש גם מאוורר וגם מזגן איזה כיף!!! אבל... המזגן כנראה רק לקישוט. אנחנו מנסים להסתפק במאוורר, שגם הוא לא עושה הרבה. אין ברירה, עדיף לצאת החוצה ולמצוא מסעדה. רק עתה שמנו לב שבעצם לא אכלנו כל היום. המסעדה קטנטונת והאוכל טעים, אבל ראשי כבר מפליג ליום המחר בתהייה כמה קשה יהיה הפעם.

From כתבות מדרום לקונמינג

אנחנו ממשיכים בשיטוט כי בערב קצת יותר קריר, אבל הלחות נשארת כמו שהייתה ואפילו הצלחתי לקנות לי זוג כפכפים נחמדים למקלחת. כך שלא לא אגעל יותר לדרוך במקלחות...

מצאנו גם אינטרנט (3 יואן להרבה זמן). הבחור מבין מה אנחנו רוצים והופך את הכיתוב לאנגלית. אין לי כוח לכתוב באנגלית אז אני ממציאה שפה חדשה: "עברנגלית" –עברית באותיות לועזיות. אנחנו כותבים כמה מילים ליקרים שלנו וארובות השמיים נפתחות. אנחנו בלי מעילים או כל כיסוי אחר כי היה חם כשיצאנו. מתחבאים בחנות לתכשיטי ג'ייד וכמובן אני יוצאת ב"שלל גדול"... צמיד אבן אדומה עבורי.

אפשר לחזור לישון מאושרים ומרוצים.

3.5.11

בוקר מאוחר, העייפות והלחות מחסלות את מעט הכוח שיש לי. אנחנו מתקשרים לנהג הנחמד מאתמול ומתעקשים שהפעם נשלם בלי מונה. אנחנו מראים לו מה אנחנו רוצים והוא מתפתל בכיסא. בסוף הוא מבין שלא נוותר ומבקש הון... 150 יואן.

היעד הראשון הוא כפר בשם GA-SA. כתבו עליו נסים ונפלאות בחברה ישראלית שמארגנת טיולים לסין... הנהג קצת מופתע מהבחירה שלנו אבל מבין שעליו להמתין לנו. הכניסה לכפר היא ברגל ומיד בתחילתו יש סככה מטה ליפול, שקוראים לה מסעדה... קרוי בד דהוי, 3 שולחנות ארוכים ונמוכים וכסאות קטנטנים של תינוקות. ארוחה טובה של קערת מרק ואטריות עם תוספת של כל מיני עבמ"ים. ביקשתי "לא חריף" והגברת הבינה רק ש... המרק היה חריף מלכתחילה והרבה... בטח מחר ארגיש אותו יותר... J

From כתבות מדרום לקונמינג

מחפשים איזו אחוזת משפחה שהומלצה באתר של אותה חברה, הולכים בכל שבילי הכפר ו... "מיאו" =אין כזה דבר והמקומיים לא יודעים במה מדובר. גם בתחנת המשטרה בכניסה לכפר לא שמעו על כך דבר. בחוסר ברירה אנחנו מצביעים לנהג על היעד הבא.

הוא כמובן נבהל שוב ומתחלחל ומסביר שזה רחוק מאוד ובכלל לא באזור. אנו שוב נאלצים להתפשר על נסיעה למקום אחר: "המעיינות החמים של שמורת ההר לאי". אנו כבר נרגשים להגיע ומפנטזים על המים החמים, אך תוך מספר דקות הנהג מצביע על איזה בניין וכמובן מביא אותנו לספא... נכון, יש שם מים חמים והמקום מהודר מאוד (ומבקש 160 יואן לכניסה), והוא גם רשום במפה כמרחצאות חמים. מאוכזבים מאוד אנו שוב ושוב מראים לנהג את השם בסינית על המפה ,אך הוא מתעקש שזה יותר מיום נסיעה ובמחוז אחר בכלל.

From כתבות מדרום לקונמינג

בייאושנו אנו מחליטים לחזור למלון, לשלם לנהג וללכת לתחנת האוטובוס לבדוק. מתברר שהנהג החביב לקח ללב את אכזבתנו. הוא נוסע בדרכים לא סלולות לכיוון העיר ומרחוק אני מצביעה על פסל בודהה גדול המתנשא מעל כל האזור. הנהג מהנהן בראשו בחיוך ומביא אותנו למקדש ענק ונהדר המשתרע לאורך כל ההר. על דעת עצמו הוא החליט לפצות אותנו על עוגמת הנפש שחש בה. חומד של אדם.

From כתבות מדרום לקונמינג

קשה לתאר במילים ספורות את יופיו של הפסל ואת יופי המקדשים שבתחומו. אנחנו משתוללים ומצלמים בלי הכרה. כל מבנה יפה יותר מקודמו, צבעוני יותר, מגולף יותר, מוזהב יותר ומעל כולם מתנשא הבודהה הענקי החולש על כל העיר.

From כתבות מדרום לקונמינג

כל הדרך מהתחתית עד הפסגה מדרגות, מדרגות ואני גאה מאוד שאני כבר עולה אותן די בקלילות ולא עוצרת מתנשפת להסדרת הנשימה.

המקום מזכיר לי את המקדשים בתאילנד, אך הוא הרבה יותר עשיר וגדול. למרגלות הבודהה יושבים לאכול את חצי האננס הענק מהיום הקודם. הנוף ממש עוצר נשימה, אין טיפת שמש אחת, השמיים מעוננים ואני נשרפת מאוד בידיים ובמחשוף. הכול אדום וחם רק זה מה שהיה חסר לי עכשיו...

From כתבות מדרום לקונמינג

בתחתית האתר המרשים ממתין לנו הנהג דאוג מעט על שלקח לנו המון זמן. מתברר שהוא לקח על עצמו להנעים לנו את היום שהתחיל בפיאסקו. נעים העירה והוא מצרף את אשתו כמדריכת תיירים מאולתרת..... היא לוקחת אותנו לגדת הנהר החוצה את העיר, למקום מעגן של סירות גומי, מתוך מחשבה שנרצה שיט על הנהר. אותנו זה לא מלהיב ואנו מנסים "לנער" מעלינו את הגברת בנימוס אבל היא מזעיקה את בעלה הנהג שבא ואוסף אותנו למלון.

From כתבות מדרום לקונמינג

היוזמות הברוכות של הנהג לא מפסיקות. הוא מציע לנו לראות מופע בערב ולוקח אותנו לקנות כרטיסים כשהוא מוודא שהמקומות טובים ואפילו מכניס אותנו לאולם כדי שנראה אותו במו עינינו ונדע איך להגיע. קסם של בחור צעיר כבר אמרתי? מה שמשמח הוא שהכול מתנהל בסינית ואני מבינה לא רע. לפני המופע יש גם ארוחה שמשלמים עליה מראש ואנחנו לוקחים את כל החבילה.

הארוחה ב-6:00, המופע ב-8:00, ונהגנו הנאמן אוסף אותנו מהמלון כרגיל בזמן. יש לי תחושה שהוא דואג לנו כמו אמא אווזה. הוא מושיב אותנו על ספסל להמתין, אומר לאחרים שישגיחו עלינו, מאה פעם מדגיש מתי אוכלים ומתי המופע ורק אחרי שנרגע הוא עוזב.

From כתבות מדרום לקונמינג

נפתחו השערים ואפשר לאכול. כל אחד מקבל מגש עם "קצתים" בצלוחיות (הרבה סוגי קצת... J) ואפשר גם מרק, חמוצים (כרוב) ולחמים מאודים. בלשון המעטה "לא משהו".... כמובן שאנחנו אוכלי,ם כי אין משהו אחר. ברחבה בחוץ כבר סודרו ספסלים למופע מקדים שלא ידענו עליו, ואנו תופסים מקום טוב באמצע. התוכנית כולה בסינית, שעשועונים, ריקודים, משחקי חברה שלנו הם נראים ילדותיים אבל זה הייחוד של הסינים. הם נהנים מהדברים הפשוטים ולא זקוקים לתחכום פלצני. זהו מופע עממי פתוח לקהל לכבוד חגיגות המים (האביב) וגם שם מתיזים, אבל בקטנה.

From כתבות מדרום לקונמינג

והפתעה נעימה נוספת, נהגנו הנחמד הופיע פתאום מהפינה עם אשתו ובנו החמוד שמדקלם באנגלית "שלום. מה שלומך? וכו'"... הילד בן שש ומתוק, מזכיר לי את נכדיי וגורם לגעגוע. אני מושיבה אותו קרוב לידי כדי להסניף קצת.

From כתבות מדרום לקונמינג

המופע עצמו הוא באולם תיאטרון גדול, אך אשת הנהג נכנסת איתנו ומוודאת שנמצא את מקומותינו למרות שהכיסאות מסומנים...

המופע עשיר ביותר ומרשים בכל קנה מידה. תלבושות מרהיבות וססגוניות שלא ראיתי כמותן בהפקות מסחריות (אולי מעט מזה כמו בלאס ווגאס). בריקוד ובשירה מתוארים חיי כפר, יער ואמונות דתיות של האנשים הגרים באזור הזה. בכל המקומות אפשר למצוא כתב כפול. האחד כמובן בסינית והשני הוא כתב בורמזי/תאילנדי (לא ברור לנו). התלבושות, בעיקר של הגברים, מזכירות תלבושות בורמזיות.

From כתבות מדרום לקונמינג

המופע ארוך אך מלהיב כל-כך עד שאנחנו שלא מרגישים איך עובר הזמן. יש גם מעשי להטוטים באש ובמים. לשורות הראשונות מגישים יריעות ניילון ואני שמחה שאנחנו בשורה החמישית ואפשר לצלם בלי לחשוש. השפריצים מכוונים לקהל שממהר להתעטף ובסופם מקבלים גם מגבונים לייבוש.

From כתבות מדרום לקונמינג

את הדרך חזרה אנו עושים ברגל בניווט קל. בגן הציבורי הסינים, כמו בכל מקום, רוקדים, שרים ומנגנים בחבורות כמדי ערב. חבל שאנו, במערב, לא מאמצים את ההרגל הזה ליהנות ככה סתם בחברותא בסוף יום, הנאה שממלאת את הנפש ועוזרת לרוגע.

עייפים מאוד מיום עמוס אנחנו חוזרים למקלחת ולישון.

4.5.11

ההשכמה לא קלה אחרי אתמול אבל חייבים, כי הזמנו את נהגנו החביב ל-6:30 כדי לקחת אותנו לתחנת האוטובוס. כמו בכל עיר לא גדולה (יחסית) גם כאן יש תחנות מרכזיות לכל ארבע רוחות השמיים ואנחנו צריכים לדרום. משהו בתחושותי אמר לי שהנהג לא יגיע הפעם כי הוא עדיין ישן בשעה הזו. מילא, ניקח נהג אחר.

כרטיסים ל-(השד יודע מה כתוב בסינית...) DA NEN LONG. במפת התיירות כתוב שיש שם שתי פגודות, לבנה ושחורה (או ההיפך... J). אני מקווה שהן סמוכות למרות שזה לא נראה ככה על המפה. משם חשבנו שנוכל להמשיך למפלים שמצוינים כהרבה יותר רחוקים. הדרך לפגודות אורכת שעתיים בנוף שטוח ושונה ממה שראינו עד כה.

From כתבות מדרום לקונמינג

הנהג אוסף נוסעים בדרך וגם מסלק אותם למראה משטרה מרחוק, עוצר בדרך לאכול ועוד ועוד נגררים עד לעיירה.

הפגודה השחורה נמצאת ממש בתוכה – קטנה, מוזנחת מאוד, בשיפוצים, חסרת כל הוד או יופי ובכלל לא נראית שחורה...

From כתבות מדרום לקונמינג

כל העיירה חפורה ובוצית ולא עושה שום חשק להישאר בה. אני שמחה שסיימנו למצוא אותה בתוך חצי שעה מהרגע שהגענו, ואם כך נראית גם הלבנה – אפשר להמשיך הלאה ולגמור עם המקום הזה.

שאלתי היכן הלבנה וכולם מצביעים על הכיוון המנוגד לשחורה, מה שנראה הגיוני. נו מילא, מתחילים לצעוד. מצב הרוח שלי טוב, הכול טוב. אני שואלת בדרך מדי פעם אם זה רחוק, וכולם עונים לי BU YUAN=לא רחוק. מה שיהפוך למוטו די בקרוב...

צועדים וצועדים ושוב, ושוב מקבלים את אותה התשובה "בו יואן", יימח שמם של כולם! הלחות גבוהה, הזיעה ניגרת הדרך כולה ביץ בוץ וצריך ללכת הרבה מאוד על קורת בטון צרה כדי לא להירטב בבוץ.

From כתבות מדרום לקונמינג

אישה במדים אומרת לנו שזה רק עוד 100 מטר...

איש דובר אנגלית, אומר שזה ממש כאן בסוף הרחוב ושמאלה...

נו מילא, נמשיך, בטח כבר מגיעים... נכנסנו לכפר ולא מפסיקים ללכת. איפה הפגודה הארורה הזו? גם מצב הרוח הכי טוב נגוז ב- 90% לחות ועליות (שכחתי לכתוב שנעלם המישור...?)

From כתבות מדרום לקונמינג

גם חבורת צעירים מצביעה לאותו הכיוון והעליות הולכות ונעשות תלולות. היתושים בגודל פילים והברחשים חוגגים על "הבשר הלבן" שהופיע להם, עוקצים אותי בידיים ובפנים ובכל מקום פנוי מבגדים וצריך להתכסות. אבל איך אפשר ללכת לבושים ככה? גם המגבות שהיו בתיק ספוגות לגמרי מהזיעה. והפגודה???? יוק! בדרך הארוכה יש מטעים של עצי הגומי ויש המוני במבוקים, אבל אפילו זוויות ההר כבר לא הגיוניות בעיניי ואני מתקשה לראות את היופי שבדרך.

From כתבות מדרום לקונמינג

אני כבר מוכנה להתפשר על כל כלי רכב בעל יותר מכוח הסוס שלי... אבל הטרקטוריסט שבדרך רק מצביע על הכיוון ולא מתנדב לחזור. מזל שהוא הראה לנו את השביל, כי אחרת היינו ממשיכים ללכת בבוץ...

From כתבות מדרום לקונמינג

יש פגודה!!! לבנה היא הייתה לפני שנים... נכון שהיא קצת יותר גדולה וקצת פחות מוזנחת, אבל את 5 היואן שגובים מאיתנו הם היו צריכים לשלם לנו! לא נראה לי שהיה שם מישהו לאחרונה.

מצלמים, מסתתרים מהגשם, עושים סיבוב במקום וצריך לחזור.

From כתבות מדרום לקונמינג

שעתים של קריעת תחת בשביל פגודה.... J . וכמובן... עוד הפתעה... יש מדרגות שמוליכות מהפגודה עד לכניסה לכפר. אם היינו יודעים סינית... אז היינו יורדים בתחנה הזו וגומרים את העסק צ'יק צ'אק.... הירידה בהן מוכיחה את טענתי שאף אחד בכלל לא עולה לשם. הלחות הגבוהה גרמה לטחב רב על משטחי המדרגות ואני מחליקה עליהן בלי סוף עד שיוסי נותן לי יד (לא שזה ממש עוזר).

From כתבות מדרום לקונמינג

למטה בכביש אנו מוצאים את השלט המודיע שיש אל הפגודה "רק" 1.2 ק"מ של מדרגות ועלייה... איזה מזל שלא ראיתי אותו קודם... אבל לכך נוספה עוד צרה צרורה. אי שם באופק הרחוק, כ- 1.5 ק"מ לפחות, נמצאת תחנת האוטובוס שממנה הגענו... אני צועדת בשולי הכביש על אוטומט ונדמה לי שהתחנה מתרחקת כל הזמן...

וזו התחנה...

From כתבות מדרום לקונמינג

בדקנו את האפשרות להמשיך למפלים. כנראה שאנחנו עוד לא קולטים את המרחקים העצומים שיש באמת בין האתרים בסין, ורק המחיר הגבוה שדורשים הנהגים (150 יואן לאיש לכיוון אחד) מבהיר את העובדה.

כמובן שהחלטנו לשוב על עקבותינו כי לא ברור איך נחזור משם. אותו הנהג מזהה אותנו (בתור הלבנים היחידים בכל האזור... איך לא?) והוא מודיע לנו שיצא ב-12:30, אבל מאחר שאין לו מספיק נוסעים הוא נוסע כמו צב וצופר בקולי קולות לכל מי או מה שנראה כמו נוסע פוטנציאלי. בעיירה בדרך הוא פתאום חוזר על עקבותיו דרך ארוכה רק כי קיבל הודעה בטלפון שיש עוד 3 נוסעים. אין לי מושג איך הם מחשבים כדאיות כלכלית...

הוא שוב עוצר להוריד מישהו שמתחשק לו לקנות שתייה, והאיש יורד ונעלם כשאשתו ובתו באוטובוס. אנו בהמתנה מעצבנת, הנהג נוסע במעגלים וצופר כמו משוגע, וכך הוא זוחל לו עד לתחנת האוטובוסים המקומית – ושם האידיוט צץ. הוא רק קנה לעצמו מים לעישון המקטרת האופיינית ליונאן, ועוד חשב שאתן לו לעשן באוטובוס, במושב שלפני, כמו שתכנן... אוי כמה שהוא טעה...

From כתבות מדרום לקונמינג

עייפים, מותשים, שותים טונות של מים, רטובים מזיעה והוא עוד חשב שאעבור על זה בשתיקה... צעקתי עליו שלא יעז לעשן והאיש נבהל ועבר לקצה האחורי של האוטובוס.

מקלחת מרעננת במים קרים ומנוחה עושים טוב לנשמה ורגיעה. ואז... נפתחות ארובות השמיים ושוב מים, מים בששון. נקווה שיפסיק בקרוב כי אנחנו רוצים לסייר גם בעיר.

פסק הגשם ואנו הולכים (כמובן הולכים ולא נוסעים...חשבתם אחרת?) לאורך שדרה ארוכה כמו הגלות עד לגן היפה שליד גשר המיתרים והנהר. כמה שונה מהגשר כאן בירושלים... J

From כתבות מדרום לקונמינג

אט, אט יורד הערב והשקיעה מעל העיר מופלאה.

From כתבות מדרום לקונמינג

עשרות רוכלים מסדרים את מרכולתם על גבי משטחים מסומנים בטיילת הנהר. ברחוב למטה המון מסעדות ובארים (כולם בצורת פגודה) מתחילים את פעילות הלילה, ואורות הפנסים האדומים שלהם מתחילים לזהור.

יוסי עוד רוצה לשבת ולהתבונן במאות הסינים אבל הוא כנראה עייף או לא מרגיש טוב . עוד חצי שעת הליכה (איך לא???) למלון ונשפכים למיטה.

From כתבות מדרום לקונמינג

5.5.11

בוקר של התרגשות. היום נוסעים ל"עמק הפילים הפראיים", משהו שלא היה כתוב לנו באתרים שהכנו לטיול, אבל הוא מצוין במפת העיר.

על מנת לנסוע לשם נאלצנו אתמול, בכוחות אחרונים, להתרוצץ בין 3 תחנות האוטובוס המרכזיות כשהקופאיות בכל תחנה שולחות אותנו בכל פעם לתחנה אחרת, כי אצלן זה MEIO"" =אין, אין אוטובוס למקום הזה. רק בתחנה השלישית המרוחקת מרחק נסיעה במונית ישנו כזה יעד, אבל בכלל לא ניתן לקנות כרטיסים מראש.

From כתבות מדרום לקונמינג

מונית לתחנת האוטובוסים המרוחקת ונוסעים בשמחה, כל אחד מפנטז לעצמו מה ימצא שם. יוסי ממש מתרגש מהרעיון לראות ולצלם פילים בטבע. גם השלט בכניסה נראה מבטיח גדולות ונצורות.

הגשם חוזר ואני עם מעיל בלי כובע – השני תלוי לייבוש בחדר.

איזו נפילה!!!! 2 נחשים , 1/2 2 לטאות, ביתן פרפרים ו.. ו... 3 פילים עייפים ומרוטים שעושים לנו הופעה עלובה... כל זה הוא "העמק" המופלא..... איזו אכזבה.

From כתבות מדרום לקונמינג

גם לחזור לא כל-כך הולך כי אין תחנה בחזרה העירה. אבל סיני נחמד שבירר עבורנו מסביר שצריך לעמוד בצומת ולעשות מארב כי אין שעת הגעה ספציפית וצריך לתפוש את האוטובוס תוך כדי נסיעה. לך תזהה מה כתוב בסינית על המיניבוסים שעוברים כאן.

בסוף הצלחנו ושבנו לעיר. צריך לנוח מעט ולחפש מה עוד עושים בה. מצאנו!!! יש שני גנים בוטניים ואולי יתמזל מזלנו ויהיה יפה שם.

From כתבות מדרום לקונמינג

הגן הבוטני מרהיב ואנחנו נהנים מכל רגע עד שמתחיל... גשם כמובן. (האזור הטרופי הזה ממש לא בא לי טוב). מתיישבים בצל העצים העבותים ונחים. צריך הרבה כוח ללכת עם יוסי, הוא נראה לי בלתי נלאה...

בקצה הרחוק יותר של העיר יש גן נוסף. האמת שכבר עשינו V על העיר הזו אבל צריך לשרוף זמן עד הטיסה מחר.

זהו גן בוטני לצמחי מרפא סיניים של מיעוט הדאי, והוא אמור לעניין אותי הכי הרבה, אבל אני בקושי הולכת. הרגליים כואבות בטירוף ויש לי יבלת ענקית בבוהן. בסוף אנו הולכים באיזה רחוב ארוך הלוך וחזור כי אנחנו לא מוצאים את המקום.

From כתבות מדרום לקונמינג

כמובן שהגן נמצא לבסוף, יפה אבל לא יותר מזה.

From כתבות מדרום לקונמינג

זהו! הטלתי וטו! ואנו חוזרים בכוחות אחרונים. אפילו לאכול אין לי כוח ואני אפילו לא מוכנה לעבור שום כביש בשביל מסעדה.

אני נרדמת עם הבגדים עד שיוסי מעיר אותי ושואל אם ארצה לצאת הערב לאחד הפאבים שם על גדת הנהר. שני כוחות נלחמים בי בו זמנית. האחד שמבקש להמשיך ולישון, והשני הוא הסקרנות הענקית לחוות. (מה גם שמעולם לא ישבתי בפאב פה או בשום מקום בעולם וצריך לסתום עוד חור בהשכלה...).

רק אחרי שהוא מבטיח מונית הלוך וחזור אני מסכימה ואנחנו יוצאים.

אנחנו יושבים בכיף במרפסת פתוחה. אני עוד לא מעזה, אז רק לימונדה וקצת שלוקים של בירה שאני "גונבת" מיוסי מפעם לפעם. מדברים, מכירים, מתבוננים בחוגגים הסיניים ובמנהגים המקומיים, וחוזרים מרוצים ועייפים כרגיל.

From כתבות מדרום לקונמינג

הפנטזיה להניח את הראש ולהירדם בכיף נגוזה כשמתברר שיוסי שכח את המפתח בחדר. כמובן שלפקיד הלילה בקבלה אין מפתח חלופי, והוא מתחיל להביא בכל פעם מכשיר אחר. סכין, פטיש, מברג ארוך, ואחריו מברג קצר עוד יותר שלא מגיע לכלום. ביקשנו שיתקשר למנקה כי ראינו שאצלה יש צרור רזרבי, אבל איך אומרים את זה בסינית????

בטח אקבל את פרס התיאטרון אחרי הפנטומימה שעשיתי. אני מצביעה על עגלת המנקה, מראה ספונג'ה... (דווקא הייתי טובה במשחק הזה בילדותי...) כלום לא עוזר, "עיני העגל" עם הסיגריה הדולקת בפה לא מוכן להבין. כמובן שגם פנס מצטרף למאמץ כי חשוך בבית מלון סיני בלילה, והוא מתחיל להלום בדלת.

השעה כבר חצות, הרעש שעושה הבחור מעיר את האורחים האחרים ומגיעים גם כמה אורחים שיכורים מתנדנדים אחרי כל השתייה בפאב. אני מתה לשירותים.

גם כרטיס הפלסטיק שהביא (בשביל מה???) לא עוזר. דופק ודופק ועושה מהומת אלוהים עד שמתייאש ובבעיטת רגל פותח את הדלת....

סוף-סוף אפשר ללכת לישון וכמובן להתרוקן.... לילה טוב ! ממה שנשאר ממנו.

From כתבות מדרום לקונמינג

6.5.11

אחרי תלאות הלילה קמים – לאט. מארגנים התרמילים – לאט. הכול בסלואו-מושן. מאפסנים את התרמילים הגדולים בדלפק הקבלה (הרי הדלת פרוצה) ויוצאים כרגיל לתחנת האוטובוסים. נכון שאנחנו לא מוותרים? מנסים שוב לבדוק את האופציה של המפלים, ולמזלנו שוב אומרים לנו MAIO!!! אין כזו חיה...

מה נותר לנו לעשות??? לחרוש עוד כמה גנים לפני הטיסה.

וכרגיל... ברגל עם תרמיל על הגב (קטן יחסית), והחום היום עוד יותר בלתי נסבל משאר הימים. השמש קופחת ואני שמחה שלקחתי שרוול ארוך למרות שאני מתה מחום.

כמובן שבלי 4-5 ק"מ לארוחת בוקר, בלתי אפשרי... אז הולכים... והולכים... הגן הראשון יפה ועדין ואפילו יש לי עדיין סבלנות.

כדי להגיע לגן השני מתחילים לצעוד בשעת צהריים וזה כמעט בלתי אפשרי. ליד תחנת האוטובוסים עומדים נהגי טוקטוקים שמחכים לנוסעים.כמו תמיד יוסי אומר שזה ממש קרוב אבל כנראה שהוא בעצמו נשבר מהחום ואחרי מו"מ קצר עם הנהגת היא לוקחת אותנו תמורת 5!!! יואן (שזה בעברית כ3 ₪...) הרכב שלה לא מתניע ואפשר להתיישב על גדר בצד ולנוח. שוב היא מופיעה. יש הנעה, ואנו נוסעים ונוסעים זמן ארוך (ממש קרוב... כדברי יוסי... J) ושוב תקלה והטוק טוק שובק סופית.

אנחנו מודים לנהגת ורוצים לשלם אבל היא מתעקשת ללכת איתנו עד לגן הנעלם שעדיין רחוק... וחם...

הרוטינה היא שמציגים את הדרכונים שלנו ואני אומרת סבתא בסינית וככה מקבלים הנחה של חצי ממחיר הכניסה.

From כתבות מדרום לקונמינג

בגן יש אוהל הופעות גדול מאוד והגענו באמצע הצגה בסינית. אמנם נחמד אבל טוב שלא צריך לשבת שם את כולה. מי מבין בכלל?

התלבושות מפוארות ומרשימות כרגיל, וזה באמת אחד הגנים היפים שראינו. כתוב שיש שם גם גן חיות וזה אומר כך: כלוב ענקי עם טווסים שקשה לצלם אותם, כי הם מסורגים צפוף מאוד. כמה כלובי קופים (שאנו לא הולכים לראות), ועוד מופע פילים.

From כתבות מדרום לקונמינג

מחוץ לגן יש עוד מקדש, ולא רק אנו מעולפים מהחום המתיש.

From כתבות מדרום לקונמינג

מספיקים לקנות מעט פירות וירקות וקצת עוגיות, ואוכלים ארוחה.

כתבה וערכה
בתיה שפי (גוטליב )

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 4

Tue, 28 Jun 2011 17:37:00 +0000

ממערב לעיר קונמינג West to kunming

לכתבה הקודמת מדרום לעיר קונמינג פנה ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/3.html

היום העשרים ואחד 7/5/2011

לשדה התעופה בקונמינג הגענו בשעות הבוקר המוקדמות, היות וטיסת ההמשך הייתה אמורה להיות בשעה 08:00, החלטנו שאין טעם לחפש מקום לינה וכי נסתדר בתוך אולמות שדה התעופה עד להמראה.

אך תכנון לחוד ומציאות לחוד, בפועל לקראת 02:00 הודיעו לנו סדרני הטרמינל, ולכל יתר הנוסעים שהמתינו במקום, כי סוגרים את האולמות, ועלינו לרדת למטה לאולם הכניסה שבו אין מקומות ישיבה כלשהם, ולכן בלאית ברירה, ירדנו למטה וחלק מהנוסעים, כולל אני, נשכבנו על הרצפה בכדי לתפוס כמה שעות של שינה עד לטיסה.
הטיסה יצאה במועד וכבר בשעה 10:00 לערך נחתנו בשדה התעופה של באושן baushen.

במהלך הטיסה פגשנו במהנדס שוויצרי, העוסק במתן ייעוץ בבניית כבישים לממשל הסיני, הוא היה מלווה במתורגמנית או עוזרת אישית הדוברת אנגלית טובה, והציעו לנו, שלאחר הנחיתה, שייקחו אותנו משדה התעופה לתחנת האוטובוס שבעיר, אך בגלל הרכב הקטן שהגיע לאסוף אותם, הדבר לא הסתדר, אך הם דאגו לסדר לנו מונית לעיר.

כאשר הגענו לתחנת האוטובוס התברר כי האוטובוס שאמור לצאת ליעד שלנו טנג-צ'ונג יוצא רק בשעה 12:30 ולכן המתנו במקום עד ליציאה, ובמהלך ההמתנה צפינו באורחות החיים של המקומיים.

From כתבות ממערב לקונמינג

לקראת השעה 16:00 הגענו לעיר טנג-צ'ונג Tengchong , מצאנו מלון קטן וחביב קרוב לתחנה המרכזית. אחרי שהתמקמנו יצאנו לסיבוב בעיר לקראת ארוחת הערב והשינה.

From כתבות ממערב לקונמינג

היום העשרים ושתיים 8/5/2011

בבוקר יצאנו לביקור בכפר קטן בשם הה-שון, הנמצא כ- 15 דקות מחוץ לעיר, לצורך כך לקחנו מונית בעלות של 20 יואן, וזאת למרות שנאמר לנו שבצומת הקרובה יש הסעות קבועות של מיניבוסים בעלות מצחיקה של 2 יואן לאדם.
ככלל, כבר מהעיר באושן ועד כאן, שמנו לב כי האזור הרבה יותר נקי ומסודר וגם הסינים יותר אדיבים ופחות רעשניים.

הֶה-שוּן (Heshun, בסינית: 和顺)
היא עיירה ששטחה 20 קמ"ר בלבד, השוכנת בגבול הדרומי של סין בנפת טנג-צ'ונג Tengchong 腾冲 העיירה ממוקמת בגובה של למעלה מ-1,500 מטרים מעל פני הים.

בסינית פירוש השם הה-שון הוא "שלום והרמוניה". השם של העיירה לקוח מתוך בית בשיר: "העננים העולים המבשרים על עתיד ורוד ומשב הרוח העדין אשר נושא שלום והרמוניה".

מצ"ב מפת העיר והאתרים שבה-

From כתבות ממערב לקונמינג

בהה-שון חיה מאז ומעולם אוכלוסיה גדולה שנאלצה לחלוק משאבים מוגבלים. אוכלוסיית הה-שון מונה 6,000 נפש.

מסמכים היסטוריים מספרים על סוחרים מאזור הדלתא של נהר היאנגצה שהגיעו לאזור לפני 2,400 שנים במטרה להתעשר. בתקופת שושלות מינג (1368-1644 לספירה) וצ'ינג (1644-1911), עברו במקום שיירות מסחר בזו אחר זו. שיירות אלה הביאו עימן משי, תכשיטים, ספרים חדשים ולפעמים אף מוצרים נדירים מן המערב בתמורה למוצרים מאבן ירקן, שאותם אהבו כל כך. הסוחרים עברו מסע ארוך ורב-סכנות ברכס הרי הֶנג-דְואן התלול, בעמק גאו-לי-גונג ובנהר הסאלווין הגועש. הה-שון משופעת באגדות עתיקות, וכמעט כל תושב ותושב יוכל לספר לכם סיפור על סוחרי אבן ירקן ההרפתקנים, ששרדו או נספו במהלך מסעותיהם רבי התלאות והסכנות. כיום, שלא כמו ג'וֹאוּ-ג'ואנג שבאזור שנחאי למשל, הֶה-שון היא עיירה שתושביה עדיין מנהלים אורח חיים מסורתי. אם תשוטטו בסמטאות הה-שון, אפשר לראות בתי מגורים רבים שכל אחד מהם הוא מעין מוזיאון.

תמונה שער העיר-

From כתבות ממערב לקונמינג

בזמן מלחמת העולם השנייה, ישבה הה-שון על "דרך בורמה" המפורסמת, שבאמצעותה העבירו הבריטים אספקה אל ממשלת סין שבירתה הזמנית הייתה בצ'ונג-צ'ינג, אז חלק ממחוז סצ'ואן. בשל כך, הופצצה הה-שון פעמים חוזרות ונשנות על ידי חיל האוויר היפני, ובשלב מסוים במלחמה אף נכבשה. תושבי המקום הותיקים יוכלו לספר לכם סיפורים על התקופה הקשה הזאת בחיי העיירה. מוזיאון המתעד את אותה תקופה נמצא בלב העיירה.

From כתבות ממערב לקונמינג

הה-שון הוא מקום יפהפה שבו מבנים רבים המשמשים לנוי: ביתנים, חדרי הנצחה, קשתות, בריכות לוטוס ומעקות שיש. בעיירה הה-שון, תוכלו לשקוע באווירה של השיירות החוצות את דרך התה והסוסים העתיקה ולצפות באנפות עפות מעל הנהר תוך התרגעות מול בריכות הלוטוס.

בהֶה-שון אתרים רבים שבהם אפשר לטייל, כמו האחוזה הישנה של אַי סְה-צִ'י (סופר ומשורר מרקסיסט מתחילת המאה ה-20), מקדש האבות של משפחת ליו והמוזיאון לזכר המלחמה נגד היפנים בגבול יונאן-בורמה.
המידע מתוך האתר של רדיו סין http://hebrew.cri.cn

From כתבות ממערב לקונמינג

העיירה מרשימה במיוחד ואחרי כ-4 שעות של ביקור בכל האתרים שבה, כולל האגם שבקצה העיר והמקדש המיוחד שצמוד לו, שבו הראו לנו גם את פרחי הפרפר הפורחים בעונה זו.

From כתבות ממערב לקונמינג

לסיום שמנו פעמינו חזרה לטנג-צ'ונג, אלה שהפעם לקחנו את הסעת המיניבוס, וירדנו בכניסה לעיר, במקום שראינו בנסיעה בבוקר לעיירה ונראה כמו מקדש.

טנג-צ'ונג Tengchong 腾冲

ראה את מפת העיר וכל האתרים שביקרנו בה.

From כתבות ממערב לקונמינג

נכנסנו למבנה, אך התברר כי זהו סוג של אצטדיון למופעים, ובתוכו הייתה קבוצה של נשים שלבושות בתלבושות מיוחדות, עורכות במקום חזרות למופע או הופעה והן נאותו לרקוד לכבודנו את הריקוד.

גם הן וגם אנחנו נהינינו ממנו מאוד, וגם אתם הקוראים יכולים להנות ממנו בסרטון הבא-

From כתבות ממערב לקונמינג

משם המשכנו לכיוון צפון מזרח למפל הנמצא בשולי העיר, ובדרך נתקלנו בפארק לזכר מנהיג כלשהו וכמו כן ראינו בדרך חנויות שבהם ישנם גזעי עצים שעוצבו/פוסלו בצורות מדהימות ובתמונות תוכלו לראות טעימה מכך.

From כתבות ממערב לקונמינג

בסוף אותה דרך, הגענו לשמורה שיש בה מפל לא גדול אך מרשים.

From כתבות ממערב לקונמינג

חזרנו למלון למנוחה קצרה במטרה לצאת מאוחר יותר לביקור בפארק שבתוכו פגודה ומקדש בודהיסטי.

אחר הצהריים, לקחנו מונית לכניסה לפארק ושם התברר כי לעליה לפגודה ישנן שתי דרכים, האחת לאורך כביש הפונה שמאלה ומטפס לאורך כ- 5 ק"מ בעלייה ושיפוע גדול, והדרך השנייה היא לפנות בצומת ימינה ומיד לאחר מכן אחרי כ- 20 מטר לעלות שמאלה בשביל ובמדרגות העוברים דרך היער לראש ההר, עד לפגודה הגדולה הנמצאת בראשו.

אנחנו בחרנו בדרך השנייה דרך היער ואחרי טיפוס של כמה מאות מדרגות הגענו אליה.

שימו לגודל הפגודה ביחס לאנשים שבתחתיתו.

From כתבות ממערב לקונמינג

את הדרך חזרה החלטנו לרדת רגלית דרך הכביש. תוך כדי הליכה עצרנו טרמפ בטנדר פתוח, ללא ספסלים על הארגז, שהוריד אותנו עד לצומת שממנה התחלנו קודם.

בצומת פנינו שוב ימינה, כמו בעלייה לפגודה, והמשכנו עוד קצת עד למקדש בודהיסטי, הנמצא משמאל לדרך, שהיה מחד לא מטופח, אך מאידך מאוד מרשים.

From כתבות ממערב לקונמינג

את יום ההליכה החלטנו לסיים בעיסוי רגליים, אך לא לפני ארוחה דשנה, קיבלנו את העיסוי הנהדר וחזרנו למלון ללינת לילה. לקראת היעד הבא, מצפון מערב לקונמינג.

From כתבות ממערב לקונמינג

את הכתבה החוויתית מפי שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בלינק הבא-
...........................................

לכתבת ההמשך היעדים מצפון לקונמינג כנס ללינק הבא -
.................................

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

סין בעיניים שלי- ממזרח לעיר קונמינג

Sat, 25 Jun 2011 20:54:00 +0000

מתוך רשמי מסע לחבל יונאן 16.4-30.5.2011

לכתבה המקבילה הכוללת מידע למטיילים כנס ללינק הבא -

http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html

לכתבה הקודמת שלי כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/12/blog-post_31.html

20.4.2011

דווקא הלילה אני לא נרדמת בקלות, כנראה בגלל המתח לקראת סחיבת התרמיל בפעם הראשונה על אמת. וגם הנחירות של השכן לא ממש עוזרות להירדם. מה גם שבאמצע הלילה הגיע סמס ממישהו שלא חישב נכון את הפרשי השעות.

בתאריך הזה, בשעה 5:30 זה ממש חושך גמור. קמים בהילוך איטי, סיום אריזה בשקט ויוצאים מהמלון מצוידים בארוחת בוקר ארוזה. מונית קרובה מנסה לנצל את ההזדמנות ודורשת 50 יואן. כמובן שהתרמילאי המיומן (ממש לא אני...)לא מוכן ל"פריצת תקציב" כזו ולכן אנו סוחבים את התרמילים במעלה הכביש התלול עד קצהו וכשאני מצליחה לאסוף את הנשימה מוצאים מונית ב40 יואן... ממש עקרוני כשאני חושבת על כך שהסחיבה "חסכה" לנו בקושי 6 שקלים... חומר למחשבה...

תחנת האוטובוס ליער האבן רחוקה מאד מהעיר ואנו נוסעים ונוסעים. הנהג מרגיש שאנו לא שקטים ומנסה להרגיע ולהסביר (הכל כמובן בסינית J ) אי אפשר מהכביש הזה, ואי אפשר מהכביש ההוא אבל בסוף הביא אותנו למחוז חפצנו. סוף סוף גם לי יש חלק חשוב בחלוקת התפקידים בטיול. אני זו שמתנהלת מול הסינים רק מתוקף העובדה שפעם מזמן שמעתי את השפה הזו... זה משמח אותי לא להרגיש שאני רק נגררת אחרי. קונה כרטיסי נסיעה לאוטובוס ומתברר שמתחנה זו אין בכלל נסיעה ישירה ויש צורך בהחלפת אוטובוס בהמשך.

נוסעים במיניבוס קטן שיוצא להפתעתנו בדיוק בזמן (7 בבוקר). אני תוהה כי משום מה הוא מתנהל על כביש בין כפרים. אין לנו עדיין כל ניסיון ולא ברור אם עלינו על מיניבוס מאסף. אבל הנוף נחמד והנהג מנסה לעשות לעצמו קצת כסף מהצד כשהוא צופר בקולי קולות על מנת לאסוף "טרמפיסטים". אני עוד מהרהרת לי שאם היה נוסע בדרך המהירה, יכולנו להגיע במחצית הזמן.

From כתבות מזרח קונמינג

כך לפחות חשבנו בנסיעה הראשונה שלנו באוטובוס בסין. מאוחר יותר התברר לנו כי בד"כ הנהג הוא גם בעל הרכב וכך נוהגים שם למלא אותו, ושוב מגלים שמה שנראה לנו מוכר או ידוע מהתנהלות במקומות אחרים, לעולם לא ידמה למה שאנו נתקלים בו. אם רוצים לנסוע בדרך המהירה, צריך לדאוג לעלות על האוטובוס המתאים. אבל כמה זה יותר נחמד כמפסיקים לחשוש מלטעות. נראה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד על תרמילאיות ועל התנהלות מול הפתעות.

From כתבות מזרח קונמינג

רק 95 ק"מ מפרידים בין קונמינג ליער האבן ואנו משתרכים לנו זמן רב. מה גם שאין לשם קו אוטובוס ישיר. מגיעים לתחנה ראשונה וצריך להחליף אוטובוס. זו לא הייתה בעיה גדולה כי כל "התחנה" היא חצר קטנה בין בניינים. ממשיכים בנסיעה ויש לנו עוד הפתעה, הנהגת עוצרת ביציאה מהעיירה ואוספת כסף דמי נסיעה. אנו מראים לה את הכרטיסים, מנסים להסביר ששילמנו עבור כל הדרך אך היא בשלה. 10 יואן נוספים מכל אחד מחליקים לתוך הארנק שלה (סכום כזה כבר שילמנו מראש בקונמינג). שוב נסיעה בדרך חתחתים ואין לנו כל אפשרות לדעת אם אכן קיימת דרך אחרת. הגענו אחרי השעה 11 למקום שנראה כמו כניסה ליער האבן עם מגרש חניה גדול ואוטובוסים לתיירים. הנהגת מהנהנת שזה המקום לרדת ואנו אוספים את התרמילים הכבדים ונפרדים ממנה.

נאמר לנו שיש במקום מלון אז הולכים לחפשו. "הולכים" זה עם תרמיל ענק על הגב ותרמיל נוסף וכבד מלפנים. כמובן שיש עליה תלולה, כמובן שזה רחוק אבל מה שגומר לי את הנשימה סופית זה כמובן מיליון המדרגות המוליכות למלון. אין לי מושג איך הגעתי למעלה בכלל. זה כל כך גבוה ותלול.

רק כשמצליחים להחזיר את הנשימה מתברר כי אנו במקום הלא נכון. הגענו למערות הקרסטיות של שמורת JIU XIANG, אתר שלא היה כתוב בשום מקום, כשהכנו את הטיול, ועם זאת הוא מלא בתיירים (רובם ככולם סינים...)

From כתבות מזרח קונמינג

הפקדנו את התרמילים הכבדים למשמרת ואנו שוב צועדים... נאמר לנו שניתן לרדת למערות במעלית ולחזור ברכבל אבל כמו תמיד יוסי נחוש ש???? שנרד ברגל כי לטענתו לרדת קל יותר. הפעם אני לא מתווכחת כי כמה אפשר לקטר? ומתחילה לרדת. נאחזת במעקה מחוספס ושורט, מחליקה על מדרגות רטובות אבל מוצאת עצמי בסוף למטה ומתברר שהשד לא כל כך נורא.

From כתבות מזרח קונמינג

למטה נמצא אגם מתפתל בין מצוקים גבוהים. השקט כל כך מפעים שאני משתתקת. אנו שטים בסירה עם עוד 4 תיירים מלונדון וקוריאה ומשום מה מרגישים צורך לספר להם על הנהגת ש"סידרה" אותנו ובזכותה אנו חווים את היופי הזה. אמרנו שאנו זקוקים לטרמפ ליער האבן נקודת היעד שלנו. אין חשק להיתקע במלון כאן גם כי אין מסביב שום דבר וגם כי המחיר שהם גובים נראה לנו שערורייתי 180יואן ללילה + 150נוספים עבור הסעה ליער האבן. לנו זה נראה מוגזם. לפעמים אני שוכחת שבחרתי בטיול תרמילים ושיש לזה גם השלכות מעבר לטיולים. אני מתפתה להישאר אבל... החברים לרגע מהסירה שלנו נענים ברצון ומבטיחים לקחת אותנו איתם בתום הסיור במערות.

From כתבות מזרח קונמינג

הכניסה למערה הענקית מלווה כמובן ב... איך לא? מדרגות... היופי בפנים מהמם ואנו חסרי נשימה מול ההוד הזה. המערה ענקית וניתן לסייר בה זמן רב. הסינים למדו איך להציג מערות כאלה וזרעו בה הרבה נורות צבעוניות שמאירות נפלא את הנטיפים ובריכות המים.

From כתבות מזרח קונמינג

בנקודה מסוימת מגיעים לאזור שנקרא "מערת העטלף". עומדים שם סבלים עם כורסאות אפריון אדומות וידיות במבוק עבות. עומד שם שלט שכתוב בו משהו לא ברור ואני מצליחה לקרוא רק את ה" 500 מ'". הסבלים פונים ללא הרף אליי (מה לעשות? גם טיול תרמילים לא מצליח להסתיר את הגיל..) ומציעים שאשב בכסא המלכותי והם יישאו אותי למעלה. אני מתלבטת אבל, האגו... יוסי... כל הסינים... הסבלים בשורה ארוכה ממשיכים לפתות אותי לעלות תמורת 50 יואן. או כמה טעיתי!!! עולים, עולים, עוד עולים ונכון שיש בדרך מראות מדהימים של בריכות מים טבעיות מדורגות (מערת ענק אמרתי?) אני בקושי נושמת. החברים החדשים שלנו הולכים מאחורי דואגים שמא לא אעמוד בנטל וכך גם יוסי.

From כתבות מזרח קונמינג

כמובן שהצלחתי לעלות אחרי הכל. הפנים אדומים, דופק מטורף, אין אויר בריאות אבל בחוץ נושבת רוח טובה ושם מחכה לי הכיף החדש שלי בסין. רכבל פתוח (ספסל) שאני כה אוהבת, שם גבוה מעל צמרות העצים.

כשהחבר'ה הולכים לאכול, אנחנו ממהרים לקחת את התרמילים. אין לי כח יותר ולכן אני סוחבת רק את התרמילים הקטנים(של יוסי ושלי) ואת המצלמות. אני נראית מצחיקה מאד כמו דובי גדול שתלויים מכל צידיו תיקים, וזאת על פי המבטים של האנשים הרבים מסביב. יוסי מתנדב לקחת את שני התרמילים הגדולים (18ק"ג לפחות כל אחד) ונראה מצחיק לא פחות. הוא בקושי רואה את הדרך ומרחוק אני רואה גוש ענק של תרמילים נע לעברי ומתחתיו זוג רגליים. אין לי מושג מהיכן הוא שואב את הכוחות לסחוב את שניהם כזו כברת דרך ארוכה ועוד עם מדרגות.

נדחסים, מצטופפים, ותמורת 40 יואן הנהג של חברנו החדשים מהסירה, מביא אותנו היישר ל שי-לינג (SHILING) הכניסה ליער האבן. אנו נפרדים מהם לשלום ותודה ומוצאים למזלי דיי מהר מלון (כל החיפוש נעשה עם התרמילים על הגב (והבטן). אני מרגישה כמו צב זקן וענק אבל צריכה להיות בפורמה ולא להרוס.

From כתבות מזרח קונמינג

מלון סיני (לסינים כמובן ולא למערביים) וכמובן שחלילה ללא מעלית, אז כדי להגיע לחדר עולים במדרגות "רק" לקומה השנייה. נרגעים מעט, מחליפים כח ואני גם אויר. רק מעיל ומצלמה ויאללה ליער האבן.

From כתבות מזרח קונמינג

יער האבן הוא אתר מדהים. ישנו שם מסלול קצר של 2-2.5 ק"מ וארוך של 2.5-3 ק"מ. אפשר כמובן לנחש מה יוסי מעדיף, מבלי להסס בכלל, מבלי להתייחס לעובדה שאנו כבר מהלכים יותר מחצי יום, בעוד אני כרגיל מתנגדת. עוכרת ששון שכמותי... J

אחרי התבוננות נוספת במפה, נראה לי שמספיק לעשות את המסלול הקצר על מנת להפיק את המרב מהאתר הזה. החלטנו לאתר על המפה נקודות חיבור בין המסלולים כך שכל אחד מאיתנו ילך את המסלול שמתאים לו ונוכל לחבור אם יתחשק.

From כתבות מזרח קונמינג

האתר כל כך מלהיב ומסקרן שאנו מתחילים ללכת בלי להחליט. יער האבן הוא אכן אתר ייחודי ומדהים ביופיו, אבנים וסלעים בצורות מרהיבות מזדקרים לשמים ויוצרים מראה של יער גדול ורחב מלוא האופק, רק שבמקום עצים, נטועות בין השיחים והעשב הירוק אבנים בגווני אפור שחור לבן ועוד.

From כתבות מזרח קונמינג

תוך כדי שיטוט, גילינו משפחה ישראלית נחמדה ואנו מקשיבים קצת מהצד (תכונה ישראלית מוכרת..) להסברי המדריך הפרטי שלקחו. כך אנו משתרכים אחריהם לתצפיות נפלאות, וראו זה פלא. בכלל לא הרגשתי שבעצם הלכנו את המסלול הארוך... מאד !!!!! נחמת השוטים היחידה שלי היא שגם יוסי לא מרגיש כבר את הרגליים שלו וכואב כמעט כמוני. לקראת הסוף אני הולכת כבר על אוטומט.

From כתבות מזרח קונמינג

מתיישבים במסעדה לארוחה היחידה היום ואני מגלה שכבר מצליחה להתנהל לא רע בסינית. מבקשת אוכל לא חריף, ושיהיה טעים מאד. מזמינים גם בירה ואני, שמעולם לא שתיתי בירה, (כי היא תמיד מרה לי), מצליחה לשתות אותה, כי היא קלה מאד. כבדים מאד מכל היום המתיש (זוכרים שהבוקר יצאנו מקונמינג?) אנו נגררים במעלה הגבעה למלון. כנראה שאנו נראים כמו שמרגישים...עד שסיני זקן עוצר ומציע ברחמיו להסיע אותנו ממש ליד המלון. עכשיו נותר רק להתפלל שיהיו מים חמים ושהשרירים יירגעו.

21.4.11

מתחיל יום נחמד. אין התכווצויות שרירים = אין קיטורים. יש מכולת קרובה (במלון אין ארוחת בוקר). יושבים על שפת המדרכה ואוכלים תערובת מוזרה של לחמנייה מתוקה ובתוכה סוג של נקניקיה/נקניק. מוזר לי שיש כבר לחמניות בסין, וכרגיל אף פעם לא אקלע לטעם מוכר לי. על פי האריזה, זה כנראה מזון לילדים. את הנקניקייה אני כן זוכרת משהותי הקודמת בסין, ראיתי ילדים מכרסמים כאלו כנשנוש. כל הזמן אני משווה את מה שיש עתה, עם זיכרונותיי מסין מלפני 11 שנים. מעט מאד נשאר אותו הדבר או שאולי זה שונה רק במחוז יונאן. כרגע לא יודעת.

אריזות אחרונות. שוב התאמת התרמיל הכבד לגופי ושוב וויכוחים עם הבחור שמסיע אותנו לתחנת הרכבת. דבר מאד מיוחד בסין זו הערבות ההדדית בין בני משפחה/חברים. כשצריך נהג, פקידת המלון תגייס את אחיה או קרוב אחר להסיע. אם רעבים - היא תשלח לקרוב משפחה בעל מסעדה. וכך הלאה.

"אחיה" של פקידת הקבלה רצה כפול ממה שסוכם איתה ואני מאד כועסת עליו בסינית. הבחור מרגיש לא נעים וחוזר בו. יצאנו מוקדם בבוקר כי חששנו לאחר. אין הרי מושג מה המרחק לתחנה או כמה זמן זה לוקח. קונים כרטיס ב- 9 יואן וממתינים לרכבת זמן כה רב (שעות). מילא, כל עוד התרמיל לא על הגב, ואפשר לשבת ולהתבונן בסינים הממתינים, אז הזמן עובר בנעימים.

From כתבות מזרח קונמינג

רק ב10:30 מגיעה הרכבת שלנו. ממש מדייקת. מערך רכבות עצום ומורכב פועל להפליא כמו "שעון שוויצרי" בעצם כמו שעון סיני... הלוואי על ארצנו הקטנטונת עם רכבות הצעצוע שיש אצלנו ועם המרחקים הארוכים...

From כתבות מזרח קונמינג

הרכבת מתנהלת דרומה בנופים קסומים. טרסות על טרסות מעובדות, בחלקן פרחים וצמחים, חלקן אחרי קציר. רק בשעה 13:30 אנו מגיעים בנחת לעיר LUO PING. התרמיל עדיין לא מכביד ועם יציאתנו מהתחנה (במדרגות...) עומד שם נהג נחמד ומציע הסעה. רק 10 יואן, זה הכל. ואני מנסה להסביר עם השיחון. החלטנו שאנו מעוניינים ללון בבית של משפחה, כי קראנו באיזה מקום שזה אפשרי. נראה לנו מעניין יותר ורוצים להכיר את האנשים ואת התרבות מקרוב. "מלון" אני יודעת להגיד, "לא" גם כן, הנהג כמובן מביא אותנו ל...מלון... סביר, נקי, אבל אנחנו שוב מנסים להסביר שיותר מעניין אותנו ללון באיזה חדר של משפחה. אין בשיחון שום מילה דומה. מביא אותנו למלון אחר, מגרד בפדחת בניסיון להבין למה תיירים זקנים לא רוצים מלון.. מגלגל עיניים ואנחנו נכנעים.

From כתבות מזרח קונמינג

אין מה לעשות, מחסום השפה והמנטאליות גברו. חוזרים למלון הראשון והנהג שלנו נרגע. האיש נראה חביב ואמין ואפילו יש לו מושג קלוש בשפה האנגלית. החלטנו "לאמץ" אותו לפחות לימים הבאים עד שנבין איך מתנהלים באזור. ממחר הוא איתנו וניסע למפלים המדהימים.

זהו! נגמרו הבגדים הנקיים אפילו לי שלקחתי הרבה יותר ממה שצריך. אני חוזרת במעלית הזמן ומכבסת בכיור. לתלות לייבוש כמובן שצריך לאלתר ובטח להתפלל שנצליח לייבש אותם מהר.

יוצאים לטייל בעיר (אצלם זה כנראה נחשב לעיירה...) העיר אינה מרשימה אך השווקים נחמדים. אנו משוטטים בין הסמטאות ובעיקר בשוק הגדול. ירקות מכל הסוגים והמינים טריים, טריים, דגים, בשר, אטריות מיובשות ומבושלות,פירות ותבלינים וכמובן צמחי מרפא. אוי כמה זה מחזיר אותי לאותם ימים רחוקים כשגרתי בסין.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך חזרה למלון אנו עוצרים במסעדה. התקשורת קשה ואני מוזמנת למטבח, מצביעה על אוכל שנראה לי ועוד אחד ואת זה הם מכינים. האמת שהיה ממש טעים ומספיק והכי חשוב זול להפליא. הבירה עוד יותר קלה הפעם ואני שותה אותה בלי כל תחושה של סיחרור. בסוף עוד אחזור שתיינית בירה מפה.

המלון קרוב, יש עוד גרבים לכבס ויאללה למיטה עד מחר.

22.4.11

עוד בוקר מקסים מתחיל. שינה טובה, התעוררות שקטה, אין לחץ. האם כך נראים חיי תרמילאי? מה הפלא שהצעירים שלנו בורחים להרבה חודשים. אפשר להתמכר בקלות לכיף הזה. כרגיל יש מכולת קרובה מאד למלון שלא מציע ארוחות. אחרי בדיקה של הכלכלן שבחבורה, מסתבר שעם כל החיסכון, אנו חורגים מהתקציב (שהוא כמובן קבע בעצמו...) החלטנו שלהבא נצמצם הוצאות.

השעה 8:20 ולהפתעתנו הנהג כבר ממתין. נראה לי שהוא לא סמך עלינו שניסע איתו, כמעט כמו שלא סמכנו עליו שהבין ויגיע. בחיוך רחב של הקלה הוא מקבל את פנינו, נכנסים לרכב ומפליגים. אחרי דקות ספורות הפתעה!!! הוא עוצר ליד בניין שמתברר לנו כמלון זול ביותר. ואוסף שם שני סטודנטים סינים תיירים ממחוז אחר. צעירים חמודים דוברים אנגלית סבירה, מתברר שהנהג הזה יצירתי ועם תושייה. הצעירים שמחים לפגוש תיירים ולשוחח באנגלית, אנחנו שמחים שיש עם מי לתקשר והנהג הכי מאושר כי הוא גם מרוויח כפול על הנסיעה, גם לא מבלבלים לו את המוח יותר מידיי וגם לא יצטרך לשבור את השיניים. רעיון ראוי להערכה.

From כתבות מזרח קונמינג

מתחילים בנסיעה ובשיחות חביבות בתוך נוף יפיפה וירוק. השמיים אפורים ויש בהם את אותו גוון עדין שאופייני לציורים הסינים. נוסעים דרך גבעות "תרנגול הזהב" (GOLDEN COCK HILS). גבעות קרסטיות עגלגלות כמו חמוקיים נשיים, לדאבוננו פספסנו את המראה המרשים של פריחת הפרחים ושדות הלפתית (צמח שמפיקים ממנו שמן) היוצרים בעונה מרבדים צהובים מלוא העין, את זה ניתן לראות רק בסביבות חודש פברואר ועם קצת מזל גם במרץ. אנחנו כבר במחצית השנייה של אפריל ומוצאים פה ושם שרידים צהובים. אבל גם כך המראה יפיפה.

From כתבות מזרח קונמינג

במהרה אנו מגיעים ליעד המרשים ביותר "תשעת מפלי הדרקון" (NINE DRAGON WATERFALLS). המקום שמור ומטופח ומצריך כרטיס כניסה. הייתי בטוחה שהנהג יישאר ברכב אבל למרבית פליאתנו, הוא ממשיך איתנו ומראה מהיכן כדאי לצלם.

From כתבות מזרח קונמינג

המקום (חסרות לי מילים במילון) כל כך יפה וקסום. הוא מצביע על רכבל ואני לרגע שוב מהססת. האם להיכנע לפינוק? כמובן שמפקד המסע הקשוח מודיע : "את תוכלי!" "ננוח בדרך!", "יהיה בסדר!"... ואנו מטפסים. העלייה מתונה, השקט מדהים מסביב והיופי מכשף. שומעים רק את רחש המים, אין כמעט אנשים. אנו מתלהבים כבר מהמפלים הראשונים הקטנים. הכל כל כך בנחת ובתחושת שלוה עילאית. עוברים על אבנים הנטועות באמצע הנחל והכל אידילי. אחרי שווידא שאנו מצלמים מהזוויות והמקומות הנכונים, הנהג מודיע שהוא חייב לנוח וחוזר לתחילת הפארק, לא לפני שהוא נותן הוראות ל"ילדים" (הסטודנטים בני ה-20) לדאוג לנו החטייארים J.

From כתבות מזרח קונמינג

וכמובן שכאן מתחילות ה??? ... מדרגות!!!!! (ידע יפה הנהג מתי לפרוש). אני עולה די הרבה מהן ודי בקלילות ובטוחה שהנה.. או טו טו.. המפלים היפים מסתיימים.. אני עולה ועולה וכבר נדמה לי שרואה את הפסגה אבל, כמובן, כמו אצל הסינים, יש מדרגות עד ראש ההר. עושים הפוגה קלה באמצע לאכול, לשתות ולהחליף כוחות. הצעירים דואגים לי כל הזמן. "דוק"(הכינוי המערבי של אחד מהם) רוצה לסחוב את התרמיל במקומי אבל לי יש כבוד!!! מה פתאום?. בקטע אחד נטפלת אלי זקנה סינית שמתעקשת למכור לי זר פרחי בר שהיא שוזרת. יופי של ריח וורדים, יסמין ועוד פרחים הצומחים שם. כמובן שאין לי עניין אבל החמוד הזה קונה עבורי זר במתנה כאות תודה על שאנו מאפשרים לו לתרגל את האנגלית ועל כך שאני "אשה טובה" כדבריו. הצעירים הללו קוראים לנו סבא וסבתה מתוך כבוד ואת הנהג הם מכנים "דוד". כדאי להיות זקן בסין. רק שם מכבדים אנשים מבוגרים.

From כתבות מזרח קונמינג

הזר כבד כי הוא מחוזק ברצועות בבמבוק . למרות שהוא כה מכביד ונמאס, אני עונדת אותו לאורך כל הדרך כי לא נעים לי לאכזב את ה"ילד". בשלב מסוים אני מבחינה בשביל קטנטן היורד אל אגמים רחוקים. כנראה מקום הנביעה של המפלים. זה אינו שביל שמיועד עבור המבקרים כי הוא תלול מאד ונראה לא קשור לדרך הראשית. אני מראה אותו ליוסי ותוך שניות הוא מחליט לרדת בו. ברגע שמתחיל לרדת הצעירים מעיזים להצטרף אליו. הם כמובן ששים לאתגר ובעיקר כשמקבלים גושפנקא לעשות משהו לא שיגרתי (כמו להעיז ולרדת משביל ראשי...) מה גם שאיזה סבא שובב מוליך אותם. החלטתי שאני לא משתגעת ומצטרפת, כי גם אם ארד איתם, אין מצב שאצליח לטפס חזרה בין עצים ושיחים הנטועים בזווית ישרה לשביל, ואני לא רואה שום רכבל באופק כמו שיוסי אומר.

From כתבות מזרח קונמינג

וכך אני יושבת בראש הר עם זר פרחים לראשי ומתבוננת בשלווה סטואית בשלושת הפרחחים המדלגים שם למטה ונהנים. סיני אחד נעמד לידי ומנסה להבין מה עושה שם לבד, אשה לבנה עם זר פרחי בר על ראשה. כשראה אותם הרחק למטה בדק בתנועות ידיים אם הם "שייכים" לי ונרגע.

From כתבות מזרח קונמינג

החבורה שבה מאושרת ואני מושכת שוב ומטפסת הלאה. איזה רכבל? ואיזה בטיח? למעלה בפסגת ההר מחכים נהגי כרכרות (לא, לא כאלו שמוכרות לנו מאירופה או אפילו משדרות הגעתון בנהרייה) כרכרות חמורים. מתברר שהנהג החברמן שלנו הזהיר את הצעירים, שלא נשלם יותר מ- 10 יואן לכרכרה. כמובן שהכררים מבקשים הרבה יותר והצעירים נשבעים שזה "רק" 10 דקות הליכה, כלומר 2 ק"מ...., אנו ממשיכים בצעידה למטה מראש ההר. במחצית הדרך מגיעה רוכבת עם כרכרה ומוכנה לקחת אותנו תמורת 5 יואן. חכמה. 5 יואן טובים מכלום ביד.

From כתבות מזרח קונמינג

לתומי חשבתי שהיא לוקחת אותנו עד למטה אבל... היא לוקחת אותנו מרחק קצר ומודיעה שעלינו לבחור : ירידה ברגל (יש כמובן מדרגות...) או שנשלם 40 יואן נוספים והיא תיקח אותנו עד לתחתית ההר. השרירים מכריעים את הכף ואנו יוצאים לרכיבה מוזרה ומפחידה (אותי) בירידה.

From כתבות מזרח קונמינג

שוב עצירה לא ברורה (לנו) כך באמצע הירידה, מזל שיש צעירים דוברי סינית. היא מצביעה על שביל מוזר וממהרת להיפרד לשלום. הכיוון שהצביעה עליו הוא אמת מים צרה. אני חוששת מאיבוד שיווי המשקל ואפילו לה (לאמת המים הצרה) יש מדרגות. נעים לדעת שכולם שומרים עלי אבל אני רוצה לעשות הכל לבד וגם מצליחה. מתברר שזו דרך קיצור לתחילת השמורה והגענו. עומד שם שומר ודורש לראות כרטיסים בטוח שהתגנבנו ככה פנימה. תוך דקות אנו יוצאים. הנהג מחכה ומאושר ומודיע שהגיעה שעת האוכל. שעת האוכל בסין היא קודש. אכילה בסביבות השעה 12 ולא מאוחר יותר. עוצרים את הכל. ולא משנה אם הסיני באמצע עבודה, אם הוא מוכר בחנות או מנהל. אוכל הוא אוכל וחובה. הנהג שואל אם אנו מוכנים לאכול אוכל סיני אמיתי, ברור שמשאת נפשנו היא לאכול את האוכל הזה ולא אוכל מערבי ואנו מתלהבים באיפוק סיני אופייני.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך מבקשים שיעצור בבנק להחליף את הדולרים, על מנת שנהיה בטוחים שיש בידנו מספיק להמשך הטיול. עוצרים בבנק אחד ועוד בנק ומת העולם. כולם הלכו לאכול צהריים. האיש החביב מציע מיד שהוא ישלם עבור הארוחה עד שנמצא בנקאי שבע... אנו מרגיעים שיש לנו מספיק ואפילו מזמינים אותו לארוחה. ביקשנו מה"נכדים" החדשים שלנו שיזמינו כל מה שנראה להם ואכלנו ארוחת מלכים סינית ב- 11 יואן לאדם(כ-5 ₪). קדרת אורז ותפוחי אדמה עם בשר קצוץ דק, פולי שעועית ירוקה ופול, מרק פטריות ורצועות בשר "נמוך", ויש גם חמוצים סינים, וחריפים, ומלוחים ודגיגונים פצפונים מטוגנים, חביתת ירק מדהימה בטעמה ולשאלתי אומרים לי שעשויה מצמח מרפא טעים שאני אוהבת במיוחד את פירותיו ((GOU QI ZI. רק אז מתברר להם שאני מטפלת ברפואה סינית והם מלאי הערכה. זהו! עלתה קרני. אני לא סתם זקנה חביבה וטרחנית. רופא בסין הוא כמעט סגן אלוהים.

הם מתפעלים מהדרך בה אני שולטת במקלות האכילה ומזהים שאני "וותיקה". יוסי עדיין נאבק בהן, אבל נראה לי שעם הזמן יתגבר. ארוחה טעימה מאד, מאד והחברותא נעימה ביותר. אנו משוחחים על מאכלים ממחוזות שונים. אני מספרת להם על שיאן (בירת מחוז שאנסי בה גרתי) ועל האטריות המפורסמות שם והנהג מכריז כי ארוחת הבוקר מחר תהיה גם היא סינית אמיתית על טהרת האטריות. אני כבר עתה נרגשת מהתענוג העתיד לבוא.

גם אנחנו הוספנו לנהג את התואר "דוד" כי הוא כל כך מסור וטוב לב ודואג לנו מאד. לא יאומן אבל מתברר שלהמיר כסף בעיר הזו – בלתי אפשרי. הנהג מתגייס למצוא עבורנו מי שיכול לעזור. הוא רק מחוויר כשמבין כמה כסף אנו רוצים להמיר (מתברר שקשה למצוא את הבנק אוף צ'יינה במקומות קטנים ורק שם ניתן להמיר כספים.) במקום 800$ אנו מצליחים להמיר רק 100, אבל גם זה עדיף על כלום.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך חזרה מבקשים שייקח אותנו לתחנת האוטובוסים לקנות כרטיסים לכפר מיוחד במינו שנקרא BA MEI זה יקרה רק בעוד יומיים אבל מעדיפים להיות מוכנים ולנצל את ההזדמנות כשיש איש שיכול לעזור. הנהג נרעש, מוכן לקחת אותנו ברכב שלו, מבקש שנוותר על הביקור שם, אומר שיש שם רק שקרנים וגנבים, מספר כמה האנשים הללו לא אמינים, טוען שזה לא מקום טוב עבורנו אבל אנחנו מתעקשים. למרות המתורגמנים הצעירים, אין לנו מושג למה כך מגיב. מילא, נקנה אותם מחר כשיירגע מעט.

הצעירים לא יכולים להפרד והחליטו לקחת חדר במלון שלנו (לוקסוס לעומת שלהם) הם רוצים מים חמים והרבה...

23.4.11

לילה לא שקט עבר על כוחותיי. למרות ההליכה והעייפות התעוררתי שוב ושוב. פעם הרעש מהתרמוסטט של מיכל המים החמים לשתיה שישנו בחדר, פעם אורות הניאון המתחלפים בשלט עם שם המלון, פעם זה אור של מכונית חולפת שמשום מה מצליח לעבור מבעד לוילון האטום. אני מסתכלת ביתר תשומת לב על החדר, ונראה לי שאנחנו לנים בעצם במקום המיועד לאוהבים... או בשפת המערב DAY USE"".... רק עתה באמצע הלילה אני מתפנה לבחון את החדר ואת מה שנמצא בו. פזורים בו שקיות חטיפים, קונדומים ועוד. בחדר האמבטיה יש מוצרים שניתן לרכוש. ואני בתחילה לתומי חשבתי שזה מלון יוקרתי, בקיצור, כנראה נכון יותר, שזה בית זונות דה לוקס....

From כתבות מזרח קונמינג

הבוקר מתחיל אפרורי מאד, כמו כל הבקרים, אבל לשם שינוי הוא נשאר כזה כל היום. נוסעים 40 ק"מ מחוץ לעיר לשמורת הטבע של הנהר DUOYIHE על גבול המחוזות של יונאן, גווי-ג'ואו וגואנגסי. הצעירים מאתמול מצטרפים. הודענו לנהג שעליו להפחית לנו את המחיר. אחרי מו"מ קצר יצאו כמעט כולם מרוצים. הצעירים גם שילמו פחות והיו אסירי תודה על שיוכלו לתרגל את האנגלית יום נוסף, אנחנו שמחנו לחברה והנהג הרוויח "רק" 150% במקום 200%.

From כתבות מזרח קונמינג

בספר היה כתוב כי ההליכה בשמורה אורכת כ 12 ק"מ, כמובן שאני לחוצה בטרוף. רק חסר לי שיהיו גם מדרגות ואני הפעם שובקת. הנהג שלנו זכר ,עמד במילתו ולקח אותנו לאכול ארוחת בוקר סינית מסורתית. נכסנו ל"מסעדה", זו הייתה מעין חנות לא גדולה וגם מאד לא נקייה. שרות עצמי של כלי האוכל, ישיבה על שרפרפים נמוכים מאד (אפילו לי הקטנה). פתחנו בדייסת אורז שהוספנו לה מעט סוכר. לי היה מאד חם וטעים. אח"כ הזמין לנו ה"דוד" החביב קערות ענקיות של מרק MU TONG(צמח מרפא סיני) עם איטריות אורז ופיסות בשר, כוסברה ונענע. שילוב אדיר. בעיקר כשמוסיפים לזה מעט שמן שומשום חריף. התענגתי על כל ביס. כמובן רק כשהצלחתי לתפוש את האיטריות הסוררות שהחליקו לי מהמקלות... מתברר שאני לא מיומנת עד כדי כך. את הנוזל אנו שואבים בקולי קולות כמו כולם ויוצאים על בטן מלאה ומפויסת לטיול.

From כתבות מזרח קונמינג

הדרך מדהימה גם בין האפורים. נוף של הרים קרסטיים. שורות, שורות שלהם נראות מקבלות גוונים וטונים בהירים יותר ככל שההרים מתרחקים. כמה חבל שתפסנו יום עם ראות מועטה כל כך. בשמורה מתחילים ללכת לאורך הנחל כה יפה ונעים. איכרות משבט הבו-יי, בבגדים מסורתיים אוספות קישואים ענקיים בדליים. פרחי הקישוא הכתומים גדולים גם הם ואני נזכרת בשפים הישראלים הפלצנים שממלאים את הפרחים במקום לאפשר לקישואים לצמוח.

From כתבות מזרח קונמינג

הכל כאן ירוק ורענן כולל צבע המים. לכל אורך הנחל פזורים גלגלי תחנה גדולים המובילים מים לשדות. הפארק כולו שמור ומטופח ומשמר גם טכניקות ישנות של מכשירים הפועלים בכח המים : משור גדול, טחנת קמח לטחינת האורז. ייצור שמן (בית בד) ועוד ועוד. כולם על טהרת הנעת המים. בני השבט (BU YI), לבושים בבגדים המסורתיים מסיעים על גבי סוסים את המטיילים המעוניינים בכך או את הילדים שלהם, במדרגות התלולות העולות בהר אל הכפר שלהם).

From כתבות מזרח קונמינג

כמובן שיוסי עם שני הסטודנטים זוממים לעלות ברגל. הילד הזה יותר גרוע משני הצעירים.... J לשמחתי הרבה, עוד לפני שהבעתי התנגדות, הם מתחרטים ומחליטים שבדרך נבקש מה"דוד" החדש שלנו (הנהג) להסיע אותנו לכפר כזה אוטנטי.

הנהר מסתיים, בחלקו הגלוי, באגם גדול ויפה, שם אפשר לפגוש ילדים חמודים שמשחקים במשחק משונה ולא ברור. נראה כמו משחק "מלחמה" בקלפים אבל.. בידיהם יש מין חבילות נייר דקות ועטופות המשמשות כקלפים.

From כתבות מזרח קונמינג

ומהאגם כמובן שצריך לחזור את כל הדרך כמו שהגענו... ברגל.

אנו משתרכים לאיטנו מדברים עם הסטודנטים הצעירים. כאות תודה הם מזמינים אותנו ל"חטיף" אופייני לשבט הזה. אורז מבושל ב 5!!! צבעים. על זה זורים טיפ טיפונת סוכר וזה מאד מאד טעים. נשות הכפר יושבות לאורך גדת הנחל ומוכרות סוגי מזון מיוחדים לאיזור.

From כתבות מזרח קונמינג

מצאנו תחבורה, קרונית שלוקחת אותנו חזרה עד לכניסה לשמורה.

24.4.11

עוד לילה לא שקט. אני מתחילה לתהות האם אני "בעייתית". מתעוררת רבות, רעש של סינים שיכורים שמנסים להיכנס לחדר מעיר ומפחיד. עוד ועוד קולות מוזרים מבחוץ והלילה נים לא נים.

עם בוקר מתעוררת, יבלת על האצבע ברגל כבר אין, גם כאב הגרון חלף, אבל צצה לה נזלת מאי שם שסותמת את האף. מה יהיה איתי?

אנו יוצאים מוקדם לכיוון הכפר הנעלם או כמו שהם קוראים לו "גן העדן הנעלם" (BA-MEI). הנהג החביב כבר קצת חבר ומאמין בנו ומחליף לנו עוד דולרים ליואנים. הוא מביא אותנו עד לאוטובוס ומושיב אותנו בתוכו ואפילו מתעקש לסחוב לי את התרמיל (שכחתי ששם אני אדם חשוב כי אני כבר סבתה..) ונפרד מאיתנו בצער ודאגה.

From כתבות מזרח קונמינג

מתארגנים, ומתיישבים שמחים ועליזים עד שמגלים כי התיישבנו לא במקומות המסומנים. מילא לזוז כמה כסאות אבל כמה מסובך להזיז את התרמילים. המתנה שקטה לנהג שיוצא בזמן (8:30) ועד אז אנו משמשים אטרקציה לסינים. הם מתבוננים בסקרנות בכתיבה המשונה שלנו ותוהים הרי זה בכלל לא דומה לאנגלית שרבים לומדים שם.

האוטובוס מתחיל בנסיעה שאמורה לקחת כ 3 שעות. אחרי כמעט שעתיים וחצי מתברר ש"הלך לו הגיר" והוא עוצר ליד חנות/מוסך באיזו עיירונת נידחת. המכונאי מפרק ברגים, עוטף בטפלון, מחזק בחוט ברזל ושוב אנחנו בדרכים.

From כתבות מזרח קונמינג

עליות תלולות וכך גם הירידות... הרים סביב סביב ורק ירוק בעיניים. חשבנו שניצלנו... לא!!!!! באחת העליות הנהג שוב עוצר, מחפש בורג במידה המתאימה ומחליף משהו. אנו כבר 4 שעות בנסיעה ואין כל סימן לכפר בה –מיי (BA-MEI). נערה צעירה באוטובוס אומרת שזה "עוד 25 דקות" . נוסעים עוד שעה ואז היא אומרת "עוד 24 דקות".... רצינו למות מצחוק (לא נעים...:)) רק מתחילים לתהות האם הוא בכלל קיים ומסתלבטים עם עצמנו שבעוד שעה היא אולי תגיד "עוד 23 דקות" ... J

הגשם שהתחיל בבוקר, לא מפסיק וגם זה מעיק. סוף, סוף מגיעים לכביש המוביל לכפר. בודקה קטנה מוקפת שלולית מים צהובים שבה אנו קונים כרטיסים הלוך וחזור לכפר. אני עוד חושבת שצריך להמתין לאוטובוס וכמובן שהגשם לא מפסיק. מתברר שיש "רק" קילומטר אחד!!!! עד הכניסה וכמובן שיוסי רוצה ללכת אותו עם התרמילים הכבדים!!

הווטו מוטל מיד ואני מתעקשת לשלם 5 יואן לכרכרה עם סוס. כדי לסבר את העין, 5 יואן זה בערך 3 שקלים....

From כתבות מזרח קונמינג

מגיעים לפתח מערה בהר גבוה שבתוכה זורם לו נחל והרבה סירות צרות מאד בצבעי תכלת ממתינות על הגדה. כל הדרך מלווה אותנו בחור שמציע לינה וארוחה בביתו (תמורת תשלום כמובן). המערה היא מערת נטיפים גבוהה מאד וקרה מאוד מאד, חשוכה לגמרי. הרכבתי פנס ראש אבל הוא בקושי עזר, אני נרגעת לגלות שלמשיט הסירה יש כזה אחד ושהוא כנראה יודע לאן הוא שט. המקומיים בסירה מורים לי לצמצם את עצמי ולא להוציא ידיים כדי שלא אקבל מכה משולי המערה או מסירות המגיעות בשיט מולנו, וכך מפעם לפעם מבליח אור פנס של משיטים אחרים מולנו או מאחורנו.

From כתבות מזרח קונמינג

מעניין מי הם האנשים שבחרו לגור כאן בכפר שהיציאה והכניסה אליו הן רק בדרך כזו. אני מפליגה על כנפי הדימיון על מקום מקלט מוגן היטב בזמן המלחמות לפני אלפי שנים.

אני מתעקשת לסחוב בעצמי את התרמילים הכבדים למרות שהבחור מרחם ומציע עזרה ל"סבתה"... החלטתי שאני צריכה לתרגל את ההליכה עם הכובד הזה או שאולי זה היה האגו???

חשבתי לתומי (כרגיל) שגן העדן האבוד הזה הוא שטוח.... וכרגיל.... שוב עליות, שוב מדרגות והברך שוב מזכירה לי את הגיל... J והגשם כמובן גורם לי כל הזמן להחליק אבל עשיתי זאת!!!!!! בעצמי!

קיבלנו חדר מוזר במעלה מדרגות עקומות וגבוהות (איך לא...?) כמובן לא תיקניות... עם שתי מיטות ושרותי בול פגיעה ומקלחת מוזרה מאחורי הדלת (ומעל השרותים...). לא נראה לי שאשתמש בה... מעדיפה להישאר מלוכלכת...

החדר כל כך לא נעים, שאנו ממהרים לרדת ממרומי החדר והבית לטייל בנחת למטה בכפר. המקומיים מזבלים את השדות בצואת בעלי חיים ואולי גם בני אדם (לא משהו מוזר כל כך בסין). חלקם כבר שותלים את האורז בפעם המי יודע כמה אבל רבים מהם בתנופת בניה של חדרים להשכרה. הכפר כנראה משנה את פניו בגלל התיירים.

From כתבות מזרח קונמינג

קבענו עם בעלת הבית שתמורת 75 יואן (כ- 35ש"ח) נקבל את החדר וגם ארוחות ערב ובוקר. לתחושתי אני גם לא אוכל כאן הרבה... משהו מסביב מריח לי לא טוב. ונקווה שיש אורז ועם השקדים והבוטנים שהבאנו, יש עם מה להשקיט את הבטן. אני משתעלת יותר ויותר ומלאת נזלת, לעזאזל מתי כבר אבריא לגמרי מכל החוליים הקטנים והמעצבנים הללו? עולים לא מעט הרהורים אם לא טעיתי ושטיולי תרמילים הם אכן רק לצעירים........ לילה טוב.

25.4.11

הלילה, למרבה הפליאה, ישנתי מעט יותר טוב למרות האף הסתום. מאחר ואין מה לעשות בכפר הזה, הלכנו לישון עם התרנגולות... אבל המנגנון המערבי עוד שולט, ואני מתעוררת כל כמה שעות בתקווה שכבר בוקר. לקראת השעה 7בבוקר אנו מאורגנים ליציאה ובעלת הבית מלאת פליאה על כך שאנו רוצים לאכול אחרי הבישולים האיומים שלה מאתמול בערב. לא שהיה מה.... היא מכינה ביד גמלונית אטריות רחבות עבות ומתוקות ששטו להן בתוך מרק חם, חום ומתוק. זיהיתי גם ג'ינג'ר שם ואת שאר העב"ם לא אכלתי. מומלץ לה שלא תיגש לתחרות על יכולות הבישול שלה...

מיהרנו להיפרד וצעדנו שוב בשבילי הכפר הבוצניים. מזל שהשמיים התבהרו והגשם פסק לו. שוב נכנסים לסירה הצרה ושוב שטים בחושך במערה המחברת את הכפר לציוויליזציה. שוב רציתי כרכרה וסוס אבל... MAIO!!! ("אין" בסינית)J והתחלנו לצעוד עוד 1 ק"מ עם כל התרמילים עלינו.

From כתבות מזרח קונמינג

התחלתי ללכת בקצב שלי ולא להתחשב בקצב של אחרים. מה אכפת לי, שישיגו. הרי העיקר הוא להגיע, וכך אחרי כמחצית השעה (כולל השיט) היינו על הכביש הראשי, כלומר הלכתי דיי מהר (יחסית). מסביב מהלכים להם הסינים שיצאו לעבודה או לימודים ואומרים האחד לשני (חושבים שלא אבין) ניי- ניי (סבתה בסינית, שזה תואר כבוד ולא זלזול) ואני כמובן מאושרת מזה.

From כתבות מזרח קונמינג

בתוכנית היינו אמורים להמתין לאוטובוס שייקח אותנו לעיירה סמוכה ומשם לנסוע ליעד הבא- העיר QIU-BAI שהסינים הוגים אותה צ'יו -ביי. תפשנו מעין מונית, מעט יקרה יותר, אבל רכב חדש ונקי איתו הצלחנו להגיע כרבע שעה לפני יציאת האוטובוס האחרון לאותו יום. גם הפעם "זכינו" לאוטובוס חדיש עם מיזוג אוויר ומושבים נוחים חלונות גדולים שדרכם אפשר לצלם את הנוף בנסיעה של שעתיים וחצי.

הגענו לעיר "הגדולה" צ'יו ביי(יחסית לכפרים שעברנו). נהג המונית שלהפתעתי הבין את הסינית שלי,לקח אותנו למלון לא יקר במרכז העיר וממש לא רחוק מתחנת האוטובוסים, כך שנוכל בקלות גם לצאת מהעיר.

From כתבות מזרח קונמינג

וכאן חיכתה לנו ההפתעה. עיר ענקית (במושגים שלנו) שאין בה דוברי אנגלית, או שאולי כולם התחבאו מפנינו... אפילו לא קמצוץ של אנגלית, ואנחנו נאלצים לשבור את השיניים ואת הראש במלון וברחוב.

From כתבות מזרח קונמינג

קניתי לי תרמיל קטן חדש בתקווה שיהיה לי יותר נוח מהקודם הכבד גם כשהוא ריק. הריי איני טיילת מדופלמת. נראה לי שאת רוב כספי אוציא כאן על שיפצורים של הציוד שלי.

בחדר יש פרסומת למופעים כלשהם ואנו מנסים להבין אם הם בכלל מתקיימים והיכן. בייאושנו הרב נכנסנו לחנות ענקית לטלפונים, לדעתי המוצר הנמכר ביותר בסין, ושם בעזרת השיחון והרבה פרצופים, הובהר לנו שיש מופע בשעה 22:30. ששים ושמחים אנו חוזרים למלון להתארגן.

יוצאים שעה קודם כי כרגיל אין מושג או אומדן מרחק וזמן, מונית אחר מונית דורשות 50 יואן לאיש שזה נחשב המון לכיוון אחד ואנחנו לא מצליחים להבין אם הם מתכוונים גם להמתין לנו בתום ההופעה או מה?

החלטנו לא לקחת סיכון כי לא היה ברור לנו אם מתקיים מופע בכלל, הגשם לא הפסיק להטריד, מהנהג השלישי שביקש מחיר גבוה כזה, קלטנו שזה מאד רחוק אז וויתרנו על הרעיון. העיר הזו לא ממש נעימה ואנשיה לא מסבירים פנים לזרים.

From כתבות מזרח קונמינג

26.4.11

איזה הבדל כשישנים היטב? בבוקר מוקדם יוצאים לראות את השוק המתעורר ליד התחנה המרכזית. כפריים מכל כפריי הסביבה מביאים את מרכולתם. ירקות, פירות, נחשי מים, סרטני נהרות ממוינים על פי הגודל, מנסים לצאת מסלי הקש הקלועים, עבודות יד, תבלינים ועוד.

From כתבות מזרח קונמינג

הנשים לבושות בתלבושות מסורתיות האופייניות לכל שבט ואנחנו מצלמים בטירוף.

הדמויות ססגוניות וקשה לנו להפסיק את ההתלהבות. בתוכנית שלנו להיום יש עוד את שמורת פו-ג'ה- היי (PUZHEHEI) שלא ידענו איך מגיעים אליה, וחשבנו על מונית.

From כתבות מזרח קונמינג

בהברקה של רגע אנו בודקים בתחנת האוטובוסים הסמוכה והקופאית מאשרת שהאוטובוס לשמורה יוצא ממש עוד רגע והמחיר ממש "מוגזם".... רק 2 יואן J. אנחנו חוגגים את היותנו כאלה מזליסטים ורצים לאוטובוס.

השמורה פתוחה לקהל חינם אם בוחרים לא לקחת את הסיור המאורגן שעולה 200 יואן לאיש. יש קרוניות חשמליות קטנטנות שממתינות עם נערות חמודות בבגדים מסורתיים אנחנו כמובן, מחליטים לעשות את זה רגלית.

למזלנו טעינו רק מעט עד שהבנו את הפרינציפ איך מנווטים בה. יש אגמים, הרים קרסטיים וירוק ירוק כמו בכל מקום ביונאן. מחפשים את גבעת הדרקון הרשומה אצלנו ובדרך לשם עוברים בכפרים ושדות. הדרך (ברגל) נמשכת ללא סוף. סוף סוף מוצאים שלט הכוונה למערה שלא רשומה אצלנו במפה "מערת האלוהים". זוהי מערת נטיפים גדולה, כמו כל המערות באזור, מלאה בפסלי בודהה ובודהוויסטות (המקבילות הנשיות של הבודהה). שם גם מוצאים נזירים ומנזר צמוד.

From כתבות מזרח קונמינג

משם ממשיכים לחפש את גבעת הדרקון ומגיעים למערות נוספות ועוד יותר מדהימות. 1.8ק"מ של מערת "הלפיד" היא מערת נטיפים פעילה (כלומר רטובה ומטפטפת) ועוד 380 (או 0.38 ק"מ כמו שכתבו) של נהר תת קרקעי שמכונה בפיהם "מערת הירח" בגלל האורות המרצדים במים.

From כתבות מזרח קונמינג

גם כאן אי אפשר להפסיק לצלם ואני מהרהרת את מי זה בכלל יעניין לראות כל כך הרבה נטיפים בתמונות ועוצרת מעט אבל....

From כתבות מזרח קונמינג

הדרך היחידה לצאת מהמערה היא רק בשיט בסירה. לא פעם, אפילו אני הקטנטנה, צריכה להתכופף על מנת לא לחטוף איזה "סטלגטיט" בראש. אבל איך אפשר להתכופף עם כל היופי העוצר נשימה הזה?? אז פשוט נשכבים על הגב, מחזקים שריריי בטן ו....מצלמים בלי סוף.

From כתבות מזרח קונמינג

תם השיט הנעים וצריך לצאת מהסירה המתכתית. הסירה מתנדנדת לה עם כל תנועה של השטים. יוסי נותן לי יד, רגל לפנים, מדלגים מושב אחד. עוד רגל אחת ואני בחוץ. ואז.... אני מחליקה עם הנעליים הארורות שלא סובלות טיפה אחת של מים בסוליות, חוטפת מכה חזקה ברגל אבל עוד יותר גרוע מזה, מרסקת ליוסי את המצלמה שהחזקתי ביד. אני כזו ביש-גדא L

לאן לקחת את המבוכה ואי הנעימות אין לי מושג. כל כך לא נעים לי שאפילו הכאב הנורא והדם שזולג לא חשובים כל כך. הבטחתי שאקנה לו חדשה אבל הטיול עוד לא נגמר ומזל שזו הייתה המצלמה החלופית ולא הראשית. ולמרות שלא כעס, אני מכווצת כולי מכאב וממבוכה.

From כתבות מזרח קונמינג

מנסים לבדוק שכירת סירה לשיט על האגם,על מנת להירגע מעט מהלחץ אבל המחירים מוגזמים ואנחנו מחליטים לחזור עם אחת הקרוניות, כן כזו שסירבנו לקחת בתחילת השמורה... (5 יואן סה"כ) והיא לוקחת אותנו בכל מקום בפארק. אבל איך יוסי אומר??? "זה לא טיול אם לא הולכים...."

בעזרת הקרונית הגענו לצידו השני של האגם, נחים מעט להחליף כח וממשיכים לטייל עד שמוצאים עצמנו בכניסה לכפר מסורתי של שבט בני ה-YI. מקום שקט וחמוד אבל היכן האנשים? כולם כנראה עושים סיאסטה בצהריים.

From כתבות מזרח קונמינג

אם רעבים אז צריך מסעדה, ואני כבר גאה שיכולה להגיד בסינית שאני רעבה. אבל המסעדות נטושות מבעליהן. בקצה הדרך, אחרי שהרגליים כבר בקושי סוחבות אותנו, פתאום יש תכונה בסביבה ואנחנו מחליטים לבדוק אם יש גם משהו לאכול. מפנים אותנו שוב שוב הלאה והייאוש מתגנב, ואז מתגלית לנו מסעדה שהיא גם מלון/אורחן נעים ויפיפה. כולו עשוי מעץ מגולף, גזעי עצים ושורשים שהפכו ליצירות אומנות. בעלת הבית הזקנה לבושה לבוש מסורתי, מזמינה אותנו בחיוך רחב לשבת ולאכול.

From כתבות מזרח קונמינג

הלכתי למטבח, בחרתי מצרכים ואין לי מושג מה יכינו מהם. רק ביקשתי שלא יהיה חריף כי הניסיון הוא המורה הכי טוב... סרטני נהרות, דג קרפיון, ירקות ואורז. התכוננו לארוחת מלכים ו... שוב נפלנו!

את האורז שכחו, את הסרטנים הגישו כמו ששלו מהאגם, הדג בושל רק במים. בקיצור נפילה יקרה במיוחד אבל אוכלים כי זה מה שיש.

אנו בדרך לכיוון הכניסה בתקווה שיש אוטובוס חזרה לעיר, כשנעצרת לידנו מכונית ואן קטנה והבחור שואל באנגלית עילגת אם אנחנו רוצים טרמפ. בהתחלה חשדנות מה, שאולי זה נהג פרטי שיקח המון, אבל הואן נראה מלא ואנו משתעשעים ברעיון להגיע עד הכניסה לשמורה.

כשאמרנו שאנו צריכים להגיע לצ'יו ביי, עולים ציחקוקים מבין הנוסעים והם נדחסים מאחור ממש כמו סרדינים לפנות לנו מקום. אני מגלה שיש לידנו כסא גלגלים וקביים ושהבחור שליד הנהג הוא נכה ובעל הבית שהחליט לקחת אותנו למלון בו גרנו למרות שזה בכלל לא היעד שלהם.

נתתי לו מטבעות כמה ישראליים כאות תודה והוא בהתחלה סרב לקבל כי חשב שזה תשלום, אך היה מאושר כשהסברתי לו שזה כסף ישראלי למזל טוב עבורו, והסכים לקחת.

כל שביקש בתמורה להסעה זה להצטלם איתנו ועם משפחתו וחבריו.

היה נעים לגלות סיני טוב לב ונעים בעיר הזו. חוויה מתקנת.

From כתבות מזרח קונמינג

עורכת וכותבת
בתיה שפי (גוטליב)

לינק לכתבה הבאה - .................

בעל האתר יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד,והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 3

Fri, 24 Jun 2011 16:13:00 +0000

מדרום לעיר קונמינג south to kunming
לכתבה הקודמת לאתרים שממזרח לקונמינג כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html\

בפרק הקודם סיימנו את היעדים שממזרח לעיר קונמינג בעיר קיוביי Qiubei .
ועתה למקומות שנמצאים מדרום לעיר קונמינג.
את היעדים וזמני הביקור ושהות בהם בהם ראה בטבלה המצורפת כאן -

From כתבות מדרום לקונמינג

היום האחד עשר 27/4/2011

בבוקר יצאנו מהמלון לתחנת האוטובוס ובדרך עברנו שוב דרך השוק המתעורר שבצידי כביש הגישה לתחנה.
לקראת הצהריים עצרנו בעיירה בשם קיי-יואן keiyan, שם היינו צריכים להחליף אוטובוס שאמור לנסוע ליואן-יאנג yuanyang, אלא שהתחנה האחרונה הייתה במוסך לאוטובוסים, לא מצאנו תחנה או אוטובוסים ובמאמץ מסוים אחד ממנהלי התחנה הכניס אותנו למונית מקומית והורה לנהג להביא אותנו, לתחנת אוטובוסים מרכזית נוספת בעיר, לא לפני שהזהיר אותנו לא לשלם יותר מ- 6 יואן עבור הנסיעה.
בתוך מספר דקות המונית הגיעה לתחנה הנמצאת בצד השני של העיר. מיד כאשר עצרנו ניגש אלינו אדם שניסה או רצה לעזור בנשיאת התיקים, אך בגלל שלא ידעתי במי מדובר דחיתי את העזרה, ובמקביל בת זוגי למסע הלכה לכיוון הקופות בכדי לרכוש כרטיסי נסיעה, והאדם שניסה לעזור לי פנה בעקבותיה, וסייע לה ברכישת הכרטיסים, וכאשר אני כבר הגעתי עם התיקים הוא כיוון אותנו לאוטובוס, ורק אז התברר כי מדובר בנהג האוטובוס שהתקשרו אליו מהתחנה הקודמת וביקשו ממנו להמתין ולא לצאת לדרך עד שנגיע. ולכן הוא קידם את פנינו וסייע לנו לקצר זמנים כי הגענו לתחנה בדיוק בשעה היעודה לצאתו לדרך.
תגידו לי איפה במקום אחר בעולם הייתם זוכים לסיוע כזה?

האוטובוס יצא לדרך באיחור של כ- 10 דקות בגלל עזרת הנהג וההמתנה לנו, ולקראת שעות אחה"צ המאוחרות הגענו לעיירה יואן-יאנג, וגם כאן הנהג הוריד אותנו ליד אוטובוס נוסף שאתו אנחנו צריכים להמשיך ליעד הסופי שלנו לעיירה צ'ינגג'י-זאן xingjie zhen, אך מסיבה לא ברורה נהג זה עצר ביציאה מהעיר ודרש מאתנו תשלום נוסף למרות ששילמנו עבור כל הדרך עד ליעד, ולקראת 16:00 הגענו ליעד הסופי.

From כתבות מדרום לקונמינג

שווה לכתוב כמה מילים על הדרך עד לנקודה זו, נופים שהשתנו כל הזמן ובכלל זה צבעי האדמה, הצמחייה, תצורות הנוף והמנהרות שבדרך, שאחת מהן גדולה וארוכה במיוחד, 3.5 ק"מ, ביציאה ממנה נפלנו על עיר גדולה שאת שמה איני יודע, וממנה המשכנו מיד למנהרה נוספת קצרה יותר. לפני המנהרות ירדנו לואדי עצום שנמצא בין שתי רצועות הרים שאנחנו והאוטובוס התגמדו לידם, ורק כך ניתן להבין את עצמת הטבע.
ככלל, בדרך דרומה או לדרום-מערב, האוכלוסיה הפכה להיות יותר ויתר מוסלמית והדבר בה לביטוי בסמלים האופייניים לאיסלם, בלבוש, בכיתוב הערבי וכמובן גם במספר המסגדים. גם התשתיות בחלק זה היו בסה"כ יותר מפותחות ממה שראינו במזרח קונמינג, למרות שבמזרח ראינו תנופת פיתוח אדירה של תשתיות, ולכן סביר להניח כי מי שיטייל אחרינו במסלול זה יראה כבר את השינוי.
בדרך ליעד נסעה אתנו בחלק מהדרך אשה מאחד המיעוטים, וכמובן שכל הזמן חיפשנו זוית צילום טובה לתעד אותה, ובסופו של דבר הצלחנו והנה היא במלוא הדרה.
גם הנסיעה ליעד הסופי שהיה על פסגת ראש הר, הייתה עליה על צלע ההר אחד משרשרת ההרים שפירטתי קודם. את היופי בטיפוס תלול לאורך 30 ק"מ על צלע ההר קשה לתאר במילים.
בירידה מהאוטובוס פגשנו בבחורה מקומית שהציעה לנו באנגלית טובה מקום לינה בגסט- האוס שלה, ומאוחר יותר אחרי שכבר הסכמנו ללון אצלה הציעה לנו טיול למחרת בבוקר לטרסות האורז וביקור בכפר של מיעוט ההאני, כולל צפיה בזריחה מעל השדות, וזאת במחיר מציאה, כי היינו אמורים להצטרף לזוג נוסף שכבר שכר את שירותיה, וכמובן שהסכמנו.
אחרי הסיכומים למחר, היא לקחה אותנו למסעדה של קרוב משפחתה, לאכול ארוחה משביעה ולא יקרה, וגם הספקנו לעשות סיבוב בעיירה לפני שפרשנו לישון, מחר צריך להשכים עוד בטרם שחר.

היום השניים עשר 28/4/2011
הכפרים של מיעוט ההאני, דרום מחוז יונאן- לא רחוק מהגבול עם וייטנאם
הכפרים של מיעוט ההאני פזורים לאורך הרים גבוהים ותלולים וערוצים צרים ועמוקים. הפרשי הגבהים משתנים מ-600 ועד 3000 מטרים מעל פני הים, מה שיוצר אקלים טרופי, סוב-טרופי וממוזג – הכול באותו אזור.
בתוך ההרים הגבוהים, העמקים והגאיות הצרים, חבויים הסיפורים של בני ההאני. באמצעות כוח רצון עיקש הצליחו בני ההאני לבנות טרסות יפהפיות בתוך ההרים הנישאים, טרסות הנודעות ברחבי העולם. האדמה הזאת מספקת לבני ההאני את צרכיהם החמריים, ובד בבד נותנת לנו מקום אמנותי קדוש ביופיו.

טרסות האורז וכפר מיעוט ההאני

בכדי לראות את הזריחה על טרסות האורז נאלצנו לקום מוקדם מאד, למעשה עוד לפני עלות השחר, וכבר בשעה 05:30 היינו בדרך. אלה שיום זה החל כיום סגרירי, אפרורי וגשום, ואכן כאשר הגענו לנקודת התצפית על טרסות האורז הייתה עננות וערפילים והתפללנו שכאשר השמש תעלה המצב השתפר ונוכל לראות את יופיו של המקום, אך תכנון לחוד ומציאות לחוד, בפועל ראינו את הטרסות ויכולנו להתרשם מהנוף, אך נמנע מאתנו לצלם ולתעד את מה שראינו בגלל תנאי התאורה, ובכל זאת יש תיעוד מסוים שיכול להעיד על יופיו של המקום.

From כתבות מדרום לקונמינג

בדרך לכפר מיעוט ההאני עצרנו באחד הכפרים לביקור בשוק מקומי, שכמו תמיד הוא צבעוני ומלא חיים, אותנו עניינו המלבושים של המיעוטים השונים. כמובן שבאותה הזדמנות אכלנו גם ארוחת בוקר סינית.

From כתבות מדרום לקונמינג

משם המשכנו לנקודה מסוימת, שממנה יצאנו להליכה רגלית בין טרסות האורז ומטעי התה. לסיום נסענו לכפר מיעוט ההאני, אך בגלל תנאי מזג האוויר כולם היו מסוגרים בביתם, כך שלמעט התרשמות ממבנה הכפר והמבנים, כמעט שלא ראינו אנשים.

לסיום חזרנו לעיר ואת שארית היום הקדשנו לסיור מקיף בה, כולל הכיכר המרכזית המשקיפה על האיזור, ונסיון לרכוש כרטיסים לאוטובוס עבור יום המחרת, נסיון שלא צלח, כי בניגוד לימים עד עכשיו, בקופה סרבו למכור כרטיסים מראש וביקשו שנגיע בבוקר הנסיעה.

את מסלול יום זה ניתן לראות במפה המצורפת.

From כתבות מדרום לקונמינג

היום השלושה עשר 29/4/2011

יצאנו עם בוקר, במיניבוס, לכיוון יואן-ינאג, ושם לאוטובוס אחר שנסע לעיר בשם ג'אג'יאו gejiu הנמצאת צפונית- מזרחית ליואן-ינאג, והמשכנו דרומה לעיר ג'ין-פינג jinping הנמצאת בקרבת הגבול הבורמזי, ואליה הגענו לקראת השעה 16:00.
מטרת הנסיעה לעיר זו הייתה לראות 2 מיעוטים, מיעוט ההאני וככל הנראה מיעוט הדאי dai.

תמונת הטרסות, ושימו לב לשיפוע שבו הן נמצאות.

From כתבות מדרום לקונמינג

בדרך ליעד ראינו טרסות אורז, שהיו הרבה יותר מרשימות ויפות מאלו שראינו יום קודם, אך בגלל תנאי הדרך, שכללו צמחיה בצדי הכביש, מהירות הנסיעה, הסיבובים הרבים וכמובן איכות הדרך הם שמנעו מאתנו לצלם בצורה טובה את הטרסות הללו במלוא הדרן, וכבר בדרך גמלה בלבנו ההחלטה שלמחרת היום ניקח רכב וניסע חזרה לאורך הציר בכדי להנות מהטרסות.

From כתבות מדרום לקונמינג

כאשר הגענו לעיר, חיפשנו בסמוך לתחנה המרכזית מקום לינה במלון היחידי שקיבל זרים, אך עקב המחיר המופרז שביקשו(140 יואן) החלטנו לחפש מקום אחר. ביציאה מהמלון פגשנו בשתי צעירות בוגרות קולג' שדיברו אנגלית טובה והן סייעו לנו בסופו של דבר למצוא מקום לינה טוב וזול במרכז העיר.
לפני שנפרדנו מהצעירות ביקשנו מהן להתלוות אלינו ביום המחרת לסיור והטיול המיועד לטרסות והן הסכימו ברצון. ואחת מהן אף הבטיחה שתביא חברה לכיתה שהיא אלופת הכיתה באנגלית.
במהלך ההתארגנות במלונית, שמענו קולות נפץ של זיקוקין, ובתיה מיד הבהירה לי שמדובר ככל הנראה בחגיגה כלשהי וירדנו במהירות למטה. בבניין הסמוך גילינו זוג בבגדי כלולות עם השושבינים. כמובן שמיד התחלנו לצלם אותם והם הזמינו אותנו להשתתף בשמחתם, למרות שניסינו להתחמק מכך, לא הצלחנו ומצאנו עצמנו מובלים לתוך אולם גדול ומלא באנשים ישובים סביב שולחנות, המלוה שלנו הושיבה אותנו בשולחן וביקשה מיתר האנשים לדאוג לנו.
במהלך הארוחה שמנו לב כי כרוז מקריא את גובה המתנות שניתנו לזוג וע"י מי, ולכן לקראת סיום הארוחה גם אנחנו תרמנו את תרומתינו הצנועה למתנות הזוג ע"י מתן סכום בדולרים והמשכנו בדרכינו.

From כתבות מדרום לקונמינג

טיילנו ברחובות הסמוכים למלון, וכאשר חזרנו מאוחר יותר שמענו צלילי מוסיקה וראינו כמה עשרות סינים רוקדים ברחבת הכיכר המרכזית של העיר, בדומה לערים אחרות שביקרנו בהן עד היום. קדנו מעט איתם ואחרי זמן מה פרשנו לישון.

היום הארבע עשר 30/4/2011
ג'ין-פינג jinping התעוררנו לקול רעש, כאשר הסתכלו החוצה ראינו כי בבניין הסמוך שהולך וניבנה, יוצקים את הגג של אחת הקומות, ובמבט נוסף ראינו נשים מאחד המיעוטים סוחבות במעלה המדרגות חומרי בנייה עבור היציקה, כאשר החומרים נסחבים בתוך סלים על גבן, וכך הן עולות ויורדות עשרות פעמים במדרגות, וכל פעם נושאות חומר מסוג אחר לפי צרכי היציקה.

From כתבות מדרום לקונמינג

למטה ברחוב ליד המלונית, ראינו נשים נוספות יושבות משני צידי המדרכה ומחכות שמישהו ייתן להן עבודה בסבלות, כאשר את כל העבודה הזאת הן עושות במיטב בגדיהן.

From כתבות מדרום לקונמינג

בתוך כך שמענו שוב מוסיקה מתנגנת מכיוון הכיכר, וכאשר ניגשנו לשם ראינו שוב כמה עשרות סינים שמתרגלים טאי-צ'י, אחרי שהתעכבנו מעט שמענו בצידי הכיכר ציוץ ציפורים וגילינו עשרות כלובי ציפורים שבעליהם הוציאו אותם לטיול.

From כתבות מדרום לקונמינג

שמנו פעמינו לכיוון השוק ההומה אדם לראות שוב את האנשים על מלבושיהם השונים והמגוונים, כמו גם את מגוון הפירות והירקות שכמה שעות קודם עוד היו באדמה.
במהלך הסיור הגענו לקצה השוק ושם נתקלנו בחנות המכינה זרי פרחים להלוויות וגם דגמי בתים של הנפטרים, מנהג מקומי של פרידה מהנפטר וכחלק ממנהגי האבל, עליהם אכתוב בכתבה נפרדת ביחד עם הרבה דברים אחרים הקשורים לתרבות המקומית.

From כתבות מדרום לקונמינג

לקראת צהריים חזרו למלונית בכדי להמתין לצעירות מהיום הקודם, לא לפני שרכשנו כרטיסי אוטובוס ליום המחרת שהוא ה- אחד במאי שבסין הוא יום חג, הנערות הצעירות הגיעו במועד ואחרי שהסברנו שוב מה אנחנו רוצים לראות, הן לקחו אותנו לכיוון תחנת אוטובוס הנמצאת בצד השני של העיר שממנה יוצאים מיניבוסים לכיוון דרום, ובדרך אספו עוד שני בנים בני כיתתן.
עלינו לאוטובוס ובמחיר של 1 יואן לאדם התחלנו לנוע דרומה. אחרי כחצי שעת נסיעה ירדנו בכניסה לכפר ששמו לא ידוע לי, אך בכניסה אליו ישנו סכר גדול. חצינו את הסכר לצדו השני וכאן התחלנו לטפס בשביל עפר להרים בכדי לראות טרסות, אך בגלל הקושי בטיפוס רוב החברה' לא רצו להמשיך ורק אני והבחורה החדשה, שדיברה אנגלית טובה מאוד, המשכנו, במהלך הטיפוס נתקלנו בבית של איכר מקומי וכמובן ראינו את הטרסות מקרוב.

From כתבות מדרום לקונמינג

חזרנו לסכר והמשכנו ללכת במורד הדרך לתוך הכפר, וכבר במהלך ההליכה הבנות אמרו לנו שמתקיימת כנראה במקום חתונה, ואכן שמנו לב שמכל מקום זורמים אנשים לכיוון הכפר, ובהמשך ראינו קבוצת נשים במיטב מחלצותיהן נכנסות לתוך אחד הבתים ויושבות למפגש רעים, גם אנחנו נכנסנו למקום ואפילו צילמנו אותן מקרוב כולל את השיער הארוך והאסוף.

From כתבות מדרום לקונמינג

בהמשך ראינו כיצד רוב המוזמנים מתקבצים ברחבה ליד בניין לא גמור ומחכים להגשת האוכל שהיה אמור להגיע בהמשך, אנחנו כמובן לא חיכינו והמשכנו בדרכינו, כי לא היה לנו ברור מתי הכל יתרחש, ולאחר טיול בכפר עלינו שוב למיניבוס המקומי וחזרנו לעיר, וכמובן הודינו לכל מלווינו הנחמדים.
בכיכ, ליד המלונית ראינו שוב התקהלות והפעם היו שם כמה עשרות סינים, ב- 5 קבוצות, רוקדים לצלילי מוזיקה שבקעה מכיוונים שונים. כששבענו מכל אלו עלינו לחדר ללינת לילה.

היום החמשה עשר 1/5/2011

בבוקר ירדנו לתחנת האוטובוס בג'ינג-פינג במטרה לעלות לאוטובוס שהיה אמור לצאת בשעה 08:00, אך כשהגענו לתחנה נאמר לנו שהאוטובוס ייצא רק שעה וחצי מאוחר יותר, למרות שעד היום האוטובוסים יצאו בזמן או באיחור של מס' דקות. ככל הנראה הדבר קשור לעובדה שזהו יום חג ורוב הסינים נוסעים למשפחתם כי החגים בסין מרוכזים למספר מועדים ולכן יש לפחות שבוע ימים של חופשה.
האוטובוס יצא בנסיעה באותה דרך שבאנו, אך בגלל שביום זה השמש זרחה, והנסיעה הייתה איטית יותר, יכולנו לצלם את הטרסות שפספסנו כמה ימים קודם, והמראות שבדרך היו יפיפים.

From כתבות מדרום לקונמינג

עצרנו בכפר קטן, כמו בהלוך, שבו יש מחסום בדיקה הממוקם ממש לפני גשר הכניסה או היציאה, תלוי בכיוון, ובמחסום זה נבדקים כל הנוסעים, תיירים לפי הדרכון והמקומיים לפי תעודות הזהות.
לפני הבדיקה האוטובוס עצר במסעדה מקומית, כך שמי שרצה יכול היה לאכול ארוחת בוקר, ומי שלא יכול היה לטייל ליד הדוכנים שממוקמים בסמוך למסעדה והמחסום.
אחרי הבדיקה נסענו בדרך חתחתים עד לנקודה הנקראת מנאו ומשם במקום להמשיך באותה הדרך שבאנו, עלינו על כביש מהיר שעבר דרך המון מנהרות. לקראת צהריים הגענו לעיר בשם ג'אג'יאו gejiu שדרכה עברנו לפני מספר ימים.

From כתבות מדרום לקונמינג

בתחנה ביררנו היכן ניתן להשיג אוטובוס שינה ליעד הסופי שלנו ג'ינג-אונג jinghong shi והתברר כי בגלל החג, בוטלו קווי נסיעה, ואין אוטובוס מיונג-יאן אלה רק מעיר הנקראת שיפינג shiping, מי שסייע בידינו לברר את כל אלו, היה לא אחר מאשר נהג האוטובוס שאתו היינו אמורים לנסוע לשיפינג וכי הוא יוצא מיד, כמובן שלא נדרש יותר מרגע לקבל החלטה ולצאת לדרך.
במהלך הנסיעה כרטיסנית המיניבוס, שאחראית על גביית התשלום, הסבירה לנו שהיא התקשרה לתחנת האוטובוס בשיפינג והזמינה עבורנו 2 מקומות על אוטובוס השינה. שמחנו מאד שעשתה זאת ושיריינה לנו מקומות.
כשהגענו לשיפינג, אחרי הצהריים, לווה אותנו הנהג שוב עד לקופת הכרטיסים ווידא שנקבל את הכרטיסים שהוזמנו עבורנו. התברר כי למי שלא הזמין מראש, כבר אין מקום באוטובוס. אחרי זה הצביע על מיקום האוטובוס ורק אז התפנה לענייניו. שוב היינו המומים מטוב הלב והרצון הטוב שגילינו אצל הרבה אנשים בני העם הסיני, וזאת לא תהיה הפעם האחרונה.
בשעה היעודה עלינו לאוטובוס השינה, נאלצנו, בסיוע עו"ד שהכרנו במהלך ההמתנה ובסיוע של עצמנו, לפנות 2 סינים שתפסו את המקומות שלנו. אחרי שהתארגנו במקומות, יצאנו לדרך לנסיעה של לילה שלם, וכל מה שהיה אפשר בדרך זה לצלם את השקיעה מתוך האוטובוס.

From כתבות מדרום לקונמינג

היום הששה עשר 2/5/2011

העיר גִ'ינְג הוֹנְג (Jinghong Shi, בסינית: 景洪市) נמצאת באזור סישואנג באנ-נה בדרום מחוז יונאן, שטחה כולל 754 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 70.6 אלף איש, כשהקבוצות האתניות העיקריות בה הן: דָאי, הָה נִי, לָה הוּ, הָאן, בּוּ לָאנְג ומיעוט היִי.

מיעוט ההוּאָה יָאוֹ דָאי הוא אחד השמות בו מתייחסים הסינים לבני מיעוט הדָאי החיים בנפת צ'ין פִּינְג (Xinping Xian, בסינית: 新平县) ובנפת יוּאָן ג'יאָנְג, שעל גדות הנהר האדום וזאת בגלל צורת הלבוש שלהם. ייחודו של מיעוט ההוּאָה יָאוֹ דָאי הוא באמונתו כי לכל הדברים יש נשמה.

ג'ינג-הונג jinghong shi
לקראת שעות הבוקר המוקדמות 04:00 הגענו לעיר ג'ינג-הונג, וביציאה מהתחנה ראינו מלון דרכים. חשבנו לקחת חדר לכמה שעות בכדי לישון, אך המחיר היה לא כדאי.
מחוץ לתחנה חנו מספר מוניות שנהגיהם ניסו להציע את עצמם, ורק אחד מהם ישב בשקט במונית ולכן ניגשנו אליו, והוא דאג להסיע אותנו למלונית מקומית שקרובה לתחנה ואף עזר לנו לשלם חלקית עבור אותו לילה, וכל זאת בשפת ידיים, מעט סינית ומילון. הנהג הסיני שלנו לא ידע ממש אנגלית, אך לפני שנפרדנו מנהג המונית ביקשנו ממנו שיסיע אותנו בבוקר ב- 09:00 ליעד הראשון, ולסיום פרשנו לישון ל- 2-3 שעות.
כשהגיע הנהג נסענו אתו בתחילה להחליף לכסף מקומי ורק לאחר מכן שמנו פעמינו לשמורת היער הטרופי menglum tropical botanical garden הנמצאת ממזרח לעיר ושעליה למדנו ממפת האזור שרכשנו בבוקר. את כל היעדים בעיר וסביבותיה תוכלו לראות במפות שבהמשך.
מפת אזור ג'ינג-הונג

From כתבות מדרום לקונמינג

בדיעבד אחרי שביקרנו במקום אני יכול להגיד שהתאכזבתי וכי המקום לא הצדיק מבחינתי את מרחק הנסיעה (כשעה) ואת המחיר, ואני יכול להגיד שהמקום לא יותר מבסדר. מה גם שאין לשם תחבורה ציבורית וזה מחייב להשאיר את המונית במקום לצורך חזרה לעיר.

From כתבות מדרום לקונמינג

בסיום הביקור ביקשנו מהנהג לבקר בכפר מיעוט הדאי dai culture park או dai national garden (תלוי באיזו מפה מסתכלים) וכאשר הגענו למקום היפיפה הזה, והתחלנו להתעכב הנהג ניסה להגיד לנו משהו ובסוף התברר כי הוא אינו יכול להמתין לנו, ולכן אישרנו לו לחזור לעיר ואמרנו לו שנחזור בתחבורה ציבורית.

כפר מיעוט הדאי dai culture park
הכניסה לשמורת דורשת תשלום, בסיוע הנהג רכשנו כרטיסי הנחה למבוגרים וכמו כן הוא בירר לנו כי יש מהמקום תחבורה ציבורית לעיר, ורק אז נכנסנו לבקר במקום.
אפשר להגיד שהאתר הזה עשה לנו את היום.
ממש בכניסה ישנו מקדש בודיהיסטי יפה ואפילו מהמם, שהסגנון הבורמזי או וויטנמי נראה כמעט בכל פינה, והתמונה תדבר במקומי על יופיו של המקום.

From כתבות מדרום לקונמינג

בנות המיעוט הצעירות מחייכות בשמחה אל עדשת המצלמה, ותכשיטי הכסף שלגופן מכים זה בזה ומפיקים צלילים ערֵבים לאוזן.
לפי האימרה הידועה שמתארת את אזור העיירה, "מראש ההר ניתן לחזות בנוף הטבעי, במרכז ההר ניתן לספוג היסטוריה תרבותית ולמרגלות ההר ניתן לפגוש בבני מיעוט ההוּאָה יָאוֹ דָאי".

התיאוריה המקובלת היום בקרב החוגים האקדמיים היא כי בני מיעוט ההוּאָה יָאוֹ דָאי הם "צאצאי הקיסר" של ממלכת דיֶין העתיקה (Dianguo, בסינית:滇国).

From כתבות מדרום לקונמינג

אחרי כן התחלנו להסתובב ברחבי הכפר ובתוך כך צפייה בילדים שלוכדים פרפרים. כל המבנים בכפר דמו בצורה מדהימה לשיטת הבנייה הבורמזית.

From כתבות מדרום לקונמינג

המשכנו לתוככי הכפר ולקראת סופו נתקלנו בעוד מקדש בודהיסטי, שהיה לטעמי פחות יפה מקודמו, אך עדיין שווה ביקור. בסמוך למקדש ישנו אגם גדול ובתוכו פסל גבוה ומזרקה. לאחר שסיירנו במקום חשבנו בתחילה להמשיך חזרה, אך שמנו לב כי יש במקום תנועת רבה של אנשים. כאשר שאלנו מה קורה, התברר כי במקום אמור להתקיים חג המים של המקומיים, וכמובן מיד התארגנו לחזות בחגיגה הזו שהייתה מרשימה וחוויתית, הן בגלל צורת החגיגה והן בגלל הלבוש שגם לו סממנים בורמזים. במהלך החגיגה גם הקהל השתתף בה.

From כתבות מדרום לקונמינג

סרט חג המים ............

בסיום התחלנו ללכת לכיוון הכניסה לכפר ותוך כדי הליכה עצרו לידנו זוג מבוגרים שנסעו בריקשה, והציעו לנו לנסוע אתם עד הכניסה לכפר, אך כשהסברנו שאנחנו צריכים לאוטובוס הם ביקשו תשלום להסיע אותנו אליו, וכך עשינו וטוב שעשינו כך כי כמה דקות אחרי שהגענו לתחנה האוטובוס יצא לדרך, ובתוך חצי שעה היינו כבר בחזרה בעיר.
הלכנו לאכול ארוחת ערב במקום קטן וחמוד, שמצאנו ליד המלונית ולאחר מכן סיירנו ברחוב. בתוך כך הגענו לקפה אינטרנט. כשניסינו לעבוד על המחשב, התברר כי הכל בסינית והבחור שאחראי במקום למרות שלא הבין אנגלית הבין מה אנחנו רוצים ובתוך דקות סידר ששפת הממשק תהיה באנגלית, מה שאיפשר לנו לשלוח ולקבל אימיילים.
במהלך כל אלו החל לרדת גשם, ולכן כאשר סיימנו עם המחשבים חזרנו למלונית לישון.

היום השבע עשרה 3/5/2011
היעד ליום זה היה הכפר גה-סה, כפר בורמזי/וויטנמי שבתוכו וסביבו יש מה לראות לפי המידע, והתברר כי בכפר לא מכירים את האחוזה שחיפשנו ואילו המעיין שהיה רשום במפה, היה ספא של מים מינארלים ובסה"כ ההתרשמות היא שמקום נחמד אך לא יותר.
אז מה כן ראינו? כלום!... כי הבנו שאין מה לעשות במקום יותר מדי והחלטנו אחרי זמן קצר לחזור לעיר, הנהג שהבין שאנחנו מאוכזבים, החליט על דעת עצמו, לקחת אותנו למתחם מקדש בודהיסטי ענק הנמצא בקצה הדרומי של העיר (מס' 10 במפת העיר), מקום שלא ידענו עליו קודם, כמופיע במפה המצורפת ועליה מסומנים גם האתרים האחרים שביקרנו בהם בימים הבאים.

מפת העיר

From כתבות מדרום לקונמינג

המקדש בנוי למעשה על הר, כך שמהכניסה אליו ועד לסופו נמצאים תמיד במגמת טיפוס, ובקצה העליון של ההר ישנו פסל בודהה ענק, במלוא מובן המילה שאני לידו נראה כמו חגב.

תמונה שלי ליד הפסל (רואים רק את הראש מבין המשולשים לרגלי הפסל)

From כתבות מדרום לקונמינג

קשה ואולי כמעט בלתי אפשרי לתאר את ההתפעלות שלנו מהמקום הזה ומהרושם שהוא משאיר על המבקרים בו, אך בכדי לטייל בו במשך למעלה משעתיים נדרש לא מעט כושר גופני, כי ישנם כמה מאות מדרגות שצריך לטפס בכדי להגיע לראש ההר. גם המראה והנוף הנשקף מכל נקודה לאורך הדרך הוא משהו מרשים, ולכן אני יכול לסכם שהחוויה שווה בהחלט את המאמץ, והתמונות שבהמשך יעידו על כך.

From כתבות מדרום לקונמינג

חשוב לציין כי במהלך העלייה במדרגות יש נקודות המתנה וכי בסיום כל קבוצת מדרגות ישנו מקדש, ורק כאשר עוברים אותו לצדו השני מתגלות המדרגות להמשך הטיפוס, וכן הלאה.

From כתבות מדרום לקונמינג

סיימנו את הביקור במקום, וחזרנו לשער. הנהג חיכה לנו ובנסיעה חזרה לתוך העיר הוא הציע לנו לראות מופע בערב ריקודים. אחרי שהסכמנו הוא נסע ישר למקום המופע בכדי שנרכוש כרטיסים, שם פגשנו את אשתו ואתה הלכנו ברגל לכיוון הטיילת של העיר הנמצאת לאורך נהר לאן-סנג lancang החוצה את העיר מדרום מזרח לצפון מערב (מס' 2 במפת העיר), לקראת סיום ההליכה, הנהג שוב הופיע והסיע אותנו חזרה למלונית תוך שהוא מצביע על השעה שיבוא לאסוף אותנו להופעה.
כאשר חזרנו למלונית הלכנו לתחנת האוטובוס לבדוק את התחבורה ליעד יום המחרת.
לקראת הערב הגיע שוב הנהג והסיע אותנו למופע, שם התחלנו עם ארוחת ערב שהיא חלק ממחיר ההופעה, אחרי כן מחוץ לאולם נערך מופע ביניים הקשור בעיקרו לחג המים, ובמהלך מופע זה הופיע הנהג יחד עם אשתו ושני ילדיו, הוא בא להנות מהמופע וגם לדאוג לנו.

From כתבות מדרום לקונמינג

אחרי המופע שבחוץ, נכנסנו לאולם וחזינו במופע מרהיב, מעניין ואם תפאורות מהממות, מלבושים מיוחדים וריקוד מהנה, שטעימה ממנו תוכלו לראות בסרטון הבא-

From כתבות מדרום לקונמינג

סרטון המופע ......................

בסיום המופע החלטנו לחזור רגלית למלון, ובדרך חזרה באחד הגנים שקרוב למלון נתקלנו בתופעה המוכרת של סינים הרוקדים לצלילי מוזיקה או מנגנים ושרים בצוותא. חזרנו אחרי יום עמוס אך מאוד מרוצים.

היום השמונה עשר 4/5/2011
התעוררנו מוקדם בכדי להגיע לאוטובוס שייקח אותנו דרומה לראות 2 פגודות.

הנהג, שהיה אמור להגיע ולקחת אותנו לתחנת האוטובוס (קצה השני של העיר ולא רחוק מהמתחם הבודהיסטי שעליו כבר קראתם), לא הגיע בזמן, ולכן נאלצנו לקחת נהג מונית אחר.

אחרי שעתיים נסיעה עם האוטובוס הגענו לכפר קטן הנקרא דה-מן-לונג שבו נמצאת הפגודה השחורה.

הפגודה השחורה menlong black pagoda

מהמקומיים שפגשנו אחרי הירידה מהאוטובוס נאמר לנו כי הדרך לפגודה היא דרך הכפר עצמו, וכי בהצטלבות הראשונה בכיוון התנועה מהתחנה לתוך הכפר צריך לפנות שמאלה לרחוב הנמצא בשיפוצים ומלא בחנויות ואחרי כמה מאות מטרים מימין נגיע לפגודה.

בתום ההליכה עפ"י ההוראות ראינו מימין לנו את הפגודה שלא נראית במיטבה ונראה שהחלו בה שיפוצים לאחרונה.

From כתבות מדרום לקונמינג

בסיום הביקור במקום חזרנו לצומת בכדי להמשיך לפגודה הלבנה שהייתה אמורה להיות באותו הכפר, ופגשנו במקום שני שוטרים שכל אחד מהם אמר משהו אחר, ורק אחרי ששאלנו אדם נוסף בנוסף להסתכלות במפה יצאנו לדרכינו.

הפגודה הלבנה manfeilong white pagoda

בפועל התברר כי מהצומת יש להמשיך ישר באותו רחוב של הפגודה השחורה לכיוון צפון, ממשיכים בו עד שמגיעים לכפר נוסף ותוך כדי הליכה בפיתולי הדרך של הכפר חוצים אותו אל הר הנמצא מעליו ושם מגלים בסופו של דבר את הפגודה הלבנה שהעלייה אליה היא באמצעות מדרגות שאינם מתוחזקות בצורה טובה, כמו גם המקדש.

אך הוא לבטח יותר יפה מהקודם וגם ממוקם גבוה ממנו ולכן הנוף ממנו טוב יותר.

From כתבות מדרום לקונמינג

בחזרה ירדנו שוב במדרגות והמשכנו לאורך הכביש המוביל אליהם ולא בדרך שהגענו ובסופו של יום התברר כי הגענו לכביש הראשי, כמה ק"מ צפונית לצומת שירדנו בה. הלכנו לאורך הכביש עד לצומת בכדי לחפש שם תחבורה ליעד הבא מפלי בייזנגצ'ייה baizhangya waterfall, ובדרך לצומת צילמתי פרפרים רבים.

בתחנת האוטובוס התברר כי ניתן להגיע למפלים אך העלות היא גבוהה מאוד ולכן החלטנו לחזור לג'ינג-אונג ולנסוע למפלים למחרת באוטובוס, אך כאשר הגענו לעיר התברר כי אין אוטובוס למפלים והתחבורה היחידה היא המיניבוסים מהצומת של כפר הפגודה השחורה.

במקום זה, ביררנו כיצד מגיעים בתחבורה ציבורית לשמורת עמק הפילים הלבנים white elephant walley הנמצאת מצפון לעיר(עוד אתר שנמצא רק על המפה העירונית), שבנו למלון לקצת מנוחה, והתארגנות לבילוי הערב, כאשר תוך כדי כך החל לרדת גשם שוטף, וכמו שהוא החל כך הוא גם הפסיק אחרי כשעה.

לקראת ערב יצאנו לטיול רגלי לכיוון הגשר המייתרים החוצה את הנהר לאן-סנג lancang שכאמור חוצה את העיר וגם את הגנים הצמודים אליו שנמצאים בצפון מזרח העיר (מס' 4 במפת העיר).

From כתבות מדרום לקונמינג

טיילנו במקום ונהינינו מהנוף והמראות היפים של הגנים, בתי הקפה והמסעדות המעוצבות שלאורך הנהר.

From כתבות מדרום לקונמינג

לקראת השקיעה ישבנו וחזינו בה ובכל הדרה. רצינו להישאר במקום גם יותר מאוחר ואף לשבת באחת המסעדות, אך בגלל שהיינו עייפים החלטנו לחזור למלון לשינה טובה.

From כתבות מדרום לקונמינג

היום התשעה עשר 5/5/2011

בבוקר יום זה שמנו פעמינו לכיוון עמק הפילים הלבנים, עלינו לאוטובוס שיצא בזמן ואחרי כשעה נסיעה הגענו למקום, תוך ציפייה לראות פילים מסתובבים בעמק.
אחרי שנכנסנו לתוך השמורה ושילמנו את כרטיס הכניסה, נתקלנו בתחילה בכלוב קטן של פרפרים, ועוד כלוב עם זוחלים, וגם הייתה איזה הופעה של מקומיים שכביכול נתנו ביטוי לתרבות הבורמזית.
המשכנו לתוך השמורה, אך לצערינו כל מה שהיה היו 4 פילים מסכנים שלא נראו במיטבם, שיחד עם המפעילים שלהם עשו מופע כלשהו. בקיצור המקום היה מאכזב ביותר והדבר היחיד הטוב היה מפגש עם מורה סיני שישב לידנו במופע ויכולנו לנהל אתו שיחה ערה בנושאים שונים.
בתום כשעתיים יצאנו מהמקום חזרה לעיר ג'ינג-אונג אליה הגענו בשעות הצהריים המאוחרות.

From כתבות מדרום לקונמינג

בשעות אחר הצהריים יצאנו לטיול בפארק הנמצא בצפון מערב העיר (מס' 6 על המפה) וכאשר הגענו למקום התברר לנו כי מדובר בגן בוטני ענקי ורחב ידיים עם הרבה צמחים מרהיבים.

From כתבות מדרום לקונמינג

בסיום הסיור במקום שהסתיים בתום כשעתיים- שלוש, המשכנו לפארק סמוך הנמצא קרוב יותר למרכז העיר, מס' 7 על המפה, וגם כאן התברר כי מדובר בפארק בוטני של צמחי מרפא, אולם הוא לא השתווה לקודמו.
בסיום חזרנו למלון לאגור כוח ללילה.

בערב יצאנו שוב לכיוון גשר המיתרים, ישבנו באחד מבתי הקפה לארך הנהר ונהנינו מהאווירה והאורות שבמקום, בתום כשעתיים או יותר חזרנו למלון.

From כתבות מדרום לקונמינג

מתברר כי שכחנו את המפתחות בתוך החדר, ולכן פקיד הקבלה נאלץ בסופו של דבר לפרוץ את הדלת בכדי שנוכל להיכנס פנימה. כל התהליך לקח למעלה משעה.

היום העשרים 6/5/2011
ביום זה רצינו לצאת למפלים הנמצאים מצפון לעיר ומערבית לשמורת הפילים והנקראים mandian, אך התברר כי אין תחבורה למקום ובמונית זה יקר מדי, ולכן כאלטרנטיבה יצאנו לשני פארקים נוספים בעיר.
הראשון נמצא בדרום מערב העיר (מס' 8 במפה) שהיה אמור להיות פארק של מיעוט מסוים, אך בפועל לא ראינו שם שום דבר דומה לכך.
לסיום המשכנו לפארק נוסף (מס' 9 במפה) הנמצא בדרום מזרח העיר, בתחילה הלכנו רגלית ובשלב מסוים לקחנו ריקשה, אך היא נתקעה קרוב לפארק, ולכן המשכנו שוב רגלית.
כבר בכניסה לפארק ראינו מקדש בודהיסטי, אך היות וחששנו שהפארק ייסגר, הלכנו קודם אליו.
כבר בכניסה שמענו צלילי מוסיקה ומהר מאוד התברר כי מדובר במופע באוהל שבכניסה לפארק ולכן נכנסנו ונהננו במשך כחצי שעה ממופע פולקלור המספר על זוג אוהבים שמתחתנים למרות מכשולים שהועמדו בדרכם ע"י אלים או שדים.

From כתבות מדרום לקונמינג

בהמשך התברר כי בסוף הפארק יש מופע פילים שנראים יותר טוב וגם המופע טוב יותר מהיום הקודם בעמק הפילים, לקראת היציאה מהפארק ראינו סטופות לבנות יפות מאוד ומרשימות.

From כתבות מדרום לקונמינג

ביציאה מהפארק ביקרנו גם במקדש קטן יחסית ויפה.

From כתבות מדרום לקונמינג

לסיום הלכנו לאכול, משם למלון להתארגנות לקראת יציאה לשדה התעופה, לטיסה לקונמינג ומשם למערב יונאן, לבאושן baoshan כי אין טיסה ישירה. הזמנו את נהג המונית שלנו שהסיע אותנו לשדה התעופה, וכאשר הגענו הוא סירב לקבל תשלום עבור הנסיעה בטענה כי הוא אוהב אותנו, אך למרות זאת התעקשנו וכנסתי לו מעט כסף לכיס.
יצאנו בטיסה לקונמינג אליה הגענו לקראת שעות הבוקר המוקדמות של יום המחרת.

את הכתבה החוויתית מפי שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בלינק הבא- ..............

לכתבה הבאה ממערב לקונמינג כנס ללינק הבא .............................

לפניות לכותב shark4162@gmail.co

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 2

Mon, 20 Jun 2011 14:19:00 +0000

ממזרח לעיר קונמינג East to kunming

לכתבה הקודמת פנה ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2011/06/1.html

בכתבה הקודמת סיימנו את תחילת הטיול בעיר קונמינג, ויצאנו משם מזרחה למספר אתרים.

את רשימת האתרים ושמותיהם תמצאו הטבלה הבאה-

From כתבות מזרח קונמינג

היום הרביעי 20/4/2011

כדי לצאת מקונמינג מזרחה, בבוקר היום הרביעי, נאלצנו לקחת מונית ולנסוע לפאתיה המזרחיים של העיר, מרחק נסיעה של כשעה, ומשם לקחת אוטובוס ליעד הראשון. את מיקום תחנת האוטובוס תוכלו לראות במפת קומינג בכתבה הקודמת.

היעד הראשון המתוכנן היה שמורת "יער האבן" אזור קרסטי מעניין במיוחד, יצאנו מהתחנה המרכזית במיניבוס מזרחה, הגענו בדרך לאחת העיירות/עיר ושם נאלצנו להחליף אוטובוס על מנת להמשיך ליעד. כתוצאה מטעות כלשהי, שלנו או של הנהג או הכרטיסן, ירדנו אחרי נסיעה של כ- 4 שעות בשמורה אחרת הנקראת שמורת צ'או שיאנג jiuxiang.

דקות ספורות אחרי שהבנו שטעינו, חזרנו מהר לשער השמורה, אך האוטובוס כבר נסע ובלאית ברירה החלטנו כבר לבקר בשמורה זו, תכננו ללון בה ולמחרת לצאת באוטובוס הבא ליעד המקורי.

שמורת צ'או שיאנג jiuxiang

שמורה זו היא שמורה של מערות קרסטיות, ובדיעבד אחרי שביקרנו בה אני ממש לא מצטער על "הטעות" הזו.

בתחילה נכנסים לסירות ושטים בקניון צר במשך כחצי שעה, ורק אחרי שחוזרים מהשייט, ממשיכים לתוך מערה קרסטית שהנחל בו שטנו קודם, זורם דרכה.

תרשים השמורה

From כתבות מזרח קונמינג

הסיור בתוך המערה נמשך כשעתיים, והוא כולל ירידה וטיפוס בתוכה, בשבילים או במדרגות מסודרות.

המקום מרשים ובמיוחד החרכים שבתוך המערה היוצרים מצבים של אור וצל מיוחדים. במערה יש גם נטיפים וגם בריכות של מים מינרלים היוצרים בריכות צבעוניות.

From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הסיור במערה פגשנו בקבוצת תיירים שהתניידו במיניבוס משלהם, מכיון שהם המשיכו משמורה זו לשמורת "יער האבן", ביקשנו להצטרף אליהם, אחרי שהמתורגמנית דיברה עם הנהג וסוכם שנשלם את מחיר הנסיעה כאילו נסענו בתחבורה ציבורית, ניתנה ההסכמה לנסיעה שלנו.

כך שאחרי הסיור יצאנו יחד אתם לדרך ולקראת הצהריים הגענו ליער האבן ושם נפרדנו מהם לשלום.

יצאנו לחפש מקום לינה בכניסה לשמורה, באחד המלונות שיש במקום, ולאחר שהנחנו את התרמילים, יצאנו לטייל בשמורה.

שמורת "יער האבן"

זוהי שמורה שהיא גן גיאולוגי, במקום עצים נמצאים בה אלפי עמודי אבן הניצבים האחד בסמוך לשני, ומכאן שמו של המקום יער האבן.

מבט בתמונה המצורפת שווה אלף מילים.

From כתבות מזרח קונמינג

ככלל נופי הקארסט התפתחו מסלעים פחמתיים, שעיקרם אבן גיר ודולומיט. הקארסט של סין מתייחד בשטחו הגדול, בצורות הנוף הרב גוני, במראות הקלאסיים ובמערכת האקולוגית העשירה.

נופי הקארסט בסין נוצרו במשך 500 אלף עד 300 מיליון שנה, שטחם הכולל 1460 קמ"ר, ושטחי הקארסט בדרום סין מהווים 55 אחוז משטח הקארסט הכולל בסין, ומורכבים מקארסט דמוי חרבות, מוטות ומגדלים של יער האבן ביונאן, כשמתוכם האתר המוכרז תופס שטח של 480 קמ"ר, והשטח הסובב אותו 980 קמ"ר. נופי הקארסט של דרום סין נבחרו פה אחד לאתר מורשת טבע עולמית בוועידת אונסק"ו.

"יער האבן" הוא אחד מאתרי הטבע הדגולים על פני כדור הארץ ונקודת ציון עולמית.
המידע מתוך אתר רדיו סין http://hebrew.cri.cn

From כתבות מזרח קונמינג

בכניסה לשמורה יש תרשימים של המסלולים האפשריים בתוכה, ומידע על אורכם. בעיקרון ישנם שלושה מסלולים, ואנחנו בחרנו במסלול הארוך

From כתבות מזרח קונמינג

מיד בכניסה לשמורה, מצד ימין, ישנו אגם שבתוכו מספר עמודי סלע, משם ממשיכים בשביל לתוך השמורה ונעים בין עמודי הסלע ולעתים תוך חציית שטחי מים ע"ג גשרי עץ, המראה הוא מראה מרהיב ביופיו, ואני ממליץ שלא לוותר בשום מקרה על ביקור באתר הזה.

From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הסיור, פגשנו משפחה ישראלית המלווה ע"י מדריך סיני דובר אנגלית, שנתן תוספות מעניינות למידע שהיה ברשותנו.

From כתבות מזרח קונמינג

בתום סיור שנמשך כ- 4 שעות, הגענו חזרה לשער השמורה, אך באותה שעה כבר החל להחשיך, ולכן עשינו דרכנו חזרה לגסט האוס, להתארגן לישון.

לפני שפרשנו לישון, בדקנו עם פקידת הקבלה, שידעה כמה מילים באנגלית כיצד ממשיכים משם ליעד הבא שלנו, העיר לואופינג luoping, התברר שהדרך הנוחה ביותר היא ברכבת, וכמובן סיכמנו במקום שמישהו יסיע אותנו לתחנת הרכבת בבוקר.

היום החמישי 21/4/2011

את בוקר יום זה התחלנו בנסיעה לתחנת הרכבת, רכישת כרטיסי נסיעה, המתנה לרכבת עם כל המקומיים ואחרי כשעה יציאה לדרך.
במהלך הנסיעה ברכבת, נחשפנו שוב לנופים הדומים ליער האבן, וכמובן גם לנופים אחרים.

From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הנסיעה ברכבת יצרנו קשר עם הנוסעים הסקרנים למראה התיירים שנוסעים איתם ולקראת הצהריים הגענו לעיר לואופינג.

העיר לואופינג luoping וסביבותיה

מיד עם הירידה מהרכבת לקראת הצהריים, בתחנה שבעיר , פגשנו במקום נהג מקומי שהציע לנו את שירותיו להסיע אותנו לעיר. עם מעט האנגלית שלו, סיכמנו שיסיע אותנו למלון משפחתי קטן ולא יקר, אחרי כ- 15 דקות ובדיקת מלון אחד שלא מצא חן בעינינו, הגענו למלון שני שהיה בסדר ושם התארגנו לשהות של 3 הימים הקרובים, בכדי לראות את כל האתרים שבסביבת העיר.

באותה הזדמנות ביקשנו מהנהג שייקח אותנו לבנק מקומי בכדי לפרוט כסף, והוא כמובן הסכים לעשות זאת ללא עלות נוספת, עברנו לפחות 5 סניפי בנק שונים ושבכולם התברר כי אין להם אפשרות לפרוט מטבע חוץ, כאן הבנו לראשונה, כי המרת מטבע ניתן לעשות רק בערים הגדולות או בערים מתויירות במיוחד כגון דאלי, ליגיאנג וכד', ותמיד רק ב- bank of china.

אחרי כל אלו, הבנו שפגשנו בנהג שאינו תאב בצע ושניתן להסתדר אתו שיסיע אותנו לאתרים השונים שמסביב לעיר, ולא להידרש בכל יום לחפש נהג אחר ליעד של אותו יום או של היום הבא, ולכן הצענו לו להמשיך אתנו תמורת סיכום המחיר מראש לכל היעדים, ולכל יעד בנפרד, אחרי מקח וממכר הגענו להסדר משביע רצון לכל הצדדים, ונפרדנו ממנו לשלום עד למחרת בבוקר ליציאה ליעד הראשון.

From כתבות מזרח קונמינג

את שעות אחר הצהריים הקדשנו לטיול רגלי במרכז העיר ובתוך כך הגענו לשוק מקומי שהיו בו מגוון ושפע של פירות וירקות, בשרים, אטריות ועוד הרבה דברים. היופי הוא בצבעוניות של השוק על כל מרכיביו ובכלל זה המוכרים והקונים הסינים.
לסיום היום הלכנו לאכול במסעדה מקומית.

From כתבות מזרח קונמינג

היעדים העיקריים מסביב ללואופינג Luoping

פרחי הלפתית- בכל שנה, במשך שבועיים בלבד, פורחים השדות המקיפים את לואו-פינג מכל עבריה, והיא הופכת ל"עיר הבירה" של פרחי הלפתית הצהובים שמהם מפיקים את שמן הקנולה.
כך הפכו את השדות העצומים שמסביב לעיר למקבץ הגדול ביותר של פרחי הלפתית במחוז יונאן ואף בסין כולה. מהו המועד לראות את פרחי הלפתית היא שאלת מיליון הדולר בלואו-פינג - הגעה בזמן הנכון מצריכה תכנון מקדים והמון מזל. בשנים כתיקונן עונת הפריחה בשיאה במחצית השנייה של חודש פברואר והיא נמשכת כשבוע, ובשנים טובות אף שבועיים עד עשרים יום, אך כל שינוי במזג האוויר גורר עימו גם שינוי במועדי הפריחה.

אתרי הטבע של לואו-פינג יפים אמנם גם כשהם לא פורחים בפרחי הלפתית.

שמורת הטבע של נהר דוּאוֹ-יִי (בסינית: 多依河, Duoyihe)- שמורה הנמצאת כ-40 ק"מ דרום-מזרחית ללואו-פינג בגבול שלושת המחוזות יונאן, גווי-ג'ואו וגואנגסי. 40 המפלים של הנהר מלווים את המסלול המשתרך על פני 12 ק"מ. זהו מקום מושבו של מיעוט הבּוּ-יִי, אשר נשותיו כובסות בנהר וילדיו משחקים ומשתוללים בו.

תצפית מגבעת תרנגול הזהב- שעות הבוקר והערב הן הטובות ביותר. מגבעת תרנגול הזהב (בסינית: 金鸡山, Jinjishan ) אפשר לראות את המרחבים הצהובים נמשכים אל האינסוף, משובצים פה ושם בגבעות שחורות. מומלץ להגיע לאתר בשקיעה או בזריחה, ולטפס אל המקדש הצופה אל השדות.

התצפית על שדות החילזון (בסינית: Luositian 螺蛳田)- מפורסמת גם היא בזכות טרסות הפרחים, הנראות מלמעלה כמו חלזון מתעקל.

שמורת מפלי תשעת הדרקונים (九龙瀑布, Jiulongpubu)- ממוקמת 22 ק"מ צפון מערבית ללואו-פינג, והם אחד מששת המפלים הגדולים בסין. האגדה מספרת, שהדרקון שגר כאן שמר על העיירה ועל הכפרים באזור והפך את המפלים למקור החיים של תושבי לואו-פינג וסביבתה. הטופוגרפיה ותוואי השטח המיוחדים, כמו גם הזרמים החזקים שבמקום, יוצרים מפלים ובריכות הנבדלים בגובהם ורוחבם. רוחבו של המפל הגדול 114 מטרים, והוא מתנשא לגובה של 56 מטרים. מאחורי המפל משתרעת מערה בעומק 10 מטרים.

המידע מתוך אתר רדיו סין http://hebrew.cri.cn

From כתבות מזרח קונמינג

מפת האזור וכל האתרים והיעדים.

היום השישי 22/4/2011

בבוקר, בשעה היעודה, כבר חיכה הנהג בכניסה למלון, היעד לאותו יום היה שמורת מפלי 9 הדרקונים, התפלאנו על כך שהנהג נוסע לתוך העיר, להפתעתנו, אחרי מספר דקות, הוא עצר בפתח מלון אחר, ורק אז התברר לנו כי ערב קודם הוא סיכם עם עוד 2 סטודנטים סינים שיצטרפו לטיול. אחרי שקיבל את הסכמתינו ואחרי שהבהרנו לחברה', כי הם צריכים לשלם את עלות מחצית יום זה, יצאנו לדרך והפעם באמת ליעד המתוכנן.

בדיעבד, אני יכול להגיד כי החיבור עם הסטודנטים הללו, הייתה חוויה בפני עצמה, שהוסיפה המון לטיול ולהנאה שלנו ממנו, במיוחד לאור זאת שהם היו אנשים נעימים ויודעים אנגלית טובה, מה שאיפשר לנו לתקשר יותר טוב עם המקומיים.
בדרך לשמורת המפלים עצרנו בתחילה בגבעת התרנגול.

תצפית גבעת התרנגול
ירדנו מהרכב ובהליכה רגלית עלינו לראש הגבעה, וזאת תוך מעבר בשולי השדות כולל שדות הלפתית שמהם לא נשארה הרבה צבעויות במועד הביקור שלנו. מראש הגבעה יכולנו לראות את הכפריים מגיעים לשדות בכדי לעבד אותם, מראש גבעה, תצפתנו על השדות שמסביב וכמובן על ההרים שסובבים את השדות השקועים במין ערפילים, מראה המשרה אווירה אפלולית האופיינית לנוף הסיני שתמיד ראיתי בתמונות.

From כתבות מזרח קונמינג

שמורת מפלי תשעת הדרקונים
ירדנו למתצפית והמשכנו בדרכנו, ולאחר שעברנו בשני כפרים הגענו לשמורה זו.
כמובן גם כאן, כמו בכל השמורות הקודמות, נדרשנו לשלם דמי כניסה, אך אני חייב להגיד שהיה שווה כל שקל, אולי ליתר דיוק שווה כל יואן.....

From כתבות מזרח קונמינג

כבר בכניסה לשמורה נתקלנו במספר מפלים קטנים, והמשכנו בדרכנו למפל האחרון הנמצא בראש ההר. בתחילה הלכנו לאורך הגדה הצפונית של הנחל, ורק לקראת המפל ה- 3 או 4, חצינו בגשר לגדה השנייה, הדרומית, ומשם המשכנו בטיפוס ארוך וממושך עד למפל האחרון באין ספור של מדרגות ובשביל משופע.

From כתבות מזרח קונמינג

מהר מאוד הגענו למפל ה- 5 או ה- 6 שהיה מפל גדול, רחב ומרשים, והתעכבנו לידו זמן מה למנוחה.

From כתבות מזרח קונמינג

בסוף הדרך הגענו למפל ה-8 שהוא הראשון בסדרת המפלים, ואין מספיק מילים לתאר את היופי של המקום. כאן פגשנו גם באשה סינית מבוגרת, המטיילת בסין עם אופניים, ואחרי שהחלפנו רשמים בסיוע הסטודנטים המשכנו לדרכנו.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך היוצאת מהשמורה ואחרי שעברנו את המפל האחרון, גיליתי משמאל לשביל, דרך היורדת לנהר שממנו זורמים המים לכל סדרת המפלים, וגם הבריכות הנוצרות סיבו יפות להפליא, וכמובן שהסקרנות והאתגר גרמו לי מיד לרדת בדרך זאת, ואלי הצטרפו 2 הסטודנטים כמעט מיד.

From כתבות מזרח קונמינג

לאחר סיום הסיור במוצא הנהר, שממנו מתחילים המפלים, חזרנו (עם החברה' הסינים) לשביל ומשם המשכנו בכביש המוליך לדרך הראשית שאמורה להחזיר אותנו לכניסה לשמורה. כאשר הגענו לכביש, מצאנו שם כרכרות רתומות לסוסים המסיעות אנשים במורד הדרך עד הכניסה לשמורה, לאורך קטע של כ- 2 ק"מ, תמורת סכום נמוך, עלינו לכרכרה שהורידה אותנו בהמשך הדרך ליד שביל המחזיר אותנו קרוב מאוד לתחילת המסלול למפלים, הנהג המתין לנו כמובן בכניסה.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך חזרה ללואופינג הציע הנהג בעזרת ה"מתורגמנים" שנלך למסעדה מקומית לאכול צהריים, ולאחריה לצאת אחה"צ לגבעת החילזון לתצפית על שדות הלפתית, או ליתר דיוק למה שנשאר מהם.
אחרי נסיעה לא ארוכה מצאנו עצמנו במסעדה מקומית, אוכלים בתוך חדר אירוח פרטי, אוכל טוב ומשביע וכל זה בפרוטות, בסה"כ 11 יואן לאדם.

גבעת החילזון
גם סיום הארוחה יצאנו לגבעת החילזון, בדרך לשם עברנו שוב דרך כפר מקומי, ותוך כדי כך גילינו שפה ושם יש עדיין שאריות של פרחי לפתית למרות שעונת הפריחה הסתיימה זה ומכבר.

From כתבות מזרח קונמינג

לסיום חזרנו למלון ואחרי משא ומתן על מחיר התשלום לנהג וכיצד התשלום יחולק בינינו לבין 2 הסטודנטים, פרשנו לחדר למנוחה, ואוחר יותר יצאנו שוב לסיבוב קטן בעיר, לאכול וחזרה לחדר ללינת לילה.

היום השביעי 23/4/2011
בבוקר יצאנו לדרך ביום סגרירי ואפרורי, מזג אוויר אופייני לסין ולאיזור ההררי, מצב שלא איפשר לנו לראות את הנוף בכל תפארתו.
אחרי כשעתיים, כולל עצירה בדרך לראות נופים, הגענו ליעד שמורת נחל דואו-אי.

שמורת הטבע של נהר דוּאוֹ-יִי
נכנסנו לשמורה והתברר כי המסלול המקובל ללכת הוא של 4.8 ק"מ בלבד, וזאת עד לנקודה מסוימת שמעבר לה נאמר לנו שלא כדאי ללכת.
ראה את מפת המסלול

From כתבות מזרח קונמינג

ההליכה היא בשביל מסודר לאורך הנחל שיש בו מפלים קטנים, סירות במבוק וגלגלי שאיבת מים, ובשטחים הפנויים לאורך גדת הנהר וההר העוטף אותו משני צידיו, המקומיים מעבדים את באדמות קישואים, תירס, קנה סוכר ועוד.

From כתבות מזרח קונמינג

למרות מה שנאמר לנו, המשכנו ללכת מעבר לאותה נקודת סיום בקטע שאורכו עוד כ- 6 ק"מ, הסטודנטים הזמינו אותנו לאכול אורז צבעוני, שהוא סוג של ממתק מקומי של שבט הבואיי שנאכל עם תוספת סוכר. המאכל היה טעים.
בתום קטע זה הגענו לאגם רחב ידיים.

From כתבות מזרח קונמינג

חזרנו חזרה רגלית עד לסוף הקטע הראשון ומשם ברכב הסעות של השמורה נסענו חזרה עד לכניסה לשמורה.
חזרנו ללואופינג, ובזמן שנותר עד לסוף היום יצאנו לטייל בעיר, כולל בשוק המקומי ותוך כדי כך קנינו פירות, ירקות ועוגיות ליום המחרת לנסיעה לבא-מיי.

היום השמיני 24/4/2011

כרגיל בימים הקודמים, היום החל אפרורי עם גשם טורדני לסירוגין, במשך כל היום.
הנהג שהיה אתנו ביומיים האחרונים, הגיע להסיע אותנו ללא תשלום לתחנה המרכזית ולהיפרד מאתנו, וגם בתחנה דאג להראות לנו את האוטובוס שנוסע ליעד שלנו, אך שכח לציין כי צריך לשבת במקומות המסומנים בכרטיסים, דבר שגילינו לבד יותר מאוחר.
תחנת האוטובוס נמצאת בתוך העיר בכתובת ..................
בשעה 08:30 האוטובוס יצא לדרכו, כאשר תחילת הדרך היתה באותו מסלול שנסענו בו יום קודם לשמורת דואי-אי, אך לפני הסיבובים שיורדים לשמורה, האוטובוס פנה ימינה והחל לנסוע לאורך תוואי נוף משגעים ודרך כפרים ועיירות.

From כתבות מזרח קונמינג

בתחילה עברנו דרך בערך 7 עיירות גדולות, כשבאחת מהן התקיים שוק תוסס וגדול והכניסה לעיירה והשוק וכך גם היציאה ממנה, היה בין שתי קוביות בטון שהרווח ביניהן בקושי מאפשר מעבר כלי רכב.

From כתבות מזרח קונמינג

לאחר שרשרת עיירות אלו, האוטובוס פנה חדות ימינה ונכנס לתוך ערוץ עמוק ואחרי עוד כ- 4 עיירות הגענו ליעד. כל זה בתום 6 שעות נסיעה, כולל עצירה לתיקון הגיר (מערכת התמסורת) של האוטובוס שהתקלקל.
האוטובוס הוריד אותנו ליד ביתן קטן, שהתברר שכאן רוכשים כרטיסים לשייט לתוך הכפר שאליו רצינו להגיע, ולאחר שקנינו כרטיסים בעלות של 70 יואן לאדם, התחלנו ללכת בדרך המובילה עד לנחל, מרחק של כ- 2 ק"מ, ועד לפתח המערה המובילה לכפר. למי שרוצה יש במקום גם כרכרות עם סוסים היכולים להסיע אתכם עד לפתח המערה.

From כתבות מזרח קונמינג

הכפר בא-מיי (הכפר הנעלם) Bamei
נכנסנו לתוך סירות צרות שאמורות לשוט בתוך מערה צרה וחשוכה, כאשר המערה היא למעשה מערת נטיפים לא פעילה, לעיתים בוקע לתוכה אור מפתח צר בתקרה. השיט הוא לאורך כמה מאות מטרים (אין לי הערכת מרחק) שבסופם נגלה פתאום אור חזק שהוא צדה השני של המערה, צד זה הוא למעשה פתח לעמק הכלוא בין שרשרת הרים, שבה שוכן הכפר ומכאן נובע שמו "הכפר הנעלם".
רק למשיט הסירה יש פנס ראש המאפשר לו לראות לאן לשוט, לכן מומלץ למי שיכול להכין פנס ראש ולשים אותו לפני העלייה לסירות, כי אחרת לא ניתן להוציא את הפנס.
השיט בסירות משמש גם את תושבי הכפר להיכנס ולצאת ממנו, אך במהלך השהות במקום למדתי כי ככל הנראה יש דרך קרקעית להגיע לכפר, היות וראיתי משאית עם חומרי בנייה שהגיעה למקום, אך ככל הנראה זו דרך שלא משתמשים בה למעט להעברת טובין.

סרטון העמק

כבר מהירידה מהאוטובוס חיכה לנו מקומי שליווה אותנו לאורך כל הדרך עד הכניסה לכפר וניסה אף לעזור לנו עם התרמילים, ובתוך כך הציע לנו ללון אצלו, ואחרי שהתרשמנו מהחדר שהיה סביר, אך לא יותר מזה, הסכמנו, הנחנו את התיקים ויצאנו לעשות סיור בכפר.
הכפר זכה בשנים האחרונות לשם "גן העדן האבוד", וכך הוא משווק למטיילים, זהו כפרם של בני מיעוט הג'ואנג שנמצא בעמק פורה ורחב ידיים, אשר הרים מקיפים אותו מכל עבריו, כפי שראיתם בסרטון.
הכסף שנכנס לכפר מהתיירות בשנים האחרונות מתבטא בפיתוח ובשיפוץ הרחב שעברו בתים אלה ובשיפור התשתיות במקום.
במרכז הכפר נמצא פיקוס השדרות העצום, שורשיו נטועים עמוק באדמה, והוא משמש כמקום המפגש של ילדי הכפר, כמו גם של האמהות הצעירות, וגם מעורר התפעלות.
תמונת הפיקוס

From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הסיור גילינו כי בצדו המרוחק של הכפר לאורך הנחל, ישנו מקום שיש בו גשר מעל הנחל ולידו 2 גלגלי שאיבת מים ענקיים, מקום לביצוע רפטינג ומבנה מגורים יפה. הבחנו כי המערה ששטנו בה נמשכת לאורך כל רכס ההר שמעל לכפר.

From כתבות מזרח קונמינג

לקראת ערב חזרנו לחדר לישון.

היום התשיעי 25/4/2011
אחרי ארוחת בוקר איומה שהגישה לנו בעלת הבית, יצאנו רגלית לכיוון מזח הסירות בכדי לשוט חזרה לכניסת המערה, כאשר ההליכה הייתה בבוקר אפרורי, אך ללא גשם.
הגענו לפתח המערה המוביל החוצה, עלינו לסירות יחד עם תושבי ותלמידי הכפר שיצאו לעבודה או ללימודים, ולקראת השעה 09:00 כבר היינו בחוץ, ומשם המשכנו שוב רגלית עד לנקודה שבה ירדנו יום קודם מהאוטובוס, וזאת במטרה לתפוס שם אוטובוס שיסיע אותנו ליעד הבא שלנו גואנג-נאן.
כאשר הגענו לצומת התברר כי יש במקום גם הסעות של מיניבוסים פרטיים ליעד שלנו, ולכן לא חיכינו ועלינו מיד לאחד מהם, וטוב עשינו כי הגענו ליעד בסך הכל 1/4 שעה לפני יציאת האוטובוס ליעד הבא שלנו בטיול קיו-ביי, שיוצא בשעה 10:30, ובזמן שנותר הספקנו לקנות כרטיסי נסיעה ולהתמקם באוטובוס.
הנופים בדרך היו מרתקים ולקראת השעה 13:00 הגענו ליעד.

From כתבות מזרח קונמינג

קיוביי Qiubei
עם הירידה מהאוטובוס לקחנו מונית וביקשנו שיביא אותנו למלון משפחתי ולא יקר, והוא הביא אותנו לאחד כזה במרכז העיר, הנמצא בקרבת תחנת האוטובוסים.
אחרי בהתמקמנו במלון, יצאנו לסיבוב בעיר, כולל השוק שליד תחנת האוטובוסים, ועד מהרה הפכנו לאטרקצייה של העיר, כי היינו בה הזרים היחידים.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך חזרה למלון, התברר לנו ,כי בסמוך לעיר מתקיים מופע מקומי, וניסינו לברר היכן זה, ומצאנו, אך כאשר חיפשנו מונית שתסיע אותנו בערב למקום, ביקשו מאתנו מחיר מופקע לכיוון אחד והבהירו לנו שאין משם תחבורה חזרה, ולכן בסופו של דבר ויתרנו על הביקור במופע, ובמקום זאת עשינו סיבוב נוסף בעיר לפני השינה.

היום העשירי 26/4/2011
היום יצאנו מוקדם במטרה לראות את הכפריים מגיעים לשוק עם מרכולתם, וכיצד השוק מתעורר לחיים, מראה מקסים לעין לראות את הכפריים על תלבושותיהם המסורתיות מגיעים לשוק, עם מגוון עצום של פירות, ירקות, בעלי חיים ועוד, מתמקמים כל אחד בפינה לאורך הכביש ומוכרים את מה שיש להם בכדי להרוויח את ההכנסה היומית שלהם.
השוק הססגוני הוא הזדמנות מצוינת לראות במקום אחד את כל בני המיעוטים של האזור, לצד הסינים בני האן, גם את בני מיעוט היי, המיאו והג'ואנג ואף אוכלוסיה מוסלמית לא מבוטלת, בת מיעוט ההווי.

From כתבות מזרח קונמינג

לקראת השעה 09:00 הלכנו לתחנת האוטובוסים לבדוק האם יש תחבורה ליעד שלנו שמורת פו-ג'ה-היי ולהפתעתינו גילינו שיש אוטובוס- קו 1 היוצא לשם בעלות של 2 יואן לאדם, וכמובן עלינו עליו כעבור כמה דקות ובתוך 1/2 שעה מצאנו עצמנו בכניסה לשמורה.

שמורת פּוּ-גֶ'ה-הֵיי Puzhehei
בכניסה הציעו לנו תמורת 200 יואן לאדם לבצע תור משולב הכולל קרוניות והסברים בתוך השמורה בשלוש אפשרויות שונות, הצעה אחרת הייתה תמורת 100 יואן לאדם להסיע אותנו בקרוניות ומחיר זה כלל כניסה למערות שעליהם אכתוב בהמשך. היות וזה נראה לנו יקר, וחיפשנו אפשרויות אחרות, התברר לנו כי כניסה רגלית אינה עולה כלל בתשלום וצריך לשלם רק עבור הכניסות למערות, ובדיעבד התברר שזה הרבה פחות מההצעה הזולה שלהם, וכמובן ופעלנו על פי האפשרות הזו.
מפת השמורה

From כתבות מזרח קונמינג

השמורה נמצאת 13 קילומטרים צפונית לעיירה צְ'יוֹבֵּיי שבמזרח מחוז יונאן, והיא אחת מפנינות הטבע של האזור. בשמורה ששטחה 165 קילומטרים רבועים למעלה מ-300 גבעות קארסט בשלל צורות, עשרות אגמים, נחלים, שדות ירוקים וכפרים מסורתיים של בני מיעוט היִי (Yi) הפזורים ביניהם. נופי הקארסט שבשמורה הם מהקלאסיים והיפים ביותר שיש לדרום-מערב סין להציע.

מקור השם של השמורה אינו בשפה הסינית, כי אם בשפת בני ההיי, המיעוט האתני הגדול ביותר במחוז יונאן והדומיננטי באזור זה, ובשפתם "פו-ג'ה-היי" פירושו "בריכות מרובות דגים ושרימפס".
בזכות גבעות הקארסט האינסופיות זכתה השמורה לכינוי "גוילין הקטנה", ונופיה מרהיבים בכל עונה, אך המקום מגיע לשיאו בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט), אז כל השדות מוריקים לחלוטין והאגמים מתמלאים בשכבה של מיליוני פרחי לוטוס הצפים עליהם.
מתוך אתר רדיו סין http://hebrew.cri.cn

תמונת הכיכרות וסימני הדרך בשמורה

From כתבות מזרח קונמינג

נכנסנו לשמורה והתחלנו את הסיור בה. אחרי 200-300 מטר מגיעים לכיכר ושם פונים ימינה לדרך המובילה למיעוט ההיי ולכפר שלהם.
מצד ימין נמצא קומפלקס של מבנים, שבו התברר שמתקיים אותו המופע אליו רצינו להגיע יום קודם, ואף יש במקום מופע של לחימת שוורים, הכוונה שור בשור, התברר שהמופעים הללו אינם מתקיימים בכל יום, התחבורה הציבורית למקום מסתיימת בשעה 18:30, ואילו נסיעה במונית היא בעלות של 50 יואן, כאשר אין ביטחון שבסיום תימצא תחבורה חזרה לעיר.
שוטטנו בין בתי הכפר, שחלקם ישנים מאוד וחלקם חדשים, אך כולם צבועים ומעוצבים באופן מרשים, ובמרכז הכפר נתקלנו במסעדה עם עיצובי עץ יפים להפליא. אזהרה המסעדה יקרה מאוד ביחס למסעדות אחרות בסין.

From כתבות מזרח קונמינג

חזרנו לכיכר, ופנינו שמאלה ואחרי כ- 1-2 ק"מ הגענו לכיכר נוספת, שממנה אם ממשיכים ישר מגיעים לכפר ששמו כשם השמורה, אך התברר שאין בו כל ייחוד.
אך אם פונים בכיכר הזו (השלישית)שמאלה הדרך מובילה לכיכר נוספת, שפנייה נוספת שמאלה מובילה לכפר אקולוגי, (שהחלטתי לא לבקר בו), ופנייה ימינה מובילה למקדש בודהיסטי הממוקם בתוך מערת נטיפים לא פעילה והנקראת "מערת האלוהים", כך שחדרי הלימוד והתפילה הם בתוך המערה, ורק חדרי המגורים של הכמרים נמצאים מחוץ למערה.

From כתבות מזרח קונמינג

אחרי ביקור במקדש המערה וסביבותיה ובכלל זה פסל הבודהה הגדול שנמצא בכניסה, המשכנו לאורך השוק המקומי הנמצא מצד ימין של המקדש, ולאורך גדת האגם, עד שהגענו לכניסה למערה הנצאת משמאל לדרך, מערה המחולקת לשני חלקים.
החלק הראשון שאורכו 1.2 ק"מ, הוא מערת נטיפים פעילה הנקראת "מערת הלפידים" והולכים בה רגלית גם חלקה השני הוא מערת נטיפים פעילה באורך 800 מטר בלבד הנקראת "מערת הירח", אולם הביקור בה נעשה באמצעות סירות בלבד, ובגלל התקרה הנמוכה של חלק זה של המערה חלק מהשייט נעשה כאשר נשכבים אחורה או קדימה, אחרת מקבלים מכה בראש.
על היופי בתוככי מערות אלו לא צריך להכביר במילים ואני מעדיף לתמונות לדבר במקומי.

From כתבות מזרח קונמינג

בגמר השייט יוצאים מהמערה ממש ליד השוק שעברנו בו קודם לכן, מכאן אפשר שוב לפנות לכיוון הכניסה למערה, ומשם להמשיך בשביל הנמצא בסמוך לפתח המערה ולעלות או ליתר דיוק לטפס לראש הגבעה הנקרא "הדרקון השחור" או בשמו הסיני קוינג-לונג-שאן Qinglongshan, ממנו ניתן לראות את כל האגם והסביבה הקרובה. לצערי אני לא טיפסתי לגבעה זאת עקב מגבלת זמן.

From כתבות מזרח קונמינג

בסיום כל אלו ניתן לחזור ברגל או לקחת קרונית בעלות של 5 יואן לאדם עד הכניסה לשמורה ומשם לקחת שוב את האוטובוס קו 1 חזרה לעיר, אנחנו במקרה פגשנו בחבורת סינים עליזה וצוהלת ששמחה להראות את פניה היפים של סין והיסיעה אותנו חזרה העירה.
חזרנו למלון, לא לפני שרכשנו בתחנה המרכזית כרטיסי נסיעה לאוטובוס ליום המחרת ליעד הבא, יואן-יאנג yuanyang או ליתר דיוק לעיירה צ'ינגג'י-זאן xingjie zhen הסמוכה לעיר זו, הנמצאת מדרום לקונמינג.

את הכתבה החוויתית מפי שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/blog-post.html

לכתבת ההמשך- היעדים מדרום לקונמינג כנס ללינק הבא -
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/3.html

לפניות לכותב shark4162@gmail.comמשם

סין בעיניים שלי - קונמינג בירת חבל יונאן

Wed, 15 Jun 2011 17:36:00 +0000

מתוך רשמי מסע לחבל יונאן 16.4-30.5.2011

לכתבה המקבילה הכוללת מידע למטיילים כנס ללינק הבא -
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/1.html

קונמינג בירת חבל יונאן

16.4.2011

"גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן ". כך ציטט מאו טצה טונג בספרו האדום את הפילוסוף הסיני הדגול לאו צה. ואכן, רק צעד אחד היה נחוץ עבורי, צעד אחד וטונות של אומץ, להעיז ולבצע את הרצון הענקי לשוב ולבקר בארץ המופלאה הזו שמהלכת עלי קסם כבר שנים.

עוד הוכחה לכל הטוענים שאם מעיזים לחלום- חלומות גם מתגשמים. החלום לחזור לסין, החלום לטייל טיול תרמילים, החלום להעיז לעשות מה שאחרים כמעט ולא עושים בגילי. מסע בן אלפי מילים. מסע חלומי מתחיל היום, לא יכולתי לבחור לעצמי את החברה המתאימה יותר, לטיול מסוג זה ואני מאושרת מאד.

תרמיל ענקי ארוז בקפידה, אמור להכיל כל מה שאזדקק לו במסע לאורך 46 ימים. ועוד תרמיל קטן(דיי גדול למעשה) לכל הדברים הנגישים ולכל הדברים שארצה לקנות לי בדרך. לא היה לי מושג מה אורזים וכמה צריך מכל דבר וקבלתי עצות נהדרות מחברי למסע המנוסה ממני. כמובן שלא ממש יישמתי... איך אפשר לארוז רק 2 זוגות מכנסיים!? ולקחת רק 2 חולצות?!?? מה יגידו כולם כשיראו את התמונות? כל הזמן היא לבושה באותה תלבושת??? וכמה תרופות לוקחים? וכמה גרביים ותחתונים? ובטח שיהיה קר שם, אז צריך גם גטקס, סוודרים ומעילים(ברבים) מכל העוביים, שלא יחסר...
אבל בדרום יונאן אמור להיות גם חם ולח אז עדיף גם לקחת משהו קצר. ורצוי שכולם יתאימו מבחינת הצבעים... אני מוסיפה כהנה וכהנה ובודקת את המשקל. הריי כל דבר, שאני בוחרת לשים, נבחן בקפידה ושוקל כה מעט, אז למה התרמיל כל כך תפוח וכבד? למה המשקל בשדה התעופה מורה על 18 ק"ג? הוא בטח לא מאופס בכלל המשקל הזה...

From כתבות קונמינג

עם שחר יצאתי לדרך בטיסה דרך קייב, הכל מתרונן בתוכי בהתרגשות מבעבעת ואיני מעיזה להסגיר את החששות והפחדים. שמא לא אעמוד בעומס, שמא הכוחות הפיזיים יגלו כמה לא התכוננתי לטיול כזה. נכון, קיבלתי עצתו והלכתי במשך השבוע האחרון בנעליים הגבוהות להתרגל אליהן, זה אפילו נראה לי "קול" מגניב ועושה רושם לא רגיל על כל מי שפוגש בי ותוהה למה אני מהלכת באביב עם נעלי טיילים מקצועיים כבדות ומגושמות.
אבל... "שאני אלך לי מסביב לשכונה עם תרמיל מלא ספרים ליצירת כובד, על מנת לתרגל את הסחיבה"??? נו באמת? למרות שאני לא מפולניה, ה"מה יגידו" היה חזק יותר. החלטתי לבטוח באל עליון או באיזה כח אחר, אני לא מסתובבת עם תרמיל כבד ברחובות! אני כבר אסתדר! הריי בדקתי לחצי דקה את התרמיל עלי וזה נראה לי די פשוט לסחוב אותו. מה גם שהוא הותאם לגב שלי בדיוק.

From כתבות קונמינג

ישבתי בטיסה וחשבתי לעצמי שהנה אני נוהגת כאותם תרמילאים צעירים שמחפשים כל דרך לחסוך. לא טיסה מפנקת שמתאימה לאנשים בגילי, לא טיסה ישירה טרנסאטלנטית על מנת לאסוף כוחות, לא בחירה בנוחות של "לא להחליף טיסות וחכיונות ל"טרנזיט" בנמלי תעופה נושנים. פשוט טיסה הכי זולה שיכולנו למצוא.

קייב. השם מעלה קונוטציות לא נעימות על ימים אחרים שלא אני חייתי בהם... שדה תעופה משמים, עלוב ואפור, לא יאומן שזה שדה תעופה במאה העשרים ואחת. המתנה ארוכה מידיי לטעמי (4 שעות) ושוב על מטוס לבייג'ין. כאן כבר מתחילה לראות פרצופים סינים ועוד יותר לשמוע את השפה המוזרה ומוכרת הזו. מנסה לזהות בין ה"קשקושים" מילים מוכרות ומגלה שלמרות שיודעת לא מעט מילים בסינית, איני מבינה כמעט כלום. הטיסה לקייב ארכה רק 3 שעות. עכשיו זה האתגר האמיתי. טיסה של כ- 9 שעות. ננחת לפנות בוקר (4:40) של יום חדש ושוב נמתין עוד 4 שעות מעייפות עד הטיסה לקונמינג בירת יונאן תצא לדרך. אני מחכה כבר להיות על קרקע מוצקה ולא של שדות תעופה. זה הרי רק ה"בקרוב" של הטיול והחלק המעייף יותר מהכל.

אני רק בהתחלת ההתחלה, בקושי עברו כמה שעות מאז יצאתי, ולא יכולה עדיין לסכם מה המשמעות של המסע הזה עבורי. פעם ראשונה בחיי הבוגרים שאני עוזבת בית, ילדים, הורים ונוסעת מבלי לבלות איתם את חג הפסח (או כל חג משמעותי אחר). פעם ראשונה שאיני עומדת וטורחת. לא מבשלת לגדוד, לא רצה לקניות, אין נקיונות, אין סידורים, לא שוברת את הראש מה לקנות מתנות לילדים ולנכדים. פעם ראשונה שאני חוגגת את חג החירות שלי "תרתי משמע". האיש שאיתו אני טסה נעים לי וגם מתאים למצב הזה שבו אני נמצאת. לא מלחיץ, נותן שקט, ישנו שם ועוזר ברוגע שלו, נותן ביטחון אבל גם מאפשר לי לתרום את חלקי ולא משתלט על הארגון. הכל זורם בנחת ואנו מתנהלים בין נפתולי שדות התעופה בשקט רגוע ובלי כל לחץ או תחושת מאמץ.

17.4.11

הטיסה לבייג'ין נמשכה כנצח ולרגע נדמה שלא תיגמר לעולם. לא הצלחתי להירדם בטיסה כנראה מרוב התרגשות. מוזר לי, כי זו אינה לי הפעם הראשונה שאני טסה לסין או לכל מקום אחר בחו"ל ובכל זאת זה מרגיש כמו בפעם הראשונה.

חיכיון וחיכיון ועוד ועוד כ 4 שעות. אנחנו עייפים מאד וההמולה של הסינים הרעשנים כבר לא נסבלת כל כך, יוסי מוקסם, עבורו זו הפעם הראשונה בסין, והוא מתבונן בסקרנות בפנים ובהתנהלויות שלהם. מחכה לנו עוד טיסה של 3 שעות עד ליעד הסופי – קונמינג בירת חבל יונאן. העייפות מכריעה אותנו ורוב הטיסה הזו עוברת עלינו בשינה. בשדה התעופה מחפשים מקום להמרת מטבע (בבייג'ינג בלילה הכל סגור). ישנם כל מיני אנשים שמנסים "לעשות כסף" עלינו. להחליף לנו את הדולרים ליואנים מפוקפקים... עוד תור ארוך ואנו במונית שלוקחת אותנו למלון. איזו הקלה.

מלון יפה וסביר במרכז העיר אבל זו כבר שעת אחה"צ ואין זמן. מורידים פקלאות, מפחיתים משקל מהתרמיל הקטן ויאללה לחרוש את הרחובות.

אני עדיין מתנהלת בהילוך נמוך, העייפות נוראית, לא נכנסת לקצב אבל הסקרנות מושכת קדימה. יוסי מנווט בעזרת מפה בלי טעויות בכלל ואני מתחילה להבין שהוא לא סתם השוויץ ביכולות שלו כשסיפר על כך עוד בשלבי ההכנה לטיול. אמר אמת הבחור.

מקום ראשון לביקור קרוב למלון מקדש יואן טונג סי (YUAN TONG SI). מקדש קטן וחמוד לא משהו מלהיב או שאני עייפה מידיי (6 יואן דמי כניסה).

From כתבות קונמינג

משם ממשיכים לפארק "אגם האזמרגד" ((CUIU או "האגם הירוק" שזה אותו הדבר וסתם מבלבל לחשוב שאלו שני מקומות שונים. ההליכה נעשית לי קשה יותר ויותר, מפרק הירך צועק הצילו, קשה לי להרחיב צעד ואני נאנחת ונושכת שפתיים, הגרביים מציקות בתוך הנעליים, הג'ינס לוחץ לי בנשמה, אני מרגישה כבדה, שמנה ומאד מאד עייפה. למה לא שמעתי בקול המנוסים? למה לא התאמנתי כמו שצריך? האם הייתי צריכה להתאמן גם עם אותם גרביים??? מי בכלל חשב שג'ינס יכול להפריע בהליכה? בקיצור עייפה עייפה והולכת למרות זה. יש אגם מיובש בחלקו וסביבו גן גדול ויפה,
מאי שם נשמעים קולות שירה ונגינה ופתאום שכחתי כמה אני עייפה ואני מוצאת עצמי רצה נרגשת בעקבות הקולות (ויוסי שרץ הרבה יותר מהר ממני...) באחת מפינות החמד אנו מגלים קבוצה גדולה של בני שבט ה...?. בתלבושות וכלי הנגינה הייחודיים להם, רוקדים ריקוד מעגל גדול החוזר על עצמו. יחד איתם רוקדים גם רבים בבגדים מערביים, גברים ונשים בני כל הגילים, נערות בנעלי עקב דקיקות לצד סבים וסבתות. ילדים בתלבושות מסורתיות יושבים ומתבוננים ברוקדים כשהם חובקים בידיהם בקבוקי קוקה קולה. ערבוביה מוזרה של עבר והווה שמשתלבים יחד בלי שום בעיה. המנגינה נעימה לאוזן, התלבושות מרהיבות ואני מצטרפת אליהם בניסיון לרקוד. קשה להבחין במקצב ולא לטעות בצעדים כי הם כל הזמן משתנים, אחת הנשים אוחזת בזרועי ויחד איתה הצלחתי לרקוד כמה רגעים. היה שם כל כך נעים שלא רצינו להפסיק גם כשהתחיל הגשם לטפטף לו.

From כתבות קונמינג

מהר מאד התברר לנו שהגן מלא קולות של מוזיקה.קבוצות קבוצות של נגנים וזמרים האנשים מתקבצים סביב חלקם מקשיבים, חלקם רוקדים לצלילים. זמרת נהדרת מארחת טיפוס ססגוני שרוקד ריקוד טיבטי, קבוצת נגנים אחרת מאפשרת לגבר, בתלבושת נשית, לרקוד לצלילי כלי הנגינה המיוחדים.

From כתבות קונמינג

הדבר היחיד שאילץ אותנו להפסיק להתענג מהמראות והצלילים ולהסתתר היו ארובות השמיים שנפתחו והבריחו אותנו ואחרים אל מתחת לגגון קטנטן עד שהשמיים נרגעו. אחה"צ קסום שלא רצינו שיסתיים. מודה שאני זו שהכרעתי בעד התקפלות, הרי צריך לחזור את כל הדרך (ברגל כמובן...) אצלי הכאבים הלכו וגברו וחששתי שכבר ביום הראשון אני הולכת "לפדח" את עצמי ובגדול.
בדרך חזרה מחפשים מסעדה שנראית הגיונית לנו. מבחוץ המסעדה שבחרנו דמתה יותר למסעדות המערביות וזה כנראה מה שמשך אותנו להיכנס. ניסינו להבין, להתבונן במה שהאחרים מזמינים, אף אחד לא מדבר אנגלית התמונות של המנות מראות רק מרקים. מתברר שזו המנה, מרק גדול או גדול יותר ואליו מצרפים קעריות שונות עם תוספות של בשר עוף, דגים, כבדי דג וירקות ועוד כל מיני "עב"מים". החלטנו להזמין את המנה הכי קטנה (25 יואן) וכל אחד קיבל "סיר"!!! מרק עם ריח נורא. כמובן שאכלנו, הרי לא ברור אם נמצא משהוא אכיל אחר בסביבה. טעמתי, ניסיתי וכמובן שהשארתי את הרוב... הייתי בטוחה שבבוקר אמצא את עצמי על האסלה אבל לשמחתי התבדיתי,,, בקושי הצלחתי להגיע למיטה, נדמה לי שנרדמתי כבר בדרך אליה וישנתי שנת ישרים עד הבוקר.

18.4.11

הבוקר התעוררתי לקול צלילי מוזיקה שבקעו מהכיכר הסמוכה למלון. צלילים מוכרים, מזכירים משהו מן העבר. לא המוזיקה המוכרת מהבית. סוף, סוף אני קולטת פתאום במלוא חושיי שהנה אני שוב בסין, הצצה מהירה מבעד לחלון מראה קבוצת מתעמלים שמבצעת תרגילי התעמלות בתנועות ריקוד עדינות. אוי כמה זה עושה חשק להיות שם איתם. בריצה קלה אנו שועטים למטה (דיי הרבה קומות) רוצים להספיק לצלם. ואני מתחשק לי רק להצטרף אבל הבושה... והתנועות לא מוכרות... חזרתי להיות "מערבית" דווקא כאן?

From כתבות קונמינג

כמה שאלות והסברים ואנו בדרכנו באוטובוס הנכון לאגם דיאן.( DIAN CHI LU) מקום יפה וקסום. הרגליים עדיין לא מתורגלות,(אוי למה לא התאמנתי כשהיה צריך?) כמובן שאיני מוציאה מהפה מילה, לא נעים להסגיר ולקטר כבר בהתחלה... מצלמים בלי הכרה, מטיילים לאורך האגם וליוסי עולה בראש רעיון הזוי ללכת לכל אורכו במקום לחפש תחבורה לצד השני. איזה מזל שהטיעונים שלי חזקים יותר ואני עוצרת את ההשתוללות באיבה... מצאנו מעגן סירות ותמורת סכום סימלי (60 יואן) הם אפילו נותנים אפודות הצלה... הרוח מכה בחוזקה אבל הכיף לא רגיל. ותוך זמן קצרצר אנו בעבר השני להרפתקה הבאה.

From כתבות קונמינג

רכבל ארוך מאד ותלול המעלה אותנו מעלה ל"מקדש הדרקון" החלפת רכבלים בדרך מקופסה סגורה לספסל פתוח לשניים ואנו תלויים במשט איטי ומענג שעה ארוכה מעל צמרות העצים הגבוהים.

From כתבות קונמינג

ההתנהלות ביומיים הראשונים לטיול היא כנראה גם סימן לבאות... וה"באות" הן כנראה הליכות ארוכות ובעיקר טיפוס במדרגות. עוד שם למעלה כשאנו תלויים בין שמים לארץ בתוך הספסל המשייט לאיטו, יוסי כבר מצטער שלא עלינו למעלה בשביל העיזים מתחתנו...לפני שאנו שמים רגלינו על קרקע מוצקה הוא מבשר לי שלמטה כבר נרד ברגל, כי חבל שלא עשינו זאת במקום ברכבל ושזה נראה ממש קל... כן, ממש קל. למי??? המרחק הרשום על הלוח מודיע שזה "רק" 2.6 קילומטרים של הליכה בירידה ואני אומרת שאתייחס לכך בחיוב.

From כתבות קונמינג

נראה מה יהיה הלאה. אין לי חשק ללכת רק לשם ההליכה אבל גם לא רוצה לקלקל לו את התענוג באשליה. מגיעים וכמובן נדמה למישהו (לא לי..) שהפביליון העליון הוא, הוא מקדש הדרקון נמצא למעלה מרחק של 1 ק"מ (כתוב במפה) של עליה במדרגות תלולות וכמובן לא "תקניות" כלומר בנויות מאבן כשכל אחת בגובה של לפחות 35 ס"מ או יותר. אני מביטה בתחילת המעלה ולא מאמינה שאצליח לעלות את כל הדרך הזו. מעניין מי זה היה שאמר לי להתאמן עוד לפני הנסיעה...? כמו גיבורה אני צולחת מאחוריו את 10 המטרים הראשונים ומודיעה "תעלה לבד! ". "אחכה למטה ברחבה". בהתחלה הוא עוד מנסה לשכנע אבל מבין שהפעם אני רצינית. אמרתי שאנסה לעלות לאיטי בזמני החופשי. יותר מכך שהרגליים כואבות, אני לא מצליחה להסדיר את הנשימה. התחושה שהלב יוצא מגופי דיי מדאיגה, ירדתי חזרה ואני מקנאה בכל הסינים שעולים או יורדים כמו איילות בלי כל מאמץ.
טיילתי בין הדוכנים הפזורים שם, טעמתי ארטיק ואננס טרי וצפיתי בדרך המקסימה שבה המוכרות קולפות אותו ומשפדות על מקל.

תוך כדי השיטוט אני מגלה ש"שער הדרקון" מסתתר מאחורי הדוכנים... ממש פה מתחת לאפי. עוד 40 יואן נתרמים על מנת לגלות ש... יש מדרגות... עולות יורדות והמון!!! ואין שם בכלל מקדש רק תצפיות נוף ופביליונים. זה אנו ששגינו באשליות. אחרי שיטוט לא קטן אנו מוותרים על השאר. אני עולה בכוחות אחרונים ונזכרת שהבטחתי לרדת את כל ה- 2.6 ק"מ למטה. התחרטתי, אין אופי. יש היגיון בריא. נותרו אם כך שתי אפשרויות : 1. יוסי ירד לבד ואני ברכבל. 2. נרד ברכבל יחד. שמחתי שבחר באופציה הזו אבל הוא נראה לי די מבואס. נדמה לי שאני "הקול השפוי" כאן, וזה נכון שאני זו ש"מתפדלת". מכל מקום צריך לדעת מתי לוותר ומתי סתם להתעקש על מאמץ גופני שאין בו תכלית. מה גם שיש לפנינו עוד 45 ימים מעייפים ומדורגים....

From כתבות קונמינג

הירידה כיפית כמו קודם. מונית (אין אוטובוסים) ישר לקצה השני של העיר ל"מקדש הבמבוק". ברגע האחרון אני מבקשת מהנהג שימתין לנו. מיקום המקדש ומיעוט האנשים אומר לי שאין משם תחבורה לחזור. זהו אכן אחד המקדשים היפים שראיתי. מקום קסום וכמה צדקתי להשאיר את הנהג. הגענו כחצי שעה לפני הסגירה והספקנו בריצה לראות את כולו כשמאחורינו נועלים כל פעם עוד ועוד חדרים. והיחיד שנותר במגרש החניה היה הנהג החברמן שלנו.

From כתבות קונמינג

בדרך חזרה החלטנו לקנות סים סיני על מנת לאפשר לנו התקשרות. בעיות השפה מתסכלות מאד ולמרות שנעזרנו בחמודה צעירה התברר שאנו יכולים לתקשר ביננו אבל לא להתקשר ארצה. מילא הרי גם זה חשוב שלא נלך לאיבוד.

כבר אחה"צ ואנו ממהרים. במקדש הדרקון פגשנו שלושה צעירים ישראליים שהזמינו אותנו לחגוג את ליל הסדר הראשון של בית חב"ד בקונמינג. הגעה למלון, החלפת בגדים זריזה וחיפוש נואש אחר מונית בשעות העומס של כל מיליוני הסינים השבים מהעבודה. הגענו בדיוק בזמן והיה נחמד ומרגש לחגוג את ליל הסדר בסינית עברית ואנגלית. עם אנשים מכל העולם כמעט וכולם יהודים!!! כמובן שהוזמנו גם הרבה סינים שהשתתפו בשמחה בטכס ובארוחה. הלילה ירד כבר מזמן ומחר יום חדש.

From כתבות קונמינג

19.4.2011

התעוררתי מאוחר. יוסי אמר שרקדני הטאי צ'י לא הגיעו וכמובן שנשארתי עוד שעה במיטה. ואז "הפתעה"!!!! קולות נגינה נשמעו מהכיכר (החדר בקומה ה16). זינקתי לתוך הבגדים, מצלמה וריצה להספיק. הגן כולו שוקק חיים. מאות סינים מכל הגילאים מתרגלים תחת כל עץ רענן את כל סוגי הריקוד וההתעמלות. מי עם מניפות או בלעדיהן, טאי צ'י עם חרבות או בלי. ישנם המתרגלים הליכה לאחור ויש כאלו על מכשירים וכל אחד מתרגל כאילו הוא לבדו בעולם מבלי להתבייש. ממש לקנא איך הזקנים מתחילים את יומם. בחבורות מתעמלות, בשיחה עם חבר תוך כדי תרגול על מכשירי התעמלות הפזורים בשטח.

From כתבות קונמינג

אני שבה למלון מתוסכלת יותר. ניסיתי להתעמל איתם ולא הצלחתי להיפתח ולשחרר. הבחנתי שהפריע לי איך אני נראית וקינאתי בהם עוד יותר. אז מה עושים כשמתוסכלים? אוכלים כמובן ... בארוחת הבוקר במלון אנו מנסים כל דבר שאינו מערבי, לפחות בהכרת המאכלים הסיניים יש לי יתרון... מתחילים ללכת ברחבי העיר, ההתחלה כרגיל צולעת לי (או אולי אני זו שצולעת) מתקשה להרים רגליים ובטח להרחיב צעד ושלא לדבר על למהר. מתחילים בהליכה שקטה ויוסי תוהה אם קרה לי משהו, התרמיל מציק הנעליים לא שרוכות היטב, מי זה המליץ לי על תחתונים מנייר??????? נראה אותו הולך עם זה... עם הזמן אני מתחילה להפשיר אבל לא יכולה להתעלם מכאבי השרירים. הבחנתי שאני הולכת יותר מכוח האנרציה. עוד מקדש ועוד כיכר ואחרי ברבורים לא מעט אנו מצליחים למצוא את המוזיאון היפה להיסטוריה של יונאן.

From כתבות קונמינג

משם לשוק הלילה הסגור... שאולי ייפתח בערב. ברגע האחרון מחליטים לחפש את שוק הפרחים ובעלי החיים. נעים לטייל שם, מארחים אותנו בבית תה (טעים מאד) ומחליטים להישאר עד הערב באזור המדרחוב.

From כתבות קונמינג

מתברר ששוק הלילה הוא רק אזור של דיסקוטקים,מועדונים מפוקפקים וריקודים. עוד מונית למלון. צריך לארוז. מחר אנו כבר בדרך ליער האבן. ניסיונות האוכל עדיין לא צולחים לגמרי. טועמים קנטאקי אחד להיזכר בטעם אבל כתרמילאים עם עקרונות שמירת תקציב - זה יקר מידיי עבורנו. במסעדה סינית חמודה אנו בוחרים בשר ותפו"א. כמובן שזכרתי לבקש "BU LA=לא חריף". מכינים במקום על הגריל לא חריף אלא....סופר חריף! חיסלנו בקבוק שתייה ענק לקירור הבעירה. לילה טוב, מחר השכמה ב 5:30.

נכתב ע"י בתיה שפי (גוטליב)

לכתבה הבאה כנס ללינק הבא ,,,,,,,,,,,,,,

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 1

Wed, 15 Jun 2011 14:18:00 +0000

כללי
כתבה זו פותחת סדרת כתבות לגבי סין בכלל וחבל יונאן Yunnan ובסינית : 云南 .

כל מי ששומע על סין, באופן מיידי הסקרנות והדמיון שלו מובילים אותו למחוזות שונים, ומיד המקום מתקשר לו עם תרבות מסתורית, מנהגים לא מוכרים, מאכלים אקזוטיים ומראות שאולי ניתן לראותם רק בתמונות או באמצעות תיאורים שונים, אך האמת היא הרבה יותר פשוטה.

אחרי טיול מקיף של 46 יום, רק בחבל אחד- חבל יונאן, אני יכול להגיד כי כל אלו הם אמת, אך בכדי לראותם צריך לנוע בין הכפרים ובין האתרים השונים באמצעות תחבורה ציבורית, להתערות באוכלוסיה ורק ככה לראות באמת את המיוחד של ארץ זו בכלל ומחוז זה בפרט, כפי שתוכלו לקרוא בסדרת הכתבות בהמשך.

הכנות לטיול
כהכנה לטיול השגתי מידע רב מאתרים שונים באינטרנט שלגביהם אתייחס בפרק נפרד בהמשך, אך את עיקר המידע אספתי מתוך האתר הסיני של רדיו סין (הלינק אליו הוא)

http://hebrew.cri.cn/1/2010/05/20/2s5713_4.htm

כמובן שבמהלך הטיול, אספתי מידע נוסף מהמקומיים, מתוך מפות שרכשתי בכל יעד שהגעתי אליו, או סתם כך תוך עצירה במקום/אתר שנראה לי מעניין ולא היה לי לגביו מידע מוקדם.
את כל המידע המוקדם שהשגתי העליתי על טבלת אקסל, אשר בה ציינתי את שם האתר הסיני באותיות בעברית ובתעתיק האנגלי (פין-אין) לשפה הסינית, וכמובן גם בכיתוב בסינית. המטרה לכך היתה להעזר בהצגת שם האתר למקומיים, שברובם אינם דוברים ו/או קוראים אנגלית, ולהבטיח שאגיע ליעדי.
בצד כל אתר רשמתי את הערכת הזמן שיידרש על מנת לבקר בו, וזאת לאור המידע שאספתי לפני הנסיעה, בטבלה שתצורף בהמשך כתבה זו, כמו בכל כתבה בהמשך, המסלול וחלוקת האתרים וימי השהות בכל מקום, הם כבר למעשה המסלול המלא שעשיתי.

לטיול כזה רצוי ומומלץ לא לצאת לבד, וכל אחד יבחר לו את בן או בת הזוג המתאימים, אני למזלי הטוב בחרתי את בת הזוג, שנתנה לטיול זה ערך מוסף מעבר לפן החברתי, גם בפן האישי ולא פחות חשוב בידיעה ובשליטה שלה, אפילו באופן חלקי, בשפה הסינית, ואת היתר פתרנו באמצעות שיחון, תנועות ידיים או מציאת דוברי אנגלית מבין הסינים.
נכון הוא שגם במהלך הטיול ישנם מפגשים עם מטיילים אחרים, ישראלים, טיילים ממדינות שונים וכמובן גם סינים, ומפגשים אלו, ככל שהם מפגשים נחמדים המוסיפים המון לטיול, עדיין אינם תחליף נאות לבן-בת זוג קבועים.

סין וחבל יונאן- על קצה המזלג

לא ניתן להתחיל בתיאור הטיול מבלי לכתוב מעט מידע על סין עצמה ועל יעד הביקור עצמו.

סין כידוע נמצאת במזרח הרחוק והיא גובלת במזרח עם האוקינוס הפסיפיק, בצפון מזרח עם רוסיה, בצפון מערב עם מונגוליה, במערב עם מספר מדינות (מצפון לדרום) קסחטאן, קירגיסטאן, טג'יקיסטאן, אפגאניסטאן, פקיסטאן והודו ובדרום שוב עם מספר מדינות (ממערב למזרח) הודו, נפאל, באוטאן, בורמה (מינאמר), לאוס וויטנאם.

מידע נוסף על סין וחבל יונאן ניתן לראות באתרים שציינתי קודם וגם באתרים הבאים:-
www.gotravel.co.il/

http://www.golden-lotus.co.il/archive/asia/yunan.php
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%95

סין עצמה מחולקת לחבלים הממוקמים גיאוגרפית בהתאם למפה המצורפת.

From סין מפות

חבל יונאן, שבו טיילתי ולגביו אני כותב את סדרת הכתבות הזו, נמצא בדרום-מערב סין, ממוקם בקצהו המזרחי של אזור גיאוגרפי זה, החבל עצמו גובל בדרומו עם בורמה, לאוס וויטנאם, במערב עם בורמה וטיבט (היום חלק מסין), בצפון עם חבל סצ'ואן ובמזרח -עם החבלים גויג'ואו ו- גואנגסי.
ראה מפת החלק הדרום מערבי של סין.

From סין מפות

מפת האתרים המרכזיים של חבל יונאן ומיקומה ביחס לכל סין ראה במפה הבאה -

From סין מפות

השם יונאן פירושו "מדרום לעננים" והחבל משתרע על 390,000 קמ"ר, פי 20 משטח מדינת ישראל.
הטופוגרפיה של החבל סובכת מאוד- המערב הררי, ואילו המזרח והדרום שייכים לאגן יונאן-גויג'ואו.
בגלל הטופוגרפיה החבל היה מאז מתמיד מבודד, ורק בשנת 1279 החבל נכבש ע"י קובאלי חאן המונגולי, בנו של ג'ינג'יס חאן, ולאחר הכיבוש סיפח אותה לשושלת יואן. מהפיכת הידע בימי שושלת יואן המונגולית גרמה לעליה דמוגרפית עצומה לחבל והגירה גדולה של אוכלוסיות מהצפון דרומה וקבוצות מיעוט נעו לדרום המחוז.
במהלך שלטונן של שתי השושלות האחרונות של סין מינג הסינית וצ'ינג המנצ'ורית, עבר האזור והאוכלוסיה שיוך לעם הסיני, אך למרות זאת הם נותרו בעל זהות תרבותית אתנית עד היום, ונכון לשנת 2008 מנה המחוז כ- 45 מליון איש, כאשר כ- 35% מהם בני מיעוטים (כ- 16 מליון).
מבחינה אתנית, זהו המחוז המגוון ביותר בסין, עם 25 קבוצות אתניות שונות, מתוך 56 המוכרות רשמית ע"י הממשל, ולמעשה 8 אזורים במחוז מוגדרים כ"חבלים אוטונומיים" של מיעוט כזה או אחר.
המיעוט הגדול בחבל הוא המיעוט ה- יי ובין המיעוטים נמנים :- טיבטים, מונגולים, וייטנאמים, באי (עם שבעבר הרחוק במאות 7-10 לספירה הצליח לקיים ביונאן ממלכה חזקה למשך כ- 300 שנה.
מיעוטים אחרים הם :- נאש'י- עם מוצא טיבטי שמקיים חברה מטריאכאלית, דאי- המשתייך לקבוצת העמים התאיים, ג'ואנג- מהעמים העתיקים בסין, ו- חווי- מוסלמים החיים ביונאן יותר מ- 600 שנה.
לכל מיעוט בחבל יש לבוש, מוזיקה ומחול האופייניים לו, דבר שיבוא לביטוי גם בתיאורים, גם בתמונות וגם בייחוד של חבל ארץ זה.

החבל מתהדר גם במגוון הגדול ביותר של חי וצומח בסין, עם צמחי בר של אזורים טרופיים וסובטרופיים, ממוזגים וקרים. מתוך 30,000 מיני צומח בסין, ניתן למצוא 18,000 זנים ביונאן.

נופי הקארסט בדרום סין מכסים 50 אלף קילומטרים רבועים, ומרוכזים בעיקר במחוזות יונאן, גְוֵיג'וֹאוּ וגואנגסי, עוד נתון חשוב שגם הוא יבוא לביטוי בתיאורים ובתמונות שיבואו בהמשך.

בירת של חבל יונאן היא קונמינג, הייתה עבורנו תחילת המסע, שאר הכתבות תתיחסנה לשאר חלקי החבל והכל ביחס לעיר הבירה של החבל.

מסלול הטיול בחבל יונאן

From סין מפות

קונמינג- בירת חבל יונאן

אל עיר זו ניתן להגיע מכל מקום ברחבי סין, בטיסה פנימית, אנו הגענו אליה בטיסה מבייג'ין שנמשכה כ- 4 שעות.

לעיר יש היסטוריה של למעלה מ-2,400 שנה, שבה כתוצאה מהיותה חלק מדרך המשי הדרומית שעברה דרכה, בדרך זו התקיים המסחר בין סצ'ואן ומזרח סין לבין טיבט, בורמה והודו, ובקונמינג התרכזו סחורות בדרכן מערבה ודרומה.
קונמינג היום היא המרכז הפוליטי, הכלכלי, התרבותי והמדעי של מחוז יונאן.
כמו כן קונמינג נהנית ממזג אוויר נפלא לאורך כל ימות השנה ולכן היא גם נקראת "עיר האביב הנצחי". כל עונה היא זמן טוב לבקר בקונמינג – החורף חמים והקיץ קריר ונעים והעיר חייבת את מזג האוויר הנוח בחלקו לכך שהיא ממוקמת 1,900 מטרים מעל פני הים.
בזכות כל אלו התחבבה קונמינג לא רק על התיירים, אלא גם על הסטודנטים הזרים, ובהם לא מעט ישראלים, שבוחרים בקונמינג לעיר שבה ילמדו סינית.
זאת עיר שבה הרוב הוא המיעוט ההאני והוא גם הדומיננטי בעיר, אך מתרכזת בה גם תרבות מיעוטים אחרים, ונדמה שדווקא בה אפשר לראות את כל הצבעוניות של המיעוטים השונים מרוכזת במקום אחד.

בעיר זו ישנם אתרים רבים, שלא כדאי לפספס, ולכן מומלץ להקצות לה מספר ימים, אנו היקצנו לה 3 ימים רצופים ורק ביום הרביעי יצאנו ממנה מזרחה. רוב האתרים שביקרנו בהם נמצאים בחלקה הצפון מערבי של העיר ומשם דרומה עד לאגם דיין dian chi.
בעיר ישנם יעדים נוספים, שלא תויירו על ידנו, ולכן מי שירצה לבקר בהם צריך להוסיף ימים למסלול המתואר בהמשך.

את מסלול הטיול בעיר ניתן לראות במפה המצורפת, כאשר האתרים מודגשים עליה.

From סין מפות

את טבלת הטיול והיעדים בעיר זו וכל האתרים שבו, ראו בטבלה המצורפת

From כתבות קונמינג

מסלול היום הראשון 17/4/2011

מלון uchoice בקונמינג, שבו התאכסנו, ממוקם על גדות נחל פאן לונג pan long, מעט מזרחה לאגם הירוק green lake ומעט צפונית לעיר העתיקה ,הגענו אליו לקראת צהריים ומיד יצאנו לסיור רגלי ליעדים הראשונים של יום זה.
את המסע התחלנו לאורך רחוב יואנטונג yuantong מערבה, מפינת רחוב צ'ינג-ניאן qingnian, כאשר מימין לצומת ישנו פארק גדול, כ- 10 דקות הליכה מהמלון, נמצא מקדש קטן וחמוד מאוד הנקרא יואן טונג yuantong.
מקדש יואן טונג yuantong

זהו המקדש הבודהיסטי הגדול והחשוב ביותר בקונמינג שנותר פעיל עד היום.

המקדש נבנה בשלהי המאה ה- 8 לספירה בתקופת ממלכת נאנג'או ששלטה אז ביונאן, והוא נבנה מחדש בתקופת ששולת צ'ינג.

From כתבות קונמינג

המקדש כולל מספר מבנים שאחד מהם עמד במרכז אגם, ובכל המבנים היו פיתוחי עץ מרשימים, אחרי סיום הסיור במקום שלקח קצת מעל חצי שעה שמנו פעמינו מערבה לכיוון האגם הירוק green lake או בשמו האחר אגם האיזמרגד.

האגם הירוק green lake

From כתבות קונמינג

אחרי הליכה של כ- 30 דקות הגענו לכניסה לפארק האגם, והתחלנו לטייל בו, כבר בתחילה שמענו מכל עבר צלילים מוזיקליים, וכמובן שהתחלנו ללכת לכיוון אחד מהם, ולהפתעתנו נתקלנו בקבוצה של רקדנים ונגנים בתלבושות מסורתיות, הנעים במעגל ובריקוד לצלילי מוזיקה מונוטונית אך קצבית המנוגנת בכלים מיוחדים, כמובן שמיד הצטרפנו למעגל הרוקדים והצטלמנו אתם, הכל היה כל כך קסום שפשוט לא רצינו לעזוב את המקום, ורק לאחר למעלה משעה המשכנו לנקודות אחרות בפארק. גם שם היו קבוצות של נגנים, זמרים ורקדנים מכל הסוגים. רק לקראת ערב כאשר כבר התחיל להחשיך התחלנו לחזור לכיוון בית המלון.

From כתבות קונמינג

סרט ווידאו של הריקודים

בבירור עם המקומיים הבנו כי בכל סוף שבוע, מתקיים דבר דומה כאשר כל המקומיים, מכל המיעוטים, באים לפארק להשתעשע, לרקוד, לשיר ולשמוח עם אחרים.

From כתבות קונמינג

בערב אחרי שחזרנו למלון, שמענו שוב מוזיקה מחוץ למלון, ובמבט מהחלון החוצה ראינו שברחבה שמעבר לנהר, ישנן קבוצות של רוקדים הנעים לצלילי מוזיקה, כל קבוצה לצלילי מוזיקה ומקצב שונים.

From כתבות קונמינג

בגלל העייפות מהטיסות לסין ולקונמינג, והטיול הרגלי של אותו יום, העדפנו ללכת לישון והבטחנו לעצמנו לראות את כל אלו מקרוב בימים הקרובים.

מסלול היום השני 18/4/2011
בבוקר התעוררנו למוזיקה שבקעה מבחוץ ושוב ראינו קבוצות שונות של רוקדים או מתרגלים טאי צ'י לצלילי מוזיקה ברחבה שליד המלון ומעבר לנהר.
ירדנו למטה על מנת לראות מקרוב את המתעמלים והרוקדים, ואחרי ארוחת הבוקר יצאנו באוטובוס מקומי מערבה לאורך רחוב יואנטונג yuantong עד לאגם הירוק, והמשכנו משם לדרום מערב עד לאגם דיין dian chi אליו הגענו אחרי כחצי שעה שכלל הליכה מהתחנה הסופית ועד הכניסה לפארק.

אגם דיין dian chi
האגם הוא מקווה המים הגדול ביותר באזור קונמינג ובמחוז יונאן כולו, ובכניסה לאגם ישנו פארק גדול ויפה.

From כתבות קונמינג

מיד בכניסה לפארק נתקלנו שוב בקבוצה של רקדניות המבצעות מחול עם מניפה, ולא רחוק מהן קבוצת נגנים שניגנו על כלים מיוחדים שלוו בשירה של זמרת סינית מקומית.

מדובר בפארק ארוך במיוחד שיש בו גם איזור של מתקני שעשועים לילדים, פסלים סביבתיים מודרניים והרבה אווירה טובה. הליכה לאורך הפארק תוך היצמדות לשמאל, לאורך הנחל, תביא אתכם בסופו של דבר לרציף סירות שישיטו אתכם לסוף התעלה המקשרת בין הפארק לאגם עצמו, ולמעשה, לתחילת האגם בחלקו הצפון מזרחי.
במהלך השייט תוכלו לצפות בדייגים מקומיים או בחקלאים המעבדים אדמות לאורך תעלה זו, וכמובן בעפות מים וגידולי צמח הלוטוס.
התחנה האחרונה של השיט היא בסמוך לרכבל שבאמצעותו ניתן לעלות להרים המערביים xishan של העיר שעליהם ממוקמים מקדשים שונים כולל שער הדרקון long men, הנמצאים בצדו המערבי של האגם.

From כתבות קונמינג

שער הדרקון וההרים המערביים
הנסיעה ברכבל אליהם נעשית מעל התעלה והאגם והנוף הנשקף על העיר, הוא משהו שלא כדאי לפספס. להרפתקנים שביניכם, המעונינים לעלות להר ללא הרכבל, יכולים פשוט לחצות את הגשר לצד השני של התעלה והאגם ומשם לטפס בשביל עיזים להר, טיפוס לא קל במיוחד של 2.6 ק"מ.

From כתבות קונמינג

במהלך הנסיעה ברכבל להר, שדרך אגב מוחלף בדרך ברכבל אחר, עוברים מעל וליד מקדשים ופוויליונים עד לתחנה האחרונה, מקדש שער הדרקון נמצא בסמוך אליה משמאל. הכניסה למקדש בתשלום, והסיור בו מאפשר מבט נוף פנורמי על כל העיר והאגם שמדרומו.

From כתבות קונמינג

שימו לב כי ממש לפני הכניסה לשער הדרקון, ישנה פנייה ימינה המטפסת להר בשביל מסודר הכולל מדרגות, שמביא אתכם בסופו של דבר גם לנקודת מבט פנורמית על העיר והאגם וגם מובילה למקום המכונה יער האבן הקטן, שהוא למעשה אזור קרסטי המדמה את יער האבן עליו נדבר בפרק הבא.
במהלך הטיול בשער הדרקון פגשנו ב- 3 ישראלים שמהם למדנו כי באותו ערב, ערב חג הפסח, מתקיימת סעודת חג וקריאת ההגדה בבית חב"ד שבעיר ושזו הפעם הראשונה שהדבר מתקיים בעיר זו, וכמובן הזמינו אותנו להשתתף בסעודת החג.
אחרי סיור בהר שנמשך 2-3 שעות, חזרנו לנקודת ההתחלה של הרכבל הראשון, ומשם לקחנו מונית למקדש הבמבוק.

מקדש הבמקבוק si qiongzhu

הנסיעה למקדש נמשכה קצת למעלה מחצי שעה והמונית הביאה אותנו לשער המקדש, והיות וראינו כי אין במקום תחבורה חזרה, בגלל מיקומו של המקדש, סיכמנו עם הנהג שימתין על מנת שניסע אתו חזרה העירה, וכך היה.
היות והיה מדובר כבר בסוף היום, שמנו לב במהלך הסיור במקדש היפהפה להפליא, המטופח והמרשים, כי בכל פעם שאנחנו עוזבים מבנה מסויים, סוגרים אותו מיד אחרינו, הסיור במקדש שהיה מהנה וחוויתי במיוחד הסתיים בתום כשעה.
מדובר במקדש בוהיסטי קטן שנשרף אי שם במאה ה-15 ונבנה מחדש בסוף המאה ה- 19 בסיוע של האומן הסיני מסצ'ואן לי גואנג שיו, והא עשה זאת בדרך מקורית ומרתקת ע"י בניית פסלים ריאליסטים הנותנים למסתכל הרגשה שהם חיים ומבטאים תחושה של תנועה.

From כתבות קונמינג

חזרנו לעיר ולבית המלון, ומיד התארגנו לקראת ערב סדר פסח שארגן חב"ד, כולל קבלת כתובת מקום הארוע, איתורו באמצעות העובדים בקבלה, ובירור כיצד להגיע אליו, ובשעה היעודה שהייתה שעה בעייתית, שעת סיום העבודה וארוחת הערב של הסינים, ולכן היה קשה למצוא מונית, נסענו למקום המפגש לליל הסדר.

From כתבות קונמינג

במקום פגשנו עוד כמה עשרות ישראלים, יהודים המתגוררים בארצות קרובות ומטיילים בסין, גם סינים שהם בני לוויה של ישראלים או יהודים, וגם סינים שהם המורים של הישראלים שרובם לומדים שם את השפה הסינית.
אחרי זמן מה התישבנו לאורך השולחנות והתחלנו לקרוא את ההגדה, חוויה מיוחדת במינה במיוחד כשהיא מתרחשת במקום כל כך מרוחק, ושיא הסדר היה כאשר אחד מהתלמידים לסינית תרגם את השיר "מה נשתנה" לסינית וכולנו שרנו אותו בסינית, ומצ"ב התרגום של מילות השיר בסינית.

From כתבות קונמינג

אחרי כל אלו חזרנו למלון לאגור כוח ליום המחרת.

מסלול היום השלישי 19/4/2011
התכנון ליום זה היה לבקר בעיר העתיקה, ובמספר רחובות ויעדים מיוחדים בתוככי העיר העתיקה או בשולייה, ולכן היה ברור לנו שהכל יכול להתנהל בקצב רגוע יותר .
את הבוקר התחלנו בסיור בגדה השנייה של הנהר שליד המלון, ותוך התערות עם הרקדנים ומתעמלי הטאי-צ'י, שהיו בכל מקום, בפארק שלאורך הנהר, ובתוך כך נתקלנו בסינים המכינים תפאורה סינית לארוע כלשהו.

From כתבות קונמינג

תמונת הכנת התפאורה

From כתבות קונמינג

אחרי כל אלו התחלנו ללכת רגלית לכיוון העיר העתיקה המתוחמת ברחובות - רחוב צ'ינג-ניאן qingnian במזרח, רחוב רנמין מערב west renmin בצפון, ברחוב רינג מערב west ring במערב ורחובות צ'יבה xiba וצ'ימבי jimbi בדרום.
לצורך כך יצאנו מהמלון דרומה ברח' צ'ינג-ניאן ופינת הרחוב רנמין מערב פנינו ימינה, ואחרי כמה מאות מטרים פנינו שמאלה לרחוב קטן שהיה רחוב שכולו בעלי מלאכה העושים חותמות מכל סוגי החומרים כולל אבן ושן. ביציאה מהרחוב חזרה לרחוב הראשי ראינו ממול משהו הנראה כמקדש, אך בפועל כאשר הגענו אליו התברר כי זהו גן מטופח מאוד ויפה המשמש קבוצה של אומני ריקוד וגם מקום מפגש ובילוי לאוכלסיה המבוגרת.

From כתבות קונמינג

המשכנו ברחוב הראשי מערבה וראינו מצד שמאל גן גדול שבהמשכו שוב נמצא מבנה הנראה כמקדש, אך גם במקרה זה התברר כי מדובר במבנה ממשלתי שמשמש כמרכז לכינוסים פוליטיים, אך עיצוב הגג כשל מקדש.
בהמשך הדרך הגענו לפינת רחוב זנגי zhengy שאליו נחזור בהמשך, ואותו קל לזהות לאור הקשת הבנוייה בפינת אחת של הרחובות,

From כתבות קונמינג

ואחרי שעברנו אותה המשכנו מערבה ולפני הפינה של רחוב דונגפנג dongfeng פנינו שמאלה לתוך הרחובות הקטנים של העיר העתיקה ונתתנו לעצמנו ללכת לאיבוד בתוכם ובתוך כך לתת הצצה לחצרות בתים, לשבת ולשתות תה בבית קפה מקומי ובקיצור לראות את החיים האמיתיים של המקומיים.

From כתבות קונמינג

בשלב מסוים יצאנו שוב לרחוב דונגפנג dongfeng והמשכנו בו לדרום מזרח במטרה להגיע למוזיאון של מחוז יונאן, שהכניסה אליו היא בתשלום סמלי של 1 יואן עבור שמירת החפצים בכניסה שגם אותו מקבלים חזרה ביציאה.
נכנסנו למוזיאון וסיירנו בשתי קומותיו, שם נחשפנו לתרבות, פרטי הלבוש, תכשיטים, כלי עבודה וכלי מלחמה שהיו בשימוש באזור וחלקם עדיין קיים.
סיור במוזיאון תוכלו לעשות באמצעות הסרטון הבא

כאשר יצאנו מהמוזיאון שמנו פעמינו לשוק הלילה הנמצא בקרבת מקום ולשם כך, פנינו מיציאה של המוזיאון ימינה, ובסוף אותו רחוב שמאלה ומיד ימינה ונכנסים למתחם שהוא למעשה מתחם של מועדוני לילה ומסעדות ומועדוני ריקודים, וזה ממש לא היה מה שחשבנו שוק של אוכל אוטנטי.
ביציאה מהמקום גילינו כי לא רחוק משם ישנו שוק של פרחים וציפורים, אך היות ולא ידענו היכן הוא נמצא לקחנו מונית ותוך מספר דקות הגענו אליו, ואמנם השוק צבעוני ומעניין ובילינו בו כשעה.

From כתבות קונמינג

משם המשכנו דרומה ומזרחה לרחוב צ'יבה xiba והמשכנו לאורכו מזרחה עד למפגש עם רחוב ג'ימבי jimbi שם מתחיל רחוב זנגי zhengy בכיכר ענקית ומרשימה הכוללת מזרקה ופיסול סביבתי, הרחוב עצמו הוא רחוב רחב של חנויות ומשמש כמרכז קניות, כולו מרושת בפנסי לילה סיניים אדומים ולכן יפה לראות אותו גם בלילה, אך היות והגענו למקום עדיין באור יום, נכנסנו למסעדה מקומית לאכול ולחכות לרדת החשיכה.

From כתבות קונמינג

בסיום כל אלו חזרנו למלון להתכונן ליציאה להמשך הטיול ובתחילה מזרחית ודרומית מזרחית לקונמינג. כחלק מההתארגנות בדקנו מהיכן צריך לקחת את התחבורה מזרחה ודאגנו כי הדבר יירשם על פתק כולל בסינית כך שנוכל להציג זאת לנהג המונית בבוקר, וכולל לברר מתי יוצא האוטובוס הראשון ומשך זמן הנסיעה הנדרש בכדי להגיע לתחנת היציאה, הנמצאת בשוליה המזרחיים של העיר.

האתרים שלא ביקרנו בהם בקונמינג הם:- world horti expo garden בצפון מזרח העיר שבו נמצא גם מקדש הזהב, east baisha river reservoir במזרח העיר וגם fenghuangshan mountain ecological park שאף הוא נמצא במזרח העיר, וכמו כן yangzonghai lake הנמצא בסמוך לעיר ממזרח לה.

את התמונות הנבחרות של כל ימי השהות בקומינג ראה בלינק הבא -
https://picasaweb.google.com/108099394291917075741/sfzKcJ?authuser=0&feat=directlink

את הכתבה החוויתית של השהות בקונמינג מפי שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/12/blog-post_31.html

לכתבה הבאה שלי לאתרים שממזרח לקונמינג פנו ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

התפרצות הר הגעש Grímsvötn באיסלנד

Mon, 06 Jun 2011 11:39:00 +0000

מצורפת בזאת מפה המפרטת את מיקום הר הגעש בסמוך לשמורת סקאטאפל וכמו כן כל הכתבות שפורסמו באיסלנד באתר http://www.icelandreview.com/icelandreview

מאז התפרצות הר הגעש Grímsvötn ב- 21/5/2011 וגם כתבות שפורסמו בעבר בקשר להר געש זה בשנת 2005 ו- 2010.

From תמונות לכתבות איסלנד

תאריך	כותרת המידע
10.08.2005	Ice Land
03.11.2010	Glacial Flood Peaks, No Sign of Eruption
03.12.2010	Grímsvötn Eruption in Next Issue of Iceland Review!
21.05.2011	Imminent Eruption in Grímsvötn in Iceland
21.05.2011	Many were on the Volcanic Glacier Today
22.05.2011	Largest Volcanic Eruption in Grímsvötn in 100 Years
22.05.2011	Farmers Save Domestic Animals
22.05.2011	Grímsvötn Eruption May Not Cause Large Flood
22.05.2011	What Will the Ash do? (Video)
22.05.2011	Search and Rescue Services at Work in Eruption Zone
22.05.2011	Iceland Review on the Way to the Eruption
22.05.2011	The Eruption is Retreating
22.05.2011	Ash Clears in Large Area, Travel Ban Lifted
22.05.2011	2,198 Lightings in the Eruption in one Hour
22.05.2011	Earth Scientists Head for Eruption Zone, Ash Scatters
22.05.2011	It was Dark like Night until 13.50 (Pictures)
22.05.2011	Ash from Grímsvötn Volcano Visible around Iceland
22.05.2011	A Great Picture Series from the Beginning of the Eruption
22.05.2011	The Ash Has Reached Reykjavík
23.05.2011	This Video shows how dark it gets
23.05.2011	New Ash Pictures and Latest Volcano Update
23.05.2011	Photos: Volcanic Ash Cover in South Iceland
23.05.2011	Iceland Eruption News: Airport to Reopen, Fish Killed
23.05.2011	New Photo Series from Early Hours of Iceland Eruption
23.05.2011	Continued Powerful Eruption in Iceland
23.05.2011	Iceland Ash Cloud Might Reach Scotland Tonight
23.05.2011	Photo Series from the First Minutes of Iceland Eruption
23.05.2011	A Unique Animation of the Ash Cloud
23.05.2011	Best Eruption Video so Far? Lightning from a Helicopter
23.05.2011	Another Video with Lightning
24.05.2011	Keflavík Airport Open
24.05.2011	Doomsday Averted Despite Iceland Eruption
24.05.2011	Iceland Volcano Ash Plume Drops to Five Kilometers
24.05.2011	I Read the News Today, oh Boy (BJ)
24.05.2011	Eruption Live on Webcam: Icebergs Like Floating Rocks
24.05.2011	Close to 300 Flights Canceled, Ryanair Flew Into Ash
24.05.2011	Search and Rescue for Farmers in Eruption Zone
24.05.2011	Stranded Travelers Get Free Visitors’ Pass in Reykjavík
24.05.2011	Eruption Causes Delayed Flights and Road Closure
24.05.2011	Grímsvötn Eruption Like Typical Katla Outburst
24.05.2011	The Most Incredible Goal from 85 Meters (Video)
24.05.2011	The Iceland Eruption May be Close to an End
24.05.2011	The Grímsvötn Eruption let Out More Ash in One Day than Eyjafjallajökull in Forty
25.05.2011	Eruption in Iceland’s Grímsvötn May Be Over
25.05.2011	Iceland's Main International Airport Reopens
25.05.2011	Search and Rescue Teams Busy in Ash Fall Areas
25.05.2011	PM’s Take on Iceland Eruption and New Video
25.05.2011	People Support Each other in Ash-Stricken Areas
25.05.2011	Tourism Reps in South Iceland Remain Optimistic
25.05.2011	Condition of Livestock Good, Nine Sheep Killed
25.05.2011	Analysis of Iceland Ash, Flight Disruptions Over Soon
26.05.2011	Minimal Force in Grímsvötn Eruption, Cleanup Begins
26.05.2011	Eruption Cartoon: Don't Dream of Iceland Repaying Icesave
26.05.2011	Will Hekla Be the Next Volcano to Erupt in Iceland?
26.05.2011	Airplanes Now Safe from Grímsvötn Volcanic Ash
26.05.2011	Tourist Hotspot Skaftafell Reopens after Eruption
26.05.2011	Birds Abandon Nests in Ash-Stricken Area
27.05.2011	Grímsvötn Eruption Causes Damage to Pastures
27.05.2011	Grímsvötn Eruption Emergency Level Drops to Danger
28.05.2011	Eruption in Grímsvötn Boosts Iceland’s Volcano Tourism
30.05.2011	No More Activity in Grímsvötn Volcano
31.05.2011	Grímsvötn Eruption Historically Short for the Volcano

טיסה בארץ האלפים- פרק ב'

Mon, 31 Jan 2011 10:58:00 +0000

לכתבה הקודמת
http://www.seeking-the-world.com/2010/02/blog-post.html

כללי

לפני שנה בפברואר 2010 עשיתי זאת לראשונה במסגרת ביקור הנכד מיד אחרי הולדתו, והיום סוף ינואר 2011 עשיתי זאת שוב במסגרת ביקור משפחתי וחגיגת יום הולדת שנה לנכדי.

כמו בשנה הקודמת, יצרתי קשר מראש עם מנכ"ל AOPA שוויץ מר פיליפ, וקבעתי אתו מפגש לצורך שיח חברים וכמובן גם טיסה בשמי שוויץ במידת האפשר.

כאשר הוא ביקר בישראל ביוני 2010 במסגרת כנס ה- AOPA העולמי, ארחתי אותו, ובמסגרת זאת אף עשיתי לו טיסה, עפ"י מירשה מיוחד, ובגובה נמוך מעל המצדה ומשם דרומה לאורך ים המלח ובהמשך דרך המכתשים ואח"כ המשכנו לירוחם וחזרה לשדה תימן.

ביום שהגעתי לשוויץ הודעתי לו טלפונית על כך, וסיכמנו כי למחרת בבוקר הוא יבדוק את מזג האוויר ובהתאם לכך נראה האם יש אפשרות לטוס ונדברנו לדבר במהלך שעות הבוקר.

בבוקר כאשר דיברנו, הוא אמר כי עפ"י התחזית של השדה בציריך, לא יהיה ניתן לטוס באותו יום וגם עם כן, בטח לא מציריך עצמה אלה משדה התעופה שממנו טסתי בפעם הקודמת, כי המסלול שנמצא בשימוש בציריך הוא מסלול ל- IFR בלבד, אך הוא ציין כי במהלך היום יבצע בדיקה נוספת.

מצ"ב תרשים השדה

From swizerland jan. 2011

אכן לקראת הצהריים, הוא צלצל שוב, אלה שהפעם היו בפיו חדשות טובות, שהמסלול בציריך שונה ולכן ניתן לטוס ממנו VFR וכמו כן למרות העננות ישנם חורים שמאפשרים טיסה, ולכן קבענו להיפגש בשדה התעופה לצורך הטיסה.

כיצד מגיעים לטיסות התעופה הכללית בציריך

בכדי לצאת לטיסה מציריך צריך להגיע לשדה התעופה לחלקו המזרחי, מומלץ לעשות זאת ברכבת החשמלית מס' 10 הנקראת בפי המקומיים TRAM, ויורדים בתחנה האחרונה של הרכבת ליד השדה.

ממשיכים ברגל עם כיוון נסיעת הרכבת עוד כ- 200 מטר ופונים שמאלה ואז רואים ממול בניין של חברת תעופה, מגיעים עד אליו ואז פונים ימינה עוד כ- 100 מטר ורואים בניין שחזיתו חומה ועליו כתוב GENERAL AVIATION, בניין הנראה לפי התמונה המצורפת

From swizerland jan. 2011

כיצד מתארגנים לטיסה

נכנסים לתוך הבניין, ובצד השמאלי של הפרוזדור נכנסים למשרד השני, שנראה לפי התמונה שבהמשך, שם תמצאו מחשבים לתכנון מסלול טיסה והדפסתו, מחשב לבדיקת מזג אוויר וכמו כן מחשב להוצאת נוטאם המסביר אלו אזורים אסורים לטיסה בכלל ואלו שמותרים בהיתר, וכמו כן על הדלפק בצד ישנם טפסים שיש למלא לפני הטיסה, במיוחד כאשר מדובר בטיסת ראייה. ללא אישור טופס זה לא ניתן לטוס בכלל ובטח לא VFR.

מפת/תמונת הנוטאם מכילה אזורים מסומנים הכוללים אותיות ומספרים ואליה מצורפת רשימה המסבירה מהן המגבלות בכל שטח מסומן כזה, ועליה סימנתי את מסלול הטיסה, אך בהמשך תקבלו אותו ביתר פירוט.

תמונת המשרד, תמונת הנוטאם והטופס

From swizerland jan. 2011

................

אחרי שמסיימים את עבודת הניירת, ואפשר מבלי להגיש מירשה טיסה, עוברים ממול למשרד לבדיקה ביטחונית, ולכן חשוב שהדרכון יהיה אתכם, ואחרי הבדיקה הביטחונית יחכה לכם רכב להסעה עד למטוס שמוזמן.

הכנות המטוס והמראה

אני כאשר הגעתי למטוס הייתי מופתע פעמיים, פעם ראשונה מדרך אחסונו, שכלל כיסויים כנפיים, מעבר לכיסוי הפיטו ועיגון המטוס, ופעם שנייה מרמת התחזוקה של המטוס.

קיבלתי מטוס 172-C מאובזר באופן מלא ושמור, כאמור ברמת תחזוקה שאני לא מכיר בישראל.

מצ"ב תמונת המטוס

From swizerland jan. 2011

ביצעתי את הבדיקות הרגילות לפני המראה, וכאשר נכנסתי למטוס המלווה שלי מילא את ספר המטוס בגרמנית וכמו כן האזין ל- ATIS בכדי לקבל את המידע הדרוש על מסלול בשימוש, רוח, מזג אוויר ועוד, ואילו אני התחלתי בהכנות להתנעה כולל שימוש ב – TRIMER.

לפני ההתנעה אין צורך באישור המגדל ורק לאחר ההמראה ביקשנו אישור לנוע למסלול, וקיבלנו הנחיות איך לעשות זאת, הסעתי ונעמדתי בהמתנה אחרי מטוס דו מנועי, וכאשר הוא התיישר להמראה אני נכנסתי לעמדת המתנה, אך עקב עומס בשדה, כבר כאשר הוא התחיל לנוע על המסלול נדרשתי להתיישר להמראה על מסלול 28 , כך שמיד אחרי שהוא המריא המראתי גם אני.

מצ"ב תמונה של המטוס הממריא לפני, שצולם בהיותי כבר על מסלול ההמראה

From swizerland jan. 2011

טיסה ברחבי שוויץ

מיד אחרי ההמראה ועוד לפני שעזבנו את תחום השדה פניתי פניית פרסה רחבה מזרחה לכיוון אגם ציריך, וטיפסתי לגובה 3500 רגל, המשכתי לאורך הגדה הצפונית של אגם ציריך, כי אסור לטוס לאורך הגדה השנייה, ומשם המשכתי לצפון מזרח לכיוון אגם לוצרן, כאשר הגעתי לאגם לוצרן, דרומית לעיר לוצרן, המשכתי לאורך האגם בחיפוש אחרי חור בעננים שיאפשר לי לטפס לגובה רב יותר, כי מתחת לעננים הראות הייתה גבולית.

בסוף האגם בנקודה המסומנת ב- X על המפה המצורפת בהמשך, יכולתי לטפס מעל העננים, כאן כבר נדרשתי לטפס לגבהים של 8500 רגל עד 11500 רגל, תלוי בגובה או עובי העננים שטסתי מעליהם.

כל עוד טסתי מתחת לעננים בקושי יכולתי לראות את ההרים, אך יכולתי לראות נקודות יישוב, כפי שתראו בתמונות שצולמו, ורק לאחר שטיפסתי מעל לעננים ניתן היה לראות את ההרים במלוא הדרם, וכמו כן ניתן היה לראות את השמש מנסה לבצבץ מבין העננים תוך צביעת השמיים באדום. גם את שכבת העננים שטסתי מעליהם תוכלו לראות בתמונות.

את כל התמונות תוכלו לראות בלינק הבא-

http://picasaweb.google.com/shark4162/SwizerlandJan2011?feat=directlink

המשכתי לטוס בתחילה דרומה, לאחר מכן צפונה ואח"כ מערבה, כאשר הכוונה הייתה למצוא חור נוסף לרדת חזרה מתחת לשכבת העננים ולחזור לנחיתה בציריך, אך בשום מקום לא מצאתי חור כזה ובסופו של דבר נאלצתי לחזור דרומה למקום שממנו טיפסתי.

אחרי תמרון מסוים ירדתי תוך הנמכה מתחת לשכבת העננים, יצרנו קשר עם המגדל בציריך, ואז גם נאמר לנו כי רום העננים ירד וכרגע הם נמצאים כ- 400 מטר מעל פני השדה ואו-טו-טו לא נוכל לנחות חזרה בציריך, כמובן שמיד פתחתי מצערת והגברתי מהירות, וכאשר התקרבתי לציריך הייתי צריך לרדת ל- 2500 רגל בכדי לא להיקלע לעננים, ואחרי קבלת אישור נחיתה, נחתתי על מסלול 28.
מסלול הטיסה ע"ג מפת גוגל ......

כמובן שאחרי הנחיתה קיבלנו הוראות כיצד לנוע חזרה לחניית המטוס, ואחרי עצירת המטוס, עיגונו וכיסויו, הזמנו הסעה חזרה למשרדי התעופה האזרחית, ובזה תם ונשלם הטיסה השנייה שלי בשוויץ.

האירוח שאחרי הטיסה

כמו שסיכמנו מראש, אחרי הטיסה יצאנו למסעדה מקומית לאכול ולשתות משהו. אני ביקשתי לאכול אוכל מקומי, ולכן המארח שלי לקח אותי לעיר העתיקה, למסעדה שרק הייצוב הפנימי שלה השאיר אותי המום, וכדאי שגם אתם תראו,

מצ"ב תמונה

From swizerland jan. 2011

אחרי ארוחה טובה ובירה, חזרנו רגלית עד למרכז העיר ונפרדנו לשלום האחד מהשני, עד לפעם הבאה שמישהו מאתנו התארח בארצו של השני.

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- פרק 6

Thu, 25 Nov 2010 10:21:00 +0000

חגיגות או פסטיבל הנדאם במונגוליה
Naadam festival in mongolia

לינק לכתבה הקודמת על אתרים בצפון מונגוליה
http://www.seeking-the-world.com/2010/11/5.html

חגיגות הנדאם נחשבות לחג הלאומי של מונגוליה, והם כמו יום העצמאות שלהם, על כל המאפיינים שלו, דגלים על המכוניות ובכל פינה, עסקים סגורים, תנועה של אנשים ממקום למקום וכן הלאה.
הנדאם נקרא במונגולית (eriin gurvan Naadam" (эрийн гурван наадам " שפירושו שלוש התחרויות העיקריות.
הנדאם מסמל את התחדשות העשב בערבות ואת כינונו של מחזור חיים חדש.
הנדאם מתקיים במונגוליה בשבוע השני של חודש יולי, בדרך כלל בין 10-12 ליולי או בין ה- 11-13 ליולי, אך יש להתעדכן בכל שנה מחדש לגבי המועדים המדויקים.

החגיגות מתקיימות בכל רחבי מונגוליה, בדרך כלל באותו מועד, למרות שראיתי והתוודעתי לכך כי ישנם מקומות ספורים שהוא מתקיים כשבוע לאחר מכן.

בדרך כלל החגיגות מתקיימות במשך 3 ימים רצופים, אך ישנם מקומות, בעיקר בערי שדה קטנות יותר, שבהן הן מתקיימות רק יומיים והיום הראשון הוא רק טקס פתיחה, מקדים.

את הנדאם רוב התיירים רואים בעיר הבירה אולן בטאר, באצטדיון הראשי, שהוא גם הארוע היותר גדול והיותר מושקע, אך למרות כל היתרונות הללו, לאירוע בעיר הבירה יש גם חסרונות רבים והם:- הכניסה עולה כסף ולא מעט, הישיבה היא במושבים מסביב לאצטדיון והמושבים עצמם רחוקים מכר הדשא, גם היקרים שבהם אינם קרובים לכר הדשא, ולכן גם לא רואים את התחרויות כמו שצריך, לא ניתן לצאת ולהיכנס מתי שרוצים או לדלג בין האירועים השונים, אלא כבולים לאירוע שלגביו רכשתם כרטיסים, ועוד.

בקיצור, מי שרוצה לחוות את האירוע במלוא הדרו ובצורה בלתי אמצעית וקרוב למשתתפים, מומלץ לראות אותו באחת מערי השדה מחוץ לעיר הבירה, אני ראיתי אותו בעיר צצרלג tsetserleg שבמרכז מונגוליה (שימו לב שיש לפחות עיירה נוספת אחת בשם זה לא במרכז).

החגיגות כוללות מספר תחומי תחרות ראשיים שהם: רכיבת סוסים, היאבקות וקליעה למטרה בחץ וקשת, אך ישנם גם מספר תחומי משנה, האחד שמתקיים רק בחלק מהמקומות, הוא תפיסת סוס באמצעות פלצור והשני הוא קליעה למטרה באמצעות דסקיות.
התחרויות מתחילות בנאומים, נגינת ההמנון והרמת הדגל, קטעי נגינה של התזמורת המקומית וכמובן מופע אומנותי של ילדים ומבוגרים, המופע נערך גם בין התחרויות.

From mongolia nadam festival

סרטון של הטקסים ומופעים לפני ובמהלך התחרויות

אנסה לתאר לכם כל אירוע כזה על כל כללי הטקס שבו ועל מידת ההנאה שלו מנקודת מבטי.

מירוצי סוסים

מתוך התחרויות הקיימות, זוהי אחת מהתחרויות היותר נחשבות, מי שחשוב בה אינו הרוכב כי אם הסוס המנצח.
הרוכבים הינם ילדים וילדות צעירים מאוד, ונראה לי התמונה מדברת בעד עצמה.

From mongolia nadam festival

תחרות זו מתחלקת למספר מקצים, כך שבכל מקצה מתחרים סוסים בני גיל שונה, מגיל 2 ועד 6 שנים.

כאמור הרוכבים הינם נערים בני 8-12 שנים בלבד, והרכיבה מתבצעת בדרך כלל ללא אוכף ורק עם מושכות.

התחרות מתחילה 28 ק"מ מנקודת הסיום, ומרחק זה נגמע בתוך כשעה וקצת, למשל במקום שבו הייתי צצרלג שהיא נקודת הסיום, התחרות התחילה בעיירה צנחר tsenher, המקום שממנו יצאתי יום קודם בכדי להגיע ולצפות בתחרויות במסגרת הטיול במרכז מונגוליה, עליו אכתוב בכתבה הבאה, ואילו ידעתי זאת יום קודם, סביר להניח שהייתי מבקש לצפות בהזנקת הסוסים לתחרות במקצה הראשון של הבוקר ורק אחר כך נוסע לצצרלג לצפות בכל התחרויות וכמובן במקצה הסיום של מרוצי הסוסים.

המירוץ כאמור מתחלק למספר אירועי משנה, ראשית ההזנקה בנקודת ההתחלה, שנית תחרות הדהירה ומעבר קו הסיום בסוף המירוץ, שלישית הכתרת המנצחים בטקס מקומי בסמוך לקו הסיום ולבסוף הכתרת הרוכב, ההכרה בסוס המנצח והענקת התעודה באצטדיון הראשי. כמובן שכל חלק כזה מלווה בטקסיות רבה.

מאחר שכאמור לא הייתי בקטע של ההזנקה אזי איני יכול לכתוב דבר על כך, אך אני בהחלט יכול לכתוב על כל השאר.

מעבר קו הסיום

קו הסיום של המירוץ נמצא מחוץ לאצטדיון הראשי ובמרחק מה ממנו, ומסומן ע"י שני דגלים אדומים, כאשר בצד אחד של הדגלים נמצאים חמישה רוכבים סמנים, שכל אחד מהם מחזיק בידו מוט עם המספרים 1-5.

From mongolia nadam festival

בצד השני של קו הסיום ליד הדגל השני מתקבצים האנשים החשובים, בדרך כלל המושל ופקידים בכירים אחרים.

קו הסיום מתוחם ע"י חבלים שמעבר להם נמצאים כל הצופים בתחרות, חלקם הוא משפחות של הסוסים המתמודדים ורוכביהם שגם מעודדים אותם.

כאשר הסוסים הראשונים מתקרבים לקו הסיום, ניתן לראות רכב שטח שעליו דגלים ואורותיו דלוקים שמגיע מעט לפניהם, וכאשר הצופים רואים רכב זה אזי הם יודעים שמיד אחריהם יופיעו הסוסים הראשונים, ואז גם מתחילה ההמולה וקריאות עידוד נשמעות מכל עבר, ובאמת מעט אחרי הופעת הרכב ניתן לראות את הסוסים הראשונים דוהרים לקו הסיום.

From mongolia nadam festival

בנקודת זמן זו הרוכבים שלצד הדגל האדום נכנסים להיכון, וכאשר הרוכב הראשון מתקרב אליהם, הרוכב שלו המספר 1 מתפרץ למסלול ונצמד לרוכב, מניף את השלט ומוסר אותו לרוכב, וכך הלאה לגבי כל יתרת ארבעת הרוכבים שאחריו.

From mongolia nadam festival

הקהל לא מתפזר עד שאחרון הרוכבים אינו מסיים את המירוץ.

אני חזיתי במספר סיומים של מרוצי סוסים, כאשר באחד מביניהם במהלך הנסיעה לקו הסיום, מהאצטדיון הראשי, הסיע אותי לקו הסיום בנו של המושל לשעבר המתקרא גאטו (gato ) כיום אביו הוא יועצו של המושל הנוכחי, ומפגש זה סייע לי להתמקם טוב יותר בנקודה בה יכולתי לצפות על הסוסים המסיימים את המירוץ וכמובן גם לצלם אותם טוב יותר.

From mongolia nadam festival

הכתרת המנצחים בטקס

בגבעה סמוכה לקו הסיום מתרכזים כל הסוסים המנצחים והם נקשרים לחבל המתוח בין שתי קורות עץ עומדות, ושם מכתירים לראשונה את הסוסים המנצחים, בין השאר ע"י עטיפתם בבדים צבעוניים וקשירת סרטים לצאוורם, כאשר הסוסים הוכתרו והם יוצאים מהמקום, כל אחד מהאנשים הסובבים את המקום מנסה בכל כוחו להידחף ולגעת בסוסים ולנשק אותם, גם הרוכבים זוכים לתשומת לב מסוימת, אך לא רבה מדי.

בגלל פער הזמן הקצר בין סיום המירוץ וההכתרה, מי שאינו מנויד קשה לו להגיע בזמן לטקס, וכל שכן לתעד אותו כנדרש. גם אני לאחר שגיליתי את קיומו של טקס זה וזאת רק לקראת המירוץ האחרון, לא נערכתי כמו שצריך ולכן יש לי רק מעט תמונות מטקס זה.

מומלץ כי המטיילים יבררו מראש היכן מתקיים הטקס, ובאחד המרוצים ללכת ישר לשם ולחכות לסוף המירוץ.

תמונת גבעת ההכתרה

From mongolia nadam festival

הכתרה והכרה בסוס המנצח והענקת התעודה באצטדיון הראשי

טקס זה נערך בתום התחרויות באצטדיון המרכזי ומתחת לבמה המרכזית שם יושבים נכבדי העיר ומוזמנים אחרים.

הסוסים נכנסים לאצטדיון ועליהם הכיסויים הצבעוניים והסרטים ששמו להם בטקס הקודם.
כל הסוסים על רוכביהם מסתדרים בחצי עיגול מול הבמה המרכזית, אחד מנכבדי העיר או אישיות אחרת רכוב אף הוא על סוס מצטרף אליהם ונושא ברכות ומעניק תעודות.

From mongolia nadam festival

לגבי הסוס המנצח מוזגים לבעליו איירק (חלב סוסים מותסס) וזה ניתן לרוכב שעל הסוס, שבדרך כלל זהו בנו או מישהו אחר מהמשפחה, לשתות מעט מהמשקה ואת שארית המשקה שופכים על רעמת הסוס.

From mongolia nadam festival

מצורף סרטון המבוסס על תמונות שצולמו ע"י הכותב וחברו יואב שימחיש את העוצמה של התחרות והטקסיות שבה.

היאבקות

גם תחרות זו נחשבת מאוד מבין התחרויות, ואין מדובר כאן בהאבקות רגילה המוכרת במערב, ועל ההבדלים אעמוד בהמשך הדברים.

המתחרים לובשים מכנסיים קצרות וצבעוניות וכמו כן סוג של חזייה אחורית המאפשרת ליריב נקודת אחיזה במתחרהו, ועל ראשם הם חובשים כובע מונגולי מחודד.

From mongolia nadam festival

התחרות עצמה נערכת באצטדיון הראשי והקהל יכול להתמקם מטרים ספורים מהם, כך שאפשר לראות אפילו את אגלי הזיעה שלהם.

כהכנה לתחילת התחרות מסתדרים השופטים, 3 מצד ימין בלבוש אדום ו- 3 מצד שמאל בלבוש כחול, וכמו כן שופט נוסף מבוגר יותר יושב בצד אזור ההאבקות, ליד שולחן, ועל השולחן מונחת קערה מלאה בסוג מסויים של עוגיות כדוריות אפויות.

מצד אחד של שדרת השופטים מסתדרים המתאבקים בשתי שורות ואילו מצדה האחר של שדרת השופטים נמצאת רחבת הדגל, שגם לה יש משמעות רבה בטקסיות.

הטקסיות שלפני קרב ההאבקות

המתאבקים רצים לכיוון השופטים, כל שורת מתאבקים לשורת השופטים שמולו, כל מתאבק מסתובב סביב שופט בריקוד מסוים, ואז כל מתאבק מתכופף לפני השופט שסביבו עשה את הסיבוב והשופט מסיר מעליו את הכובע.

From mongolia nadam festival

רק אז רץ המתאבק לכיוון הדגל ולידו עושה תנועת ריקוד דמויית ציפור וכמו כן מכה בידיו על הירכיים שלו וישבנו, וחוזר לכיוון השופטים ושם מסתדרים המתאבקים בזוגות כאשר ליד כל מתאבק עומד שופט שמחזיק את הכובע שלו.

תמונת מתאבקים המכים על הירך ליד הדגל

From mongolia nadam festival

קרב ההיאבקות
כאמור ליד כל מתאבק עומד השופט עם הכובע שלו, המתאבקים אוחזים זה בזה בגופיות שלהם ומתחילים לנסות להפיל את היריב.
חשוב לציין כי אין חשיבות לגיל או גודל היריבים, ותראו מצבים בהם מתאבק גדול מימדים מתמודד מול מישהו צנום. אמנם למסת הגוף יש חשיבות מסוימת בהכרעת הקרב, אך מתוך התרשמותי במהלך התחרויות, מה שחשוב באמת הן תנועות הרגליים והיציבות של המתמודד, ולכן במקרה הזה יש דווקא יתרון מסוים לצנום ולא לגדול המימדים, כי קל יותר לגרום לו לאבד את שיווי המשקל.

From mongolia nadam festival

במהלך הקרב יש הקפדה על דרך האחיזה של כל מתמודד את יריבו, ועל עמידה בכללי ההיאבקות, השופטים מתערבים במידת הצורך, כולל במקרה שגופיית המתמודד נקרעת או שהקשר שלה מתרופף או נפתח, או כאשר המתאבקים זזים מתחום הזירה שלהם.

From mongolia nadam festival

השופטים מתערבים גם במקרה שאחד המתאבקים נמנע ממגע ומנסה להתחמק מתפיסת היריב וההתערבות היא על ידי כך שהשופט מכה בישבנו של היריב המתחמק, הם מתערבים גם אם במשך זמן רב אין הכרעה בין המתאבקים, ובמקרה כזה, השופטים מטילים קובייה והמתאבק שזכה ניתנת לו האפשרות הראשונה לאחוז ביריב, כאשר לראשון יש זכות לשים את ראשו מעל כתף היריב מה שנותן לו יתרון מסוים בהפלת היריב, ורק אחר כך אוחז השני את הראשון ובסיום כל אלו ממשיכים המתאבקים בהיאבקות עד להכרעה.
כאשר יש מחלוקת לגבי הניצחון של אחד המתאבקים, דהיינו האם ההפלה הייתה כדין, קובעים השופטים ואם עדיין יש וויכוח ההכרעה מתקבלת בשולחן הנשיאות היושבת באוהל הסמוך.

From mongolia nadam festival

טקסיות בניצחון ובהפסד
המנצח מניף את ידיו לצדדים בתנועת ריחוף ואילו המפסיד פותח את קשר הגופייה שלו, ואז עובר מתחת לבית השחי של המנצח והמנצח מכה בכף ידו על ישבנו של המפסיד.

From mongolia nadam festival

המפסיד מקבל את הכובע שלו מהשופט ללא טקסיות מיוחדת ואילו המנצח קד קידה ליד השופט שלו והשופט מניח את הכובע על ראשו, אז המנצח רץ לדגל ועושה סביבו תנועות ריחוף 3 פעמים ל- 3 כיוונים שונים.

From mongolia nadam festival

בסיום כל אלו רץ המנצח לשופט הנוסף היושב ליד קערת העוגיות, לעתים מקבל ממנו נשיקה על הלחי או ברכה ותמיד מקבל חופן של עוגיות, שמהן הוא אוכל, חלק נותן לשופטים וחלק מפזר סביבו.

From mongolia nadam festival

הכתרת המנצחים
את טקס ההכתרה עושים ביום האחרון במרפסת המכובדים (במת הכבוד), לשם המתאבקים נקראים, ומקבלים לידיהם תעודה ומדליה ומשהו נוסף שלא הצלחתי לברר מהו, וכמו כן הם מפזרים לקהל עוגיות.

From mongolia nadam festival

מצורף סרטון, שצולם ע"י חברי יואב במהלך התחרות ונערך ע"י הכותב, שימחיש יותר מכל דבר את הטקסיות של תחרות זו.

תחרות חץ וקשת
תחרות זו מיועדת לגברים ונשים, הגברים משלחים את החיצים למטרה ממרחק של כ- 60 מטר ואילו הנשים ממרחק קטן יותר, ככל הנראה כ- 50 מטר.
הגברים והנשים לבושים בבגדים מסורתיים ואת ירי החצים עושים באמצעות קשת המיוצרת כמו פעם מעץ והנראית בתמונות שבהמשך במצב סגור ופתוח, הצילומים הם מקשת שהכותב רכש לעצמו.
הקשת המונגולית היא קשת ישרה ומעוקלת בקצוותיה, שנמתחת לקראת השימוש בה, והחיצים שמשתמשים בהם הם ללא ראש המסוגל לפגוע בבני אדם. התמונה שבהמשך שבה הכותב מותח את הקשת שרכש שם תמחיש את הדברים הללו.

תמונת קשת בשלושת המצבים

From mongolia nadam festival

ראוי לציין כי הקשתות הן קשתות מקצועיות המבוצעות כמו בימים עברו ואפילו ניתנת ביחד אתם תעודה המאשרת את מקוריותם. היות ולכותב היה קשה לאתר את יצרן הקשתות, מצ"ב פרטי ההתקשרות עמו למי שיהיה מעוניין לרכוש לעצמו קשת כזו.
eriin 3 naadam company llc
Bayangol district, Ulaanbaatar, Mongolia
Tel +97699140140, +97699094020
Email- info@mongolianarchery.com
Web- http://mongolianarchery.com

בתחילת התחרות המתמודדים מסתדרים בשורה, כאשר ליד כל אחד מהם מונחים החיצים על הקרקע.
המטרה נמצאת מולם, והמטרה היא שורה של קופסאות הנמצאות כ- 10 ס"מ מעל פני הקרקע וברוחב גזרה של כ- 3-4 מטר.

From mongolia nadam festival

משני צידי המטרה ישנם 4 שופטים שתפקידם להניף את ידיהם כאשר יש פגיעה במטרה או לסמן לקשת להנמיך או להגביה את הקשת, וכמו כן לאסוף את החצים הנורים למטרה.

From mongolia nadam festival

המקצים של הקשתים הוא לפי המינים ואין ערבוביה ביניהם.
כל קשת בתורו לוקח חץ, מותח את הקשת, מכוון ויורה אותו למטרה במטרה לפגוע בה כמובן. אחרי הירי של החץ התור עובר למתמודד הבא וחוזר חלילה עד שכל מתמודד יורה בסה"כ 5 חיצים.

From mongolia nadam festival

לא זכור לי שראיתי טקס הכתרה או כבוד לקשתים במהלך חגיגות אלו.

קליעה למטרה מיוחדת
סוג אחר של תחרות שנקלעתי אליה במהלך החגיגות הייתה ירי של קוביה דמוית דומינו, על ידי אצבעות הידיים ומעל גבי לוח שטוח,

From mongolia nadam festival

וזאת לצורך פגיעה במטרה שהיא דסקית צהובה בקוטר של כ- 1 ס"מ הנמצאת למרגלות לוח שחור וכל זאת ממרחק של כ- 10 מטר.

From mongolia nadam festival

בדרך כלל היו בתחרות זו כ- 3 מתמודדים בכל מקצה.

תחרות הפלצור המקומי

במקום בו השתתפתי בתחרויות לא התקיימה תחרות כזו, אך למזלי הטוב מספר ימים קודם לכן, בתחילת טרק 8 האגמים (ניימן נור naimaan nuur) נתקלתי בחגיגה משפחתית של אילוף סוסים בני שנה, ובמהלך המפגש המשפחתי הסוסים נלכדו באמצעות פלצור זה, ורק אחר כך רכב עליהם רוכב לראשונה לצורך אילופם.

From לכידת סוסים בפלצור

כמו כן במהלך טרק זה, באחד הערבים, כאשר שהיתי בגר מקומי, הגבר בעל הגר הזמין אותי ללכידת יאק בפלצור והכרעתו לקרקע באמצעות הידיים.

יוצא איפה שראיתי את התחרות הזו על אמת.

למידע על תחרויות הנדאם מאתר הרשמי של מונגוליה פנו ללינק הבא:-
http://www.nadammongoliannaadamfestival.com/naadam_festival.php
בלינק זה תוכלו גם להיחשף ליתר הפסטיבלים המתקיימים במונגוליה ביתר חודשי השנה, ויש לא מעט כאלו.
בלינק הבא תוכלו לקבל הסברים על התחרויות של הנדאם:-
http://en.wikipedia.org/wiki/Naadam

לינק לכתבה הבאה על מרכז מונגוליה וטרק 8 האגמים ..........................

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- פרק 5

Sat, 20 Nov 2010 09:24:00 +0000

אתרים נוספים בצפון מונגוליה
מסע הסוסים לשבט הצטאן אותו תוכלו לראות בלינק הבא http://www.seeking-the-world.com/2010/11/4.html אינו הדבר היחידי שיש לעשות בצפון מונגוליה, ולכן אפרט כאן עוד אתרים באזור זה שניתן ורצוי לטייל בהם, למרות שאני לא עשיתי זאת.

צפון מונגוליה משתרעת למעשה מהעיר מורון וצפונה, כך שלמעשה היות ומסלול הטיול של הסוסים מחסה כמעט את כל הצג מהערבי של אגם חופסגול, אזי מה שנותר הוא החלק המזרחי של האגם ואזור מורון עצמו.
ראה מפה מצורפת

From אתרים במונגוליה

את החלק המזרחי של האגם ניתן לבצע גם ע"ג סוסים וגם ברכב 4X4, כל אחד יבחר את מה שמתאים לו.

מצ"ב המידע שקיים ברשותי.

Tsaatan Community, Tsagaan Nuur soum, Khuvsgul province

Last Updated by Active & Adventure Tours Mongolia on May 19, 2008

1. Location and Access
A community is located in the Tsagaan Nuur soum/village of Khuvsgul province. Northern most soum in Mongolia centrally located between East and West Taiga. Key jumping-off point to access Tsaatan community

The Tsaatan is around 200km north of Murun, province capital and 880km northwest from Ulaanbaatar.

TCVC is accessible by vehicle (Approx. 10 hours from province capital). The Murun is accessible by public transit or commercial airline.
2. Level of Comfort and Services

Product differentiation
• Mongolia’s only reindeer herding community. Southernmost indigenous home range of reindeer in the world.
• Exclusive mechanism for coordinating a trip to the Tsaatan that includes Tsaatan people meaningfully and sustainably.
• Professionally-trained and certified service providers

Accommodation:
• 6 comfortable cabins and authentic teepees. TCVC can accommodate 10-15 people. Full meal service onsite at TCVC and for taiga trips.
Guided Excursions/Treks:
• Horses skilled in rugged taiga terrain; Russian saddles
• Trekking & hiking
• Fly fishing

Guides:
• English speaking two community guide

Facilities available around the community:
• Unspoiled taiga ecosystem, unique Tsaatan culture
• Ancient deer stone archeological sites
• Confluence of Tengiis and Shishged Rivers
• Darkhad valley and Jiglig pass towards Lake Khuvsgul National Park

Comfort:
• elementary hygiene and cleanness standards of home stays
• Meal service features international-standard cuisine
• no waste management systems in place
• infrastructures available: mobile phone coverage within and surrounding the area; solar electric power

3. Level of sustainability and community involvement
Environmental sustainability
• All TCVC visitors receive orientation about taiga ecosystem and LNT ethics
• All TCVC guides trained in LNT; policies ensure that TCVC trips are environmentally-friendly
• TCVC revenues go towards Community Fund, a portion of which is used for conservation activities
• Revenue from tourism reduces need of Tsaatan herders to depend on hunted game for meat

Social and culture sustainability
• All TCVC visitors receive orientation about Tsaatan culture/traditions/history and are educated about cultural sensitivity and do’s & don’ts
• TCVC itineraries avoid activities that commodify culture and disrupt daily lifestyle; TCVC service providers are trained in sustainable tourism principles
• Itineraries, logistics, operations are designed to be fully compatible with nomadic reindeer husbandry; TCVC systems are specifically designed for the Tsaatan’s unique socio-cultural conditions
• Rotating rosters of service providers make community involvement fair, predictable, non-competitive, and compatible with herding/movement schedules

Economic sustainability
• 100% of revenue goes directly to Tsaatan community
• Unique financial system divides revenues between service provider salaries, Community Fund portions, and operational overhead
• Conservative financial extrapolations show that if current flows of tourism to taiga are re-routed through TCVC, average household incomes will increase by 300-400%
• TCVC is fully compatible with other tour industry stakeholders, and works in tandem to maximize economic benefits for in-bound and out-bound operators, as well as regional and local outfitters

Khuvsgul Lake

Last Updated by Active & Adventure Tours Mongolia on May 20, 200Khuvsgul National park covers 8.381 square kilometers including the Khuvsgul Lake and its watershed, the Lake Basin, and parts of Zunii Saran Mountain. It has been protected since 1992. The Taiga forest has Euro Asian otter, beaver, moose, reindeer, argali, Siberian ibex, snow leopard, red deer, Siberian roe deer and many other wild animals. The Lake of Khuvsgul Nuur covers an area 2.612 square kilometers. It’s a large lake, extending 134 kilometers north south and 39 kilometers east west. Dominating the western shore of the lake is the Khoridol Saridag Mountain, which attains an attitude of 1.624 meters above sea level, just west of the National park boundary. 96 rivers and streams feed into the lake and the Egiin River exists from it, draining into the Orkhon River and so to the Lake Baikal in the Russian Federation. Khuvsgul Nuur is the deepest lake in central Asia, with maximum depth of 262 meters. Its water is crystal clear and fresh. The reflections of larch forests and majestic mountains in the lake water are amazing. Plenty of fish found in the lake such as Baikal omul, lenok, umber, Siberian grayling and river perch.

Dayan Derkhiin Monastery & Cave

Last Updated by Active & Adventure Tours Mongolia on May 19, 2008

A few years ago all that remained of the Dayan Derkh were a few charred poles wound with blue ribbons. It had once been a large, important monastery standing on the banks of the Uur River built to honor a very powerful shaman.
The Uur River winds through a golden larch forest, spilling into the interior of an ancient empire of Mongolia that once stretched from Beijing to the Caspian Sea. One of the most isolated and pristine river valleys in Eurasia, the Uur Valley, attracted the shaman Dayan Derkh to its banks eight hundred years ago. As legend has it, the shaman stole the young wife of Genghis Khan and ran away with her. After an epic chase throughout all of Mongolia, Genghis Khan finally caught up with Dayan Derkh on the Uur River. To escape the great Khan's wrath and his own demise, Dayan Derkh turned himself to stone. Genghis Khan called upon the Dalai Lama in Tibet to help deal with the ossified shaman. Dalai Lama sent over seven monks to pray under the cave where Dayan Derkh took refuge. While listening to the monk's prayers, Dayan Derkh converted to Buddhism and the monastery was named in his honor.

Before The Tributary Fund embarked on the monastery reconstruction, locals continued to celebrate Dayan Derkh by making pilgrimages to the cave where Dayan Derkh once hid. Although the human-like stone thought to be Dayan Derkh was destroyed by the Russians, his influence and power live on in the stories of valley elders.
The new Dayan Derkh Monastery was rebuilt based on historical photos and architectural renderings from the architectural committee of Gandan Monastery in Ulaan Baatar. Construction began in the spring of 2004 with the stupa (a Buddhist shrine), and the Monastery was completed in 2006.

Uushigiin Uvriin Deer Stones

Last Updated by Active & Adventure Tours Mongolia on May 20, 2008

A deer –decorated stone of the Bronze Age (3,000-1,000 years ago) is on the Ider River and over 30 deer –decorated stones and carved rocks in Khuvsgul province

להוסיף תמונה מתוך המלל של מונגוליה ..............

לכתבה הבאה לגבי חגיגות הנדאם
http://www.seeking-the-world.com/2010/11/6.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/
לפניות לכותב shark4162@gmail.com

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- פרק 4

Fri, 12 Nov 2010 14:49:00 +0000

מסע סוסים לשבט הצטאן

Horse trip to the tssatan trib

לכתבה הקודמת על מסלולים במערב מונגוליה http://www.seeking-the-world.com/2010/11/3.html

כללי

שבט הצטאן מוכר יותר למטיילים כשבט מגדלי האייל הצפוני. השבט ממוקם בטייגה הנמצאת בצפון מונגוליה, והמשתרעת לאורך הגבול הרוסי, ומהווה למעשה חלק מדרום המישור של סיביר.

השבט המונה כ- 400 איש בצחומי מונגוליה, מפוזר בשלושה מחנות שונים בטייגה המזרחית ובטייגה המערבית של מונגוליה, כאשר בטייזה המזרחית ישנן כ- 11 משפחות ובמערבית כ- 27 משפחות, אולם ישנם חלקים ממנו הנמצאים ברוסיה. מדברי המקומיים עולה כי החלק היושב ברוסיה זנח את המנהג העתיק של גידול האייל הצפוני, והם היום למעשה תושבי הערים הסמוכות לגבול שבין רוסיה ומונגוליה, והקשר התרבותי והמשפחתי ביניהם רופף.

מקום מושבו של השבט, הוא מבודד מאוד, וקשה לגישה כפי שיובהר בהמשך, ואם נוסיף לכך את תנאי מזג האוויר באזור זה, אזי תנאי הקיום והמחייה שלהם הם קשים במיוחד, במיוחד בעולם חומרני כמו שלנו, והדרך שלהם לשרוד, מעבר לגידול האיילים, היא בארגון טיולים והכנת מתנות לתיירים, וכמובן גם בצייד.
עוד פרטים על שבט זה ניתן ללמוד בלינק הבא http://en.wikipedia.org/wiki/Tsaatan.

בכדי לעמוד בכל אלו, אזי בסיוע חיצוני הם התארגנו לקהילה התומכת האחד בשני, כאשר כל הכנסה, של כל אחד מבני השבט, חלק ממנה מופרש לטובת הקופה המשותפת, המשמשת לסיוע לכלל, כחברה.

לשם כך הם הקימו אתר אינטרנטי עצמאי משלהם, כאמור בסיוע של ארגונים שונים, שאחת מנציגותיהם, מונגולית מאולן-בטאר, שהגיעה למקום התאהבה במקומי, ונשארה לגור בשבט, ומסייעת להם כיום מתוך הקהילה.

להלן כתובת האתר http://visittaiga.org/.

בני השבט הם חסרי דת או במילים אחרות עובדי אלילים, ובתוכם יש מספר אנשים שהם שמאנים shaman, שהוא סוג של כהן דת שמבצע פולחנים שונים, ושבעזרתם אפילו נותן כביכול סיוע רפואי לפונים אליו. על יחסם לבעלי החיים והאמונות שלהם ניתן ללמוד מעט מהסרטון הבא http://www.youtube.com/watch?v=d32vpAeT7ew.

הקשר שלהם עם העולם החיצון ובני השבט שמעבר לגבול, נעשה גם באמצעות קשר אלחוטי.

עוד פרט חשוב, בני השבט מתגוררים באוהלים בצורת קונוס העשויים מעורות בעלי חיים ועצים, הנקראים אורטה או בשפת המקומיים urts ובאנגלית tipi, המזכירים מאוד את האוהלים האינדיאניים המוכרים מערבות ארה"ב, לי לפחות, וגם מסרטי המערבונים למיניהם, עוד פרטים על האוהל הזה תוכלו לקרוא בלינק הבא http://en.wikipedia.org/wiki/Tipi.

בתמונה המצורפת אתם יכולים לראות את צורת האוהל אך לא תוכלו לראות את מתקני האלחוט שבו, וכמו כן את המתקנים הסולאריים לאגירת חשמל, וכמובן לא את צלחת הלוווין לקליטת שידורי טלוויזיה.

From mongolia

מן הסתם אתה הקורא שואל את עצמך, מה יש לעשות ולראות בשבט זה?, שבשבילו כדאי לרכוב כל כך הרבה ימים על גבי סוסים, ובכן מעבר לחווית הרכיבה עצמה, השהות בטבע במהלכה, הנופים שנחשפים להם תוך כדי הרכיבה, החוויות שבדרך ובכלל זה מעבר נחלים בכל מיני דרכים, גולת הכותרת היא המפגש עם עדרי האייל הצפוני.
תנסו לדמיין לעצמכם שאתם עומדים במרכז המאהל או בדרך המובילה אליו, ועדר איילים של 70-100 ראש עובר דרככם, בלי פחד, מתחכך בכם ואחר כך אתם יכולים להסתובב ביניהם, לגעת בהם, לעלות על גבם, לראות כיצד מטפלים בהם ואפילו חולבים אותם, זו חוויה בלתי נשכחת שאני מאמין שרק מעטים חווה אותה במהלך חייהם, אלה עם אתם חלק משבט הצאטן ומתגוררים שם באופן קבוע.
עקב אבדן המצלמה שלי איני יכול להציג לכם סרט שצילמתי של מעבר כמה עשרות ראשי איילים דרכי, בדרכם חזרה למאהל של השבט, אך אני בהחלט יכול להציג תמונה שלהם באדיבותץו של חברי למסע.

תמונת איילים

From mongolia

חשוב לציין כי עדרי האיילים, בהנחה שלא פוגשים אותם בדרך למאהל, שוהים במרעה רחוק מהמאהל, והם חוזרים אליו רק בימי שמש, משמע שאם הגעתם לשבט ויש מזג אוויר סגרירי, הסיכוי שתראו את העדר הוא קלוש, ולכן מומלץ כי מראש תתכננו שהייה של לפחות יומיים בשבט, מתוך הנחה כי באחד מהם יהיה שמש, ותסכמו מראש עם המפעיל כי במידה שתראו את האיילים לפני תום מועד השהייה במקום, תוכלו לקצר את המסע ביום עד יומיים, וכמובן לא לשלם עליהם.
כמו כן חשוב שתדעו, כי מדריכי הסוסים פוחדים להישאר באזור השבט, וכל שכן עם הסוסים שלהם, וזאת עקב האמונה, הלא מוצדקת, כי אנשי השבט נוהגים להרוג ולאכול את בשר הסוסים, וטענה אחרת ששמעתי היא כי גם המרעה באזור זה אינו מספיק טוב לסוסים. אז שימו לב גם לנקודות אלו בעת סיכום המסע עם המפעיל.

לינה באזור השבט
ניתן ללון במקום באוהל שמוקצה לאורחים המגיעים למקום, ולכך לא נדרש תשלום, אך מומלץ בכל זאת להשאיר משהו, עבור האירוח, וזאת בדרך של רכישת עבודות יד שעושים בני בשבט מקרן האיילים.
כמו כן ניתן להתארגן ללינה גם באוהל משלכם, אלה שכאן צריך לראות מה מצב מזג האוויר, לפני שמחליטים איזה מהאופציות לבחור. ייתכן שלא תהיה לכם ברירה, ותאלצו לבחור באופציה השנייה כי האוהל של השבט יהיה מלא, ואז לא תהיה לכם אפשרות בחירה.
במהלך השהייה במקום לא מצאתי שישנה אפשרות לישון אצל משפחה או שהיא תפנה אוהל שלה, גם כנגד תשלום, כמו שהיה בשאר החלקים של מונגוליה.

הכנסת האורחים שלהם וכל השאר
אין ספק שהכנסת האורחים שלהם, היא דומה מאוד לשאר חלקי מונגוליה, פרט למערב, ולמשל במידה ותגיעו למקום אחרי רכיבה של יום שלם בגשם שוטף, כמו שקרה לי, הם מיד התארגנו להגביר את האש באוהל ויאפשרו לכם לפשוט את הבגדים לצורך ייבושם, ואף ידאגו לכם לאוהל ושתייה חמה.
הם מאוד פתוחים ולכן קל מאוד לקבל מהם אינפורציה על אורחות החיים שלהם, תרבות ועוד.
למשל, לי הם השאילו מגפיים למשך יום שלם כי הנעליים שלי היו ספוגות במים, בלי שאלות ומבלי לבקש תמורה כספית, כמו כן אחד מצעירי השבט הזמין אותי לירי בקליעה למטרה עם רובה ציד שלו בקוטר 0.22 מ"מ, וזאת למרות שכדורים הם מצרך יקר עבורם, וגם במקרה זה מבלי לבקש תמורה.

From mongolia

ביום השני התכנסו נשות וגברי השבט, ופרסו את עבודות היד שלהם העשויים מעורות וקרני איילים, על גבי שמיכה, במטרה שנרכוש מהם דברים. המחירים לא היו הכי זולים, אך מתוך ידיעה כי חלק מהכסף הולך לטובת הקהילה כמו שכתבתי קודם, אז כמובן שרכשתי מהם 2 פריטים כמתנות לנכדיי.
במהלך המפגש אתם הם הסבירו לי ולאחרים על הפריסה של השבט בטייגה, הקשר שביניהם, מספר הנפשות בכל מונגוליה ובשכל שבט, וכמו כן על מנהגי הקבורה והאבל שלהם.
כאשר אחד מבני השבט הולך לעולמו, הוא נעטף בתכרירים ולוקחים את גופתו למקום הולדתו או למקום שביקש שיילקח אליו, ושם מניחים אותו על פני האדמה, כך שעופות השמיים ובעלי החיים "יהנו" מבשר הנפטר. למעשה המסע למקום הנחת המת והחזרה, היא תקופת האבל שלהם.
דבר מעניין במיוחד היה הטיפול של נשות השבט בעיקר באיילים. כאשר העדר הגיע שמתי לב כי כולם לוקחים ביד אבקה לבנה ונותנים לאיילים ללקת אותה מכף היד, מאוחר יותר התברר כי מדובר במלח ושזהו הממתק האהוב על האיילים, ולכן לאלו שמתכוונים לעשות מסע זה מומלץ לקנות מעט מלח לפני המסע. כמו כן הם טיילו בין האיילים ומרחו להם משחה על פצעים שהיו להם בעיקר באזור הקרניים ואשר נגרמו ממלחומות ביניהם, דרך אגב זה משהו שהם אינם מרשים לצלם ולא ברור לי מדוע. כמו כן בנות השבט תפסו את האיילים הרכים שעדיין יונקים וקשרו אותם בנקודה מרוכזת, ולאחר מכן תפסו את האיילה האמא והביאו אותה לאייל היונק ולאחר שנתנו לאייל היונק לינוק מעט משכו את האמא הצידה לצורך חליבה.
כמובן שמחלב האיילים הם מכינים גבינות ויוגורטים למיניהם, ותאמינו לי הן טעימות מאוד, ולמי שמעוניין יכול ללכת לאוהלים ולקנות מוצרי גבינה לדרך, אך גם במקרה זה המחיר יקר יחסית לשאר האזורים במונוגוליה.

נקודות היציאה לשבט הצטאן

כאמרו השבט ממוקם בצפון מונגוליה, ונקודות היציאה אליו הם ממקומות שונים בצפון מונגוליה, ולשבט ניתן להגיע רק ברכיבה על סוסים או רגלית, ורק לאחר השגת היתר תנועה לאזור מהשלטונות.

נקודת היציאה הקרובה ביותר אליהם היא מהעיירה טסגאן נור tsagaannuur, שאליה ניתן להגיע ברכב, ושבה ישנה גם נקודת ביקורת של הצבא לבדיקת אישורי התנועה permit לאזור זה.

טיול מיעד זה וחזרה יכול להסתכם לפחות ב- 6 ימים.

את ארגון הטיול מעיירה זו ניתן לעשות דרך בעלת הגייטס-האוס המקומי שפרטיה הם:-

שם הגסט-האוס "nuuriin hishing"
שם בעלת המקום tumenjargal או בקיצור tumee ושם בעלה erdenee
טלפון- האישה 99937648, והבעל 99537648

חשוב לציין כי יציאה לשבט מנקודה זו, מונעת מהמטייל לראות בדרך עד לנקודה זו נופים מרהיבים ולחוות חוויות מיוחדות אליהן אדבר בהמשך.

נקודה נוספת שממנה ניתן לצאת לשבט, היא העיירה רנצ'ין-לומב renchinlhumbe, הנמצאת דרומית מזרחית לעיירה הקודמת, וטיול מיעד זה וחזרה אליו יכול לקחת לפחות כ- 7-8 ימים, אלה שמיעד זה אין לי מידע כיצד ואצל מי ניתן לארגן אותו, דהיינו למי לפנות, ואם בכלל ניתן.

יציאה מנקודה זו מחייבת מעבר בהלוך בעיירה הקודמת, לשם בדיקת האישורים, אך בדרך חזרה, לא .

הנקודה השלישית ממנה ניתן לצאת לשבט הצטאן, שרוב התיירים יוצאים ממנה, היא מהעיירה חדגל hadgal או khadgal הממוקמת לחופי דרום אגם חופסגול housgol nuur, או khousgol, אלה שיציאה מיעד זה לשבט דורש מסע בן 15-16 יום לפחות על גבי סוסים, כאשר בהלוך, חייבים לעבור בעיירה הראשונה, הרשומה לעיל.

זה מסע הסוסים שאני עשיתי ואותו אתאר בהמשך.

איך מגיעים לחדגל?

הסעה לחדגל ניתן למצוא בעיר מורון moron הנמצאת אף היא בצפון מונגוליה ודרומית לחדגל ואגם חופסגול. הנסיעה ממורון לחדגל נמשכת כ- 5-6 שעות ברכב הסעה מהשוק העירוני.

עיר זו משמשת גם כנקודת יציאה גם לעיירות רנצ'ין לומב וטסגאן נור, שכפי שציינתי הן נקודות יציאה חלופיות לחדגל.

בכדי להגיע למורון, אפשר לעשות זאת בנסיעה ישירה מאולן- בטאר עיר הבירה ברכב ציבורי או באמצעות נהג ורכב פרטיים, או להגיע לשם כחלק מטיול שנערך במרכז מונגוליה, ונקודת הסיום שלה תהיה במורון, כמו שאני עשיתי.
במידה ותזמינו את הטיול מאחד המפעילים הנקרא בשם ג'רי,שלגבי אכתוב בהמשך, אזי יש סיכוי טוב שהוא יחכה לכם במורון ויסייע בידכם לארגן את ההסעה לחגדל, כפי שהוא עשה אתי, וכך הוא נראה

From mongolia

אישורי מסע
את אישור המסע לשבט הצאטן צריך לבקש ולקבל במורון.
המפעיל ג'רי דואג גם לכך תמורת סכום של 2000 טוגרוט, ואם הוא לא מסדר זאת במקום, כפי שקרה לי, אזי הוא דואג לסדר זאת בהמשך ולשלוח את האישורים לעיירה טסגאן נור שבה יש את נקודת הביקורת של הצבא.
חס וחלילה אם קורה, שהאישור לא מועבר במועד או לא מגיע ליעדו, כמו שקרה לי, אזי בשיחת טלפון עם המפעיל הוא פותר את הבעיה מול הקצין האחראי במקום ובמקום האישור אתם מקבלים חותמת של הצבא על גבי העתק תצלום הדרכון שלכם, כמו בדוגמא המצורפת. זאת אומרת שצריך שיהיה לכם תצלום של הדרכון.

דוגמת החותמת במקום האישור .......

איך מתארגנים בחדגל למסע, ומה יש לעשות בה?

בחדגל יש לא מעט גייסט האוסים שכל אחד מהם מארגן טיולי סוסים לשבט הצטאן או טיולי סוסים קצרים יותר ליעדים שונים סביב האגם, מבלי להגיע עד לשבט הצאטן.

משיחות עם מספר מטיילים ישראלים ואחרים, נוכחתי לדעת שחלקם של המפעילים לא עומדים בהבטחותיהם, ואם כן עומדים, אזי מספקים מדריך סוסים שאינו אמין, כגון: אחד שמשתכר ושוכח לקום בבוקר, אחר שנעלם למספר שעות בלי להסביר מדוע ולאן נעלם ועוד כל מיני תופעות מוזרות.

אני בחרתי במפעיל שהומלץ כבר ע"י מטיילים אחרים, ולא התאכזבתי, כפי שתראו בהמשך.

מדובר במפעיל בשם ג'רי gerry שיש לו גם גסט-האוס בשם hatgal guesthouse וניתן ליצור עמו קשר טלפוני בטלפונים:- 931243400, או במייל gerel_b2004@yahoo.com
במסגרת הגסט-האוס הוא אירח אותי ואת חברי למסע בצורה חמה, שכלל הכנת ארוחות, כביסה וכל אלו כמובן בתשלום. מקלחת ללא תשלום ואף ליווי לקניות עבור המסע וגם זאת ללא תשלום, ובסיום המסע ארגן לנו הסעה חזרה למורון, ברכב פרטי של ידיד, במחיר של ההסעות הרגילות והדחוסות.
במהלך האירוח סיפר לנו עליו ועל משפחתו, והציג לנו מדליות ותעודות שאביו קיבל מנשיא מונגוליה בגלל פועלו למען הקהילה וגם למען המפלגה.

תמונת המשפחה

From mongolia

במהלך השהות בחדגל, ניתן לעשות סיבוב בעיירה ולהגיע עד לגדות האגם, וכמו כן ניתן ללכת למקום היחידי שיש בו אינטרנט ולתקשר עם העולם, אלה שזהירות מדובר באינטרנט אטי במיוחד, וגם אפשר לשבת במסעדות מקומיות, לקנות מצרכים בחנויות השונות ואף לרכוש דגים מעושנים בדוכנים השונים.

למי שנשאר בחדגל יותר מיום, יכול גם לצאת לסיבוב רגלי של למעלה מחצי יום, המתחיל מהקצה הצפון מערבי של העיירה, עולים לכיוון רכס היורד עד לאגם, כאשר העליה היא מצדו המערבי לתוך יער, ברכס להמשיך צפונה דרך היער ועדרי מקנה שרועים במקום, עד שמגיעים בסופו של דבר לאגם. שם פונים מזרחה לאורך האגם, וגם אם תתקלו בגדר או בשלט של אין מעבר, זה בסדר תמשיכו לאורך גדת האגם ובשלב מסוים לאורכו של שביל שעובר דרך היער. דרך זו מסתיימת בתחנת משטרה ימית וגדר הסובבת מיכלי איחסון גדולים, על גדות האגם ובשלב זה מוצאים פירצה בגדר ועוברים לצד השני ואז רואים את אזור הנמל והאונייה/מעבורת השטה במימי האגם, ובהמשך מקום לקמפינג של מקומיים לאורך גדת האגם כולל אזור חנויות, והמשך הדרך תחזיר אתכם לעיירה חדגל.
בתמונה המצורפת תוכלו לראות את מסלול ההליכה של בערך 5 ק"מ.

From mongolia

הכנות מוקדמות למסע הסוסים והרכיבה עליהם
רוב התיירים והמטיילים המגיעים לחגדל או למקומות אחרים והיוצאים למסע סוסים בין מספר ימים אינם מבצעים הכנה מוקדמת לכך, ומקבלים במקום הנחיות ממדריך הסוסים ובדרך כלל מסתדרים.
אך ככל שהמסע ארוך יותר ועובר בשטחים ותוואי שטח קשים יותר, הקושי והמהיימנות ברכיבה היא יותר חשובה, וזה לא אומר שלא מסתדרים גם במקרה זה בלי הכנה מוקדמת, אבל כאן בא "האבל" הגדול.
הסוסים, כמו כל בעל חיים אחר, אינו מתנהג תמיד כצפוי ממנו, ולפעמים הוא מגיב לארועים מקומיים או חיצוניים בדרך שלא ניתן לצפות אותה מראש, ולמשל:-
אם הוא נבהל ממשהו, כמו רעש בתוך הצמחייה או מנפנוף של דש בגד בצבעים חזקים, הוא יכול ללא הודעה מוקדמת לפרוץ בדהירה מטורפת, כך שמי שלא מיומן מספיק ולא צופה את זה מראש, יכול למצוא עצמו מועף מהאוכף, כמו שזה קרה למישהי שטיילה יחד עמי, וגם לחברי למסע.
אם מציקים לסוס ברחשים ומזיקים אחרים במהלך התנועה שלו, והסוס יגיע למקום חולי או דשא שבו הוא יכול להתפלש ולגרד את עצמו, אתם עשויים למצוא את עצמכם על האוכף כאשר הסוס יורד ונשכב על צדו בכדי להתגרד, כפי שזה קרה לי, ואם לא תהיו מספיק זריזים, עירניים ובעלי ידע מוקדם, בכדי לשחרר רגליים מהארכובות ולשחרר את עצמכם מהאוכף, אתם עשויים להיות לכודים אם רגל אחת לפחות מתחת לסוס.

לאור כל אלו מומלץ בחום, לעשות כמוני, ולקחת מראש מספר שיעורי רכיבה (4-5) עוד בארץ, שבהם תקבלו מיומנויות בסיסיות הקשורות לישיבה נכונה על האוכף, שליטה בסוס והכוונה שלו באמצעות המושכות, תגובה למצבים שונים ובכלל זה עצירת הסוס אחרי דהירה, ירידה ועליה לאוכף והתאמת אורך הארכובות לאורך הרגל.
מנסיון אישי אני יכול להגיד כי נסיון זה הינו חשוב מאוד ויותר מכך מצביע ומראה למדריך הסוסים שמדובר במישהו שיודע משהו על סוסים ואז הוא מאפשר לאותו רוכב יותר חופש פעולה כפי שקרה לי, שהמדריך איפשר לי לרכב לא צמוד לחבורה כולה, להדהיר את הסוס כמו שאני רציתי, לעלות ולרדת מהסוס בעצמי ואף לקשור אותו, ויותר מכך אף לסייע לו באיכוף הסוסים וקשירת סוס המטען ועליו כל התרמילים.

גם מהבחינה האישית אני חושב שהנסיון המוקדם עזר לי להאמין ביכולת האישית שלי, לנהוג בחופשיות יתר באחזקת המושכות ובמקביל לצלם, לא לשבת על האוכף כמאובן, מה שמקשה מאוד על היציבות ואפילו על נוחיות הרכיבה, לנוע באוכף בחופשיות כולל להסתובב ולהסתכל לאחור ולצדדים ובכלל זה התמודדות עם מצבים נדרשים של מעבר מכשולים במהלך התנועה, כגון מעבר נחלים בתוך המים, אזורים בוציים, שבילי הרים צרים ותנועה בהם בעליות ובירידות כולל להסתובב בהם ולשנות כיוון למרות שמרחב התמרון בהם היה קטן מאוד.
אני חושב שהביטחון שנצבר בי עקב ההכנה המוקדמת ובמהלך הרכיבה איפשר לי גם להסכים לקבל סוסים של רוכבים אחרים שגרמו להם לנפילה, לרכב עליהם בלי חשש ואף להתמודד עם סוס צעיר ומרדן שניסה לעשות מה שהוא רוצה ולא מה שאני רציתי, עד כדי נסיון שלו להשליך אותי מעליו, ולמרות זאת יכולתי לו.

חשוב שתדעו שמילות הקריאה או הקולות הגורמים לסוס לבצע דברים, שונים בכל ארץ, ולכן המילה במונגוליה שגורמת לסוס לנוע קדימה היא "טשו" "tshu" ואמירת אותה מילה פעמיים ברצף ובתוספת של עקבים בצדי הסוס ושחרור המושכות גורמים לסוס לדהור. דרך אחרת לדרבון הסוס לתנועה מהירה יותר הן בהליכה והן בדהירה היא מכות קלות על אחורי הסוס באמצעות חבל המושכות, המונגולים עושים זאת באמצעות מקל שקשור בקצהו חבל קלוע מעור.

מסלול מסע הסוסים
את המסלול ניתן לראות במפה המצורפת, כאשר חשוב לציין כי הדיוק במפות אינו ב- 100% ויותר מכך, אין הדבר אומר שמדריך הסוסים שלכם לא ישנה את המסלול או את נקודת הסיום של כל יום בהתאם לנסיבות המשתנות שבשטח.
במפה ציינתי את הערים המרכזיות לאורך המסלול וכמו כן את הנהרות והאגמים.

From mongolia

למשל בטבלה המצורפת אתם יכולים לראות את נקודות הלינה המתוכננות לעומת אלו שעשינו בפועל.

לילה מס'	נקודת הלינה
לילה מס'	מתוכנן	בפועל
1	Jankhai	Jankhai
2	Ongolog	Ongolog
3	Kharus	Kharus
4	Jiglik	Jigleg arsai
5	Renchinlhumbe	Renchinlhumbe
6	Kharose	Targan nuur
7	Targan nuur	Khogrofpin
8	Khogrok	Tzatan
9	Tzatan	Morog
10	Khar nuur	Shargan gol
11	Chargenhol	Renchinlhumbe
12	Renchinlhumbe	Khonog tsol
13	Khorto santen	Shar obor
14	Chareor	Orkhtin gol
15	Hunkhun	Khatgal
16	Khatgal

להלן תיאור מתומצת של כל יום טיול במסע הסוסים כולל החוויות המיוחדות לאותו יום

היום הראשון
יום זה החל בהתארגנות לתנועה, כולל הוצאת חלק מהציוד הלא נחוץ מהתיקים והשארתו בגסט-האוס, ארוחת בוקר, פגישה עם מדריך הסוסים העונה לשם צויה tsuye והעמסת הציוד על גבי סוס המשא וקשירתו.
בתמונה הבאה תוכלו להתרשם ממנו

From mongolia

לקראת צהריים יציאה ברכיבה מהיישוב חדגל לעבר הרכס שעליו כתבת קודם בטיול הרגלי. כאשר הגענו לקצה הרכס המדריך פנה מערבה ולאחר כ- 30 דקות התברר כי הוא כיוון לבית שלו.
כאשר ירדנו מהסוסים באו לקראתינו אשתו ועוד אישה וכמו כן הבת שלו, בחורה צעירה וחייכנית, משהו כמו בת 15, נכנסנו לבית וכרגיל במונגוליה זכינו לאירוח כולל תה ועוגיות, בהמשך שוטטנו קצת בחוץ וראינו גבינות שהונחו לייבוש, ואחרי כשעה וחצי יצאנו שוב לדרך לכיוון צפון עד לגדות האגם חופסגול.

תמונת הבת והגבינות

From mongolia

כאן המשכנו לאורך גדות האגם, שבקטע הזה הוא עדיין חשוף רובו וללא צמחייה מסביב או לידו. ביום זה היו ערפילים ולכן הראות הייתה גרועה והרבה לא יכולתי לראות. בשעות הערב המוקדמות, 18:00, הגענו לגר בתוך מחנה גרים, והתארגננו ללינת לילה.
מהמארחת ביקשנו שתכין לכולנו כיכר לחם, תוצרת בית כמובן למחרת בבוקר, כך שנוכל לקחת זאת אתנו.

היום השני
כמו בכל בוקר בהמשך המסע, מתעוררים בבוקר ומתארגנים, כולל הבאת הסוסים מהמרעה ע"י המדריך סוסים, אכיפתם, קשירת המטען ע"ג סוס המשא ויציאה לדרך לא לפני שאכלנו ושתינו משהו חם, וכמעט תמיד היציאה לדרך היא לקראת השעה 09:30-10:00.
ביום זה רכבנו לאורך גדת האגם, אך הראות הייתה גרועה ולכן לא יכולנו להינות מהנוף בצורה מיטבית. הכיוון הכללי היה צפון וככל שהתרחקנו התברר כי כמות הגרים מצטמצמת והולכת ואילו אוהלי קמפינג של מקומיים מתרבים והולכים.
לקראת צהריים הגענו ליד חנות לאורך גדת האגם, ועצרנו שם בכדי לאכול, ובמהלך השהיה במקום ללא כל הודעה מוקדמת החל לרדת גשם שוטף, כמובן משמיד פרשנו את יריעת הניילון שהייתה לנו וכיסינו את הציוד ואת עצמנו, ונאלצנו לאכול מתחת ליריעה, ואחרי כשעה הגשם פסק והמשכנו שוב ברכיבה.
מאוחר יותר התרחקנו קצת מהאגם לתוך רכס ההרים ואחרי זמן מה חזרנו לאגם, ולקראת השעה 17:00 הגענו לגר מוזנח שלא היה בו איש, כמובן לצורך לינת לילה, אך עקב מצב הגר החלטנו אני וחבר שלי לישון באוהל שלנו, במיוחד לאור חשש מגשם בלילה ודליפה שלו לתוך האוהל, כמו שבאמת קרה.
יצאנו לצפות ולצלם את השקיעה ואחר כך חזרנו לאכול מרק מונגולי עם בשר, ואחריו הלכנו לישון.

תמונת שקיעה

From mongolia

היום השלישי
כאמור לאחר לילה גשום, התעוררנו לבוקר יפה, אך עם ערפילים כבדים.
המשכנו לאורך האגם ושמנו לב כי העצים מגיעים כמעט עד לשפת האגם, הגענו לצוק שיורד עד לשפת האגם, שהיה צורך לעקוף אותו ולכן התרחקנו מהאגם, ותוך כדי כך פגשנו את הזוג הישראלי, רועי ותמר, שפגשנו בשלב ההכנות לטיול בחדגל.
במהלך הרכיבה ירד גשם טורדני שלא פסק, ובשלב מסוים הגענו למישור רחב שנפתח לפנינו, ושוב לקראת הערב הגענו ליעד הלינה, ואחרי ההתארגנות יצאתי לסיור לאורך גדת האגם לאור השקיעה.

From mongolia

היום הרביעי
גם יום זה לצערינו החל בערפילים לאורך שפת האגם שהכבידה על הראות ועל יופי הנוף שמסביב, אך למזלנו לקראת שעות הבוקר המאוחרות החל הערפל להתפזר, והרכיבה התנהלה בשטח בוצי, שהקשיתה על הסוסים.
אחרי השטח הבוצי התחלתנו להתרחק מהאגם, ועקפנו הר דרך יער מחטני, אך בירידה מההר, היות והירידה הייתה בשיפוע חד, ביקש מאתנו מדריך הסוסים לרדת מהם להוליך אותם באמצעות המושכות.
בנקודה זו עזבנו לחלוטין את האגם ונכנסנו לתוך עמק רחב בין שני רכסי הרים ולאורך נחל, ובשלב הזה מזג האוויר החל להתבהר והצלחנו לחזות בפריחה לאורך ציר התנועה שלנו. מאוחר יותר העמק נהיה צר יותר, ובקרבת מעבר ההרים ז'יז'ליג ghildlig העמק נהיה עוד יותר צר עד שהגענו לנהר רחב ידיים עם חלוקי נחל רבים וגדולים שהקשו על הליכת הסוסים.
למרות שהיום התבהר עדיין בחלק משעות אחר הצהריים ירד גשם ורכבנו למרות זאת. ביציאה מהנחל למישור ירוק ורחב, עצרנו להתארגן ללינת לילה, כאשר מצד אחד הרים משוננים וחדים וחשופים ומצד שני הרים עגולים וירוקים.

From mongolia

היום החמישי
הבוקר היה בהיר, המשכנו לאורך הנחל והעמק של היום הקודם, והנוף מסביב היה יפה ומוריק.
בהמשך מצאנו את עצמנו רוכבים מעמק לעמק, כאשר בשלב מסוים עברנו יער מחטנים לעבר עמק רחב ידיים שבקצהו רואים נקודת יישוב.
כאן אני פותח בדהרה אדירה לעבר נקודת היישוב, שהיא רנצ'ינלומב ועוצר אחרי מספר ק"מ, כמו שעשיתי זאת במקרים רבים קודמים, כל פעם שנכנסתי לעמק רחב ומישורי.
חברי יואב הצטרף אלי לדהירה, ומאוחר יותר הגענו ליישוב ורכבנו בין הבתים המוקפים בגדרות עץ, מה שהזכיר לי רכיבה באחת מעיירות המערב הפרוע, כפי שנחשפתי לעניין בסרטים השונים. בסיום הרכיבה בין הבתים הגענו למשפחה מקומית שהתארחנו אצלה ונהנינו מהכנסת האורחים שלה, וביחד אם המבשלת שלנו ובת המשפחה יצאנו לרכוש השלמת מוצרי אוכל שנדרשו לנו, כאשר חלק מהזמן נפתחו שוב ערובות השמיים ועשינו חלק מהקניות בגשם שוטף.
חשוב לציין בנקודה זו, כי בעיירה זו, אין הרבה מה לקנות, ואין מבחר גדול של מוצרים, ובעיקר של קופסאות שימורים, מה שיותר חשוב הוא שזה גם יותר יקר, אך היות ואין ברירה, כי לא ניתן לסחוב אוכל מהיום הראשון לכל המסע, צריך להקפיד שההשלמות יהיה במוצרים בסיסיים כגון סוכר, אטריות, לחם וכו'.
בסיום כל אלו, יצאנו, זאת אומרת רכבנו מחוץ לעיירה ללינת לילה לאורך נחל, שמגיע עד לעיירה, והתארגנו ללינה בידיעה כי בלילה ירד גשם, וכך היה.

From mongolia

היום השישי
גם בוקר זה החל כבוקר סגרירי ומלא ברוחות חזקות. ממש בתחילת הרכיבה החל לרדת גשם טורדני אשר בהמשך התחזק, עד שהפך לחזק מאוד.
קצת לפני שהגשם הפך לחזק מדריך הסוסים החל להאיץ בסוסים להתקדמות מהירה תוך סטייה ממסלול הדרך המתוכנן בכדי למצוא גר שנוכל להיכנס אליו ולהתגונן מהגשם עד יעבור זעם.
אחרי שעה של רכיבה, ולקראת הצהריים, הגענו לבקתת עץ של מקומיים, ואחרי שנכנסנו פנימה התאפשר לנו להתחמם מעט ואף ליבש חלקים מהבגדים. האירוח כלל מפגש עם בני המשפחה וילדיהם וכמו כן הכנת מרק בשר טרי ואכילתו.
תמונה המשפחה והכנת הבשר

From mongolia

לקראת שעות אחר הצהריים המוקדמות ואחרי שהגשם פסק, חזרנו לרכיבה בידיעה כי אנחנו צריכים להשלים גם את הסטייה מהדרך.
רכבנו דרך אגמים שונים ותוך כדי כך צריך לעבור נחלים קטנים ע"ג הסוסים וגם נחל רחב ידיים ועמוק, אך בכדי לעבור אותו צריך מעבורת ולכן מגיעים למעבורת העשוייה ממיכלי ציפה (ככל הנראה שני מיכלי דלק של מטוס) ועליהם קורות עץ גדולות וכל זה מחובר לכבל פלדה המתוח בין שתי גדות הנחל, והמעבורת נמשכת בידיים בסיוע כבל הפלדה.
אך בכדי שזה יקרה צריך קודם לרדת מהסוסים ולמשוך אותם רגלית למעבורת וכמובן להחזיק בהם במהלך מעבר הנחל, ולהלן דוגמא ממעבר זה.
תמונה המעבורת

From mongolia

כאמור האזור שרכבנו בו היה מלא באגמים גדולים וקטנים כאחד או במקווי מים, ובסופו של יום עצרנו לגדת אגם שגדותיו הם חול לבן ורך, ושם התארגננו ללינת לילה.

היום השביעי
לשם שינוי יום זה החל כיום בהיר וראות טובה.
המשכנו לרכב בין אגמים שונים ולאורך שרשרת הרים כאשר היה ברור שניאלץ לעבור אותה בשלב מסוים, ואמנם הגענו לאוכף ואחרי שטיפסנו לשיאו ראינו ממול את העיירה צגאן-נור tsagaannuur, ואחרי רכיבה קצרה הגענו עליה ועצרנו מול הגייסט האוס שעליו כתבי קודם, ובמקום ראינו את בעלת המקום ומדריכה של קבוצה אחרת מדרום קוריאה ומהם הבנו כי עלינו לגשת למחנה הצבאי ולהסדיר את המעבר להמשך הדרך כולל איסוף האישורים שהיו אמורים להישלח למקום ע"י המפעיל.
הצטרפנו לרכב של הקבוצה השנייה ונסענו למחנה הצבאי, שם פגשנו עם הקצין האחראי ואז גם התברר לנו כי האישורים שלנו לא הגיעו למקום, ולכן דרשו מאתנו לשלם שוב ולהסדיר את האישורים. באמצעות מדריך הסוסים והקצין יצרנו קשר טלפוני עם המפעיל ג'רי ואחרי שיחה בינו לבין הקצין הנושא הוסדר ע"י כך שהקצין חתם לנו על גבי העתק תצלומי הדרכונים שלנו ושילח אותנו לדרכינו.
חזרנו באותו רכב לסוסים, ניצלנו את מעט הזמן שנותר לנו למקלחת במקלחות הציבוריות, הלכתי לאכול ארוחה טובה ולקראת שעות אחר הצהריים המאוחרות/ערב מוקדמות ואחרי שרכשנו השלמה למצרכים יצאנו שוב לדרך צפונה לאורך אגם צגאן-נור שהוא אגם מאורך, ואחרי כשעה הגענו שוב לנחל רחב ועמוק ושוב נאלצנו לעבור אותו במעבורת נוספת הדומה לקודמתה, ואחרי כן המשכנו לרכוב ולקראת 20:00 הגענו לנחל בשם חוגורגן גול ושם עצנו לחניית לילה.
תמונה העיירה

From mongolia

אולי חשוב לציין כי בצגאן-נור נוצר השבר הגדול ביחסי עם המטיילת הישראלית שהצטרפה לקבוצה, עוד בארץ, והסיבה לכך הייתה כי למרות שיחסינו ממחצית הטיול ועד לנקודה זו לא היו טובים, עדיין דאגתי לכבד אותה ולהגן אליה מיתר חברי הקבוצה, ולמרות כל אלו במהלך הסדרת ההיתרים במחנה הצבאי היא התבטאה כלפי בצורה פוגענית ומעליבה בנוכחות כל האנשים שהיו במקום.
לגבי משתתפי הטיול והמפגשים עם מטיילים אחרים או המקומיים במהלכו, ישנו פירוט מלא בפרק הראשון.

היום השמיני
שוב התעוררנו לבוקר סגרירי, ויצאנו לרכיבה בעמק תוך כדי שאנחנו עוזבים את הנחל שישנו בו לילה קודם, בהמשך האדמה הופכת לבוצית או ביצתית, דבר המקשה על תנועת הסוסים, וכתוצאה מכך גם האזור מלא בצמחייה נמוכה ובסוגי מעופפים למיניהם המציקים לסוסים שמגיבים בעצבנות וחוסר שקט וגם אנחנו.
מעט אחרי תחילת הרכיבה התחיל שוב גשם לא שוטף שלא נפסק, וכאשר אני מגיע עם הסוס לגדת נחל שצריך לחצות אותו הסוס מחליק ונופל קדימה, ובכדי להימנע מפגיעה אני נאלץ לחלץ את עצמי מהאוכף ולזנק מהסוס לתוך הנחל, וכמובן שלא קרה כלום, הסוס נעמד חזרה על רגליו ואני טיפסתי עליו שוב, והדבר היחידי השונה שהייתי רטוב והיה קצת קר.
המשך הדרך היה בטיפוס במעלה שטח גבעי שבהמשכו הפך להררי ובסוף הטיפוס הגענו לשטח רמה מישורית, ובסוף אותה רמה כאשר נגלה לנו העמק שמתחת ראינו גם את אוהלי שבט הצטאן מרחוק.
אחרי רכיבה של עוד כשעה הגענו לשבט וקיבלנו מיד את אחד האוהלים ואף הדליקו בו אש בכדי שנוכל להוריד בגדים וליבשם, ולהתארגן ללינה ואחר כך הזמינו אותנו לאוהל המשפחה המארחת לאירוח מונגולי טיפוסי ובמהלך האירוח התברר כי בת הזוג ששמה זאיה מדברת אנגלית שוטפת ומבירור קצר הבנו גם למה? התברר כי היא הייתה מתנדבת במקום מטעם ארגון הומניטרי והיא עצמה הייתה סטודנטית באולן באטר עיר הבירה, וכאשר הגיעה למקום התאהבה בבן השבט ונשארה במקום.
כתוצאה מכך יכולנו לשאוב ממנה אינפורמציה רבה על אורחות החיים של השבט, מנהגים וכו', שחלקה הגדול נרשם כבר בתחילת הכתבה.
בהמשך היון הבעל הזמין אותי ותייר פולני נוסף לתחרות בירי ברובה צ'כי בקוטר 0.22 מ"מ, רובה המשמש אותו לצייד, וזאת למרות שתחמושת במקום הזה של העולם עולה ביוקר וקשה להשגה.
בסוף היום פרשנו לאוהל ללינת לילה, והמתנה ליום המחרת שאולי נראה את האיילים.

תמונת אוהל ואזור השבט

From mongolia

היום התשיעי
להפתעתינו קמנו לבוקר בהיר ושטוף שמש ושמיים כחולים, וכאשר פגשתי את המארח הוא מיד ציין בפני כי בגלל מזג האוויר בעוד מספר שעות, לקראת 11:30, יגיעו למאהל האיילים ואז גם דאג להסביר לי כי רק בימי שמש או ימים נעים העדר חוזר למאהל ובשאר הימים הוא נשאר במרעה בהרים.
אמנם בשעה 11:00 לערך שמענו רעש דהירה וראינו גם התרוצצות במקום וכאשר העפתי מבט צפונה ראיתי עדר ענק של איילים צפוניים מתקדם לכיוון המאהל, מיד הזעתקי את כל היתר והתמקמנו לתעד את הגעת האיילים.
לצורך כך התמקמתי בשביל המוביל למאהל, ממש על השביל, והתחלתי לתעד את הארוע בסרטון וידאו, והאמינו לי אחרי שחזיתי בו הדבר נראה מהמם, אך בגלל אבדן המצלמה אני לא יכול לשתף אתכם הקוראים בחוויה זו, אך אנסה לתאר אותה בעצמי.
אני עומד ולאט לאט מתקרבים אלי האיילים וככל שהם מתקרבים הם נראים יותר ויותר בבירור, כולל הקרניים הענקיות שלהם, בשלב מסוים מזהים גם כי העדר כולל פרטים יותר צעירים ובכלל זה כאלו שנולדו לפני מספר שבועות או חודשים. השלב הבא העדר כבר נמצא לידי ומזהים פרטים יותר מפורטים בפניהם, בהמשך העדר כבר לידי ועוטף אותי מכל הכיוונים, וחלקו אף מתחכך בי או נועץ את מבטו הישר לתוך עדשת המצלמה, ולסיום העדר עוצר במרכז המאהל.
כאן מתחיל השלב השני, שהוא להסתובב בתוך העדר, לגעת בקרניים של האיילים, לתת להם ללקק מלח מתוך כף היד, באישור המקומיים לשבת על גבם תוך שמחזיקים בקרניים, לראות את המקומיים מטפלים בפצעים שלהם שנוצרו בקרבות בין הזכרים בעיקר, ולא פחות מענין לראות כיצד הנשים בעיקר, אך לא רק, לוכדים את הסייחים הצעירים וקושרים אותם לנקודה מרכזית, אחר כך לוכדים את אם הסייח ומביאים אותה לידו בכדי שינק ממנה ויגרום לגירוי יציאת החלב, ואז חולבים את הנקבות לתוך כלים שישמשו בהמשך להכנת חלב, גבינות ומאכלי גבינה אחרים.

From mongolia

לקראת אחר הצהריים המוקדמות, אחרי שהבנו כי הדבר שלשמו הגענו עד לכאן, ראינו אותו, החלטנו כי כדאי לעזוב ולהתחיל לחזור, וזאת במיוחד לאור זאת שכאמור היום היה יום נאה ויפה, ובסיכום עם מדריך הסוסים התארגנו ליציאה לדרך ובתוך כך אני קניתי מזכרות תוצרת המקומיים, כאשר אני יודע שהכסף משמש את היוצר וגם את הקהילה כולה.
יצאנו לדרך, הראות הייתה טובה, ורכבנו כמו שהגענו לפני יומיים, אלה רק בכיוון ההפוך, כאשר הגענו לשטח הבוצי, פתאום שמענו את המבשלת צועקת ובמקביל ראינו את הסוס של הטיילתץ הישראלית דוהר לא שליטה והיא כמובן לא עליו, ומיד הבנתי כי היא נפלה, עצרתי את הסוס ונסיתי להפנות אותו אחורה ולרכב עליה אך הסוס התעקש לא לזוז, אז ירדתי ממנו והלכתי רגלית ובמקביל אלי גם המדריך רכב אליה במטרה לבדוק מה קרה ולסייע לה.
התברר כי הסוס נבהל ממשהו ופרץ בדהרה, היא לא הייתה מוכנה לכך והסוס העיף אותה ארצה, ובמהלך הנפילה היא קיבלה מכה בצלעות, מה שגרם לה לכאב לא קטן.
למרות השטח הבוצי והקשה מאוד להליכה, אפרת סירבה להמשיך את הדרך ברכיבה, ודרשה כי נחנה במקום שבו יומיים קודם נאלצתי לקפוץ בגלל שהסוס החליק לתוך הנחל, אך כאשר הגענו לשם המדריך שם לב כי המקום שורץ במעופפים למיניהם, אין הרבה מרעה לסוסים ובסה"כ המקום לא המקום האידיאלי לחניית לילה ולכן שיכנעה את אפרת להמשיך לרכוב עוד כשעה עד למקום טוב יותר.
המשכנו ברכיבה עוד כשעתיים ועצרנו במקום לגדות נחל אחר שעברנו 3 ימים קודם לכן, ושם התארגנו ללינת לילה בידיעה כי כנראה שירד גשם במהלכו, ואכן כך היה.

From mongolia

היום העשירי
כמו יום קודם היום מתחיל כיום נאה, חוצים את הנחל שלידו לננו בלילה.
הדרך מובילה באזור מישורי עם רכסים לא גבוהים בתוכו, אני מתקדם לפנים ובמקום לרכוב על השביל מחליט לרכב לרכס שמשמאל לדרך במטרה לחצות אותו ולפגוש אותם בהמשך, וחבר שלי יואב מצטרף אלי.
עולים לרכס ובהמשך שמים לב שהוא מחורץ מאוד בבקעים מאוד עמוקים ולעיתים אך רחבים. אני מתמרן עם הסוס ביניהם ומתקדם לקראת סוף הרכס, אך ממש לפני הסוף אני מוצא את עצמי במבוך של בקיעים שלא ניתן לצאת ממנו, ובלאית ברירה מחליט לחזור על עקבותי לשביל, ואחרי מאמץ רב שכלל דילוג עם הסוס מעל מספר בקיעים, חזרתי לשביל.
היות ובינתיים נוצר מרחק רב ביני לבים יתר הסוסים אני נכנס לדהרה שתביא אותי במהירות האפשרית ליתר הסוסים ויואב בעקבותיי, ואנחנו דוהרים במהירות שיא כאילו הסוס מרחף מעל פני הקרקע ואחרי 30-40 של דהרה אנחנו מדביקים את יתר הסוסים.
בהמשך הדרך מגיעים ליד אגם ובהמשך נכנסים לתוך יער מחטני ועוד בהמשך מגיעים לעירה בשם חורגורגון גול שיש בה מספר בתים, מתעבכבים בה כשעה וממשיכים. בשלב זה מתחיל לרדת גשם קל וממשיכים דרך אזור מיוער לעבר אגם הנקרא חולוסוט נור שלקראת סופו ישנו גר שאליו אנו נכנסים ותוך כדי השהות בו מתחיל גשם שוטף ולכן נשארים בו עד שייפסק.
אחרי שהגשם פוסק ממשיכים דרך עוד מספר אגמים קטנים עד שמגיעים לבקתה של מקומיים ללינת לילה.

From mongolia

היום האחד עשרה
יום זה החל כיום קר אך עם ראות טובה, ואחרי רכיבה של כשעה עצרנו בבקתה של מקומיים שהם משפחה של המארח שלנו מאתמול בלילה.
ירדנו מהסוסים וקיבלנו אירוח מונגולי רגיל, ובאותה הזדמנות המארחים לקחו אותנו לגר סמוך בו אחד מבני המשפחה הכין משקה אלכואולי מחלב סוסים מותסס הנקרא איירק airek, שאני אישית אהבתי אותו אך לא כך יתר המטיילים, אך למקומיים משקה זה נחשב המשקה הלאומי שהוא משמש לטקסים מקומיים כפי שהדבר יבוא לביטוי בכתבה על הנדאם- הפסטיבל הלאומי הנמשך 3 ימים רצופים ומשמש שמעיין יום העצמאות של מונגוליה.
ראו תמונת המונגולי המכין את האיירק

From mongolia

חרי אתנחתא של כשעה יצאנו שוב לדרך ובהמשך חצינו נחל על גשר גלילים צף, ומיד אחריו הגענו לאזור של דיונות לא גדולות. בהמשך עברנו דרך תצורות נוף שונות עד שהגענו לנחל רחב ידיים שאותו חצינו ע"ג הסוסים, ולכן היינו צריכים אפילו להרים את הרגליים מהארכובות בכדי שלא ירטבו, ושוב נכנסנו ליער שבתוכו עברנו ליד אזור קבורה מקומי שמסביבו פסולת רבה, מה שהצביעה כי אנו מתקרבים לנקודת ישוב, ובאמת כאשר יצאנו מהיער נגלה לעינינו היישוב רנצ'ין-לומב וכאשר הגענו אליו עצרנו בבית המשפחה שאצלה עצרנו בהלוך וגם נשארנו ללון אצלם למרות שבהלוך לא עשינו זאת.

From mongolia

היום השתיים עשרה
כמו בכל בוקר, התעוררנו וכחלק מההכנות לדרך יצאנו לקנות מצרכים, כאשר במהלך כל זה יאד גשם.
חזרנו והמתנו להפסקת הגשם ואחרי למעלה משעה ולקראת הצהריים כאשר התחיל להתבהר יצאנו לדרך, בהתחלה הדרך הייתה מישורית וחשופה ואחרי כשעה הגענו ליער, כאשר בכדי להגיע אליו נאלצנו לעבור ולחצות עם הסוסים מספר נחלים.
חצינו את היער ונסנכנו לתוך שרשרת הרים תוך חציית שטח בוצי, ובתוך כך הסוס של חברי למסע נבהל ממשהו ופרץ בדהרה וגםהסוס שלי נבהל מהסוס השני והתחיל לדהור בעצמו. אני הצלחתי לבלום את הדהירה אך חברי לא והוא נאלץ בגלל שרגליו יצאו מהארכובות להפיל את עצמו על שיח, ולמרות זאת עדיין הרגיש לאחר מכן כאב בשוק הרגל.
בעקבות מקרה זה העביר אלי איש הסוסים את הסוס של חבר שלי, שמספר ימים קודם לכן הפיל את הישראלית שהצטרפה אלינו.
נכנסנו שוב לשטח מיוער וירדנו לתוך אפיק נחל עם זרימה קלה שזרם למרגלות שרשרת הרים מרשימים ביופיים, המשכנו באפיק הנחל ועצרנו ללינת לילה בשטח עם דשא ליד אפיק הנחל.

From mongolia

היום השלוש עשרה
לשם שינוי התעוררנו לבוקר בהיר ושמיים כחולים ולקראת שעות הבוק המאוחרות יצאנו לדרך.
המשכנו לרכב בעמק שלאורך אפיק הנחל מיום קודם, ובשלב מסוים פנינו לנחל אחר ושבהמשכו עבר בשטח מיוער שיש בו שביל שמטפס כלפי מעלה על רכס הר ומוביל למעבר הרים.
קשה לתאר את הנוף במהלך הטיפוס וכל שכן את הנוף ממרומי השביל, ולשם כך תצטרכו לעשות זאת בעצמכם או להתרשם מהתמונות.
בהמשך עברנו סדרה של אוכפים ועמקים, עד שהגענו לעמק חור-דדן גול( khordaden ), ואחרי הירידה לעמק עלינו לאוכף נוסף וירדנו ורכבנו לאורך נחל וחצינו שטח בוצי ולסיום הגענו לעמק בשם ימתן (yamaten ), וממנו המשכנו לאוכף נוסף וממנו ירדנו לאזור הנקרא שר אובר ( shar ober ) שבו עצרנו ללינת לילה.

From mongolia

היום הארבע עשרה
בשעות המאוחרות של בוקר יום זה יצאנו שוב לדרך והמשכנו את מעבר שרשרת ההרים של יום קודם, ובשלב מסוים הגענו למרגלות הר הר גבוה במיוחד והתחלנו לטפס עליו, כאשר היעד הוא מעבר ההרים איחאוליי ( ich ouley ), וכאשר הגענו לפסגת המעבר התחלנו בירידה תלולה, כאשר את החלק הראשון עשינו ברכיבה ואת החלק השני רגלית תוך משיכת הסוס אחרינו, ובסופו של דבר ירדנו לעמק נוסף רחב ידיים ובתוכו אפיק נחל. בסוף העמק טיפסנו שוב למישור גבוהה שממנו יורדים בשביל תלול לתוך קניון, כאשר בכחל הזמן הזה אנחנו מוקפים בהרים.
מהקניון יצאנו לעמק נוסף שהוביל אותנו לכביש שמגיע עד לעיירה חדגל. רכבנו לאורך הכביש ובסופו של יום עצרנו ללינת לילה בגר.

תמונת גר לאורך ציר התנועה

From mongolia

היום החמש עשרה
בשעות הבוקר המאוחרות יצאנו שוב לדרך, אלה הפעם רגלית ומלווים במבשלת ואחת הבנות של המשפחה, בכדי לטפס ע ההר המפריד בין האוהל לאגם חופסגול, ולתצפת עליו מלמעלה.
אחרי טיפוס של כשעה הגענו לנקודה מסויימת ואז התברר כי רואים חלק ניכר מהאגם אך לא את כולו, ובכל אופן הנוף היה יפה.

From mongolia

חזרנו לגר ולקראת צהריים יצאנו רכובים לכיוון חדגל, תוך כדי שאנו רוכבים בתחילה לאורך הכביש, במהשך חוצים יער שהיה משמאל לנו, ואחרי כשעה ומחצה ראינו כבר את העיירה באופק.
בשלב הזה החלטתי לרכוב קדימה ולא לחכות לכל החבורה ודהרתי עד לגייסט האוס והשארתי את כל האחרים מאחור, וכאשר הגעתי פגשתי את המפעיל המקומי ג'רי, התארגנו בחדרים ללינה, ולא פחות חשוב מקלחת וכביסה, אחרי כן בדיקת מיילים ושליחת הודעות ולסיום ארוחה טובה ומזינה ושינה על קיבה מלאה.
בתוך כל אלו התארגנו לנסיעה למחרת היום למורון ומשם מערבה לביצוע טרק הטאבן בוגד עליו אתם יכלים לקרוא בכתבה השנייה.

היום השש עשרה
יצאנו מחדגל למורון ברכב הסעה פרטי שסידר לנו המפעיל ובמחיר של הסעה רגילה ודחוסה, כך שנסענו בניחותא ויכולנו לראות את הנוף בניגוד לפעם הקודמת שהגענו לחדגל שנסענו דחוסים וחלק מהדרך גם בלילה.

From mongolia

מה שיותר טוב היה שהנהג היה דובר אנגלית טובה ויכולנו לנהל שיחה מועילה אתו, ומתוך דבריו התברר כי הוא עצמו יוצא לטיולים סוסים כאיש סוסים ומלווה בחודשי הקיץ, וביתר הימים הוא לומד באולן בטאר.
על חלק מהמשך הדרך עמו מערבה תוכלו לקרוא בכתבה השנייה בסדרה זו בלינק הבא
http://www.seeking-the-world.com/2010/10/2.html

לכתבה הבאה על חגיגות הנדאם פנה ללינק הבא ...........

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- פרק 3

Fri, 05 Nov 2010 18:20:00 +0000

אתרים נוספים במערב מונגוליה

כידוע לכם טרק הטאבן בוגד אינו היעד היחידי לטיול במערב מונגוליה, ולכן בכתבה זו אפרט את שאר המקומות שניתן לטייל בהם בחלק זה של מונגוליה, למרות שאני עצמי לא הייתי בהם.
לכתבה הקודמת על טרק הטאבן בוגד http://www.seeking-the-world.com/2010/10/2.html

רכס החרחירה kharkhiraa
ברכס זה הנמצא מדרום מערב לאולן-גום ulaangom , רציתי לעשות טרק בין 6-7 ימים, אך עקב מזג האוויר, גשם שוטף שירד במקום במשך שבוע, ועד שלושה ימים לפני הגעתי, מנע ממני לבצע אותו.

מצ"ב מפת האזור שתכננתי לטייל בו

From mongolia

נקודת ההתחלה של הטרק צריכה להיות בכפר טריאלאן tarialan שם פוגשים את המדריך והסוסים למטען ויוצאים לדרך, דרך אגב זה היה מקום הולדתו של הנהג שהסיע אותי מטוסו-סנגל לאולן-גום, כפי שציינתי בפרק הקודם.
לפי הפרטים שקיבלנו מ"הזאב הכחול" לפני הנסיעה, ציר התנועה היה צריך להתחיל מהאגם הכחול blue lake ולהסתיים בימת ואלי, שלא ברור היכן הוא ממוקם. חלק גדול מהטרק נעשה לאורך נחל החרחירה kharkhiraa river, תוך חציית מעבר מעבר הרים לצידו השני של הרכס, לכיוון אגם אצ'יט achit nuur.

מצ"ב מפה טופוגרפית של המסלול המיועד, שניתן לקצר אותו לפי הצורך עד ל- 5-6 ימים

From mongolia

בלונלי-פלנט יש עוד 2 מסלולים אחרים, אך דומים, ולכן שווה לבדוק גם אותם.

ההגעה והיציאה מאולן-גום
להגיע לאולן גום מהצפון כמו גם מהמרכז קשה יותר מאשר להגיע לאולגי או לחובד, כפי שהדבר בה לביטוי בכתבה הקודמת, וכנ"ל היציאה משם לאולגי או לחובד.

יעדים נוספים

במפה המצורפת תמצאו יעדים נוספים במערב, כאשר כל יעד מסומן במספר ובהמשך תמצאו מול כל מספר, תאור קצר על היעד.

אני מקווה כי מידע זה יעזור לכם בתכנון הטיול שלכם לחלק זה של מונגוליה.

מפת היעדים

From אתרים במונגוליה

מידע על כל יעד

מערב מונגוליה west Mongolia

Altan Els

Last Updated by Steppe by Steppe on Feb 9

Located along the northern border of Uvs Aimag ,Altan els Strictly Protected Area contains the world's northernmost sand dunes and embodies nearly all components of the ecosystem present in the Uvs Nuur Basin.It is home to many threatened plants such as brown grass, sandy sagebrush ,couch grass,wormwood,wild thyme and white willow. In the Oasis Bayan Nuur ,outside of the Strictly Protected Area , it is possible to hire camels and horses to ride in the dunes.

Uvs Lake

Last Updated by Steppe by Steppe on May 20, 2008

Large numbers of gulls, and migratory birds live at Uvs Nuur in summer. This immense lake (80 km wide and 80 km long) is located 28 kilometres northeast of Ulaangom. Although, at a relatively low altitude, it’s one or the coldest places in the whole country in winter. The basin' of Uvs Nuur is characterised by remarkable ecological diversity-desert, marsh, dunes, semi-desert, steppe, taiga, tundra, and glaciers-in a relatively compact zone. For this reason, it is now among the ten world sites chosen for an international research programme on biospheres.
Since 1993, the basin has acquired four strictly protected zones. The zones include Uvs Nuur, Mount Tsagaan Shuvuut, Mount Turgen and Altan Els. All the mountain valleys in the basin are rich' ill funerary sites. More than 2,000 belong to various periods (Scythian, Xiongnu, Turkish, Mongol ).

Altai Tavan Bogd National Park

Last Updated by Steppe by Steppe on Feb 9

Altai Tavan Bogd is 636,161 hectares of pristine landscape along the border of the western part of Ulaan Khus, Tsengel, Sagsai and Altai soums of Bayan-Olgii aimag. It was placed under protection in 1996 by Parliament Resolution No. 43. The national park with its amazing beauty embodies the special characteristics of high mountains, icy crystal rivers, mountain valleys, steppe landscapes and ecosystems. Also, it is a habitat and last refuge for mammals like argali, ibex, maral and deer, and bird species like snowcock, eagle and lammergeyer. The national park includes very high peaks, with eternal snow and glaciers in the far west of Mongolia. The highest point is the peak of Khuiten Uul on the mountain of Altai Tavan Bogd, reaches 4374 meters above sea level.

Tolboo Lake

Last Updated by Steppe by Steppe on Feb 9

Tolbo nuur is a lake of 185 square kilometers whose surface is at 2.080 meters above sea level. The lake water is crystal clear and fresh, over 10 kilometers wide, 18 kilometers long and 10 meters deep.

Tsambagarav Mountain

Last Updated by Steppe by Steppe on May 20, 2008

This area, comprised of 1109.6 square kilometers of Tsambagarav Mountain, was established in 2000 by Parliament resolution №29. It is located between Erdeneburen soum of Khovd province, and Altantsogts and Bayannuur soums of Bayan-Ulgii aimag. The area is of significance for the study of glaciers and is also designated to protect snow leopards.

Tsenkher Cave

Last Updated by Steppe by Steppe on May 20, 2008

Tsenkher Agui is a cave 25 kilometers west of the center of Mankhan soum, on the western slope of a mountain on the West Bank of the Tsenkher River. The cave is about 20 meters high and was inhabited 40.000-12.000 years ago in the Paleolithic Era. The road is not easy, but the cave paintings are amazing. The paint pigment is composed of red and brown earths. Soot from smoke also covers the walls and roof of the cave. Amongst the paintings of Mountain Goats, Buffalo and birds are what appear to be Ostrich and Elephant, both long extinct in Mongolia. It has been enjoyed the state protection since 1971.

Khar Us Nuur National Park

Last Updated by Steppe by Steppe on May 20, 2008

The National park located near the Ikh Nuuruud lowland covering a large area of desert steppe and semi-desert environment, plays a decisive role in climate formation and composes a special ecological environment. It’s a home and last refuge for rare and very wildlife species. Also, it is a distinctive and unique natural place composed of mountains with fresh water recourses of our country. Gobi desert, steppe valleys, and Mongolian Altai Mountains covered with snow. The National park was enrolled in the list of the Ramsar Convention in 1999 due to its suitable environment for water and marsh bird species.

Khar Lake

Last Updated by Steppe by Steppe on May 19, 2008

The outflow from Khar-Us nuur goes into a short river called Chono Kharaih which flows into another freshwater, lake Khar Nuur / Black lake/ home to some migratory pelicans.The southern end of Khar Nuur flows into Dorgon Nuur which is a large, salty pond.The east site of Dorgon Nuur is an area of bone-dry desert and extensivesand dunes

Khurgan Lake

Last Updated by Steppe by Steppe on May 19, 2008

There is another lake next to Khoton called Khurgan Lake. Those two lakes are connected by a stream and fed by rivers and streams originated in Altai Mountains. Khovd River originates from the Lake. This region has distinctly varied terrain from the wooded shores of the lake where our campsite is on the southern
side to classic open steppe on the northern side of the lakes. Mt Ikh Turgen (3,507m) rises dramatically.

Tsagaan Salaa Paintings

Last Updated by Steppe by Steppe on May 19, 2008

This complex consists of about 10.000 paintings, is located sequence in 15 km on the south slope of the mountain and rock painting of Baga Oigor River. This monument was registered as a World heritage from UNESCO in 1996 and has been protected since 1998.

לכתבה הבאה על מסע סוסים לשבט הצטאן בצפון מונגוליה http://www.seeking-the-world.com/2010/11/4.html

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- פרק 2

Sat, 30 Oct 2010 10:54:00 +0000

מערב מונגוליה- טרק שמורת הטאבן-בוגד

west mongolia- tavan bogd national park
לכתבה הקודמת על מידע כללי לגבי מונגוליה .......
כללי

שמורה זו נמצאת במערב מונגוליה ושטחה הוא 6,361.61 ק"מ מרובע והיא חלק מרכס ההרים של האלטאי נורו mongol altay nuruu.

רכס הרים זה נמשך בכיוון כללי מצפון לדרום המתחיל במפגש הגבולות של רוסיה וסין וממשיך לאורך הגבול הסיני ואורכו כ- 600 ק"מ ומסתיים למעשה במערב מדבר גובי gobi, ויש בו גם את הפסגות הגבוהות ביותר במונגוליה מעל 4000 מטר.

למעשה השמורה גובלת בחלק הדרומי של מערב מונגוליה וממערב לעיר ביאן אולגי Bayan olgii (olgiy), כך שהצד המערבי של השמורה גובל עם הגבול הסיני והקצה הצפוני של השמורה גובל עם הגבול הרוסי, ולכן היעד העיקרי בשמורה זו הוא ההר מלצ'ין פיק malchin peak (רועה) שלאחר הטיפוס אליו ניתן לראות מפסגתו את מונגוליה, רוסיה וסין. כמובן שמטיילים אלפיניסטים מגיעים גם לטיפוס על הפסגות האחרות של קבוצת הרים אלו.

פירוש שמה של שמורה זו הוא חמשת הקדושים (tav=חמש, bogd=קדוש), היות וקצה השמורה מורכב מחמש פסגות, כאשר המלצ'ין פיק הוא המזרחי מבין כל הפסגות. ארבעת ההרים האחרים בשמורה ופירוש שמותיהם, הם:- khuiten (קר) שהוא גם הגבוהה מביניהם 4374 מטר, nairamdal (ידידות), ulgii (עריסה) ו- burgd (נשר).

ראה את מפת השמורה ותצלום אויר שלה (תצ"א).

From mongolia

איך מגיעים למערב מונגוליה ואיך חוזרים משם?
למערב ניתן להגיע במספר דרכים, ולדעתי הדרך הנוחה והבטוחה ביותר היא מעיר הבירה אולן-באטר ulaanbaatar כאשר מכאן הנסיעה אפשרית:-

טיסה לאולגי olgiy או לחובד khovd שאורכת שעות ספורות ונעשית בנוחיות רבה, ושעלותה כ- 220$ נכון לשנת 2010
או, בתחבורה ציבורית שעלותה לאדם כ- 55-70 אלף טוגרוג (1350 טוגרוג= 1$) (Tögrög ), אך אורכת כ- 40 עד 45 שעות ברכב עמוס ודחוס וכאשר כל הדרך היא דרך הגורמת לנוסע לקפוץ ולהיות מטולטל. הזמן תלוי בתנאי הדרך ומספר התקלות שמתרחשות ברכב ואופיין, וכמובן הזמן הדרוש לתיקונן.

דרך נוספת היא למצוא נהג מקומי ביחד עם מספר חברים ולנסוע אולי קצת יותר מרווח, הדגש הוא על האולי, אך עדיין להיות מטולטלים בדרכים אותו מספר של שעות ובדוחק רב ושעלותה מגיעה לפחות לכדי 400 אלף טוגרוג.

הדרך חזרה לבירה נעשית עפ"י אותן אפשרויות, אלה שבכדי למצוא רכב חזרה, שאינו תחבורה ציבורית, יש לגשת באולגי לשוק, ולחפש שם נהג, או לנסוע משם לעיר בשם חובד khovd ושם למצוא רכב בשוק לפי התרשימים המצורפים.

מצ"ב תרשימי ההגעה ומקום הרכבים בשווקים

From mongolia

אפשרות אחרת להגיע למערב, היא ממורון moron הנמצאת בצפון מונגוליה, בנסיעה ברכב מקומי עם נהג, כי משם אין תחבורה ציבורית למערב אלא רק לעיר הבירה, שאף עלותה היא לפחות 400 אלף טוגרוג, ואפשר לבחור לנסוע באחד משני הצירים הבאים:-
הדרך הצפונית המתחילה ממורון מערבה בכביש A1102 וממשיכה מערבה בכביש A-18 הנוסעת לאורך הגבול הרוסי עד לעיירה אולן-גום ulaangom ומשם לחובד או לאולגי, אני נסעתי בדרך זו עד כ-12 ק"מ לפני העיירה tsetserleg ושם נתקעתי עם הרכב למשך יום ומחצה, ונאלצתי לחזור למורון, בכדי להמשיך מערבה.
או לנסוע בציר המרכזי המתחיל ממורון מערבה בכביש A1102 ואחר דרומה עד העיר אוליאסטיי Uliastay ומשם מערבה דרך העיירות dorvoljin ו- dorgon ישירות לחובד ומשם לאולגי, או דרך העיירות erdenehayhan ובהמשך urgamal ו- omnogovi ישירות לאולגי. החזרה כנ"ל בכיוון ההפוך.

למי שבכל זאת מתכוון לעשות את הדרך למערב במקטעים, על בסיס רכב מזדמן או טרמפים ולא ברכב ששכרתם עם נהג או בתחבורה ציבורית, מומלץ לקחת רכב רק לנקודות מרכזיות לאורך צירי התנועה, אחרת אתם עלולים להיתקע בעיירה כלשהי שממנה יהיה לכם קשה מאוד לצאת, כפי שקרה לי. כמו כן צריך לקחת בחשבון פרק זמן של כ- 3-6 ימים להגעה ליעד.

להלן רשימת ערים שכדאי לעצור בהן בצירי התנועה השונים:-
בדרך הצפונית- tsetserleg (שימו לב שיש עיירה בשם דומה גם במרכז), tes, baruunturuun.
בדרך המרכזית- tosontsengel, uliastay, וזוהי הדרך שאני עשיתי חלקית.
המידע הנ"ל, מבוסס על אינפורמציה מהמקומיים, או טיילים אחרים וחלקו הקטן מהמפות או מנסיון אישי.

הדרך שאני עשיתי, שהיא דרך חתחתים, וזאת בכדי להגיע בתחילה לאולן-גום ומשם להמשיך לאולגי -
יצאתי ממורון דרומה מתוך כוונה להגיע לעיירה בשם צ'צ'רלג tsetserleg כי אמרו לי שמשם יש תחבורה לאולן-גום, אך הנהג שהסיע אותנו כאשר הגיע לעיירה חיירחאן hayrhan אמר לנו שגם ממקום זה יש תחבורה ליעד שלנו, באותו יום או למחרת בבוקר, ובכדי לשכנע אותי ואת חברי, עצר ליד מסעדה ובעלת המסעדה אמרה את אותו דבר.
אנחנו ביקשנו שימתין אתנו עד להגעת האוטובוס. בתחילה הוא הסכים, אך מאוחר יותר, ביקש את התשלום עבור הנסיעה באמתלא שעוד מעט תגיע התחבורה הציבורית. לא היינו שלמים עם הדברים, אך מתוך ידיעה שלא נוכל להחזיק אותו כל הזמן, שילמנו והוא המשיך לדרכו.
מיד אחר כך, ניסינו שוב לברר מתי מגיעה התחבורה הציבורית, ומהר מאוד הבנו שהנהג עבד עלינו, ואין משם תחבורה ציבורית ליעד שלנו, אלא רק לעיר הבירה אולן-באטר. לאור זאת ניסינו למצוא רכב אחר שיוציא אותנו מהמקום, אך לשווא.
אחרי שכבר התייאשנו למצוא רכב, החלטנו להיכנס למסעדה, לאכול ואחר כך להתארגן לשינה, ולמחרת לנסוע לעיר הבירה ומשם ליעד שלנו או ישירות לאולגי, אך לקראת סוף הארוחה, עצר ליד המסעדה רכב מלא בנוסעים, אני שהייתי בחוץ התחלתי לדבר עם האחראי לקבוצה, ותוך כדי כך סיפרתי לו על ההטעיה של הנהג הקודם, וזה האחרון הציעה מיד שנצטרף אליו לנסיעה וללא תשלום.
פרסתי את המפה וניסיתי לברר לאן כדאי לנו להמשיך אתו, אחראי הקבוצה אמר שהיעד שלהם הוא אוליאסטיי uliastay, אך בכדי לקרב אותנו ליעד הוא מוכן לעשות סטייה ולהוריד אותנו בעיירה טוסון-סנגייל tosontsengel שהיא ציר תנועה מרכזי למערב וגם התחבורה הציבורית מהבירה שנוסעת למערב עוברת בה, כמובן שהסכמנו, נדחסנו למושב האחורי ויצאנו לדרך לקראת שעות הערב המאוחרות.
בתחילה נסענו דרומה עד לכביש A0603 ומשם המשכנו מערבה דרך שמורה ואגם טצאגאנור tsagaan nuur שבה טיילתי במהלך הטיול במרכז מונגוליה, אלה שהפעם זה היה מצדו הדרומי של האגם, אחרי כן נסענו מעט צפונה, ושוב מערבה עד לעייירה טוסון-סנגייל. במסעדה שהיא נקודת ההורדה והאיסוף של כל התחבורה הציבורית, ירדנו מהרכב וכאן נפרדנו מהקבוצה לשלום, במטרה לעלות לתחבורה הציבורית למחרת במהלך היום, עד ליעד. אחרי הפרידה התארגנו ללינה בחדרים שמעל למסעדה.
למחרת היום ביררנו מתי אמורה להגיע התחבורה הציבורית ונאמר לנו בין השעות 10:00 עד 17:00, לכן החלטנו לנסות למצוא רכב פרטי שנוסע לכיוון שלנו ולהמשיך אתו, אך לא הצלחנו. לקראת ערב נודע לנו כי התחבורה הציבורית הגיעה לעיירה, אך לא עצרה, זאת למדנו ממישהי מקומית שגם היא רצתה לנסוע בו ליעד שלנו. יותר מאוחר התברר כי ישנם עוד 3 מקומיים שגם הם רוצים לנסוע לאותו יעד, ולכן ניסינו לארגן רכב מקומי שייקח את כולנו ונתחלק בתשלום, אך התברר כי הנהג מבקש סכום גדול והמקומיים לא היו מוכנים לשלם את חלקם שהיה הרבה מעבר למחיר אוטובוס רגיל. גם נסיון שלנו לשלם מעט יותר ולצמצם למקומיים את הפער, לא צלח בתחילה, ורק לאחר שהנהג הוריד קצת את המחיר והפער של המקומיים צומצם עוד יותר, הם הסכימו וקבענו עם הנהג לצאת לקראת 02:00 לפנות בוקר למחרת היום.
בעת ההמתנה לנהג שקבענו אתו, עצרו במסעדה 2 רכבים שנוסעים ליעד שלנו, ומיד סיכמנו אתם, כאלטרנטיבה, שנצטרף אליהם, ואפילו סיכמנו את המחיר. בשעה היעודה הרכב שקבענו אתו לא הגיע, ואנחנו התחלנו להעמיס את הציוד שלנו לאחד משני הרכבים שציינתי קודם, ותוך כדי כך הגיעו למקום גם 3 המקומיים שהיו אמורים לנסוע אתנו ברכב הקודם, ואחרי כשעה של התארגנות יצאנו לדרך.
מטוסון-סנגייל יצאנו מערבה על כביש A0603 עד לעיירה נומרוג nomrog, שם עזבנו את הכביש הזה והמשכנו בדרכים אחרות מערבה דרך המקומות הבאים:- tudevtey, אח"כ songino שפירושו בצל, אגם חיירגס-נור hyargas nuur, העיירה נרןבולג naranbulag ולקראת הבוקר של היום השני הגענו ליעד אולן-גום ulaangom.
אחרי כשעתיים, כאשר התברר לנו כי לא נוכל לטייל בהרי החרחירה harhiraa בגלל מזג האוויר שהיה במקום בימים שקדמו להגעתי למקום, החלטנו לצאת מיד לכיוון העיר אולגי, ולקח לנו למעלה מחצי יום למצוא רכב, במחיר סביר שייקח אותנו לשם. במהלך הארוחה שאכלנו לפני היציאה לדרך, דיברה אתנו במסעדה בחורה מקומית שישבה בשולחן ליד ואף עזרה לנו אם התפריט, ותוך כדי השיחה ציינה כי עוד באותו ערב היא נוסעת עם המשאית של בעלה לעיר בשם חובד, וכי משם ניתן למצוא ביתר קלות רכב לאולגי וגם יותר זול, מיד הסכמנו. היא סגרה מול הנהג שאנחנו לא נוסעים אתו, ובאותו ערב נסענו אתה לחובד, לשם הגענו למחרת לקראת 10:00 וכבר בצהרים היינו בדרכנו לאולגי, לשם הגענו לקראת לילה.
מה יש לראות ולעשות באולגי או בחובד, יפורט בסוף כתבה זו.

איך ניתן לטייל בשמורה?

בשמורה ניתן לטייל ברכב 4X4, אך הטיול באמצעי זה הוא מוגבל ולא ניתן להגיע אתו לכל המקומות (המגבלות יצוינו בהמשך כחלק ממסלול הטיול).

מאידך ע"ג סוסים או רגלית ניתן להגיע לכל מקום בשמורה, ואפילו ע"ג סוסים קיים יתרון קל בחציית מקורות מים, נחלים ונהרות ,שצריך לעשות אותם בכל מקרה גם במהלך ההליכה הרגלית.
ניתן לשלב בין סוסים והליכה רגלית, ע"י כך שהסוסים ישמשו לנשיאת המטען ואילו אתם תלכו רגלית בלעדיו, דבר שמקל משמעותית על המאמץ, ואז להשתמש בהם גם לטובת חציית מקורות מים.
כמובן שלשכירת סוסים ורוכב יש עלות כספית של 10-15$ ליום לסוס ומחיר דומה למדריך הסוסים.

האישורים הנדרשים לטיול בשמורה והיכן ניתן להשיגם?
לטיול בשמורה נדרשים 2 אישורים, הראשון הוא אישור תנועה בשמורה park permit והשני אישור תנועה בסביבת הגבולות border permit.
עלות אישורים אלו משתנה אצל מי או באמצעות מי הם נעשים, לי הם עלו 12$ ובאותו יום תיירת מצרפת שהצטרפה אלינו, שילמה על אותם אישורים 14$ וידוע לי ששילמו גם 20$.
אישורים אלו נבדקים לפחות פעמיים לאורך הדרך, פעם ראשונה בנקודות ההתחלה מדרום ליד העיירה סירגאלי syrgali או מצפון ליד הכניסה לשמורה, ופעם שנייה באמצע הדרך כאשר מתחילים לנוע צפונה או דרומה מהחלק הצפוני של אגם חוטון khoton.
קחו בחשבון שאם תפגשו את פקח השמורה, תדרשו לשלם עוד 3000 טוגרוג דמי כניסה, וזאת בלי קשר לתשלום עבור ההיתרים, ולכן צריך לשמור על הקבלות והאישורים כל העת.

להלן דוגמא של האישורים הנדרשים

From mongolia

את האישורים ניתן להשיג במשרדי השמורה באולגי mongol altai nuruu special protected area, ששם המנהל הוא khari nurkhanat ושניתן להשיגו בטלפון 976-014-2223518 או נייד 99426633 או בית 014-2222655 ושהיה לו רצון גדול לסייע לי להשיג רכב לנסיעה לתחילת מסלול הטרק, נסיון שלא צלח. אך בהחלט שווה להיעזר בו אם צריך.
אפשרות אחרת היא אצל נותני שירותי התיירות במערב ושאת מיקומם תראו בתרשימים שצורפו:-
הזאב הכחול Blue wolf travel, http://www.bluewolftravel.com/ טלפון 99110303 או 99110300 שבעליו נקרא חנאט khanet ויש לי השגות לגבי אמינותו, כפי שיבואו לביטוי בהמשך.
קזח טורס שבעליו נקרא dosjan khadyl בטלפון 99422006 או במייל dosjan@yahoo.com, שלדעתי היה יקר יותר מבלו-וולף, ולכן רצוי שתבדקו מחירים לפני ההתקשרות עם אחד מהם.
במהלך הטיול, בשער השמורה, פגשתי מדריכה שעבדה פעם בבלו-וולף וגם היא נותנת סיוע למטיילים ואף מארגנת טיולים בעצמה שמה siyez akmarals, היא דוברת אנגלית טובה מאוד ואישה מאוד חביבה וידידותית וניתן לכתוב לה במייל ל- ako_s2001@yahoo.com , או לפנות אליה טלפונית ל- 976-99426311 וגם 976-99662324.

איך מגיעים לשמורה והיכן מתחילים?
כעיקרון נקודת היציאה לשמורה זו היא העיר אולגי olgii או olgiy הנמצאת במערב מונגוליה, כאשר ההגעה לכאן תלויה בנקודת היציאה בתוככי מונגוליה, כפי שציינתי קודם.

הנסיעה לשמורה יכולה להיעשות ע"י רכב מאחד ממפעילי התיירות או במציאת רכב ונהג בשוק, עלות הנסיעה לכיוון אחד היא כ- 120-140$, ולכן עדיף לעשות זאת בקבוצה וככל שהיא תהיה גדולה יותר, כך גם המחיר לאדם יקטן.

מאולגי ניתן להגיע לאחת מנקודות ההתחלה הבאות, וכל אחת מהן תכתיב את כיוון התנועה ואת הקושי של המסלול:-

נקודת ההתחלה הדרומית-מזרחית הראשונה, בעיירה bayan ליד אגם ביין bayan nuur ששטחו 5300 מ"ר ועומקו המירבי 4.5 מטר ועומקו הממוצע כ- 2 מטר, כאשר לפי מטיילים שפגשנו, רובם ישראלים, אשר התחילו מנקודה זו וצעדו משם לצפון מערב, התברר כי אין שום ייחוד בדרך מאגם זה לנקודת היציאה הבאה.

נקודת ההתחלה הדרומית-מזרחית השנייה האפשרית היא בעיירה סירגאלי syrgali, או סירגאלה בפי המקומיים, הנמצאת בנקודת החיבור בין שני אגמים:- האגם הדרום-מזרחי אגם חורגן khurgan nuur ששטחו 3200 מ"ר ועומקו המירבי 23 מטר ועומקו הממוצע 8 מטר והאגם הצפון-מערבי אגם חוטון khoton nuur ששטחו 3500 מ"ר ועומקו המירבי 58 מטר ועומקו הממוצע 28 מטר. בעיירה זו נמצא גם מחנה צבאי המבצע בדיקת אישורי שהייה ותנועה במקום.
ציר התנועה לעיירה סירגאלי מתחיל מאולגי, דרך שדה התעופה מערבה לעיר, דרך העיירות ulaanhus ואח"כ tsengel.

בשתי נקודות התחלה הללו, כיוון התנועה יהיה מדרום מזרח לצפון מערב, ונקודת הסיום תהיה שער הכניסה לשמורה, לא רחוק מחמשת הפסגות.

נקודת התחלה הצפונית מערבית השלישית האפשרית, היא שער הכניסה לשמורה בקצה הצפון-מערבי, ואז כיוון התנועה יהיה מצפון מערב לדרום מזרח, והאגמים יהיו נקודת הסיום.

הכניסה לשמורה

From mongolia

מתי כדאי לטייל בשמורה?
העונה לטיול בשמורה זו היא החל ממאי ועד מכסימום סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר.
היות ומזג האוויר אינו צפוי באזור זה, כמו גם בשאר מונגוליה, לא ניתן להגיד או לתת הערכות מדויקות, מה שכן ניתן להגיד שמזג האוויר הסגרירי או הנעים לא מחזיק מעמד יותר מ- 2-3 ימים ברציפות, וייתכן מצב שהוא ישתנה אפילו באותו יום, ויותר מפעם אחת, לדוגמא בבוקר נעים וחמים, בצהריים גשם ובערב שוב נעים, אך מעט קר, ולכן צריך להיערך לטיול בהתאם מבחינת לבוש, ושאר הציוד, כולל איטום מסמכים ואישורים וכמובן מכשירים הרגישים למים.
המגבלה קיימת במיוחד לאור זאת שבמסלול הטרק הזה חוצים מעבר הרים שגובהו כ- 3000 מטר, וחלק גדול מהדרך נעשה אף הוא בגבהים שמעל 2000 מטר, ולכן במקומות הללו קר יותר בחודשים שהם לא חודשי הקיץ, וגם אז לא מומלץ להיתקע שם בלילה, ובמיוחד לא בסופת שלגים, כמו שקרה כמה ימים לפני הגעתי לשם, שנמשכה כ- 3 ימים רצופים, ושאת עקבותיה יכולתי לראות על פסגות ההרים לאורך הדרך, לשם ובמהלך המסע.
במהלך המסע בן 6 הימים, במחצית אוגוסט, היו לי לפחות שני לילות של טמפרטורת קפאון שבהם הלחות מחוץ ובתוך האוהל קפאה והפכה לקרח, ולכן אל תהיו שאננים ותתארגנו בהתאם, כולל לבוש חם.

האוכלוסיה בתחומי השמורה
לאורך שני האגמים, שהם נקודת ההתחלה, האוכלוסיה בעיקרה היא קזאחית, שדתה מוסלמית, ומסוף האגם הצפוני ועד לכניסה לשמורה האוכלוסיה מתחילה להתחלף ל- טובן tuvan, שהם ללא דת ומוגדרים כעובדי אלילים (פגאנים).
לשתי האוכלוסיות ישנם שורשים טורקיים הבאים לידי ביטוי בשפה ובעיקר במספרים, וגם במוזיקה שלהם, ולכן מי שמכיר את הספרות בשש-בש בטורקית יכול לתקשר עמם בתחום זה (על ההבדלים ביניהם בתרבות ובמנהגים, עמדתי בפרק 1).
בהמשך אתן מילון מקוצר, עם מספר מילים שנדרשות לצרכי תקשורת בסיסית עם המקומיים, במקרים שאין מישהו בסביבה שהוא דובר רוסית או מעט אנגלית. בכל אופן ידיעה של מעט רוסית לא תזיק לצרכי תקשורת עם המקומיים, לפחות בחלק זה של מונגוליה.

האתרים בסביבת האגמים והעיירה סירגאלי
מנקודה זו ולפני היציאה לטרק עד לכניסה לשמורה, אפשר לעשות שני מסלולים שונים.

From mongolia

המסלול הראשון עמק טורגון או בשמו המקומי turgenly davaa

From mongolia

עמק זה משתרע לאורך האגם הדרומי מצדו המערבי ובהמשך הוא ניצב לו בנקודת החיבור שבין שני האגמים. הקטע המעניין הוא הקטע הניצב שהשביל אליו מוביל מהגשר שבין שני האגמים מערבה, ואח"כ עולה על רמה שטוחה וממשיך דרך יער מקומי לתוך קניון שבתחילתו הוא רחב ובהמשך הופך להיות צר יותר.
אחרי הליכה של 1-2 שעות בעמק כשההליכה ברובה לאורך נחל טורגון, תלוי בקצב ההליכה, ולאחר שעוברים כ- 12 מקווי מים, חלקם יבשים, ועוברים גם דרך מספר גרים של מקומיים, מגיעים בסופו של דבר לגר שבחזיתו נמצא סלע קבורה מגולף הנקרא "אבן איילים" עליו ניתן ללמוד יותר בלינק הבא http://en.wikipedia.org/wiki/Deer_stone,

תמונה של אבן הקבורה

From mongolia

בהמשך מגיעים ל- 3 גדרות לאחסון מקנה, כאשר שתיים מהן צמודות האחת לשנייה ואילו השלישית מובדלת, בנקודה זו, דהיינו במקביל לגדרה השלישית, מתחילים לטפס צפונה, על הרכס שמימין, אך הטיפוס יהיה מצפון לנחל היורד לנחל טורגון, ולאחר טיפוס לא קל של למעלה מחצי שעה, מגיעים למפל גדול ויפהפה, ובסופו של דבר חוזרים כלעומת שבאנו. דרך אגב, הליכה לאורך קניון זה עד סופו, תביא אתכם לגבול הסיני.

From mongolia

תמונת מסלול התנועה לכאן ע"ג מפת גוגל

From mongolia

המסלול השני הוא לאתר ציורי הקיר הנקרא שוויד-אול sheveed uul petroglyph
בכדי להגיע לאתר זה צריך להגיע קודם לגשר החוצה את נקודת החיבור בין שני האגמים, לחצות את הגשר לצד המזרחי, ואז לפנות לצפון ולצפון-מערב לאורך הגדה המזרחית של אגם חוטור וללכת מרחק של 14-17 ק"מ. קל לזהות את האתר היות והרכס שבו ישנם ציורי הקיר הוא יחסית תלול לכיוון האגם וחלקו הצפוני ומזרחי נפתח לעמק רחב ידיים.
מטפסים על הרכס ומחפשים סלעים שטוחים בגוון אדמדם, שעליהם יש את ציורי הקיר. חשוב לציין כי לכאן אפשר להגיע גם ברכב, ורק הטיפוס מחייב הליכה רגלית.
עוד דבר חשוב, מסלול זה הוא מסלול אלטרנטיבי למסלול ההליכה המקובל על רוב המטיילים, כולל מה שאני עשיתי, ולא פחות חשוב, בגלל זווית הראייה, הנוף על הרכסים וההרים שממערב הוא יפה יותר מכיוון זה. הבעייה היחידה בבחירת ציר זה, היא מיעוט הגרים לאורכו, ולכן אפשרויות הלינה, לא באוהל, מצטמצמות.

תמונה של ציורי הקיר

From mongolia

תמונה הגעה לכאן ע"ג מפת גוגל

From mongolia

מסלול הטרק מדרום לצפון
כפי שציינתי קודם, מסלול הטרק מתחיל מהבסיס הצבאי או ליד הגשר החוצה את שני האגמים בנקודת החיבור שלהם, לכיוון צפון-מערב בצידו הדרומי של אגם חוטון.

מפה טופוגרפית של מסלול הטרק, כולל שני המסלולים הקודמים, מסלול ההגעה לנקודת ההתחלה וכמובן מסלול החזרה לאולגי.

From mongolia

מסלול זה ניתן לעשותו בדרך כלל ב- 4 ימים, או ב- 6 ימים, לכאלו שמתקשים בהליכה, וללא חניות ביניים של מנוחות ארוכות לאורך ציר ההליכה.
בדרך כלל השביל המוביל לצפון-מערב די ברור, והוא עביר גם לכלי רכב, השביל מוליך לאורך הגדה של האגם ובמרחק מסוים ממנה, פעם נמצאים מאוד קרובים לגדה ופעם רחוקים יותר. הדרך חוצה לא פעם נחלים קטנים שחלקם ניתן לעבור ע"ג אבנים או עצים שהונחו ע"י המקומיים, אך ישנם כאלו שאין ברירה וצריך לחצות אותם רגלית, ורצוי לשם כך להוריד נעליים. בעת החצייה שימו לב כי המים קרים מאוד.
ההליכה לאורך האגם היא בעיקרה מישורית, ולעתים ישנם עליות מתונות, כך שלמי שיש כושר גופני, אפילו לא מושלם, לא תהיה בעייה לבצע קטע זה הנמשך כיום וחצי עד יומיים, תלוי בקצב ההליכה.
כאשר מגיעים למרכז האגם הצפוני, קל לזהות מצדו השני את שלוחת ההר עם ציורי הקיר שעליה כתבתי קודם לכן.
ההליכה לאורך האגם והנוף הנשקף לשני צידיו, ובמיוחד הרכסים המכוסים בשלג, וצורות הנוף, מאפשרות להנות לאורך כל הדרך.
לקראת סוף האגם הצפוני העמק נפתח מאוד, ומצד ימין מתגלה שרשרת של 3 גשרים המעבירה את המטייל לצדו השני של האגם, וכאן גם נמצא הבסיס הצבאי שבו נבדקים שוב ההיתרים לשהייה בשמורה ולטיול באיזורי הגבול.

תמונת 3 הגשרים

From mongolia

מיקום ע"ג מפת גוגל

From mongolia

אחרי הביקורת ממשיכים בעמק, עוברים את המחסום לכיוון צפון, ובקצה המערבי של העמק, מגיעים לקבוצת גרים, שאחד מהם הוא מבנה עץ עם גג ירוק, אשר ממוקם ממש על גדת הנהר חאר-קלגין-גול khar calaageen gol, בנקודה זו ניתן ללון לילה או להמשיך מיד צפונה.
בכדי להמשיך צפונה, צריך ראשית ללכת מקבוצת הגרים (ger) הללו מזרחה, לכיוון רכס לא גבוה הנמצא שם, שהשביל החוצה אותו נראה בבירור, והזיהוי של הרכס הוא שני סלעים משוננים הנמצאים בפסגתו.

ראה מפת גוגל מפורטת

From mongolia

אחרי חציית הרכס יורדים לנהר הנקרא טצאגן-אוס-גול tsagaan us gol שמאוד קל לזהותו עקב הצבע הלבן של מימיו (tsagaan=לבן), הנוצרים ככל הנראה ממינראלים שהוא גורף מההרים בדרכו למטה. ממשיכים שמאלה, צפונה, לאורכו עד לגשר החוצה אותו לצדו השני, חוצים ואז ממשיכים צפונה לאורך הנחל ונכנסים למעשה לעמק נוסף הנקרא עמק אחסו akhsu , שהוא עמק צר הנמצא במגמת עלייה מתמדת ומתונה.
תמונת הגשר

From mongolia

חשוב לציין כי אלה שבחרו ללכת על הגדה הצפונית של אגם חוטון, לא צריכים לעשות דבר, כי הדרך תוביל אותם ישירות עד לנקודת מעבר הגשר לצדו השני של הנחל, והנעלם היחיד הוא היכולת ללכת רגלית בקטע האחרון הצפוני של האגם, בגלל האדמה הבוצית שיש במקום.
עוד נקודה חשובה, מהכניסה לעמק אחסו רכב לא יכול לנוע במקום, ואם כן, לבטח לא לאורך כל המסלול.
הליכה בעמק אחסו היא למעשה הליכה לאורך הנחל, על מורדות הרכס היורדים לנחל, שבצד זה הם תלולים יותר , כאשר המורדות בצד השני מתונים יותר .
במחצית הדרך לערך עוברים בתוך יער ובשלב מסוים לצד אגם טורקיז, החבוי בתוך היער, כאשר את צבע הטורקיז ניתן לראות טוב יותר רק לאחר שעולים על הרכס שמעל לאגם.
תמונת האגם

From mongolia

עד לכאן הדרך די ברורה, ורק לאחר הרכס שמעל לאגם, יש מצבים שהדרך לא ברורה, ומה שצריך לעשות הוא להמשיך לאורך הנחל, אך לא קרוב מדי אליו, עקב האדמה הבוצית שיש שם.
בהמשך הדרך עוברים ליד מבנה עץ, עם גג שטוח, היכול לשמש כמסתור במקרה של גשם, בהמשך מגיעים לעוד מבנה עץ עם גג שטוח, ולידו חבוי בתוך העצים מבנה נוסף עם גג משופע, גם מבנים אלו נראים מוזנחים, אך כמו המבנה הקודם יכולים לשמש להגנה מגשם ורוחות, ולידם ניתן לעצור להפסקה לפני שממשיכים הלאה, בהמשך הדרך יתגלה עוד מבנה עם גג שטוח.
בשלב הזה רואים ומרגישים כי מורדות הרכס מתחילים להתקרב לנחל, ואחרי כ- 15-30 דקות הליכה מגיעים לנקודה בה הנחל, השביל והרכס מתכנסים יחדיו, ממשיכים ללכת לאורך הנחל ואז שוב יש פתיחה מסוימת המאפשרת למטייל להתחיל לטפס ימינה על הרכס, והשביל נמצא במגמת עלייה, לכיוון מעבר ההרים.
תמונת החיבור

From mongolia

למי שמעוניין לישון כאן לפני הכניסה והטיפוס לכיוון מעבר ההרים, דבר שאני ממליץ בכל פה, מומלץ מנקודת תחילת הטיפוס להמשיך לאורך הנחל ואחרי כק"מ תיראה לפניו בקתה נוספת המיועדת ללינת מטיילים, אפשר גם להתמקם לאורך גדת הנחל. כאמור, מומלץ לחנות כאן, כך שההגעה למעבר ההרים וחצייתו יבוצעו באותו יום, ולא להיתקע בדרך למעבר ההרים או במעבר עצמו.
מנקודה זו ממשכים מזרחה לאורך קניון צר , אלה שבכדי להגיע אליו יש צורך בטיפוס לא קל, עד שמגיעים בסופו של דבר לשטח מישורי יותר . ההליכה בשטח המישורי היא מצדו הדרומי של נחל, שאותו צריך לעבור בשלב מסוים לצדו השני, והנקודה הכי נוחה היא לפני שמגיעים לאזור הבולדרים ושם לחצות לצד השני, ואז להמשיך לאורך גדת הנחל הצפונית עד לנקודת העליה למעבר ההרים.
היות ולאורך כל הדרך עד למעבר ההרים, השביל לא בהכרח ברור, אזי צריך להיעזר ב"רוג'ומים" שיש לאורך הדרך. בשביל להתחיל לעלות למעבר ההרים צריך בשלב מסוים לפנות שמאלה, צפונה, ולהתחיל לטפס על שלוחת הר, זהו טיפוס לא קל, חלקו נעשה על דרדרת אבנים, ובשלב מסוים מגיעים לראש הרכס, שהוא די מישורי, ואחרי שחוצים אותו, מגיעים לירידה שעוברת בחלקה ליד קרחון קטן, שביל הירידה הוא די תלול וברור.

תמונת השביל והקרחון

From mongolia

אחרי לפחות כחצי שעת הליכה , מתגלה לאט לאט העמק שאליו אנו צריכים להגיע, עמק טצאגן tsagaan הנמצא לאורך נחל בשם זה, שגם אותו קל לזהות בגלל צבעו הלבן, כמו הנחל הקודם, והסיבה לכך שהמקור של שניהם מאותם הרים.
כאשר יורדים לעמק, נצמדים לחלק המערבי של העמק, שם גם ישנם גרים היכולים לשמש ללינת לילה, לפני שממשיכים הלאה.
ממשיכים לאורך העמק בצדו המערבי כאשר מימיננו נמצא נחל המזרים את מימיו לנחל טצאגן ,tsagaan gol ולקראת סוף העמק, רואים משמאל בקתת עץ ולידה גדרת אבנים, מכאן מתחילים ללכת שמאלה לכיוון הרכס ומתחילים לטפס עליו, הטיפוס הוא איטי אך מתמשך, ובשלב מסוים מגיעים שוב לרמה, שבה ממשיכים פחות או יותר במרכזה, ובשלב מסויים מגיעים לקצה הרמה, המסתיים במצוק שבצידו המערבי יש שביל ירידה לכיוון נחל טצאגן.
בסיום הירידה ממשיכים צפונה, כאן השביל ממש לא ברור, וסימן הדרך היחידי הם גללי הסוסים, ממשיכים צפונה עד שנתקלים ביובל נחל הנשפך אף הוא לנחל טצאגן, בנקודת זמן זו תתגלה לכם קבוצת גרים האחת בסמוך לנחל והשניה מעט יותר מערבה .
אלה שבכדי להגיע לכניסה לשמורת חמשת הקדושים, צריך לחצות נחל זה, שהוא נחל עמוק מאוד, ובעל זרימה חזקה, ולכן כדי לעבור אותו צריך להיעזר בסוסים או בגמלים של קבוצת הגרים הללו. עבור חציית הנחל הם דורשים לפחות 1000 טוגרוג לאדם ועד ל- 5000. לא מציע לאף אחד לנסות ולחצות את הנחל בכוחות עצמו, אלה אם יש לו משאלת התאבדות.
כאשר חוצים את הנחל פונים שוב שמאלה, צפונה, ואחרי עוד כ- 2 ק"מ מגיעים לכניסה לשמורה, שסימן ההיכר שלה הוא שני גרים ובסמוך אליהם מחסום מתכת ושלטים לידו.
זה המקום לפסק זמן לפני שממשיכים לבסיס היציאה base camp הנמצא בסמוך לפסגות הטבאן-בוגד.

הטרק למלצ'ין פיק malchin peak (הר הרועה)
בכדי להגיע להר זה משער השמורה, צריך בהתחלה להגיע לבסיס היציאה, מרחק של כ- 18 ק"מ ומשם לטפס להר.
משער השמורה ממשיכים לצפון-מערב לאורך הנהר כ- 2-3 ק"מ, עד שתראו מספר גרים מלפנים, ואז מתחילים לחתוך ימינה ולעלות על הרכס שמימין, הטיפוס הוא ארוך ומתמשך, שבסופו של דבר מגיעים לרמה מישורית פחות או יותר, השביל די ברור, בעת הטיפוס אם תסתכלו לשמאלכם, על הרכס שמהצד השני, יתגלה לכם בתוכו אגם טורקיז יפה.
לקראת סוף הרמה המישורית מגיעים לגר, ואז שוב מתחיל טיפוס קל יותר מאשר בהתחלה, הדרך חוצה מספר יובלי נחלים ולפחות שני אזורים בוציים, ושוב מגיעים לרמה מישורית, וכאן כבר מתגלות לכם במלוא הדרן חמשת הפסגות הקדושות, לקראת סוף הרמה המישורית הדרך חותכת שוב מעט ימינה ומטפסת לבסיס היציאה שיש לידו גר.
כאן רצוי לבלות את הלילה, ורק למחרת לעלות על המלצ'ין פיק, שקל לזהות אותו לאור זאת שהצלע שעליה מטפסים, היא כמו סכין. למרות שאני לא עשיתי את הטיפוס, נאמר לי מאחרים כי הטיפוס הוא לא קל, בגלל דרדרת האבנים ובאותה מידה גם הירידה לא קלה, המינימום הוא כ- 4-5 שעות, ולכן מומלץ כי היציאה לטיפוס זה תתחיל מוקדם בבוקר.
בדרך חזרה מבסיס היציאה, זכיתי לחזות בחוויה של הקמת אובו OVO ע"י מונגולי, עליה אספר בהמשך, חוויה מדהימה שלא כל יום זוכים לחוות אותה.
בירידה חוזרים לבסיס היציאה, לנים שוב לילה וחוזרים לשער השמורה באותה דרך.
עם סוסים ניתן להגיע לבסיס היציאה וחזרה באותו יום.
המקום עביר גם לכלי רכב 4X4.

החזרה לאולגי
הדרך לאולגי מתבצעת באמצעות רכב, שצריך ורצוי להזמין מראש. בגלל אי הוודאות של יום הסיום, אפשר לבקש כי הרכב ימתין לכם בשער השמורה עד יומיים, וכל יום כזה עולה לכם כ- 15$, וזה שווה את המחיר. אחרת אתם עלולים לסיים את הטרק ולא למצוא רכב שיוציא אתכם החוצה, כמו שקרה לתיירת צ'כית שפגשנו, אשר חיכתה יומיים עד שמצאה רכב לצאת, ובמהלכם נתקלה בסופת שלגים שפרצה במקום. בהחלט לא נעים.
ציר התנועה של הרכב הוא בעיקרו מזרחה לאורך נחל טצגאן גול tsagaan gol עד לעיר טצנגל tsengel ומשם באותה דרך כמו שהגענו לנקודת ההתחלה.

מה יש לעשות באולגי?
אולגי למרות שהיא נחשבת לעיר מסודרת ומטופחת ביחס לערים אחרות במונגוליה, אין בה הרבה מה לעשות, והיא יותר מכל נקודת התארגנות לפני ואחרי היציאה לטרק.
בתרשים שצירפתי קודם לכן, ניתן לראות את המיקום של מוסדות שונים שיכולים ועשויים לשמש אותך הקורא, בתחומי הלינה, רכישת כרטיסי טיסה, נותני שירותי תיירות, בתחום הקולינארי, בנקים, שוק, המרת כספים בשוק השחור, תקשורת אינטרנט וכמובן הייגנה אישית.
באשר להייגנה אישית, היות ובמהלך הטרק, לא ניתן בהכרח להתקלח, למעט אולי באגמים ואם לא קר, אלא רק לצחצח שיניים ולשטוף פנים ואולי גם להתגלח, אזי יוצא שכ- 10 ימים רצופים נמצאים ללא מקלחת, ולכן אני מניח שהדבר הראשון שתעשו כשתחזרו הוא להתקלח, ואת זה ניתן לעשות במלונות במקלחת פרטית במספר מצומצם של חדרים שעולים גם פי 3-4 מחדר רגיל, או במקלחת משותפת של המלון שאין לגביה תשלום, אך המים החמים הם בצמצום והאפשרות הטובה יותר הוא ללכת למקלחת הציבורית, לשלם כ- 1.5$ ולעשות מקלחת במים חמים במשך חצי שעה.
עוד דבר חשוב, היות ובמהלך הטרק אתם יודעים שלא תאכלו אוכל מזין וטעים, אז יש מסעדה טורקית שכדאי להיכנס אליה לפני הטרק ולמלא את הכרס באוכל טעים ולא יקר וכמובן לעשות זאת גם אחרי הטרק בכדי להשלים חוסרים.
מסעדה זו מהווה גם נקודת מפגש טובה מאוד לאיתור שותפים לטיול ולטרקים, כמובן שגם באכסניות השונות ניתן לאתר שותפים.
בעיר זו מתקיים בימים ראשון ושני הראשונים של חודש אוקטובר פסטיבל העיט eagle festival ויומיים לפני כן מתקיים פסטיבל קטן יותר בעיירה בשם סגסיי sagsai, שאליה ניתן לנסוע גם לא בימי הפסטיבל, היא נמצאת במרחק שעה נסיעה מאולגי.

חווית הקמת האובו
כאשר חברי ואני הגענו סמוך לבסיס היציאה למלצ'ין פיק ואחרי שסיימנו לחזות בנוף המדהים של הפסגות, שמנו את פעמינו חזרה לשער השמורה, אלה שכאן ביקש אחד ממדריכי הסוסים להתעכב זמן מה, מבלי שהסביר למה.
הוא לקח אותנו לנקודת גבוהה יותר על גבי המישור, שגם נצפית למרחוק, ואז עצר וביקש שגם אנחנו נרד מהסוסים, וכך עשינו, ולפתע אנחנו שמים לב שהוא והמדריך השני מתחילים לאסוף אבנים ולערום אותם האחת ע"ג השנייה לגל אבנים, ובמקביל אחד מהם, הצעיר יותר, הוציא מתיקו האישי דגלים וסרטים צבעוניים.
סידור האובו לקח כ- 15-20 דקות כולל הקישוט שלו, והמדריך הוציא המדריך גם קטורת ומשקה חריף, את הקטורת הדליקו ואת המשקה שנטבל באצבעות הידים פזרו לשלושה כוונים. בסיום כל זאת, המדריך הצעיר נשא תפילה.

צפו במספר תמונות של הטקס

From mongolia

בדרך חזרה הסביר לנו המדריך הצעיר, כי הוא הקים את האובו לזכר אבותיו שנולדו וחיו במקום, והוא עצמו חי ולומד בעיר הבירה אולן-בטאר.

אמינות נותני השירותים
הזאב הכחול-
במקרה של נותן שירותים זה, הוא התחייב בפנינו כי באם הרכב שהוא שולח לאסוף אותנו מנקודת הסוף של הטרק, יגיע עם עוד נוסע או יאסוף נוסעם נוספים הוא יקזז לנו או יחזיר לנו את ההפרש מהמחיר ששילמנו לו, 140$ מחולק לשלושה.
בפועל התברר כי עם הרכב היה צריך לחזור נוסע נוסף, דרך אגב ישראלי, שגם ממנו הוא גבה מחיר דומה וגם אליו התחיייב להחזיר כסף כמו לנו. כאשר הגענו לאולגי, לא ניתן היה להשיגו, כי הוא כל הזמן התחמק מאתנו, גם אשתו נמנעה מלקיים את ההבטחה שלו, בטענה כי הוא בעל הבית. בסופו של יום לא אנחנו ולא הישראלי הנוסף זכינו לקבל החזר כספי כלשהו.
אצל נותן שירותים זה, השארנו גם חלק מהציוד שלא לקחנו לטרק, וכאשר חזרנו, היינו צריכים להתנחל לו במשרד ו"לאנוס" את אשתו לפתוח לנו את המשרד בכדי שנוכל לקחת את הציוד שהשארנו, לגבי התיירת הצרפתייה שהצטרפה אלינו, היא קיבלה את הציוד שהשאירה אצלו, דקה לפני שעזבנו את העיר לכיוון העיר חובד, וגם לה הוא החזיר מאומה.

השכרת סוסים אחרי חציית מעבר ההרים-
אחרי שחצינו את מעבר ההרים, החלטנו לקחת סוסים שיביאו אותנו עד לשער השמורה, וכך עשינו או ליתר דיוק רצינו לעשות. בכדי לממש החלטה זו, בגר הראשון שאחרי הירידה ממעבר ההרים, סיכמנו לקחת שני סוסים ומדריך מקומי שהיה למעשה הבן של בעלת הגר, במחיר של 4000 טוגרוג ואשר יביא אותנו עד לשער השמורה. בפועל הבן הביא אותנו עד לרמה שלפני הירידה לנחל טצגן, ושם רצה להוריד אותנו, ורק לאחר התעקשות עמו הסכים לרדת עד לירידה למטה ושם נפרדנו, כך שאת שארית הדרך, עוד לפחות 4-6 ק"מ עשינו רגלית ולשער השמורה הגענו ממש לפני החשיכה.

השכרת סוסים לחציית הנחל טצגן-
כאשר רצינו, לחצות את הנחל, פנינו למקומיים בכדי שיסייעו לנו עם שני סוסים, בתחילה הם דרשו 5000 טוגרוג לאדם, ורק לאחר שסיכמנו שלמחרת יבואו עם סוסים ונרכב אתם לבסיס היציאה, הם הסכימו להוריד את התעריף ל- 1000 טוגרוג לאדם. אחרי שחצינו את הנחל, שבאמת היה עמוק ושוצף, כך שגם הסוסים התקשו לעבור אותו, עצרו רוכבי הסוסים והורידו אותנו.
אני הוצאתי מהתיק את הכסף ושילמתי להם. במהלך הרכיבה הסתכלתי כל הזמן לאחור לראות שרוכבי הסוסים אינם מחטטים בהם במהלך הרכיבה היות והם סחבו אותם על גבם. מיד אחרי ששילמתי להם, הם החליטו שהם ממשיכים אתנו עד לגרים שנמצאים במרחק של עוד כ- 1-2 ק"מ. עלינו שוב לסוסים וכאשר הגענו לגרים בכניסה לשמורה, אני לקחתי את התיק שלי והכנסתי אותו לגר ואילו אחד הרוכבים, שהתיק של חברי היה על גבו, נכנס בעצמו לגר להניח אותו.
ככל הנראה מתוך חשש, מיד אחרי שהוא יצא אני נכנסתי לגר ומיד בדקתי האם הכסף והדרכון שהיו ביחד נמצאים בתיק וכמובן שהם לא היו שם, מיד צעקנו לרוכבי הסוסים, וניגשנו אליהם, והתברר כי הכסף היה מונח בכיס אחד והדרכון בכיס שני, ולטענתם אלו נפלו לי מהתיק והם אספו אותם, אך לא היה להם הסבר למה לא הודיעו לנו מיד או למה זה מונח בכיסים נפרדים. אחרי שהם עזבו ולמעשה למחרת היום התברר כי גנבו במהלך הדברים בין 50-100$.

מילון בסיסי לטיול במערב
המילון מבוסס על מספר מילים בקזחית שרצוי לדעת למי שמטייל במערב, ויכול לסייע בתקשורת עם המקומיים:-
סוס = kul
גשר = koper
מיטה = tosek
חלב = sutגבינה = rymczik
נהר = uziym
הר = tau
לגבי מספרים, הרי שצריך לדעת לספור עד עשר בטורקית, ומי שיודע שש-בש, יודע לפחות 6 ספרות וצריך להשלים את השאר.

לכתבה הבאה על אתרים נוספים במערב מונגוליה http://www.seeking-the-world.com/2010/11/3.html

תודה ליואב קבבלום שתמונותיו משולבות בכתבה זו, היות ובשלב הזה המצלמה שלי אבדה, ונאלצתי לסמוך על חברי למסע.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

איסלנד- האי ממשיך לגעוש ולרחוש

Mon, 19 Apr 2010 15:53:00 +0000

בכתבה הקודמת סיימתי בכך שסוף חודש מרץ 2010 נוצר בקע חדש ליד ההתפרצות הגעשית שהחלה ב- 20/3/2010, וכי החל להיווצר הר חדש ליד אותה התפרצות. אלה שכאן לא מסתיימת הפעילות הגעשית, ולמעשה היא ממשיכה גם ברגעים אלו במלוא עוצמתה, ואף גורמת לבעיות בתנועה האווירית בכל העולם, ובמיוחד במערב וצפון אירופה.

01/04/2010 01:35

Iceland: New Craters open up. “We saw the Earth open up”

Photo: Páll Stefánsson/Iceland Review

Jón Kjartan Björnsson, a pilot at Nordurflug told mbl.is that when he was flying a sight-seeing flight at just before seven P.M. on Wednesday he saw a sudden flash of light and then a new rift opened up before his very eyes.

“This happened suddenly and five minutes later a rift appeared, about 100 meters long”, he said. The split went south towards the other crater. The new rift is not in the same direction as the old one, this one goes from north to south”. The new row of up to seven craters is closer to Thórsmörk and came up in the middle of the flowing lava forming the “lava fall” into Hvannárgil.

“We did land on a hill a few hundred meters from the crateer to allow people to take pictures, but we didn not stay long. I deemed it safer to take off again and land at Hótel Rangá”, Jón Kjartan Björnsson said.

טייס שטס בטיסה מעל אזור הפעילות הגעשית דיווח כי חזה במו עיניו כיצד נפער בקע חדש ופרצת ממנו לבה.

01/04/2010 06:54

Iceland Eruption: About 25 Stayed in Thórsmörk after Rescue Operation

After a new crater formed on Fimmvörduhals on Wednesday night, the site was closed to all traffic. One tourist described the atmosphere like “we were in the Viet Nam war up on the mountains. Suddenly four helicopters appeared,” geographer Kristinn Gardarsson said to mbl.is.

He had planned to drive from Thórsmörk last night, but was ordered to stay in the hut at Básar. More than a 100 people were at Básar when police decided to transport all who wished to leave out of the area. Rivers had started to grow and travel to the area is not deemed safe.

Gardarsson was not experiencing his first contact with eruptions. The Westman isles eruption in 1973 started a few hundred meters from his bedroom window. This time it was even closer. He was about 200 meters from the start of the new row of craters.

“People did not seem to realize that this could be dangerous.” At first it seemed like a very small lave stream from the ground, but grew fast.

Two craters. From the Mila web camera at Fimmvörduháls.

כ- 25 נוסעים נתקעו באיזור שמורת פורסמורק עקב התפרצות הבקע החדש, ובתמונה נראים שני הבקיעים וההתפרצות שיוצאת מהם. בלינק שמתחת לתמונה ניתן לראות בזמן אמת את ההתפרצות ממצלמות אינטרנט.

01/04/2010 08:03

Fantastic Video of the new Crater

shows the new crater along with the old one. Geologist Ármann Höskuldsson describes how he literally saw the new crater open up. He also says on the video that now the new rift has grown to the extent that he and the reporter should leave. The video comes from ruv.is.

This video

The new crater opened up at about 19.00 last night when many people were at the site and helicopters had to save some of them down to Thórsmörk.

בלינק תראו וידאו חדש של ההתפרצות בבקע החדש.

01/04/2010 09:42

Iceland Review Photographer Flying over Eruption. Video

At about 8.30 this morning Iceland Review’s photographer, Páll Stefánsson, boarded a small plane and went on his way to fly over the new crater. Stefánsson has almost been living at the eruption site since the activity started 10 days ago.

His 20 page photo spread in the next Iceland Review is nothing less than spectacular. The issue is devoted to the eruption and the Fimmvörduháls area, one of the most beautiful walking paths in Iceland.

We will report from Stefánsson as soon as he lands, but here you can see a video made after his helicopter flight over the eruption over the weekend. The trip was made on a very small helicopter and the door was taken off to make photographing easier. On the way you see the large Eyjafjallajökull and the stream of people. You can also see the many cars at the site on Saturday and a small stranded plane

האדם שבתמונה צילם את ההתפרצות החדשה מקרוב, ובלינקים תוכלו לראות תמונות וסרטון שלו.

01/04/2010 10:45

Iceland Review Photographer: The Lava Falls are Fantastic

Páll Stefánsson photographer has just landed in Fljótshlíd after flying over the new crater and landing on the glacier. He arrived at 7 o’clock this morning at the small airport near Múlakot farm but morning mist prevented the pilot on the two person plane to take off until 8.30.

Stefánsson reports that the lava flow has increased considerably and the lava stream now forms an even bigger “lava fall” than before. The small plane landed on the glacier, allowing the pilot and his passenger a close-up view of the new crater.

“Even though there is a lot of smoke coming up, we had a very good view of the new craters. The first thing I noticed is that the lava stream now seems to be much greater than before. It forms an even more dramatic effect than before, when it falls into Hvannárgil.”

Even though the area is now closed to tourists Stefánsson said that he saw three people at the site. They seemed to be in good condition and well equipped.

הצלם מהדיווח הקודם טוען שמפלי הלבה שנוצרים גדלו.

01/04/2010 13:32

Flying in to the Eruption? The Helicopter Ride Video

Tourists have been flocking to the eruption site. Even though the walking paths are closed today after the new crater opened up many watch from afar in Fljótshlíd. Since today the walking paths are closed many are enjoying other sites in south Iceland, includin Seljalandsfoss, the waterfall you can walk behind, and the folk museum at Skógar.

A few days ago the BBC sent its crew over the eruption. They hired a helicopter at Hótel Rangá and flew over the site. The video gives a spectacular indication of the natural forces at work.

That video is no longer available but watch this instead. From Icelandic television.

.בלינק שמעל תוכלו אמנם לראות את מפלי הלבה במלוא תפארתם

01/04/2010 17:41

Iceland Eruption in the World Press. Unbelievable Video

In an interview with icelandreview.com Hótel Rangá owner Fridrik Pálsson said that journalists from all over the world are following the exciting new development in the eruption. Many of the best photographers in Iceland have gone to the scene, including Ragnar Axelson at Morgunbladid, who went on a privte plane this morning like Iceland review's Páll Stefánsson. Axelsson's series is impressive.

“CNN was here two minutes ago, interviewing our manager, Björn”, Pálsson said. “They concluded their spot by saying something like: ‘If you want some excitement in your life come to Hótel Rangá’. And I have to agree, even though I am biased. We have helicopters taking off every few minutes and you can’t get any closer to the eruption.”

Photo: Rax/mbl.is (see his photo series here)

By some accounts up to 25 thousand people have already come to the eruption area. This morning famous Icelandic environmentalist and comedian Ómar Ragnarsson said on state radio that this was a perfect “tourist eruption”. Still, one must stress that the lava and ashes can be dangerous, not to mention the poisonous gasses that can fill small basins.

Last night some of the most beautiful videos so far were taken by ruv.is cameramen.

כאן תוכלו לראות עוד וידאו מההתפרצות, מה שכבר 25000 איש ראו פיסית במקום ההתפרצות.

01/04/2010 20:49

Earthquakes in Eyjafjallajökull. Volcano Video

A few earthquakes were detected in the eastern part of Eyjafjallajökull between three and four o’clock. The quakes were not very big, the biggest just below 3 on the Richter scale.

According to the Weather bureau this seems to indicate that there is still plenty of activity under the surface of the glacier. This would then be connected to the eruption in Fimmvörduhals. However, the eruption itself shows no sign of change. It should be remembered that when the new crater was formed yesterday there was no earthquake activity.

This video was taken by ruv.is just after the new crater was formed yesterday evening.

בלינק למעלה תראו עוד וידאו מההתפרצות ולא פחות יפה מקודמיו.

03/04/2010 12:18

Icelandic Volcanic Outburst goes 100 Meters into the Air. Video

The eruption in Fimmvörduháls seems to be stable. The dreaded Katla, a much bigger and more dangerous volcano, shows no signs of waking up. A Katla eruption would start major floods on the southern coast and might put many farms and the village of Vík in danger. A Katla eruption could also have very serious consequences for flight routes across the Atlantic.

Yesterday some of the volcanic glowing ash and lava went up as high as 100 meters according to onlookers. Volcanologist Ármann Höskuldsson has been investigating the eruption. He said in an interview to ruv.is that he sees no sign of reduced volcanic activity.

The beautiful lava fall has been more dazzling in the past few days than before. With the new crater opening up on Wednesday the lava flow increased. If is dangerous to go to close to the stream, and even if you stand more than 50 meters away you can feel the heat.

There has been speculation on where the lava comes from. Geologist Olgeir Sigmarsson told Ríkisútvarpid that the stream seems to flow continuously from many kilometers down. Sigmarsson said that in the spring of 2009 earthquakes were measured as deep as 20 kilometers down. The lava might be coming up from very deep below. This is a rare occurrence, if indeed that is the case.

ההתפרצויות עד כה נראות יציבות, אולם צופים ראו שהייתה התפרצות שנסקה לגובה של 100 מטר, ובלינק שמתחת תוכלו לראות ידיעה שודרה בנושא כמובן כולל תמונות וידאו מכך.

Here you can see ruv.is footage from the eruption yesterday.

04/04/2010 06:33

An Icelandic Photographer Shows Stunning Eruption Pictures

One of the many photographers who have explored the eruption at Fimmvörduháls is Chris Lund an Icelandic photographer in his thirties. He is the son of Mats Wide Lund, one of the best known Icelandic photographers. Mats travelled around the country in an airplane and his collection of areal photos of farms is of historic importance in Iceland.

Photo: Chris Lund

here.

Chris studied in Denmark and worked for a while in Norway. He is now a photographer, father of three and drummer. His photos can be found

בלינק שמעל תוכלו לראות תמונות מדהימות של ההתפרצות הגעשית.

05/04/2010 22:47

NASA Takes Iceland Volcano Picture from Above

This item we saw at the Earth Observatory at NASA.

Lava continues to pour out of two fissures near Eyjafjallajökull as the eruption near the Fimmvörduháls Pass enters its third week. This satellite image shows the eruption on April 4, 2010. The original fissure—originally about 1,000 meters (3,000 feet) long and composed of several distinct vents—has coalesced into a single vent. The new fissure is hidden under a volcanic plume, likely composed primarily of steam. Black lava flows reach several kilometers north from the vents, eventually spilling into Hvannárgil and Hrunagil Canyons. This image was acquired by the Advanced Land Imager (ALI) aboard NASA’s Earth Observing-1 (EO-1) satellite.

Hvolsvöllur

בלינק שבכותרת תופנו לאתר נאס"א שבו תוכלו לצפות בתמונות לווין של ההתפרצויות השונות וגם העתידיות.

06/04/2010 11:06

People Missing at Iceland Eruption Zone

and search and rescue crews are searching for two women and one man who drove through Fljótshlíd in south Iceland in a blue Honda SUV with the registration number R 532 towards the volcanic eruption on Sunday.

Police in

When the people’s relatives hadn’t heard from them last night they notified police of their disappearance. Police and search and rescue team members have searched the area around Mt. Thórólfsfell but have found no trace of the tourists, visir.is reports.

If anyone knows of their whereabouts, they are asked to contact the police.

According to Morgunbladid, many emergency crew members were on watch at the eruption zone throughout the entire Easter weekend.

Chairman of the Association of Icelandic Search and Rescue (ICE-SAR) Sigurgeir Gudmundsson said the government should consider covering part of the cost for guarding the safety of tourists traveling to see the eruption.

A storm is currently raging on Fimmvörduháls and in the surrounding area, which is not expected to calm until later this week.

דווח על היעדרותם או היעלמותם של 3 אנשים באזור ההתפרצות, גבר ושתי נשים וצוותי חילוץ יצאו לחפש אחריהם.

06/04/2010 17:30

Powerful Earthquake at Iceland Eruption Zone

An earthquake measuring 3.7 on the Richter scale hit the eastern Eyjafjallajökull glacier near the crater on the Fimmvörduháls mountain pass at 3:32 pm today.

Geophysicist Einar Kjartansson at the Icelandic Meteorological Office told ruv.is that the earthquake is not a sign that the larger and more dangerous volcano Katla, which hides underneath the Mýrdalsjökull icecap, is about to erupt.

Kjartansson explained that the epicenter of the earthquake is in the area where most of the earthquakes that are related to the current eruption have occurred.

Most of these earthquakes have occurred at a depth of ten kilometers but this one is shallower—its source is at a depth of no more than three kilometers.

The earthquake hit where geophysicists assume the eruption channel lies and it may have been triggered by the heat from the eruption.

The earthquake could easily be sensed in Hvolsvöllur and in the Fljótshlíd countryside.

In other eruption news, one of the missing tourists who went to see the eruption on Sunday has been found. The woman was cold and exhausted but no other information has been released. Search continues for her two traveling companions.

דווח על רעידת אדמה חזקה שהתרחשה באזור ההתפרצויות וככל הנראה זה היה סימן לבאות כפי שתקראו בהמשך.

06/04/2010 20:49

Lost Tourist Found Dead in Icelandic Highlands

A woman who went to see the volcanic eruption in south Iceland on Sunday evening with two other tourists was found dead today in the afternoon. Another woman was found alive earlier today but the man they were traveling with is still missing.

The three tourists were reported missing yesterday evening. The man, who was driving, had contacted emergency services around 2 am on Sunday night and said he was lost, mbl.is reports.

Police and emergency crews launched a search, but in vain. They were in telephone contact with the man the entire night, who said he could see the eruption but was otherwise at a loss for where they were located. His SUV was stuck.

Around 6:30 am yesterday morning the man reported that he had managed to free the car and found a trail. He wouldn’t accept any further assistance. When the people didn’t return home yesterday their relatives contacted the police again and a new search was launched.

Around 120 emergency team members from south Iceland and the capital region are participating in the search on cars, ski-doos, by foot and with the help of dogs. A Coast Guard helicopter was also involved in the search at one point.

First one of the women was found alive. She was cold and exhausted but is now recovering. Then the car was found empty and shortly afterwards the body of the other woman was discovered not far from the vehicle.

07/04/2010 10:30

Third Lost Traveler Found Dead in Highlands

A 55-year-old man, who was reported missing after traveling to see the eruption in the southern highlands on Sunday evening, was found dead last night. The body of a 43-year-old woman, one of his traveling companions, had already been found.

The car was found empty north of Mýrdalsjökull glacier on route F210.

The third missing tourist, a 33-year old woman, was found alive. She was cold and exhausted but otherwise in good health and has been discharged from hospital, Morgunbladid and Fréttabladid report.

The people drove towards the eruption zone on the Fimmvörduháls mountain pass in a Honda CRV SUV through Fljótshlíd on Sunday evening and are believed to have been on their way home when they got lost.

Around 1 am on Sunday night the driver requested assistance from search and rescue. At that point they were probably located in the mire by the Tröllagjá rift, near the Gilsá river, on route F261.

Police and search and rescue crews searched the area for five hours but didn’t find any trace of the missing tourists. The people were in constant telephone connection with the police.

At 6:30 am the man reported that his car, which had been stuck, had now been freed and that he had found a trail, which he thought would lead them back into Fljótshlíd. Instead, it seems to have lead them further into the highlands.

Around 2 am on Monday night the people’s relatives contacted the police again because they hadn’t heard anything from the travelers and were concerned that they might still be lost.

An extensive search was launched. At one point as many as 270 people participated in the search and a Coast Guard helicopter was called out.

The helicopter was used to transport the woman who was found first to hospital in Reykjavík and to transport the body of the other woman.

After 5 pm the flying conditions worsened, so the helicopter could no longer participate in the search.

From then on the search continued in cars and ski-doos, on foot and on telemark skis. Search dogs were also used. The search area is a lava field, which is very difficult to cross.

In the early afternoon yesterday, the 33-year-old woman was found walking on the Emstruleid route, F210, near Mt. Einhyrningur. Later in the afternoon, the car was found empty and out of gas, nine kilometers away from where they woman was found.

The body of the 43-year-old woman was found in a 700-meter distance from the car. Search continued for the man, whose body was found around 9:30 pm, five kilometers away from the car.

According to Fréttabladid, when the travelers had driven more than 30 kilometers to the northeast, towards Emstrur, the car ran out of gas. People familiar with the area say it is unbelievable that they made it that far in an SUV.

There is no telephone network in the area, the people were not equipped for walking outside in winter highland conditions and they had hardly any supplies.

Around mid-day on Monday the man decided to seek help on foot. The women left the car one by one yesterday morning.

The identities of the deceased have not been revealed but they were both Icelandic, as is the woman who survived the ordeal.

צוותי החיפוש מצאו את הנעדרים ומתוכם אשה אחת והגבר לא היו חיים.

08/04/2010 11:03

Original Iceland Volcanic Crater Goes Silent

There is significant activity in the new volcanic crater on Fimmvörduháls mountain pass in south Iceland while the original crater has ceased spurting lava—for now, at least. However, the lava still seethes in the older crater.

The old crater at its most active stage. Photo by Páll Stefánsson.

Seismologist Ármann Höskuldsson at the Earth Sciences department of the University of Iceland, told Morgunbladid that a broad lava stream now extends to the west of the Hvannárgil canyon and flows one or two kilometers per hour.

A team of nine scientists from the Earth Science department went to Fimmvörduháls yesterday to take samples and measure the spreading and thickness of the lava flow.

Höskuldsson said blue volcanic fumes extend from the older crater but there are no explosions. That is an indication that the crater is cooling down. Yet aerial pictures show that there is still a seething lava pool within the closed crater.

“There is quite a lively activity in the new crater and a lot of lava that flows from it,” Höskuldsson said, adding there are no indications that the eruption is about to stop.

“It was expected that the old crater would go silent as the new crater lies at a lower altitude where it is easier for the magma to reach the surface,” Höskuldsson explained.

דווח כי מקום הפעילות הגעשית הראשונה נרגעה והפעילות בא היא קטנה מאוד וחלה התקררות מסויימת של הפעילות במקום.

09/04/2010 17:30

New Iceland Volcano Has Grown 82 Meters

The new hill or mountain that has formed around the original volcanic crater on the Fimmvörduháls mountain pass in south Iceland has grown 82 meters since the eruption started on March 20. The summit is in a 1,067-meter height above sea level.

The new mountain in its infancy. Photo by Páll Stefánsson.

This information was revealed in the summary of a study undertaken by Freysteinn Sigmundsson and Eyjólfur Magnússon at the University of Iceland’s Earth Science Institute, ruv.is reports.

The scientists used an altimeter and a GPS monitor to measure he mountain’s height. They also found out that the lava now covers an area 1.3 square kilometers in size and that it is ten to 20 meters thick.

A total of 24 million cubic meters of volcanic material had been spurted out of the two craters at the time of the study. On average that is 15 cubic meters of lava per second.

דווח כי ההר החדש המופיע בכתבה הקודמת התרומם לגובה של 82 מטר מעל פני הקרקע ובסה"כ גובהו כ- 1067 מטר מעל פני הים, והלבה מכסה שטח של כ- 1.3 קמ"ר ועובייה הוא כ- 20 מטר.

11/04/2010 23:38

New Iceland Eruption Video Shows Lava Lake

In this video we see a lava lake in the crater. The lava is thin when it comes out of the earth, but has been thick and flows slowly from the crater. This new video from RÚV television shows the floating lava in the crater. The item is about research by Icelandic scientistics into the eruption. The pictures you want to see begin after about 1.02 minutes.

בלינק שמתחת תוכלו לראות ולשמוע דיווח על היווצרותו של אגם לבה ליד ההתפרצות בבקע החדש שהחל כתבה זו.

The link is here.

13/04/2010 09:13

Risk Level for Volcanic Eruption in Iceland Lowered

The Icelandic Civil Protection Department decided yesterday to lower the preparedness level by one point, from emergency to danger level, because of the volcanic eruption on the Fimmvörduháls mountain pass in south Iceland.

The eruption site seen from air in late March. Photo by Bjarni Brynjólfsson.

Activity at the eruption site has gradually been decreasing in the past days. The craters no longer spurt lava into the air, as aerial pictures that were taken yesterday confirm. There is now only a faint glow in the center of the craters, Morgunbladid reports.

GPS measures show that the uplift of land which occurred before the eruption has gone back to normal in some areas.

However, geophysicists say it is too early to declare that the eruption is over. History shows that volcanoes can cool for a while but then start erupting again, as in the case of the 1963 underwater eruption which created the island Surtsey.

The eruption on Fimmvörduháls is considered similar in character to the Surtsey eruption.

There are still limitations on traffic in the eruption area. No one is allowed to enter the actual eruption site within a one-kilometer radius around the crater.

All traffic on the Eyjafjallajökull glacier and in the canyons where lava has flowed, Hrunagil and Hvannárgil, is banned.

החשש מרעידת אדמה או פעילות געשית נרחבת הצטמצם, אך מאידך ידוע כי מקום של התפרצות געשית יכול להתקרר לתקופת מה ואחר כך לחזור ולהתפרץ במלוא עוצמתו, כמו שתראו בהמשך.

13/04/2010 16:00

No Sign of Continued Eruption in Iceland at Noon

Gudmundur Hilmarsson, a pilot at Cargolux, who flew over the volcanic eruption site on the Fimmvörduháls mountain pass in south Iceland at noon today, didn’t see any signs of continued volcanic activity in the area and he couldn’t spot any lava flow either.

Hilmarsson told visis.is that he had looked into the two craters but couldn’t see any magma and everything seemed solidified on the surface.

The pilot only saw a few jets of steam here and there and clouds of steam in the Hrunagil canyon where water seems to be flowing out from underneath the lava.

According to geophysicist Magnús Tumi Gudmundsson, the volcanic eruption is most likely over. However, a “death certificate” cannot be issued before “the patient has definitely passed away” and it is too soon to tell whether the eruption will resume, he said.

Two teams of scientists are currently walking towards the eruption area from the highland valley of Thórsmörk.

One of the teams is planning to hike up the Morinsheidi heath and look at the craters and lava from there and the other is headed for Hvannárgil to look at the lava in the canyon and study the outflow of gases.

טייס דיווח על פעילות געשית מצומצמת במקום ההתפרצות ושני צוותים של מדענים נעים לכיוון מקום ההתפרצות מכיוון שמורת פורסמורק.

14/04/2010 08:14

Breaking News: New Eruption Starting in Iceland?

Two airplanes flying over Eyjafjallajökull this morning indicated that smoke is coming up in a new place to the south west of the eruption in Fimmvörduháls. This might be the beginning of a new eruption, much more dangerous than the previous eruption. Yesterday scientists indicated that the eruption in Fimmvörduháls might have ended.

התפרצות געשית חדשה החלה ב- 14/4/2010 על קרחון Eyjafjallajökull

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

This picture shows the eruption from an unusual viewpoint. April 4, 2010. Click on picture to enlarge. NASA has more images of the volcano.

Photo: Benedikt Jóhsnnesson/Iceland Review